ל', בת 28 מהדרום, נמצאת בחל"ת, כלומר מובטלת, מאז מרץ שעבר. לפני כן שימשה כעוזרת מנכ"ל בחברה לשיווק הופעות. היא מתקיימת מדמי אבטלה בגובה של שני שליש מהשכר הצנוע שהשתכרה כשעבדה בלא תנאים סוציאליים. היא חיה עם אמא שלה, והן חיות מהיד לפה ממש.
"החברה שעבדתי בה נקלעה לקשיים בזמן הסגרים ועכשיו אין להם כסף לחזור לפעול", היא אומרת, "מאז אני מנסה למצוא עבודה. שולחת קורות חיים, מתקשרת, מנסה להפעיל קשרים, הולכת ללשכה, מגיעה למקומות ומציעה את עצמי, הכול. אני על סף ייאוש.
"הדברים שאני יכולה לחפש בהם עבודה די מוגבלים: מזכירות, באק-אופיס, שירות לקוחות, אולי מכירות. אני מעוניינת ללמוד מקצוע מבוקש, אבל לא יכולה להיכנס ללימודים ארוכים על חשבוני.
"לפני חצי שנה הבנתי שכמובטלת מגיע לי קורס הכשרה מקצועית על חשבון המדינה. פניתי ללשכת התעסוקה, אמרו לי, אולי ייפתח קורס הנהלת חשבונות. דברי איתנו בעוד חודשיים. מאז אני רודפת אחריהם ואין כלום.
"לפני חצי שנה הבנתי שכמובטלת מגיע לי קורס הכשרה מקצועית על חשבון המדינה. פניתי ללשכת התעסוקה, אמרו לי, אולי ייפתח קורס הנהלת חשבונות. דברי איתנו בעוד חודשיים. מאז אני רודפת אחריהם ואין כלום"
"אני לא מבינה איך מתנהלים ככה. מילא אני, יש לי איפה לגור, אבל יש לי חברה ששוכרת דירה וגם היא בחל"ת, ויותר מחצי מהכסף הולך לה רק על השכירות בדירה קטנטונת באשקלון. אני כבר לא מסוגלת לחשוב מה יהיה".
ב-30 ביוני אמור להסתיים תשלום דמי האבטלה לכל אלה שאיבדו את מקום עבודתם בתקופת הקורונה. במקביל, אמור להסתיים גם תשלום הפיצויים לעצמאים שהעסק שלהם נסגר או שמרוויחים פחות מאשר לפני המגפה. בתחילת מאי, עוד לפני גל האלימות והלחימה האחרון, שגם הוא פגע בעסקים וכך גרם לפיטורי עובדים, היו בישראל כחצי מיליון שכירים מובטלים, שפוטרו ב-2020, ויותר מ-100 אלף עצמאים שמתקיימים מפיצויים, וכל אלה עלולים להימצא בקרוב בלי מקור הכנסה.
אחד הפתרונות לכך הוא הכשרות מקצועיות שיסייעו להם למצוא עבודה במקצועות מבוקשים. אבל הגורמים המקצועיים אומרים שאין מספיק הכשרות, ושחלק מההכשרות הקיימות אינן מותאמות לצרכי שוק העבודה ולא מבטיחות תעסוקה למי שעובר אותן.
ס' מהצפון, בת 60, אם לשניים וסבתא לשניים, מובטלת מאז הסגר הראשון. היא עבדה כמזכירה בהנהלה של קבוצת חברות גדולה. לדבריה, הוחלפה שם בשתי עובדות צעירות.
"אני רוצה לעבוד", היא אומרת, "תמיד עבדתי, כל השנים, לא יכולה לדמיין את עצמי לא חוזרת לעבוד. העבודה בשבילי זה בריאות, זה לצאת מהבית, לפגוש אנשים, לעשות משהו, שצריכים אותך. וגם, לא פחות חשוב, פרנסה. אני גרושה 30 שנה, חיה מחל"ת של 6,200 שקל, שנתיים לפני הפנסיה, ואם לא אמצא עבודה עד סוף החל"ת ייווצר אהיה בבעיה.
"תמיד עבדתי, כל השנים, לא יכולה לדמיין את עצמי לא חוזרת לעבוד. העבודה בשבילי זה בריאות, זה לצאת מהבית, לפגוש אנשים, לעשות משהו, שצריכים אותך"
"אני מחפשת עבודה דרך אפליקציות, חברות השמה, אתר גובו. התחום שלי זה מזכירות ואדמיניסטרציה, אבל אני מוכנה לעבוד גם בתחומים אחרים, גם להיות סדרנית בסופר, וחיפשתי גם בזה. מוכנה לנסוע לכל מקום שיש אליו תחבורה ציבורית סבירה. ומחפשת גם הכשרה מקצועית.
"שאלתי בלשכה, אמרו לי, כן, כן, נחזור אלייך. אחרי חודשיים פניתי שוב, אמרו לי על איזה שתי הכשרות, למזכירות רפואית ולמזכירות משפטית. מצא חן בעיניי וביקשתי להירשם. עברו עוד חודשיים, ואמרו לי שההכשרות האלה בוטלו. אבל באתר עדיין מספרים שהן קיימות. בעוד שבועיים יש לי פגישה עם יועץ תעסוקתי בלשכה, אולי הוא ישלח אותי להכשרה".
ג', בן 31 מאזור השרון, איש מחשבים ללא השכלה אקדמית, עבד בבקרת איכות בחברת סטארט-אפ ופוטר ביוני 2020. מאז הוא מתקיים מדמי אבטלה.
"ביקשתי בשירות התעסוקה הכשרה מקצועית, וקיבלתי הפניה לארבעה קורסים. אחד מהם כרוך בתשלום של 45 אלף שקל שאני אמור להחזיר אחרי שאמצא עבודה. שני קורסים נוספים עולים 4,500 שקל במזומן, ומיועדים רק לבוגרי לימודים אקדמיים במדעי המחשב או בעלי ניסיון כמהנדסי תוכנה.
"על הקורס הרביעי נכתב 'יש צורך בידע אלגוריתמי ומעשי קודם ברשתות נוירונים כולל יכולת תכנות בפייטון והבנה של מושגים כמו קלסיפייר ו-CNN'. זה נקרא שהמדינה נותנת לי כלי הכשרה שיעזרו לי למצוא עבודה?"
"על הקורס הרביעי נכתב 'יש צורך בידע אלגוריתמי ומעשי קודם ברשתות נוירונים כולל יכולת תכנות בפייטון והבנה של מושגים כמו קלסיפייר ו-CNN'. זה נקרא שהמדינה נותנת לי כלי הכשרה שיעזרו לי למצוא עבודה?"
15 מסלולים שונים
מדינת ישראל מנהלת לא פחות מ-15 מסלולים שונים של הכשרה מקצועית במימון ממשלתי מלא או חלקי למובטלים המופנים מלשכות התעסוקה, שמופעלים בידי חמישה גופים ממשלתיים שונים.
משרד העבודה והרווחה מפעיל את המסלולים הבאים:
-
- סטארטר – הכשרות מקצועיות שהממשלה ומעסיקים פרטיים מנהלים יחד;
- מופת – הכשרות שמופעלות בידי זכיינים פרטיים של המדינה;
- כיתה במפעל – הכשרות שהמעסיקים עצמם מבצעים למובטלים במקצועות ספציפיים שנדרשים במקום העבודה;
- שוברים למעסיקים (OJT) – תוכנית שבה מובטלים מופנים לחונכות במקומות עבודה, ומקבלים גם תעסוקה וגם הכשרה מקצועית;
- תוכנית שוברים שבה מובטלים רוכשים הכשרה מקצועית בקורסים פרטיים ומקבלים מהממשלה החזר חלקי;
- אגף האוכלוסיות, שמעניק ליווי וקורסים בהשלמת השכלה למובטלים מהמגזר החרדי או הערבי;
- מסלול מנהלת מעסיקים – הכשרות שהמעסיקים שותפים בגיבוש ובניהול שלהם.
- המסלול הירוק שבו הממשלה מפנה מובטלים למעסיקים שמפעילים כיתות להכשרת עובדים ומתקצבת את הלימודים בהתאם למספר מקומות העבודה שהמעסיק מבטיח לספק למובטלים.
רשות החדשנות במשרד הכלכלה מממנת קורסי הכשרה מקצועית למקצועות ההיי טק במכללות פרטיות. רשות ההשקעות במשרד הכלכלה מפעילה מסלול לעידוד תעסוקה באמצעות מענקים למעסיקים שקולטים עובדים מאוכלוסיות מיוחדות, וכן תוכנית שוברים משלה שבה מוענק החזר חלקי למובטלים שמשתתפים בקורסים פרטיים, כמו בתוכנית המקבילה של משרד העבודה.
ואילו שירות התעסוקה, שמפנה מובטלים לכל התוכניות האלה, מנהל שתי תוכניות הכשרה מקצועית משלו: הכשרה בהתאמה – קורסים קצרים של עד חודשיים שמועברים בשיתוף פעולה עם מעסיקים; ותוכנית שוברים למעסיקים מקבילה לזו של משרד העבודה.
בנוסף, קמה בתחילת השנה מנהלת חדשה במשרד האוצר בשם מנהלת ההכשרות המקצועיות, שמפעילה מסלולי הכשרה מקצועית משלה – "המסלול הפתוח" – הכשרות למקצועות שמתאפיינים בפריון ושכר גבוהים, שמופעלות במיקור חוץ בידי גופים פרטיים, וכן מסייעת לשירות התעסוקה להפעלת מסלול הכשרה בהתאמה.
אם המדינה מספקת רשימה כה מפוארת של הכשרות מקצועיות, כיצד ייתכן שמובטלים מעידים שהם לא זוכים לקבל הכשרה? הסיבות לכך נעוצות במספר המוגבל של מובטלים שנשלחים ולהכשרות בפועל, ובחוסר התאמה של חלק מההכשרות לצרכי שוק העבודה.
מבדיקה מול משרדי הממשלה עולה כי בכל מסלולי ההכשרות המקצועיות השונים גם יחד משתתפים רק אחוזים בודדים מכלל המובטלים במשק. גם תקציבי ההכשרות זעומים לעומת עשרות מיליארדי השקלים שהממשלה מוציאה על דמי אבטלה ופיצוי עצמאים.
בכל מסלולי ההכשרות גם יחד משתתפים רק אחוזים בודדים מכלל המובטלים במשק. גם תקציבי ההכשרות זעומים לעומת עשרות מיליארדי השקלים שהממשלה מוציאה על דמי אבטלה ופיצוי עצמאים
בהכשרות שמשרד העבודה מפעיל אמורים להשתתף השנה כ-9,000 תלמידים. תקציב ההכשרות המקצועיות של משרד העבודה יסתכם השנה בכ-132 מיליון שקלים.
במסלולים שמפעיל משרד האוצר צפויים השנה להשתתף כ-1,700 תלמידים. עלות הקמת המסלול היא כ-80 מיליון שקלים. בשירות התעסוקה וברשות החדשנות לא ענו לשאלה כמה תלמידים צפויים ללמוד במסלולי ההכשרה שהם מנהלים. ההערכה היא שמדובר בכמה אלפי תלמידים נוספים.
בלי שום תיאום
"רוב ההכשרות המקצועיות שבוצעו עד היום נעשו בחוסר שיתוף או חוסר שיתוף מספיק של המעסיקים", אומרת טלי ניר, מנכ"לית עמותת 121 ומייסדת ארגון המקפצה – ארגון גג של ארגונים חברתיים וארגוני מעסיקים הפועל מול הממשלה לשיפור מערך ההכשרות המקצועיות.
"הגופים הממשלתיים, שממילא מפוצלים בינם לבין עצמם ולא מספיק מתואמים ביניהם, לא מתייעצים מספיק עם מעסיקים על תכני הקורסים. התכנים לא מעודכנים, באופן שלא מתאים לצרכי התעשייה ומביא לכך שהמובטלים אינם מוצאים עבודה.
"הגופים הממשלתיים לא מתייעצים מספיק עם מעסיקים על תכני הקורסים. התכנים לא מעודכנים, באופן שלא מתאים לצרכי התעשייה ומביא לכך שהמובטלים אינם מוצאים עבודה"
"בכמה מהקורסים, למשל, מלמדים מובטלים להיות טכנאי מזגנים. זה מקצוע מבוקש, אבל עד לאחרונה עשו את ההכשרות על מזגנים שכבר כמעט לא קיימים בשוק. מצד שני, חברות ומכללות פרטיות מלמדות קורסים במקצועות נדרשים, שהממשלה לא מכירה בהם ולא מממנת, ולכן מובטלים לא יכולים לעשות בהם הכשרה במימון ממשלתי.
"חברת סיסקו, למשל, מלמדת קורסים ב-Internet of things – תחום סופר חדשני ומבוקש, אבל הממשלה לא מכירה בו כתחום שנדרש למימון. הענף הכי גדול בעולם המודרני הוא מסחר ושירותים – אבל אין כמעט הכשרות מתוקצבות בתחום הזה".
מקצועות טכניים וניהוליים משתנים כל הזמן. האם המטרה היא ללמד טכניקה ספציפית או את צורת העבודה והחשיבה הכללית של המקצוע?
"זה נכון שצריך לתת הכשרה כוללת, ולא רק ללמד מוצר ספציפי, אבל כדאי שהעובד ישלוט במוצרים מעודכנים. בסוף הקורס הוא מגיע לשוק ומגלה שמעדיפים את העובד הוותיק שהתפתח בתוך שוק העבודה, או זה שלמד בקורסים פרטיים בתשלום.
"חלק ממסלולי ההכשרות המקצועיות, כמו שוברים, למשל, נבנו בלי התייעצות עם המעסיקים והקשבה לצרכי שוק העבודה, וזאת בעיה".
אם מעסיק גדול זקוק לעובדים בתחום ספציפי מסוים, למה שלא יכשיר אותו על חשבונו?
"לא כל המעסיקים, גם הגדולים, יכולים להרשות לעצמם להכשיר עובדים על חשבונם. חלקם כן עושים את זה. אם היו מממנים להם, הם היו מסייעים בהכשרות גם למעסיקים אחרים. בסוף גם התלמיד בהכשרה מרוויח ממנה וגם המדינה, שלא תשלם דמי אבטלה. יש כאן כשל שוק והממשלה צריכה לטפל בו. זה שזה לא נעשה כמו שצריך פוגע במובטל שנשאר בבית, במעסיקים ובמדינה".
בלי מקור הכנסה
בעיה נוספת שניר מצביעה עליה היא שהמדינה משלמת למובטלים בזמן הכשרה מקצועית דמי אבטלה מקוצצים ב-30% ומסרבת להאריך להם את תקופת זכאותם לדמי אבטלה עד סוף הקורס.
"אם לעובד מגיעה חצי שנה של דמי אבטלה, ובסוף החודש הרביעי הוא מתחיל קורס שנמשך ארבעה חודשים, כשדמי האבטלה שלו ייגמרו הוא יהיה בקורס ולא יוכל לעבוד ויישאר בלי מקור הכנסה במשך חודשיים. בעבר, עד 2003, שילמו למובטלים דמי אבטלה מלאים עד סוף הקורס. מאז הרפורמות הכלכליות שבנימין נתניהו ביצע, דמי האבטלה למשתתפי הכשרות קוצצו וקוצרו.
"אם לעובד מגיעה חצי שנה של דמי אבטלה, ובסוף החודש הרביעי הוא מתחיל קורס שנמשך ארבעה חודשים, כשדמי האבטלה שלו ייגמרו הוא יהיה בקורס ולא יוכל לעבוד ויישאר בלי מקור הכנסה במשך חודשיים"
"התוצאה היא שמובטלים שמגיעים קרוב מדי לסוף התקופה, לפעמים בגלל שחיכו חודשים ארוכים לקורס, מוותרים על קורסים, או לוקחים קורסים קצרים ופחות טובים, או קורעים את עצמם כדי לשרוד בזמן לימודים בלי דמי אבטלה. כשנפתלי בנט היה שר הכלכלה הוא הבטיח להחזיר את התנאים שבוטלו, אבל עברו מאז שבע שנים וזה לא קרה."
במהלך משבר הקורונה, בלחץ של שותפות המקפצה וארגונים נוספים, הסכימה הממשלה לבטל את הקיצוץ של 30% מדמי האבטלה למשתתפים בהכשרות באופן זמני ולהאריך אותם עד סוף תקופת החל"ת. אבל עדיין לא ברור מה יהיה ההסדר אחרי יוני.
"המצב כיום נוראי, ואני חוששת ממה שיקרה בסוף יוני", אומרת ניר, "כל מתווה החל"ת הבלתי גמיש הוא תמריץ לא נכון. היה צריך להשאיר אנשים בעסק שבו עבדו ולשפות את המעסיקים כמו שעשו ברוב המדינות. ככה יש חצי מיליון איש שנשארו בלי תנאים סוציאליים ועם המון בעיות.
"כל מתווה החל"ת הבלתי גמיש הוא תמריץ לא נכון. היה צריך להשאיר אנשים בעסק שבו עבדו ולשפות את המעסיקים כמו שעשו ברוב המדינות. ככה יש חצי מיליון איש שנשארו בלי תנאים סוציאליים ועם המון בעיות"
"מצד אחד, יש מעסיקים שמנצלים את המצב, מחליפים עובדים בעובדים יותר זולים כי כבר אין יחסי עובד-מעביד עם העובד שבחל"ת, או מעסיקים עובדים בשחור. ומצד שני, יש מעסיקים שתקועים בלי עובדים. הכשרות מקצועיות היו פותרות הרבה מהבעיות האלה.
"רוב העובדים שבחל"ת הם או צעירים או אנשים מהשכבות המוחלשות. ליותר מ-80% מהם אין שום תעודה מקצועית על תיכונית. לא תואר אקדמי, שום תעודה".
"מנכ"ל של חברת לוגיסטיקה אמר לי, הוצאתי חצי מהאנשים לחל"ת. עכשיו כשחזרנו לעבודה, גיליתי שכל העובדים בתחומים המקצועיים, המבוקשים, ברחו לי. מצד שני אני מוצף בעובדים בלי מקצוע שצריכים עבודה ואין לי מה להציע להם. המעסיק הזה מציע למועמדים לעבודה הכשרות מקצועיות. אבל מה עושים מעסיקים שלא יכולים? המדינה הזניחה את ההכשרות המקצועיות, ומיליוני אנשים נשארו מאחור".
בשנים האחרונות, ובמיוחד בחודשים האחרונים – מאז הסגרים והגידול העצום במספר המובטלים – מנסים בממשלה לשנות את מתווה ההכשרות המקצועיות כך שיותאם לצרכי המעסיקים ויספק למובטלים הכשרה מקצועית שרלוונטית לשוק העבודה.
המסלול הירוק מנסה להיות מותאם לצרכי המעסיקים ככל האפשר, ומתנה את המימון להשתתפות של כל מובטל בהבטחה קונקרטית למקום עבודה אחרי הקורס.
אבל משיחות עם מנהלים במכונים להכשרה מקצועית עולה שגם בגישה הזאת יש בעיה, ושייתכן שהממשלה, בלהיטותה להתאים את הקורסים לצרכי המעסיקים, דווקא מייצרת מגבלות חדשות על הפניית מובטלים לקורסים, ובכך מקטינה את המקומות בקורסים ופוגעת במובטלים עוד יותר.
מנהלי המכונים טוענים שהממשלה מתנה את מימון ההכשרה המקצועית בהתחייבות של המכון שיבטיחו השמה למובטל. לטענתם, זאת התחייבות שאינם יכולים לעמוד בה.
"הלשכה שולחת אלינו מובטלים להכשרות מקצועיות במימון ממשלתי בטפטוף, במספרים קטנים, שלא מתקרבים בכלל ליכולת הביצוע שלנו, לצרכי המעסיקים ולא למספר המובטלים. כל השנה הקשה הזאת בקושי הרגשנו גידול במספרים", אומרת אירית גל, מנהלת השיווק והפיתוח העסקי במכללת אתגר להכשרות מקצועיות בתחומי הטכנולוגיה והניהול.
"בלשכה מבקשים שאתחייב מראש על השמות", אומרת גל, "שהעובד יקבל הכשרה במימון ממשלתי אם אני אמצא מעסיק שיתחייב להעסיק אותו. זה לא רציני. זה לא התפקיד שלי, מה אני, חברת השמה? אני מוכנה ליצור קשרים, לא להתחייב שתהיה עבודה. ואם המעסיק אומר כן, אני אקלוט עובדים, ואחר כך לא קולט?"
בממשלה אומרים שהמטרה היא להיות קשובים לצרכי השטח.
"אז כדי לפתור בעיה אחת, יצרו בעיה חדשה בלי לפתור את הקודמת? המדינה כושלת בהכשרות המקצועיות כי היא לא פועלת בצורה אסטרטגית, היא רצה מקטנה לקטנה ומכבה שרפות במקום להסתכל קדימה.
"הצרכים המיידיים של המעסיקים משתנים כל הזמן, היום יש סגר והוא לא צריך עובדים, מחר הוא יצטרך. אבל בטווח הבינוני והארוך יש מקצועות עם ביקוש קשיח לעובדים כבר הרבה שנים. בשנות ה-90 הגיעו לכאן עולים מברית המועצות שמילאו את כל המקצועות הטכניים, מהנדסים שהפכו לטכנאים הכי טובים, היום הדור הזה יוצא לפנסיה ונוצר חור ענק.
"בשנות ה-90 הגיעו לכאן עולים מברית המועצות שמילאו את כל המקצועות הטכניים, מהנדסים שהפכו לטכנאים הכי טובים, היום הדור הזה יוצא לפנסיה ונוצר חור ענק"
"כל חברות המעליות, למשל, צריכות טכנאי מעליות. תמיד. אפילו בזמן סגרי הקורונה. אז צריך לעשות הכשרות מקצועיות לטכנאי מעליות. אבל המדינה לא עשתה סקר צרכים כולל והיא לא מנסה להבין מה באמת צריכים המעסיקים. ועכשיו הם באים ואומרים לי, אם את רוצה לפתוח קורס טכנאים במימון ממשלתי, את צריכה להתחייב על השמות?
"קורס טכנאים, לרבות טכנאי מעליות, נמשך בין שנה לשנתיים. אני יכולה להבטיח שמי שילמד בקורס יהיה עובד מבוקש, ולכן למדינה שווה להשקיע בו. אבל אתה מכיר מעסיק שיגיד שנה מראש כמה עובדים בדיוק הוא יצטרך בכל תחום?"
בשנה האחרונה, כשבממשלה מדברים על התגייסות למען ההכשרות המקצועיות, ומשקיעים בזה כספים, לא ראית עלייה במספר ההפניות לקורסים במימון ממשלתי?
"בקושי, אולי, קצת. וחבל, כי זאת שנה שאפשר היה לנצל ולתת לאנשים אופק תעסוקתי ומקצועי".
גם יהודה קאלו, מנהל מרכזי ההכשרה למקצועות תעשייתיים שמפעילה קבוצת תעשיות בית אל, מתלונן על בעיה דומה.
"התוכניות הקלאסיות של משרד העבודה מיועדות בעיקרן לאנשים שלא עובדים", אומר קאלו, "קורסים ארוכים של 5-10 חודשים, וכשלבנאדם נגמרים דמי האבטלה אין לו ממה לחיות ואם יש לו משפחה לפרנס הוא גמור. חלק עוזבים את הקורסים באמצע, או שהם חצי עובדים וחצי לומדים. זה מילכוד".
"לכן אנחנו מלמדים קורסים קצרים, ממוקדים בעבודה, לאנשים שצריכים עבודה בדחיפות, שפותחים להם דרך ישר לפסי הייצור ולבתי העסק. שבועיים, חודשיים, שלושה גג. עכשיו, הלשכה באים ואומרים לי, אתה רוצה שנממן לך קורס? תביא תלמידים, ותדאג להם להשמה, אנחנו נשלם פר עובד. עובדים בוודאי אין לי מאיפה להביא, חשבתי שזה תפקידה של הלשכה.
"לגבי השמות, יש ביקוש קשיח למקצועות כמו עיבוד פח. אבל כשאני בא למעסיק ושואל אותו, כמה עובדים תצטרך בעוד חודש וחצי, איך הוא יכול לדעת? אני בין הפטיש והסדן, והתוצאה היא שאני פותח רק מעט כיתות שנותנות הכשרה למובטלים. רוב ההכשרות אצלנו זה לעובדים שהחברה שולחת אותם להשתלמות על חשבונה, וזה לא מייצר מקומות עבודה. עצוב".
"כשאני בא למעסיק ושואל אותו, כמה עובדים תצטרך בעוד חודש וחצי, איך הוא יכול לדעת? אני בין הפטיש והסדן, והתוצאה היא שאני פותח רק מעט כיתות שנותנות הכשרה"
מנקודת המבט של הממשלה, אתה מצד אחד אומר, יש ביקוש לעובדים במקצוע, תביאו לי עובדים ותשלמו לי שאני אכשיר אותם, ומצד שני לא מוכן להתחייב שתהיה להם עבודה.
"שני הדברים נכונים, ולמרות זה, למדינה כדאי להשקיע בקורס ושהמובטלים ילמדו, וחבל שהיא לא עושה את זה".
העיקר שהקימו מנהלת גרנדיוזית
משירות התעסוקה, ומשרדי העבודה והרווחה, הכלכלה והאוצר לא נמסרה תגובה לטענות שעלו בכתבה.
גורם באחד ממשרדי הממשלה אמר: "אתם מתפרצים לדלת פתוחה, אנחנו מסכימים עם כל הטענות של אנשי השטח שדיברתם איתם, זה בדיוק מה שאנחנו אומרים כבר שנים.
"המדינה מזניחה את ההכשרות, אין מספיק כוח אדם, אין מספיק הכשרות, הקורסים ארוכים מדי, לא מעודכנים בהתאם לצרכי השוק, ולמעט בזמן הקורונה, תקופת דמי האבטלה קצרה מדי, מה שמונע מהמובטלים לקחת קורסים.
"המדינה מזניחה את ההכשרות, אין מספיק כוח אדם, אין מספיק הכשרות, הקורסים ארוכים מדי, לא מעודכנים – ולמעט בזמן הקורונה, תקופת דמי האבטלה קצרה מדי, מה שמונע מהמובטלים לקחת קורסים"
"לצערנו, במקום לסייע לגופים המקצועיים לחזק את ההכשרות בתקופה הזאת שבה כל כך צריכים אותן, הם השקיעו מיליארד שקלים בהקמת מנהלת גרנדיוזית להכשרות מקצועיות באוצר שבכלל לא ברור מה הסמכויות שלה, מה הפעילות שלה, ועד כמה, אם בכלל, היא מחוברת לשטח ומבינה את צרכים העובדים והמעסיקים".
גורם במשרד האוצר אומר: "בחצי השנה האחרונה קמה מנהלת ההכשרות המקצועיות ויש שם אנשים שנותנים את הנשמה מסביב לשעון כדי ליצור קפיצת מדרגה, ולעזור לכמה שיותר אנשים להתמודד עם המצוקה.
"המנהלת פיתחה תפיסה חדשה לגבי הכשרות מקצועיות, הם חושבים כמו בגוף עסקי, כמו בסטארט אפ, מתייחסים להכשרה מקצועית כהשקעה שצריכה לתת תשואה. פתחו את הדלת למעסיקים, אמרו להם, בואו ותגידו לנו מה אתם צריכים".
מנהלים של גופי הכשרה מקצועית מתלוננים שדורשים מהם להתחייב מראש שהעובדים ימצאו עבודה, ומאחר וזה בלתי אפשרי, הם מקבלים פחות תקציב ופחות מובטלים זוכים להכשרה.
"הגישה היום היא לא להכשיר אנשים ואז לזרוק אותם לשוק, אלא לוודא שהם לומדים משהו רלוונטי שיש בו עבודה. זה נכון וככה זה צריך להיות, ויש אלפי עובדים שעוברים עכשיו הכשרות עם הבטחה מראש למקום עבודה בזכות הגישה הזאת".
בהכשרות שמשרד האוצר מפעיל לומדים היום רק כ-3,400 מובטלים. זה אפילו לא אחוז מהמובטלים במשק, טיפה בים. גם אם יש שיפור בהיקף ההכשרות וברלוונטיות שלהן, זה לא מעט ומאוחר מדי?
"אתה לא צריך לשאול אותי על זה, זה כתוב בדו"ח מבקר המדינה. אכן, תשומת הלב להכשרות מקצועיות ירדה בשנים שלפני הקורונה. הייתה אבטלה נמוכה מאוד, והייתה תפיסה שהשוק יסתדר לבד, שיש ביקוש לעובדים ומי שרוצה לעבוד ימצא עבודה, עם או בלי מקצוע".
יש מחזוריות בכלכלה, יכלו לחשוב מראש על כך שהאבטלה תגדל מחדש.
"אף אחד לא צפה התפרצות של אבטלה כל כך גדולה. לכן אנחנו שמים גז ומאיצים את ההשקעה בנושא. מסלולים שלקח שנים לפתח קמים תוך חודשים. נקווה שהמשק ימשיך להתאושש, שהאבטלה תרד, ושההשקעה תימשך כדי שנהיה ערוכים במשבר הבא".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
חוק פרקינסון הראשון:
"הפקיד רוצה להגדיל את מספר פקודיו ולא את מספר יריביו".
"הפקידים מייצרים עבודה נוספת אחד עבור האחר".
כתוצאה מכך, מספר הפקידים במשרד בירוקרטי גדל אף על פי שהעבודה הממשית והיעילה אינה גדלה.
חוק הטריוייאליות( או חוק פרקינסון השני ):
רוב האנשים אינם מבינים בנושאים מורכבים, ועל כן נוטים לקבל החלטות לגביהם בלי לדון בפרטים. לעומת זאת בנושאים פשוטים (בדרך כלל, מעוטי חשיבות) מעלים דיון שבו כל אחד מהמשתתפים יכול לכאורה להוכיח את יכולותיו, וכתוצאה להאריך את הדיון עד מאוד.
ביחד עם העיקרון הפיטרי:
ארגון היררכי מנתב את כל עובדיו דווקא אל תפקידים שהם אינם מוכשרים לבצעם.כלומר ,כל עובד מוצלח יקודם ויוזז מתפקידו כל זמן שהוא מבצע את תפקידו בהצלחה והוא יתקבע בסופו של דבר, בתפקיד הראשון שאותו לא יבצע כהלכה. הוא "ייתקע" משום שלא יקודם.
ארגונים נוטים להגדיל את עצמם ואת המשאבים שלהם רק לתכלית הקיבוע וניפוח המשאבים ומצבת-כח האדם.חוק שימור הארגון.