בדיקת זמן ישראל למדינת ישראל דרושים: עובדים בכל המגזרים

המוכרת שעובדת בשתי חנויות, הנהג שנוסע מבוקר ועד חצות, איש ההייטק שמטפל ב-30 משימות ● עובדים נאלצים לעבוד שעות ארוכות בגלל מחסור בכוח אדם ● חלקם נשברים ועוזבים, והמצב רק מחמיר ● במגזר הפרטי, המהלך של ליברמן לא החזיר את העובדים ● במגזר הציבורי, סכסוכי העבודה - המתמחים, המטפלות ונהגי האוטובוסים - הוכרזו, בין השאר, בדרישה להוסיף כוח אדם

עובדי צוות הרפואה בבית החולים שיבא מפגינים, 14 ביולי 2021 (צילום: אבשלום ששוני/פלאש90)
אבשלום ששוני/פלאש90
עובדי צוות הרפואה בבית החולים שיבא מפגינים, 14 ביולי 2021

הרופאים המתמחים שהתפטרו בהפגנתיות באלפיהם וחוסמים רחובות בהפגנות בתל אביב, אינם דורשים תוספת שכר, למרות ששכרם צנוע ביחס להשכלתם ולחשיבות עבודתם. המתמחים דורשים דבר אחד: לקצר בהקדם את משמרות העבודה הארוכות והבלתי אפשריות שלהם. דרישה שמשמעותה ההכרחית היא הגדלת התקנים בבתי החולים.

מאחורי העומס המטורף שבו נמצאים הרופאים והאחיות עומד מחסור פשוט בכוח אדם. למרות העלייה בתוחלת החיים, תקני הרופאים לנפש לא גדלו מאז שנות ה-70'. דו"ח של משרד הבריאות הצביע על מחסור חמור ברופאים ואחיות כבר ביולי 2019 – כלומר, לפני משבר הקורונה. ביחס לממוצע לנפש בארגון OECD, חסרים בישראל כ-4,000 תקנים לרופאים.

במהלך המגפה הממשלה גייסה כ-2,000 אחיות וכ-600 רופאים מתמחים. השנה, בסוף הגל השלישי, כאשר היה נדמה שהמגפה עומדת להסתיים, משרד האוצר דרש לפטר אותם, וחזר בו רק כאשר הרופאים החלו לשבות.

במהלך המגפה הממשלה גייסה כ-2,000 אחיות וכ-600 מתמחים. השנה, בסוף הגל השלישי, כאשר היה נדמה שהמגפה עומדת להסתיים, משרד האוצר דרש לפטר אותם, וחזר בו רק כאשר הרופאים החלו לשבות

בהתערבות ראש הממשלה נפתלי בנט, מגוייסים בימים אלה כ-300 מתמחים נוספים. בנט ושר האוצר ליברמן אומרים שאין רופאים נוספים לגייס, ומבטיחים להגדיל את הפקולטות לרפואה כדי לאפשר לגייס בעתיד רופאים שיאפשרו לקצץ את המשמרות. מנהלים בבתי החולים דווקא טוענים בעקביות שעדיין יש בישראל מתמחים מובטלים.

מפגינים מוחים בתל אביב בדרישה לקצר את אורך משמרותיהם של הרופאים המתמחים, 10 באוקטובר 2021 (צילום: תומר נויברג, פלאש 90)
מפגינים מוחים בתל אביב בדרישה לקצר את אורך משמרותיהם של הרופאים המתמחים, 10 באוקטובר 2021 (צילום: תומר נויברג, פלאש 90)

המחסור בכוח אדם היה גם אחת העילות לסכסוך העבודה במעונות היום לפעוטות, שהושבתו בשבוע שעבר לחמישה ימים. המטפלות דורשות להגדיל את כוח האדם שלהן ולהקטין את היחס בין מספר המטפלות לילדים, בנוסף לדרישתן המרכזית – העלאת שכרן.

בארגונים המעסיקים את המטפלות – נעמ"ת, ויצ"ו ואמונה, שתמכו בשביתה – אומרים שהשכר הנמוך שמשולם למטפלות, שלעתים אינו מגיע ל-5,000 שקל בחודש, גורם להן לעזוב את המעונות ולעבור למקומות עבודה מתגמלים יותר.

"במעונות יש מחסור במטפלות כי מטפלות בורחות מאתנו והולכות לעבוד כסייעות בגני הילדים", אומרת יו"ר אמונה ליאורה מינקה, "סייעת בגן משתכרת 35% לשעה יותר ממטפלת במעון. הן עובדות לרוב עד 14:00, בזמן שבמעון עובדים עד 16:00 או 17:00. והעבודה שלהן יותר קלה: לא צריך להחליף לילדים בגן, להאכיל אותם, והם מדברים".

לדברי מינקה: "מאז שיש חובה להעסיק סייעת שנייה בגנים יש שם ביקוש לסייעות. אז חסרות מטפלות במעונות, ואלה שנשארות עובדות עוד יותר קשה, ואז גם הן רוצות לעזוב. לכן המטפלות דורשות להשוות את שכרן לשכר הסייעות בגנים.

"מאז שיש חובה להעסיק סייעת שנייה בגנים יש שם ביקוש לסייעות. אז חסרות מטפלות במעונות, ואלה שנשארות עובדות עוד יותר קשה, ואז גם הן רוצות לעזוב"

מטפלות במעונות היום מפגינות בתל אביב, 6.10.2021 (צילום: אבשלום ששוני, פלאש 90)
מטפלות במעונות היום מפגינות בתל אביב, 6.10.2021 (צילום: אבשלום ששוני, פלאש 90)

"בסוף מי שמשלם את המחיר על ההזנחה הזאת הם הילדים וההורים. יש 20 אלף תקנים למטפלות במעונות (של כל הארגונים יחד), אבל עובדות בפועל רק 17 אלף. יש 120 אלף ילדים, אם התקנים של המטפלות היו מלאים אפשר היה לקלוט עוד 15 אלף ילדים.

"המדיניות אבסורדית: משקיעים הרבה כסף בבינוי של מעונות חדשים, ובסוף הם עומדים ריקים כי אין כוח אדם, ואנחנו צריכים להקשיח את הקריטריונים ולקבל פחות ילדים למעונות. ליד המעון שלי במודיעין בנו עוד מעון, הוא לא נפתח כי חסרות מטפלות ואנחנו לא יכולים לקלוט ילדים אלינו.

"בסוף יש אלפי הורים שמשלמים יותר על פעוטון פרטי, ואלפי אמהות שנשארות עם הילדים בבית. ואומרים שיש מחסור בעובדים בעוד ענפים, נכון? אז הנה העובדות שחסרות מחכות שאנחנו נעזור להן לצאת לעבודה".

"בסוף יש אלפי הורים שמשלמים יותר על פעוטון פרטי, ואלפי אמהות שנשארות עם הילדים בבית. אומרים שיש מחסור בעובדים בעוד ענפים, נכון? אז הנה העובדות שחסרות, מחכות שאנחנו נעזור להן לצאת לעבודה"

החל"ת בוטל, העובדים נשארו בבית

המגפה והצעדים שננקטו נגדה יצרו מצב מוזר: מצד אחד, מספר חסר תקדים של עובדים הפכו למובטלים – בזמן הסגרים האבטלה עברה את ה-20%, וגם כיום שיעור האבטלה עומד על 8%, יותר מכפול מבתחילת 2020. מצד שני, גופים רבים, ציבוריים ועסקיים כאחד, סובלים ממחסור חמור בכוח אדם.

יו"ר ארגון אמונה, ליאורה מינקה (צילום: יוסי זליגר)
יו"ר ארגון אמונה, ליאורה מינקה (צילום: יוסי זליגר)

הסיבות למחסור בעובדים משתנות ממגזר למגזר ומענף לענף, השורה התחתונה זהה: השירות נפגע, הלקוחות והמטופלים נפגעים, התורים מתארכים, והעובדים הקיימים עובדים שעות רבות יותר ובעומס רב יותר.

במגזר הציבורי, מצוקת כוח האדם מורגשת בעידן הקורונה, בין השאר, בבתי הספר ומערכת החינוך, בשל היעדרם של מורים בסיכון, בבידוד ולא מחוסנים, והצורך להקטין כיתות לימוד ולהקדיש כוח אדם באכיפת מגבלות הקורונה; בשירותי הרווחה בשל היעדרות עובדים סוציאליים והמצוקה החברתית שגברה; ובשירותי בריאות הנפש, בשל העלייה החדה במספר האנשים במצוקה נפשית.

גם במגזר הפרטי מדווחים על מצוקת כוח אדם קשה. מנתוני התאחדות התעשיינים עולה כי בסוף אוגוסט השנה היו חסרים כ-12 אלף עובדים בתעשייה, כ-11 אלף עובדי בניין, כ-18 אלף עובדים במסחר וכ-95 אלף עובדים בענף השירותים.

קשה להבין מה גורם למחסור בעובדים בזמן אבטלה קשה. מרבית הכלכלנים, כולל בכירי משרד האוצר, הסבירו את המצוקה בקיומם של תשלומי החל"ת – דמי אבטלה שחולקו לכל מי שפוטר בזמן המגפה בלי הגבלת זמן.

קשה להבין מה גורם למחסור בעובדים בזמן אבטלה קשה. מרבית הכלכלנים, כולל בכירי משרד האוצר, הסבירו את המצוקה בקיומם של תשלומי החל"ת – דמי אבטלה שחולקו לכל מי שפוטר בזמן המגפה בלי הגבלת זמן

העובדים, נטען, עובדים בשחור ומקבלים במקביל דמי אבטלה, ואחרים מעדיפים לקבל דמי אבטלה ולא לעבוד. כך טען גם שר האוצר ליברמן, ולכן החליט לבטל בסוף יוני את תשלומי החל"ת למובטלים מתחת לגיל 45.

הפגנה של העובדים הסוציאלים בירושלים. 13 ביולי 2020 (צילום: Sindel/Flash90)
הפגנה של העובדים הסוציאלים בירושלים. 13 ביולי 2020 (צילום: Sindel/Flash90)

אלא שכרגיל בכלכלה, המציאות טפחה בפניה של התיאוריה: מאז ביטול החל"ת, האבטלה הצטמצמה רק במעט. במקביל, לפי נתוני התעשיינים, המחסור בעובדים דווקא גדל מאפריל עד אוגוסט בשיעור של יותר מ-10%.

"בכל עסק שאני נכנס אליו, בכל ענף, אומרים שיש מחסור בעובדים", אומר נתנאל היימן, מנהל אגף כלכלה בהתאחדות התעשיינים.

הופתעתם לגלות שהמחסור בכוח אדם דווקא גדל מאז ביטול החל"ת? איך אתם מסבירים את זה?
"צריך לראות את נתוני אוקטובר. יכול להיות שיהיה אפקט של אחרי החגים והדרישה לעובדים תרד. חלק מהעניין זה הורים, בעיקר אימהות, שנשארו עם הילדים בבית כשבתי הספר היו סגורים, גם אחרי שפתחו כי לא ידעו מה יהיה, ועכשיו יחזרו לעבוד.

"אבל בשורה התחתונה, אין ספק שהמחסור בעובדים עדיין קיים וביטול החל"ת לא פתר אותו. רוב העובדים חזרו לעבוד בסוף הסגרים – אבל אלה שלא חזרו זה המון אנשים. חלק מזה נובע מהבידודים, ומספר העובדים בבידוד יגדל עכשיו שהתו הירוק הורחב על מי שלא התחסנו חיסון שלישי.

"אין ספק שהמחסור בעובדים עדיין קיים וביטול החל"ת לא פתר אותו. רוב העובדים חזרו לעבוד בסוף הסגרים – אבל אלה שלא חזרו זה המון אנשים"

אביגדור ליברמן (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
אביגדור ליברמן (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

"עיקר הבעיה זה חוסר התאמה בין העבודה לעובדים. זה שעסקים משוועים לכוח אדם, לא אומר שהם יכולים לקחת פתאום בנאדם בלי ניסיון רלוונטי מינימלי, או לפחות הכשרה מתאימה. עיקר הדרישה היא לעובדים מקצועיים, ורוב המובטלים לא מקצועיים או עם מקצוע שלא רלוונטי למקומות שצריכים עובדים.

פתאום רואים איך הכישלון של הממשלה ביצירת הכשרות מקצועיות הוא הרסני. אנחנו כל הזמן אומרים לפקידות הממשלתית, 'תעשו קורסים, הכשרות, ירידי תעסוקה, זאת העבודה שלכם'. זה קורה, אבל מעט מאוד".

תקציב המדינה החדש כולל הגדלה של ההכשרות המקצועיות למובטלים.
"היו כבר החלטות כאלה שלא יצא מהן הרבה, נקווה שהפעם זה יהיה שונה".

יש גם הרבה עסקים שלא צריכים עובדים מקצועיים, המדווחים על מחסור בעובדים, למשל בענף השירותים שסובל ממצוקת כוח האדם הכי גדולה.
"זה הצד השני של אותה בעיה. בנאדם שעבד הרבה שנים בעבודה מקצועית, שמשלמים בה טוב, לא ירצה עבודה פשוטה בשכר זעום.

נתנאל היימן, מנהל אגף כלכלה בהתאחדות התעשיינים (צילום: אסף שילה)
נתנאל היימן, מנהל אגף כלכלה בהתאחדות התעשיינים (צילום: אסף שילה)

"לפעמים הוא יעדיף לשבת בבית ולשרוף חסכונות, ולחפש את משרת החלומות מאשר ליפול לעבודה לא רצויה ולחזור שנים אחורה בקריירה. במיוחד אם הוא ישב הרבה זמן בבית והתרגל לזה. ואם במקצוע שלו אין ביקוש לעובדים, ובמקצועות אחרים לא ייקחו אותו – הוא נשאר מובטל".

מה קורה בחיי היום-יום בעסקים שחסרים בהם עובדים?
"הם מותחים את כל הגבולות. המנהל יעמוד בהזמנות שלו בכל מחיר ויספק את הסחורה. אז הוא יעבוד כפול מהרגיל, וגם המנהלים הזוטרים וגם העובדים. זה מצב רע שאף מנהל ועובד לא רוצים להיות בו, אבל אין להם ברירה".

חסרים עובדים אז קורעים לנו את הצורה

עדי (שם בדוי) מצפון הארץ מוכרת בחנות בגדים. היא נמצאת בחנות לבד, ובמקביל, באותו זמן, היא עובדת לבד גם בחנות הסדקית הסמוכה ששייכת לאותו בעלים. "אחרי הסגר הבעלים החליט שיהיו פחות מוכרות ונשארנו רק שתיים", היא מספרת, "זה היה נוח למוכרות שעזבו כי היה חל"ת.

"אז עכשיו בכל משמרת יש מוכרת אחת שצריכה לתת מענה ללקוחות בשתי חנויות. זאת קריעה, משמרות ארוכות, ואין שום גמישות. אני לא יכולה לבטל או לקצר משמרת כדי להיפגש עם המורה של הילדים שלי, לקחת אותם לחוג או לצאת לחופש, כלום".

"זאת קריעה, משמרות ארוכות, ואין שום גמישות. אני לא יכולה לבטל או לקצר משמרת כדי להיפגש עם המורה של הילדים שלי, לקחת אותם לחוג או לצאת לחופש, כלום"

העומס על העובדים במגזר הפרטי בשל מצוקת כוח האדם פחות מוכר לציבור כי רובם לא מאוגדים ואין מי שיימחה בשמם בשביתות, הפגנות וקמפיינים תקשורתיים. אבל המצוקה קיימת. לא כל העובדים שמחים לעבוד יותר ולקבל תוספות שכר על שעות נוספות, במידה ואלה בכלל משולמות.

המחסור בכוח האדם החמיר בשנתיים האחרונות גם בענף שלא נפגע ממשבר הקורונה ואף הרוויח ממנו – ההייטק.

תורים מחוץ לחנויות בפתיחת קניון איילון ברמת גן במסגרת פיילוט פתיחת הקניונים, 27 בנובמבר 2020 (צילום: אבשלום ששוני/פלאש90)
תורים מחוץ לחנויות בפתיחת קניון איילון ברמת גן במסגרת פיילוט פתיחת הקניונים, 27 בנובמבר 2020 (צילום: אבשלום ששוני/פלאש90)

הביקוש לעובדים בהייטק היה תמיד גבוה, וזה מה שיצר את תנאי ההעסקה המאפיינים את הענף – שעות ארוכות, עבודה בלחץ, תחלופת עובדים מתמדת ושכר גבוה. המאפיינים הללו הקצינו בשנתיים האחרונות, ולמרות שהעובדים מרוויחים מכך, לא כולם מרוצים וחלקם היו מוותרים על חלק מהכסף תמורת מנוחה וזמן פנוי.

"השוק הגיע למצב כל כך משוגע שיש חברות שמציעות בונוס של 40 אלף שקל לעובד שיביא חבר", אומר ירון (שם בדוי), מהנדס תוכנה בחברה גדולה, "בחברה שלי משלמים בין 1000 ל-3000 דולר בונוס למי שמביא עובד.

"בשנתיים האחרונות הפעילות מתרחבת בלי סוף, בגלל שהכול עבר לאונליין. יש זינוק בהשקעות בישראל, בהנפקות, וחברות עושות מיליארדים. והתוצאה היא שיש יותר עבודה, ועוד יותר, ועוד יותר.

בשנתיים האחרונות הפעילות מתרחבת בלי סוף, בגלל שהכול עבר לאונליין. יש זינוק בהשקעות בישראל, בהנפקות, וחברות עושות מיליארדים. והתוצאה היא שיש יותר עבודה, ועוד יותר, ועוד יותר"

"אני עובד 15 שעות ביום בממוצע. בגלל שאני גרוש יש ימים שאני יוצא מוקדם לקחת את הילדים, ואחר כך משלים את זה בסופי שבוע או בלילות. אם פעם הייתי עסוק בשניים או שלושה פרוייקטים במקביל, עכשיו אני עסוק ב-20-30. זאת אומרת, אפשר להגיד שהמולטי-טאסקינג שנדרש ממני בעבודה גדל ב-900%".

מרכזי הייטק בהרצליה פיתוח, אוקטובר 2020 (צילום: גילי יערי/פלאש90)
מרכזי הייטק בהרצליה פיתוח, אוקטובר 2020 (צילום: גילי יערי/פלאש90)

הנהלת החברה מחפשת עובדים חדשים?
"מחפשים עובדים בנרות. מראיינים מאות, אבל צריך התאמה ספציפית ורוב המרואיינים לא מתאימים. מנסים גם לקחת אנשים מחברות אחרות עם הצעות מפתות.

"אבל אנשים שחיים בעומס כזה לא ממהרים לרוץ למקום שבו הם עלולים לעבוד עוד יותר קשה, גם אם ישלמו להם יותר. מכיר מישהו שהציעו לו תוספת של 17 אלף שקל בשביל לעבור חברה, והוא לא הסכים".

"מחפשים עובדים בנרות. מראיינים מאות, אבל הרוב לא מתאימים. מנסים לקחת מחברות אחרות עם הצעות מפתות. אבל אנשים בעומס כזה לא ממהרים לרוץ למקום שבו יעבדו עוד יותר קשה, גם אם ישלמו להם יותר"

זאת פריבילגיה של עובדים בענף שמתגמל טוב, לא?
"אני לא יודע. ברור שמשלמים לנו יותר טוב מאשר ברוב הענפים, אבל גם אנחנו שכירים שצריכים כל שקל. פשוט יש רף מסויים שמעליו אתה לא מסוגל לעבוד עוד יותר".

"העובדים הישראלים עמידים לעומס. אם אני עובד על פרויקט מסוים ופתאום באים ואומרים לי, תעבוד גם על עוד משהו, בלי לשנות לי את החוזה, אני אקבל את זה, באמריקה ובאירופה אין דבר כזה. ישראל תמיד הייתה מדינה מועדפת בהייטק, והפכה להיות עוד יותר מועדפת כי המעסיקים יודעים שאפשר לקרוע לעובדים הישראלים את הצורה והם לא יבכו".

עייפות, אילוסטרציה (צילום: IStock Photos)
עייפות, אילוסטרציה (צילום: IStock Photos)

אין לך חיים, זה לא שווה את הכסף

ענף נוסף שסובל ממצוקת כוח אדם תמידית הוא התחבורה. לפי הערכות של משרד התחבורה וועדת הכלכלה של הכנסת, חסרים לחברות ההסעה כ-3,000 נהגי אוטובוסים כדי לעמוד בצורך בכל קווי האוטובוסים וההסעות בלא המתנות מיותרות שגורמות נזק כלכלי ושעות עבודה ארוכות מדי של נהגים שמהוות סכנה בטיחותית.

הביקוש לנהגים ירד במשבר הקורונה, עקב השבתת התיירות והסעות התלמידים, ועלה בחזרה עם חזרת המשק לפעילות. כיום המחסור בנהגים אף חמור מהרגיל, לאחר שנהגים עזבו את הענף בזמן הקורונה ובשל התו הסגול שמצריך להוציא אוטובוסים רבים יותר כדי להשאיר אותם מרווחים. התוצאה היא שהנהגים הקיימים עובדים יותר.

כיום המחסור בנהגים אף חמור מהרגיל, לאחר שנהגים עזבו את הענף בזמן הקורונה ובשל התו הסגול שמצריך להוציא אוטובוסים רבים יותר כדי להשאיר אותם מרווחים. התוצאה היא שהנהגים הקיימים עובדים יותר

העומס גורם לתסיסה בקרב הנהגים ומלבה את סכסוכי העבודה בענף. ארגון כוח לעובדים, המייצג את הנהגים בקווים של חברות סופרבוס, אגד תעבורה ושל דן בדרום הארץ, הכריז ביום חמישי שעבר על סכסוך עבודה ענפי של כל נהגי האוטובוס שהוא מייצג.

באופן רשמי, מצוקת כוח האדם אינה אחת העילות לסכסוך. ועדי הנהגים דורשים העלאה בשכרם לשעה, התאמת התנאים הסוציאליים לוותק של הנהגים בעבודה והחמרת הענישה לאזרחים שמתקיפים נהגים. ועם זאת, בכוח לעובדים ובוועדי העובדים של הנהגים טוענים שמצוקת כוח האדם מחמירה את המצוקות האחרות.

מיכאל ואקנין, יו"ר ועד נהגי סופרבוס בעפולה (צילום: צביקה זכריה)
מיכאל ואקנין, יו"ר ועד נהגי סופרבוס בעפולה (צילום: צביקה זכריה)

"יש אצלנו מעגל קסמים: העבודה כל כך עמוסה ושוחקת, שרוב הנהגים לא מחזיקים מעמד הרבה זמן, ובגלל זה יש מחסור בנהגים, ולכן העבודה עמוסה", אומר מיכאל ואקנין, יו"ר ועד הנהגים של סופרבוס בעפולה, "עכשיו אנחנו בחוסר של 4,000 נהגים, שזה אפילו יותר גרוע מהרגיל.

"סידור העבודה הנורמלי, על הנייר, זה שנהג עובד משמרת בוקר או משמרת צהריים, שמונה שעות. ויש השלמות, שעות נוספות, בעיקר בערב. העניין הוא שבשנים האחרונות יום העבודה הרגיל הפך להיות משמרת כפולה, מה שנקרא 'פיצולים'. אתה בא בשבע בבוקר, עושה משמרת בוקר, נח ארבע או חמש שעות, ואז חוזר לעבוד עד 12 בלילה".

זה לא מסוכן שנהגים נמצאים על ההגא כל כך הרבה שעות?
"לא, זה לא מסוכן. ההנהלה שומרת על התקנות ולא מחזיקה אותנו רצוף יותר משמונה שעות, ויש עצירות להתרעננות בתוך המשמרת. בין משמרת למשמרת יש מספיק זמן כדי שננוח.

"העניין הוא אחר: אתה בעצם בעבודה כל הזמן. בין המשמרות או שאתה ישן, או שאתה עושה סידורים, סופר, בנק, דואר, מה שאנשים אחרים עושים אחרי או לפני העבודה. אתה לא רואה את האישה והילדים, אתה מרגיש שאין לך חיים. זה גומר את הבנאדם".

משלמים לכם על זה שעות נוספות. זה לא שווה את הכסף?
"בעיניי זה לא שווה. אני עושה את השעות האלה כי המערכת מצפה ממני, כי זאת העבודה שלי ואני חייב לעשות אותה. לפי השיחות שלי עם נהגים, יש איזה 20% שרוצים לעבוד כל כך הרבה שעות בשביל הכסף. בעיקר צעירים. 80% לא רוצים לשמוע על פיצולים, כמוני".

אתה בעצם בעבודה כל הזמן. בין המשמרות אתה ישן, או שאתה עושה סידורים, מה שאנשים אחרים עושים אחרי או לפני העבודה. אתה לא רואה את האישה והילדים, אתה מרגיש שאין לך חיים. זה גומר את הבנאדם"

ניצן תנעמי, מזכ"לית משותפת של כוח לעובדים, אינה מסכימה עם הקביעה שהעסקת נהגים שעות ארוכות אינה מסוכנת. לדבריה "עייפות היא דבר מצטבר, ואם נהגים עובדים יותר מ-200 שעות בחודש, לפעמים 230 שעות, בוודאי שזה מסוכן.

משבר הקורונה: נהג אוטובוס, 16 במרץ 2020 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
משבר הקורונה: נהג אוטובוס, 16 במרץ 2020 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

"יש נהגים שמוכנים לעבוד הרבה שעות נוספות כי השכר השעתי שלהם נמוך, 43 שקל לשעה, והתנאים הסוציאליים שלהם עלובים, כי כל כמה שנים מוחקים להם את הוותק.

"יש נהגים שמוכנים לעבוד הרבה שעות נוספות כי השכר השעתי שלהם נמוך, 43 שקל לשעה, והתנאים הסוציאליים שלהם עלובים, כי כל כמה שנים מוחקים להם את הוותק"

"אחרים לא מסוגלים לעבוד כל כך הרבה, השכר שלהם נשאר נמוך והם נשברים ועוזבים. כתוצאה מכך, החברות סובלות ממצוקת כוח אדם ומעסיקות אותם יותר מדי שעות. לכן אנחנו דורשים העלאה של השכר השעתי ל-55 שקל. זה יוריד לנהגים את התמריץ לעבוד כל כך הרבה שעות, תהיה פחות נשירה ואז גם ההנהלה לא תזדקק לזה.

"נהגים עוזבים ומתחלפים בקצב מהיר גם בגלל האלימות המטורפת כלפיהם. יש קווים, באזורים מועדים לאלימות, שנהגים פשוט לא מוכנים לעלות עליהם. זה גם מרתיע נשים מלהיכנס לענף וזאת אחת הסיבות למיעוט הנשים הנהגות בישראל. עוד סיבה לכך היא המחסור בתחנות התרעננות ואיך שהתחנות הקיימות נראות. שיפור של הדברים האלה ימשוך לענף נשים וזה יגדיל את כוח האדם".

איך אפשר למנוע אלימות נגד נהגים? להצמיד מאבטח לכל אוטובוס?
"הענישה לאזרחים שתקפו נהגי אוטובוס מגוחכת. אנחנו דורשים שתקיפת נהג תוכר בפגיעה בעובד ציבור, כי זה גורר ענישה יותר קשה. בנוסף, יש מקומות מועדים לפורענות, שבהם אוטובוסים כן זקוקים לליווי משטרתי.

בשעות העומס עוברים בכביש החוף כ-140 אוטובוסים בשעה, שבכל אחד מהם 50-60 נוסעים (צילום: Hadas Parush/Flash90)
בשעות העומס עוברים בכביש החוף כ-140 אוטובוסים בשעה, שבכל אחד מהם 50-60 נוסעים (צילום: Hadas Parush/Flash90)

"הנהגים הם רק דוגמא אחת. ככלל, הפתרון למצוקת כוח אדם הוא לגייס יותר עובדים, גם כשזה כרוך בכסף. בסופו של דבר, בניגוד גמור למה שכל מיני אנשים אומרים מתוך פוזיציה, יעילות כרוכה לרוב בהגדלת כוח האדם".

כוח האדם והשכר גדלו לפני הקורונה כשהיה עודף בקופה. אפשר לגייס עובדים עכשיו, כשהממשלה בגירעון אדיר ועסקים קורסים? אולי זה לא הזמן?
"צריך להבדיל בין עסקים קטנים שבאמת אין להם כסף ולא יכולים לגייס, גם כשהבעלים עצמו סובל מהמחסור, לבין הממשלה. במשרד האוצר תמיד יגידו לך ש'זה לא הזמן לגייס עובדים', זה מה שהם אמרו גם לפני הקורונה.

"נניח שזה לא הזמן להגדלת הגירעון, אבל למה זה לא הזמן להעלות מיסים על החברות הגדולות והמאיונים העליונים? יש גופים ואנשים שההכנסות שלהם עלו במשבר בעשרות ומאות אחוזים. אם חסרים רופאים, מורים, מטפלות, נהגים, אולי דווקא מי שהרוויח צריך להיכנס מתחת לאלונקה ולשלם יותר כדי לממן את הגיוס שלהם? בסוף המשק והמדינה זה אנחנו, כולנו.

למה זה לא הזמן להעלות מיסים על מי שההכנסות שלהם עלו במשבר בעשרות ומאות אחוזים? אם חסרים רופאים, מורים, מטפלות, נהגים, אולי מי שהרוויח צריך להיכנס מתחת לאלונקה ולשלם יותר כדי לממן את גיוסם?

"כדי שאנחנו נעמוד פחות בתור ונקבל יחס יותר טוב, טיפול רפואי וחינוך יותר טובים, נהיגה יותר בטוחה, אנחנו צריכים יותר עובדים. והעובדים האלה הם אנחנו, וכך גם נייצר לעצמנו תעסוקה, וכולנו נרוויח".

עוד 2,625 מילים
סגירה