יש לי היסטוריה ארוכה עם דרום הר חברון. כתלמיד במדרשת בן גוריון בשדה בוקר סיירנו ביאטה וכרמל ולמדנו על דרכיהם של הרועים בהר ועל ההיסטוריה הארוכה של המקום. כחייל וכמפקד בסדיר ובקבע היינו בהר כאשר הוקמו ההתנחלויות, גירשנו רועים שרעו קרוב להתנחלות על אדמות שלהם, ונכנסנו למבצעים ומעצרים אלימים ולעיתים קרובות מיותרים באותם כפרים עצמם. חלק מהמעצרים היו פשוט לצורך הפחדה וחלק לצורך אימון של החיילים במעצרים.

כחייל וכמפקד בסדיר ובקבע היינו בהר כשהוקמו ההתנחלויות, גירשנו רועים שרעו קרוב להתנחלות על אדמות שלהם, ונכנסנו למבצעים ומעצרים אלימים ולעיתים קרובות מיותרים באותם כפרים

הרשמו עכשיו לניוזלטר היומי

גם במילואים הייתי פעמים מספר באזור, צופה כיצד ההתנחלויות גדלות על חשבון האוכלוסייה המקומית בדרכים אכזריות רבות: איטום המערות של הרועים, הפחדה של העדרים ושל התושבים, התעמרות וחסימת צירים, וגם באמצעות השתלטות של מאחזים על המשאב הכי יקר באזור – בורות מים ומעיינות. המעיין שליד חוות אביגיל הוא דוגמה ברורה ובולטת להשתלטות כזו על מקור מים מקומי ששימש משך שנים את התושבים ויש עוד דוגמאות רבות.

ב-2014, לאחר שנים של שירות כלוחם בסדיר, קבע ומילואים, עברתי לתפקיד קב"ן במילואים של אוגדה לוחמת. טיפלתי בחיילים ובאזרחים וראיתי את הסבל שהמלחמה והסכסוך גורמים לכל הצדדים.

במקביל, בשירות המילואים ובלחימה, ראיתי גם את הסבל של האוכלוסייה הפלסטינית שנמצאת תחת הכיבוש, הן בעזה והן בגדה המערבית. נפקחו עיני לגבי חוסר התוחלת של השימוש בכוח כדרך לפתרון הסכסוך. חיפשת ומצאתי את תנועת לוחמים לשלום, ומאז אני מעורב בתיקון. תיקון העוולות אותן המדינה עושה בשמי ובשמנו לפלסטינים, הנמצאים תחת שליטתנו, ומתוך רצון להביא לפתרון הסכסוך והפסקת המצב של כובשים ונכבשים.

ביום שישי שהיה בין יום כיפור לסוכות ולפני שמחת המים של "בית השואבה" נוסף עוד פרק בהיסטוריה האישית שלי עם אזור דרום הר חברון. ניסינו, חברים  משלוש תנועות שלום והתנגדות לכיבוש – לוחמים לשלום, קואליציית הבקעה ו-all that's left, להביא מים למשפחה מנותקת ממים, משפחה המתגוררת בשטח C, תחת אחריות מדינת ישראל. ואז הותקפנו בברוטליות על ידי אותו צבא בו שירתתי ובו משרתים בני משפחתי. אותו צבא שאמור להיות אמון על הגנה.

האלימות חסרת הרסן שהפגינו החיילים כנגד פעילי @cforpeace1, שהגיעו ביום שישי להוביל מים לישובים פלסטינים שלא זוכים למים בניגוד לחוק, חייבת להחקר. פניתי לשר הבטחון וליועמ"ש כדי להוראות למצ"ח לפתוח בחקירה וכדי לשנות את המדיניות הישראלית המונעת מים מפלסטינים כדי לגרשם משטחי C. pic.twitter.com/Xymm8qy3pi

— Gaby Lasky | גבי לסקי | غابي لاسكي (@gaby_lasky) September 19, 2021

הותקפנו, כאשר ניסינו להביא מים לאוכלוסיות אותן המדינה מייבשת. כן, ישראל לא מתייבשת – ישראל מייבשת!

ניסינו להביא מים למשפחה מנותקת ממים, המתגוררת בשטח C, תחת אחריות מדינת ישראל. ואז הותקפנו בברוטליות על ידי הצבא בו שירתתי ובו משרתים בני משפחתי. אותו צבא שאמור להיות אמון על הגנה

הפשע הזה מתאפשר הודות להנחיות הממשלה לגבי לפעילות כוחות הצבא והביטחון הישראליים מחד, ולהתעלמות דעת הקהל מאידך. במרחק של קילומטר ביניהן ניצבת ההתנחלות אביגיל ובמרחק אווירי של פחות מקילומטר נמצא הכפר א-תוואני וחמאמדה.

מיטב בניכם, לתפארת.

(העצור שמוצמד לקרקע עם ברך על ראשו הוא תולי פלינט, סא"ל במיל', כיום אקטיביסט) pic.twitter.com/VgGsh9lnJI

— ישראל פריי (@freyisrael1) September 17, 2021

בהתנחלות מתנהלים החיים על "מי מנוחות". ליתר דיוק 240 ליטר ליום לאדם של מי-מנוחות, ובכפר הפלסטיני הצמוד 20 ליטר לאדם במקרה הטוב ואפס ליטרים לאדם במקרה שאותו אדם שייך לקהילה של חממאדה.

אנחנו הישראלים מגדילים לעשות וכאשר האוכלוסייה המקומית אוגרת מים בבורות מים, כפי שנעשה באזורים מדבריים כבר אלפי שנים, או מביאה מים במכלים, כוחות הצבא מגיעים והורסים את בורות המים העתיקים, משחיתים את מכלי המים ומוודאים, בשם "צורך בטחוני" כלשהו, כי לאוכלוסייה שלמה, למשפחות רבות לא יהיו מים.

לתושבים המקומיים נותר רק להתבונן בעיניים כלות ולשמוע את צהלות השמחה מהמדשאות ומהבריכה של ההתנחלות השכנה. אלוף הפיקוד הוציא רק השבוע צו הריסה לעוד ארבעה בורות מים כאלו.

כוחות הצבא הורסים את בורות המים העתיקים, משחיתים את מכלי המים ומוודאים שלאוכלוסייה שלמה לא יהיו מים. לתושבים המקומיים נותר רק לשמוע את צהלות השמחה מהבריכה של ההתנחלות השכנה

המתנחלים, תושבי המאחזים והחוות, המתגוררים על קרקע גזולה, אף מאשימים את הרועים הפלסטינים, האוכלוסייה המוחלשת ביותר באזור, כי הם "משחיתים  את הטבע", בעוד שהם, בחלק מהמקרים, מגדלים פרות ברפתות. פרה שותה 50 ליטר מים ליום באזורים החמים – פי שניים ויותר ממה שמקבל הילד הפלסטיני באותו שטח, ולאורך חייה תצרוך דרך שתייה, מזון ועוד כ-3 מליון ליטר מים. וזאת מבלי לדבר על הזיהום הסביבתי.

תושבי המאחזים תועדו פעמים רבות כאשר הם מתעמרים באוכלוסייה המקומית באמצעים שונים. רחפנים המתקיפים את העדרים, טרקטורונים וסוסים הרודפים אחר אנשים, אלימות כלפי ילדי הכפרים והפזורות בדרכם לבית הספר, ולאחרונה גם התעללות מכוונת במי שהעזו לשבת על אדמתם שלהם ליד המאחז. כתבי אישום לא הוגשו.

נכון, יאמר עורך הדין התורן – יש חוק במדינה. לאף אחד אסור לאגור מים לשימוש פרטי. אבל החוק הזה נאכף באופן בררני ביותר – רק על אוכלוסיות פלסטיניות. אותו עורך דין גם יטען שיש הסכם – הסכם אוסלו, אותו מפרה ישראל בכל יום ויום, הקובע כי לישראל שייכים 80 אחוזים מהמים, ו-20 אחוזים שייכים לפלסטינים. אבל גם את אותם 20 אחוזים אין לפלסטינים אפשרות להפיק. שוב, "משיקולים  ביטחוניים".

3/3
בשורה התחתונה, מציג הדו"ח מציאות שבה ישראל מתעדפת את האזרחים שלה החיים בהתנחלויות בהקצאת מים על פני הפלסטינים החיים בדיוק באותו תא שטח.
ואנחנו מזכירים כי לאפליה ממוסדת, גזענית ושיטתית כזאת של שתי קבוצות אוכלוסיה באותו שטח יש שם – אפרטהייד.

— לוחמים לשלום (@cforpeace1) October 5, 2021

כך או כך המצב בשטח נשאר אותו דבר – בשטחי ישראל וההתנחלויות כל אדם מקבל 240 ליטרים של מים ליום בלי קשר לירידת גשמים או לא. בשטחי A ו-B לכל אדם יש כ-90 ליטרים של מים ביום. ובשטח C, השטח אותו רוצה פורום קהלת לספח, כל פלסטיני מקבל 20 ליטר מים ליום, ואילו המתנחל המתגורר באותו שטח יקבל 240.

תושבי המאחזים תועדו לא פעם מתעמרים באוכלוסייה המקומית באמצעים שונים. רחפנים המתקיפים את העדרים, טרקטורונים וסוסים הרודפים אחר אנשים, אלימות כלפי ילדי הכפרים והפזורות בדרכם לביה"ס

תחשבו על זה בפעם הבאה שאתם פותחים את הברז. תחשבו האם שלחתם את ילדיכם לצבא על מנת שיכפו מדיניות גזענית של אפרטהייד וטיהור אתני באמצעות מים או שמא חשבתם שהם יחזרו משם אנשים ערכיים יותר.

כך הובלו הפעילים שלנו למעצר. שישה נעצרו כשניסו להעביר מים לקהילת חמאמדה שישראל מייבשת, בדרום הר חברון. #די_לייבוש pic.twitter.com/uFKmPI67Au

— לוחמים לשלום (@cforpeace1) September 17, 2021

סא"ל במיל' תולי פלינט הוא עובד סוציאלי קליני ומטפל בטראומה, פוסט-טראומה והתמכרויות ביחידים קבוצות ומשפחות. בעבר שירת כמפקד גדוד במילואים ולאחר מכן כקב"ן במילואים של אוגדה. הוא המתאם הכללי הישראלי של תנועת לוחמים לשלום, תנועה משותפת ישראלית פלסטינית של לוחמים שעבר משני צידי הסכסוך.