לבנון במלכוד
אנשי חזבאללה ותנועת אמל השיעית ירדו לרחובות ביירות השבוע לא רק על מנת למחוק נגד המשך החקירה של נסיבות הפיצוץ בנמל ביירות באוגוסט 2020. הם באו להפגין את כוחם לכל מי שחשב שבלבנון אפשר לחקור או סתם לנשום ללא אישורו של מזכ"ל התנועה, השייח' חסן נסראללה.
חילופי הירי וההפצצות שנשמעו ברובע פורן אל-שובאכ ביום חמישי הזכירו את המראות הקשים ממלחמת האזרחים שהסתיימה בשנת 1990.
אך בניגוד לשנות השבעים והשמונים, כאשר לכל קבוצה אתנית ודתית הייתה מיליציה חמושה, ולפעמים אפילו כמה, הפעם הכוח המשמעותי היחיד ששולט בסביבה הוא זה של חזבאללה.
בניגוד לשנות השבעים והשמונים, כאשר לכל קבוצה אתנית ודתית הייתה מיליציה חמושה, ולפעמים אפילו כמה, הפעם הכוח המשמעותי היחיד ששולט בסביבה הוא זה של חזבאללה
לנסראללה, שעדיין שוהה בבונקר שלו מאז שנת 2006, יש את היכולת לשגר לביירות את אנשיו החמושים והמיומנים בקרבות בסוריה, ולכבוש את העיר בסערה. הוא לא עושה את זה לא כי הוא לא יכול, אלא כי אין לו בכך צורך. אפשר קצת להלחיץ את המערכת וכולם ייכנעו ממילא, כמו שקרה בכל פעם בעשרים השנים האחרונות. חזבאללה הוא בעל הבית.
![אישה לבנונית מחזיקה בתמונה של מזכ"ל החזבאללה חסן נסראללה בהלוויה של שלושה תומכי חזבאללה שנהרגו במהומות בביירות ב-14 באוקטובר 2021 (צילום: AP Photo/Bilal Hussein)](https://static.zman.co.il/www/uploads/2021/10/AP21288551571325-1024x640.jpg "אישה לבנונית מחזיקה בתמונה של מזכ"ל החזבאללה חסן נסראללה בהלוויה של שלושה תומכי חזבאללה שנהרגו במהומות בביירות ב-14 באוקטובר 2021 (צילום: AP Photo/Bilal Hussein)")
אין לו צורך לשרוף את המועדון, מספיק רק לעשות שריר – כמו בשנת 2008 בביירות, כאשר אנשיו השתלטו על הצמתים המרכזיים בעיר וכיתרו את הפרלמנט; או כמו עכשיו, כאשר בחזבאללה ובתנועת אמל דורשים לפטר את השופט טארק ביטר – השופט השני במספר שהיה אמור לחקור את נסיבות הפיצוץ בנמל ביירות.
ייתכן מאוד שבקרוב ביטר יפוטר, או יתפטר בעצמו – חייו נתונים בסכנה ואין לו גיבוי פוליטי מהמערכת הפוליטית. לא רק חזבאללה מנסה להסתיר את האמת על מה שקרה בנמל ביירות – כל האליטה הפוליטית הלבנונית שותפה לכך.
ייתכן מאוד שבקרוב ביטר יפוטר, או יתפטר בעצמו – חייו נתונים בסכנה ואין לו גיבוי מהמערכת הפוליטית. לא רק חזבאללה מנסה להסתיר את האמת על מה שקרה בנמל ביירות – כל האליטה הפוליטית שותפה לכך
כך או כך, לבנון נמצאת במלכוד: כל עוד חזבאללה ואיראן מושכים בחוטים, אין ולא יהיה שיקום. העולם הערבי והמערב לא יושיטו יד ולא יעניקו תקציבים שייבלעו בבורות של שחיתות ובכיסים העמוקים של חזבאללה. האור היחיד שיאיר בקרוב את לבנון הוא הבעירה הפנימית שהולכת ומתגברת.
למרות הזעם והתסכול שהורגש השבוע היטב ברשתות החברתיות בלבנון, כלל לא בטוח שהטובים – אלא שמכנים את עצמם לבנונים (במקום שיעים, סונים, מרונים או דרוזים) – ינצחו בסוף, כי הכוחות שפועלים נגדם הם גדולים ומשמעותיים.
הכאוס הלבנוני מוליד ייאוש והקצנה, ומתחת למעטה של אנרכיה, חזבאללה ימשיך לעסוק במלאכתו – פרויקט הדיוק וגיבוש של תוכניות למקרה של התנגשות צבאית עם ישראל.
הכאוס הלבנוני מוליד ייאוש והקצנה, ומתחת למעטה של אנרכיה, חזבאללה ימשיך לעסוק במלאכתו – פרויקט הדיוק וגיבוש של תוכניות למקרה של התנגשות צבאית עם ישראל
העולם הערבי מנרמל את אסד
לפני עשור, כאשר בסוריה פרצה מלחמת אזרחים עקובה מדם ורבבות סורים נשחטו על ידי הצבא, המדינות הערביות מיהרו לסלק את בשאר אסד מהליגה הערבית וניתקו את היחסים עמו. אסד היה מוקצה, הוא איבד השפעה וחברים, ונדמה היה שימיו בשלטון ספורים.
כעבור עשור, אסד הצליח להחזיר לעצמו שליטה על חלק נכבד של הטריטוריה הסורית בסיוען הנדיב של איראן ורוסיה, האמירתים פתחו מחדש את הנציגות הדיפלומטית שלהם בדמשק ועבדאללה מלך ירדן שוחח עם הנשיא אסד על שיתופי הפעולה העתידיים בין שתי המדינות.
מי שרצה למצוא עוד הוכחות לכך שסוריה מתחילה לחזור לחיק הערבי, מצא אותן בימים האחרונים בתערוכת 2020 Expo הנוצצת בדובאי. הביתן הסורי אולי נראה צנוע ביחס לביתנים המפוארים של מדינות המפרץ, מרוקו, איטליה, ארה"ב וישראל, אך הוא משך לא פחות תשומת לב מהן.
"ביחד – העתיד הוא שלנו" נכתב בכניסה לביתן של הרפובליקה הערבית הסורית. לכיתוב ניתן היה גם להוסיף את החתימה של הנשיא אסד, ששרד למרות כל הסיכויים, לאחר שרצח כחצי מיליון סורים והגלה מיליוני אזרחים מארצם.
האמירתים והירדנים בטוחים שלא ייענשו על ידי ארה"ב בגלל המסחר עם סוריה. אחרי הכל, גם בוושינגטון רוצים קצת שקט תעשייתי במזרח התיכון כדי שיהיה להם את הפנאי להתעסק בסין וברוסיה.
האמירתים והירדנים בטוחים שלא ייענשו על ידי ארה"ב בגלל המסחר עם סוריה. אחרי הכל, גם בוושינגטון רוצים קצת שקט תעשייתי במזרח התיכון כדי שיהיה להם את הפנאי להתעסק בסין וברוסיה
כך העולם בהדרגה מכשיר את הרודן האכזר שממשיך להתעלל בעמו כי המנגנונים הבינלאומיים כמו או"ם לא ממש עובדים וכי הפוקוס האמריקאי זז מהמזרח התיכון למקומות האחרים.
עשר שנים לאחר האביב הערבי, הסקרים מראים שהערבים הצעירים כבר לא חולמים על דמוקרטיה. החלום הזה התרסק ונגוז. מרביתם היו רוצים לחיות את חייהם באיחוד האמירויות, מוקד כוח חדש במזרח התיכון שמקדש את הקדמה הטכנולוגית ומספק את החיים הטובים – הרחק מעקרונות הדמוקרטיים.
הבחירות בעיראק: הצעירים לא באו, נאמני איראן הפסידו בגדול
כצפוי, אחוז ההצבעה בבחירות שנערכו ביום ראשון לפרלמנט בעיראק היה נמוך, אפילו נמוך מאוד. שיעור ההצבעה הרשמי הגיע ל-41% – מתוך 22.12 מיליון בוחרים (על פי הנתונים של אנשי האיחוד האירופי שפיקחו על הבחירות, אחוז ההצבעה אף נמוך יותר ועומד על כ-30%). ב-2005, אחוז ההשתתפות בבחירות עמד על כ-64%.
במשך שנים הפרלמנט העיראקי לא הצליח לרסן את השחיתות ולא הצליח להתרומם מעל הסכסוכים המדממים בין העדות השונות במדינה. ובכל זאת, הבחירות המוקדמות האלה, שהתקיימו בעקבות ההפגנות הסוערות בסתיו 2019 ובתחילת 2020, הסתיימו ללא הפתעות.
מפלגת "סאירון" של איש הדת השיעי של מוקתדא א-סדר הצליחה לגרוף קולות רבים, הרבה מעבר למצופה. על פי התוצאות המקדימות, "סאירון" לא רק שמרה על 54 המושבים שלה בבית הנבחרים אלא גם הוסיפה עוד 19.
מפלגת "סאירון" של איש הדת השיעי של מוקתדא א-סדר הצליחה לגרוף קולות רבים, הרבה מעבר למצופה. על פי התוצאות המקדימות, "סאירון" לא רק שמרה על 54 המושבים שלה אלא גם הוסיפה עוד 19
הנציגים של "אל-חשד א-שעבי", המיליציה הפרו-איראנית הגדולה, סבלו מהפסד גדול של 28 מנדטים – מ-48 בשנת 2018 ל-20 בלבד. ראש ממשלת עיראק לשעבר, נורי אל-מאלכי, שהיה בעל ברית נאמן של איראן, עשה קאמבק מרשים וגרף 37 מושבים, מה שהופך אותו למפלגה השיעית השנייה בגודלה, אחרי מפלגתו של מוקתדא א-סדר.
צעירים עיראקיים רבים החרימו את הבחירות; אחרים לא התייצבו כי איבדו כל תקווה לשינוי. ובכל זאת, ההפסד הצורב של המיליציות הפרו-איראניות מעידה על כך שלחלק משמעותי מהעיראקים נמאס מההתערבות האיראנית בענייני מדינתם.
הממשלה החדשה תצטרך, בדיוק כמו זאת שקדמה לה, לחפש את התמהיל הנכון של יחסים עם ארה"ב, איראן, טורקיה וסעודיה, וגם לדאוג להעלות את רמת החיים של אזרחי עיראק, לטפל בתשתיות הקורסות ולמנוע מקיצונים אסלאמיים להרים שוב את הראש.
תלתלים בראש
המגזין האינטרנטי המצרי "רחובות מצרים" הקדיש השבוע מאמר שלם לנושא השיער המתולתל. במהלך שנים רבות סטנדרט היופי במצרים הכתיב שהשיער צריך להיות חלק עד כמה שאפשר, ומיליוני נשים יישרו את השיער שלהן באמצעות מגהצים מיוחדים, חומרים כימיים או הסתייעו בספרים.
במהלך שנים רבות סטנדרט היופי במצרים הכתיב שהשיער צריך להיות חלק עד כמה שאפשר, ומיליוני נשים יישרו את השיער שלהן באמצעות מגהצים מיוחדים, חומרים כימיים או הסתייעו בספרים
הגברים הסתפרו קצר ומי שהעז להסתובב עם שיער מעט ארוך, העיד על הטרדות בלתי פוסקות מצד החברים, המשפחה, הבוסים ואנשים זרים לחלוטין שהעירו להם על כך שהשיער שלהם "פרוע ומוזנח".
צעירים רבים אמרו בראיון ל"רחובות מצרים" שבעידן הנוכחי הם עדיין שומעים את ההערות המטרידות, ובכל זאת מאמצים מראה השיער הטבעי שלהם, לפעמים כהתרסה נגד התכתיבים של החברה המסורתית.
במרץ השנה הקדיש ה"ניו יורק טיימס" כתבה ארוכה למרד המתולתלים והמתולתלות במצרים. המרואיינים טענו בין היתר כי הכמיהה לשיער החלק מעידה על הרצון להאדיר כל דבר "מערבי" על חשבון המקומי שנחשב לפחות משובח.
מי שתרמו למאמץ של המתולתלים (מרביתם של תושבי המזרח התיכון) הם כוכב הכדורגל מוחמד סלאח, הזמרת הלבנונית מרים פארס וגם מצרים צעירים רבים שמפתחים מוצרים מיוחדים לשיער מתולתל ועבה, מנהלים פורומים בנושא זה באינטרנט ומצטלמים לקמפיינים אופנתיים שכבר לא מתביישים בפרזנטורים מתולתלים.
מצרים צעירים רבים מפתחים מוצרים מיוחדים לשיער מתולתל ועבה, מנהלים פורומים בנושא זה באינטרנט ומצטלמים לקמפיינים אופנתיים שכבר לא מתביישים בפרזנטורים מתולתלים
היום הזה בתולדות המזה"ת: חטיפת טיסת לופטהנזה 181
ב-13 באוקטובר 1977, ארבעה מחבלים החברים בארגון החזית העממית לשחרור פלסטין חטפו מטוס נוסעים של חברת התעופה הגרמנית לופטהנזה בטיסה 181 שהמריאה מספרד לפרנקפורט. רוב נוסעיו היו תיירים גרמניים.
המטוס הוסט לרומא, ומשם לקפריסין ולאחר מכן לעדן שבתימן, שם רצחו המחבלים את קברניט המטוס. לאחר נחיתת בייניים המטוס הגיע למוגדישו, בירת סומליה.
המטוס הוסט לרומא, ומשם לקפריסין ולאחר מכן לעדן שבתימן, שם רצחו המחבלים את קברניט המטוס. לאחר נחיתת בייניים המטוס הגיע למוגדישו, בירת סומליה
החוטפים דרשו מממשלת גרמניה לשחרר למוגדישו את מנהיג הארגון הקיצוני הגרמני באדר מיינהוף ואת חבריו, ואיימו ברצח של הנוסעים. אנשי הכוחות המיוחדים הגרמנים השתלטו על המטוס בליל ה-17 באוקטובר ושחררו את כל החטופים ואת אנשי הצוות.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם