בעשורים האחרונים אנו עדים למהפכה תרבותית הצומחת מתוך שכבות רבות של החברה בישראל, המבקשות להתחבר מחדש לשורשים, לשאוב השראה ומשמעות מחוכמת הדורות, ובמקביל לאתגר את הגבולות בין הקטגוריות המגבילות והמצמצמות (דתי, חילוני, מזרחי, מערבי, יהודי, ערבי) שאליהן הורגלנו בשיח הציבורי בחברה הישראלית.

בעשורים האחרונים אנו עדים למהפכה תרבותית הצומחת מתוך שכבות החברה בישראל, המבקשות להתחבר מחדש לשורשים, לשאוב השראה ומשמעות מחוכמת הדורות, ולאתגר את הגבולות בין הקטגוריות המגבילות

הרשמו עכשיו לניוזלטר היומי

המהפכה התרבותית באה לידי ביטוי בין השאר ביצירה אומנותית הנשענת על מורשות שנשכחו או הושכחו ומביאה לידי ביטוי נכסים תרבותיים שהיו חבויים בארכיונים ובזיכרון האישי של יחידים. מהפכה זו מצליחה למשוך אליה קהל מתגעגע לצד קהל סקרן ומבקשת להגדיר מחדש את הנרטיב של הזהות והתרבות הישראלית.

כמו בהרבה מהפכות, לא במקרה אחד השערים המרכזיים לתנועה הזו הוא השירה והמוסיקה. לא צריך להתפתל עם הגדרות זהותיות בכדי להרגיש מחובר לפיוט או לניגון, למילים ומנגינות בנות מאות שנים, שגם אם נולדו בתוך הקשר מסוים של עולם התפילה המסורתי הן מצליחות לנסוע בזמן ובמרחב ולגעת בלבבות של רבים, אחרת כנראה לא היו מגיעות עד אלינו.

מילים שהן לעיתים פסגת השירה העברית, המתכתבות עם תיבת תהודה אסוציאטיבית של אלפי שנים, משירת התהילים והנביאים, עובר דרך המדרש, ספרות הסוד ומשוררי הדורות. ויחד עם זאת שירה שמצליחה בו זמנית להיות מאוד אישית, שוב, אחרת לא הייתה ממשיכה לעבור מדור לדור. אם תרצו, זהו המפתח של המסורתיות, האיזון ביו היחיד והיחד, הנוכחות הפרטית והתחושה שאני לא לבד, אני חלק מרצף של ידע רב חושי, אוצרות רוח, תורת חיים, זיכרון עתיק שמייצר עושר של שפה ושייכות.

ואחרי שהשער נפתח, אפשר להתחיל לדמיין תמונה שלמה. הפיוט מספר לנו סיפור רחב, שהרי הוא עומד בפני עצמו כיצירה אמנותית אבל במקביל תמיד נעוץ בזמן ובהקשר רחב: משפחה, קהילה, ריטואל דתי, זמן, מקום, שייכות ועוד. וכאן כבר עולות הרבה שאלות, לעיתים גם כאבים ומקומות לא פתורים. שאלות, כאבים ואתגרים. ניקח את זה צעד קדימה לנקודת הזמן ההיסטורית שאנחנו בתוכה.

הפיוט מספר לנו סיפור רחב. הוא עומד בפני עצמו כיצירה אמנותית אבל נעוץ בזמן ובהקשר רחב: משפחה, קהילה, ריטואל דתי, זמן, מקום, שייכות ועוד. וכאן כבר עולות הרבה שאלות, לעיתים גם כאבים ומקומות לא פתורים

עבודה ארוכת שנים ומחקר רחב היקף של חוקרי מוסיקה יהודית במסגרת שונות, ידע שחלקו הגדול אצור בארכיון הצליל הלאומי, הניחו תשתית המהווה בסיס משמעותי ליוזמות אומנותיות עכשוויות. ניבאו ולא ידעו מה ניבאו, בבחינת באו לחקור ולשמר מורשת עבר, ולא דמיינו שיגיע דור צעיר וצמא שיפתח את אוצרות הארכיון, ינסה לחזור ולהתחבר אל הקולות של הסבא והסבתא, להשלים את התמונה החסרה בבחינת גשר על פני תהום, ולעיתים אף להצליח לבנות פרק חדש על הרצף.

דוגמאות להתקדמות המהפכה התרבותית אפשר למצוא בפרויקטים פורצי דרך כגון יוזמות מובילות בעולם הפיוט: קהילות שרות, מיזם "הזמנה לפיוט" ממנו נולד גם "אתר הפיוט והתפילה "פרויקט "ידידי השכחת" שהתקיים במשך כעשור בקמפוסים ברחבי הארץ והשפיע על אמנים רבים במוסיקה הישראלית, פסטיבלי הפיוט והמוסיקה השונים, גופים אומנותיים כמו תזמורת ירושלים מזרח ומערב, התזמורת האנדלוסית, תזמורת פירקת אלנור, מיזמים אומנותיים-קהילתיים כמו תחריר – בר תרבות מזרחית, הלו"ז העברי, כולנא, קפה גיברלטר וכן דוגמאות בולטות במוסיקה הישראלית העכשווית כמו דודו טסה והכוויתים, "אדומי השפתות" של ברי סחרוף ורע מוכיח, מארק אליהו, יאמן בלוז של רביד כחלני, סצנת נגני הג'אז הישראלים בניו יורק ועוד ועוד.

החברה הישראלית התברכה בכך שהיא מהווה נקודת מפגש תרבותית בין אירופה, אפריקה ואסיה, בין מזרח למערב, בין המגרב למשרק; חברה שהתקבצו לתוכה וחיות בה, זו לצד זו, קהילות רבות ומגוונות ומסורות שונות.

יופייה, ייחודיותה, חוסנה ועתידה של החברה הישראלית טמונים, בין היתר, ביכולתה לייצר את החיבור אל המסורות השונות, להעצים ולטפח את הקולות הרבגוניים הקיימים בתוכה, מתוך כבוד וסובלנות, השראה והקשבה, פתיחות ויצירתיות. החברה הישראלית יכולה וצריכה להיות מודל לשימור, טיפוח והתחדשות של מסורות עתיקות בראייה רב קולית, על כל הערכים התרבותיים, האומנותיים והחברתיים הנלווים לפעולה כזו. לא מדובר במותרות.

יופייה, ייחודיותה, חוסנה ועתידה של החברה הישראלית טמונים גם ביכולתה לייצר חיבור למסורות השונות, להעצים ולטפח את הקולות הרבגוניים בתוכה, מתוך כבוד וסובלנות, השראה והקשבה, פתיחות ויצירתיות

יאיר הראל הוא מוסיקאי, מייסד "הזמנה לפיוט" בעמותת סנונית ומנהל אומנותי של כנס ירושלים למסורתיות של תנועת תיקון ויד בן צבי שיתקיים ב-5-7/10/21 בירושלים.

הזמנה לכנס ירושלים למסורתיות

יאיר הראל הוא מוסיקאי, מייסד "הזמנה לפיוט" בעמותת סנונית ומנהל אומנותי של כנס ירושלים למסורתיות של תנועת תיקון ויד בן צבי (צילום: אבישג אלבז)