"זה היה האתגר הגדול ביותר בקריירה שלי", אומר הבמאי יליד קנדה דני וילנב על סרטו החדש "חולית". הסרט, שהוקרן בבכורה עולמית בפסטיבל הקולנוע של ונציה, הוא אחד הסרטים שעוררו הכי הרבה ציפייה השנה, מכמה סיבות.
הגרסה של וילנב לרב המכר רב ההשפעה של פרנק הרברט היא הניסיון ההוליוודי השני לתרגם את ספר הפולחן למסך הגדול. רבים בתעשייה הרימו גבה, היות שהגרסה הראשונה, סרטו של דיוויד לינץ' מ-1984, הייתה אכזבה אמנותית וכישלון מסחרי.
וילנב, שזכה בפרס האוסקר לבמאי הטוב ביותר על סרט המדע הבדיוני "המפגש" (בכיכובה של איימי אדמס), אומר כי הרגיש לחץ דומה, אם כי לא באותה עוצמה, כשביים את "בלייד ראנר 2049", סרט ההמשך לסרט הפולחן של רידלי סקוט מ-1982.
"חולית", מסע מיתי ומלא רגש של גיבור, מספר את סיפורו של פול אטריידס, צעיר מבריק שנולד לייעוד גדול מעבר להבנתו. וילנב אומר כי הוא היה "בר מזל" לקבל את טימותי שאלאמה לתפקיד הראשי.
שאלאמה, אחד השחקנים המגוונים ביותר של דורו, נישא עכשיו על גל של הצלחה, אחרי הופעותיו ב"קרא לי בשמך", שזיכה אותו במועמדות לפרס האוסקר לשחקן הטוב ביותר, ב"נשים קטנות" וב"כרוניקה הצרפתית".
על פול מוטלת המשימה לטוס לכוכב הלכת המסוכן ביקום כדי להבטיח את עתיד משפחתו ועמו. כשכוחות זדוניים מחרחרים סכסוך סביב אספקת המשאב היקר שנמצא על הכוכב – מצרך שבכוחו לשחרר את הפוטנציאל הגדול של האנושות – רק מי שיכבוש את פחדו יצליח לשרוד.
הרומן של הרברט מ-1965 נחשב לאחד הספרים המשפיעים ביותר במאה העשרים, והוא נתפס כמקור השראה לרבים מהסרטים הגדולים של כל הזמנים. וילנב כתב את התסריט יחד עם ג'ון ספייטס ואריק רות (שזכה באוסקר על "פורסט גאמפ").
"גיליתי את הספר של הרברט בשנות נעוריי, ואני זוכר שהייתי מוקסם לגמרי מהפיוטיות שלו, ממה שהוא אומר על הטבע – שהוא הדמות הראשית האמיתית של 'חולית'", אומר וילנב.
"גיליתי את הספר של הרברט בשנות נעוריי, ואני זוכר שהייתי מוקסם לגמרי מהפיוטיות שלו, ממה שהוא אומר על הטבע – שהוא הדמות הראשית האמיתית של 'חולית'"
"באותו הזמן למדתי מדעים, חשבתי שאני יכול להיות או קולנוען או ביולוג, אז בעיניי האופן שבו הרברט עוסק באקולוגיה בספר היה כל כך מרענן, כל כך עשיר, כל כך פיוטי, כל כך עוצמתי".
הוא מרחיב: "ההשקפה של הרברט על הטבע הייתה ממגנטת לחלוטין – כל המערכות האקולוגיות היפות האלה שהוא יצר. האופן שבו הוא חקר את השפעת הכאוס שנגרם על ידי הקולוניאליזם הוא דיוקן של המאה העשרים שעדיין רלוונטי גם היום.
"ההשקפה של הרברט על הטבע הייתה ממגנטת לחלוטין – כל המערכות האקולוגיות היפות האלה שהוא יצר. האופן שבו הוא חקר את השפעת הכאוס שנגרם על ידי הקולוניאליזם עדיין רלוונטי גם היום"
"ובתוך כל זה יש בחור צעיר שנאבק לגלות את הזהות שלו, שמנסה למצוא את דרכו בעולם – בדיוק כמוני באותו הזמן. האופן שבו פול מגלה את הזהות שלו באמצעות תרבות אחרת היה מדהים בעיניי".
עלילת הספר ממוקמת הרחק בעתיד ומשתרעת על פני אימפריות פאודליות בין-כוכביות וכוכבים שלמים הנשלטים על ידי בתי אצילים – ובתים נחותים. אולם עבור וילנב, "'חולית' מבוסס על יחסים ומאבקים אנושיים.
"הוא עוסק באנשים אמיתיים ובנושאים מורכבים כמו אקולוגיה, התפתחות והישרדות, ובמאבקים היומיומיים של אנשים, סביב אהבה, נאמנות וחובה, בגידה, כוח. בסופו של דבר, 'חולית' הוא ראי של החברה שאנחנו חיים בה היום".
"חולית עוסק באנשים אמיתיים ובנושאים מורכבים כמו אקולוגיה, התפתחות והישרדות, ובמאבקים היומיומיים של אנשים, סביב אהבה, נאמנות וחובה, בגידה, כוח"
"יש הרבה דרכים לגשת ל'חולית'", הוא אומר, "אבל אחת הזוויות העיקריות היא הסיפור האנושי מאוד של בני משפחת אטריידס, שנופלים למלכודת שטמן להם הקיסר, שחש קנאה הולכת וגוברת באהדה הגדלה שהם זוכים לה. וכך הקיסר שולח את בני המשפחה לכוכב חדש בגלקסיה, אראקיס, שבו אפשר למצוא את ה'מרקוח', החומר היקר ביותר ביקום".
המטרה של וילנב הייתה "לגרום לקהל לשקוע לחלוטין בסיפור ההתבגרות המרגש הזה של פול, על רקע יריבויות משפחתיות, התנגשויות שבטיות, דיכוי חברתי ואסון אקולוגי על כוכב הלכת הקשוח וחסר הרחמים, וליצור חוויה קולנועית נפלאה שהיא גם אפית וגם אינטימית".
המפיקים מרי פרנט וקייל בויטר עמלו זמן מה על השגת הזכויות לעיבוד הרומן – והצליחו בסופו של דבר אחרי שהגיעו לחברת ההפקות לג'נדרי. "זה היה נהדר!" אומרת פרנט, "זה אף פעם לא קרה לי קודם לכן, לקרוא שהבמאי שחלמתי עליו לפרויקט ממש רוצה לעשות את זה".
פרנט פנתה אליו מייד והשניים נפגשו. "זה היה חיבור מדהים, מהרגע הראשון", אומר וילנב. "החזון שלנו היה דומה בצורה מדהימה. זו הייתה הפגישה הכי קלה ומהירה שהייתה לי אי פעם עם מפיק".
ואז התחילה העבודה הקשה. "ידענו שזו תהיה משימה לא פשוטה ללכוד את העושר של התעלומות שמסתתרות בסיפור ואת החולשות והחוזקות הדיכוטומיות של הדמויות של הרברט, שהופכות אותן לכל כך אמינות בסיפור בקנה מידה רחב שכזה", אומר וילנב.
בשלב קביעת מבנה התסריט, כולם הסכימו שכדי לעשות צדק עם הספר יידרש יותר מסרט אחד. "מדובר בסיפור רחב יריעה", אומר וילנב, "אז הדבר הראשון שחשבנו לעשות היה לחלק את הספר. הבחירה הזאת הקלה עלינו מאוד להבין איך להתאים אותו לפורמט של תסריט.
"מדובר בסיפור רחב יריעה, אז הדבר הראשון שחשבנו לעשות היה לחלק את הספר. הבחירה הזאת הקלה עלינו מאוד להבין איך להתאים אותו לפורמט של תסריט"
"החלטנו שיהיה נושא מרכזי אחד שישמש ככוח המניע מאחורי הסרט. הספר חורג מעבר למדע בדיוני. יש כאן סיפור של יחסי אב ובן, ורצינו לשים הרבה דגש על היסודות הרגשיים של משפחת אטריידס, להסתכל על הסיפור מנקודת המבט של כל אחד מבני המשפחה כאשר הוא ניצב אל מול גורלו, מבחינה רגשית ומבחינה פוליטית".
הרברט עצמו טייל בעולם והיה סטודנט להיסטוריה ששאב רבות ממה שקרה סביבו. וילנב, אשף הסיפורים המורכבים, ניגש ל"חולית" בצורה דומה: "המטרה שלי הייתה לקחת את הצופים למקומות שהם אף פעם לא היו בהם, בדיוק כמו שהרומן עשה עבורי כשהייתי קורא צעיר".
"זה היה אחד הספרים שהכרתי הכי טוב כנער", הוא מצהיר. "חשבתי שבניית היקום שלו היא מדהימה, לרבות המונחים, השפה, שמקורם בדמיון של הרברט. מרכיב מרכזי עבורי היה ההיבט החברתי וההשקפה שלו על שינוי סביבתי.
"זה היה אחד הספרים שהכרתי הכי טוב כנער. חשבתי שבניית היקום שלו היא מדהימה, לרבות המונחים, השפה, שמקורם בדמיון של הרברט. מרכיב מרכזי עבורי היה ההיבט החברתי וההשקפה שלו על שינוי סביבתי"
"קיימים בו כל המרכיבים שיוצרים אלכימיה מופלאה של סיפור עלילה: מה שקורה לכוכב אראקיס, קווי העלילה של יחסי האב והבן ויחסי האם והבן, העובדה שהנשים חזקות מאוד. זה נראה מודרני ומאוד דוחק, אבל תזכור שהוא כתב את זה בשנות ה-60!"
וילנב מדגיש את האל-זמניות של הרומן האפי ואת היכולת הבלתי רגילה של המחבר שלו לחזות את העתיד.
בחלקיו השונים של היקום של "חולית" ישנם המנטאטים, שהם כמו מחשבים אנושיים; הנווטים, שיכולים לחזות את היערכות הכוכבים כדי לקבוע מסלול למסע בחלל; ובנות גשרית, נשים שמייצגות את ההיבט הדתי יותר של האנושות ויכולות להשפיע על אירועים ולקבל החלטות שיסייעו לשמירה על איזון ביקום.
וישנם המשפחות הגדולות ארטיידס והארקונן, שנאבקות על שליטה במרקוח – משאב קסום וממכר שמאפשר לראות את העתיד, והוא המרכיב החזק והיקר ביותר ביקום של "חולית" ומה שהופך את אראקיס עצמו לכל כך יקר ערך.
לבסוף, הדררים הם תושביו הנוודים של אראקיס, שרוחשים כבוד לאדמתם. הם הורדו לדרגת אזרחים סוג ב', אבל פול, בן אציל לבית אטריידס, נמשך אליהם מבחינה רוחנית.
בשלב הליהוק, וילנב הצליח להרכיב רשימה מרשימה של שחקנים, בהם רבקה פרגסון, אוסקר אייזק, ג'וש ברולין, זנדאיה, ג'ייסון מומואה וחוויאר ברדם. "לשמחתי הרבה, רוב השחקנים שהיו הבחירות הראשונות שלי היו פנויים ומוכנים להתחיל איתי במסע הזה", אומר וילנב.
ברגע שהייתה לו תוכנית שהגדירה את רוחב ועומק הסיפור, וילנב גייס צוות אמנותי מהשורה הראשונה כדי להפוך את כל זה לסרט. "ב'חולית' קיימים כל המרכיבים של אפוס גדול והיסטורי: יש בו מלחמה, תככים, דיכוי ומניפולציה בקנה מידה המוני, מאבקי כוחות ואפשרויות בלתי מוגבלות של פוטנציאל אנושי – וכן, תולעי חול ענקיות".
"ב'חולית' קיימים כל המרכיבים של אפוס גדול והיסטורי: יש בו מלחמה, תככים, דיכוי ומניפולציה בקנה מידה המוני, מאבקי כוחות ואפשרויות בלתי מוגבלות של פוטנציאל אנושי – וכן, תולעי חול ענקיות"
כבר בשלב מוקדם וילנב החליט שלא להרבות באפקטים חזותיים, אלא להשתמש בהם רק כאשר הם נחוצים בהחלט: "יש לנו את האפקטים האלה, אבל הגישה שלי הייתה לצלם כמה שאפשר באמצעות המצלמה, עם אור אמיתי, השתקפויות וצללים אמיתיים ומגע אמיתי עם האדמה, עם החול והאבק".
פירוש הדבר היה צילומים במקומות כמו הונגריה, ירדן, אבו דאבי ונורווגיה, שם וילנב ואנשי הצוות המקצועי שלו, בכללם הצלם גרייג פאייזר והמעצב האמנותי פטריס ורמט, יצרו את כוכבי הלכת השונים.
המלחין הנס צימר, חתן פרס האוסקר על הפסקול ל"מלך האריות", שזכה למועמדויות גם בזכות תרומתו לסרטים נוספים ("בלייד ראנר 2049", "גלדיאטור"), יצר את המוזיקה המרגשת.
צימר, בעצמו מעריץ נלהב של הספר מזה שנים, הלך לעומק המדבר כדי לקבל השראה – או כפי שווילנב מנסח את זה, "כדי לחלום על המוזיקה".
הבמאי נתן לצימר הנחיה אחת, שנראתה פשוטה אבל למעשה הייתה מורכבת: "אמרתי להנס לחשוב על 'חולית' כעל מותחן פסיכולוגי, הרפתקה, סרט מלחמה, סרט התבגרות, מסע של גיבור, סיפור אהבה". הבמאי נזכר בחיוך איך, בסוף השיחה שלהם, צימר שאל, "יש עוד משהו שהסרט עוסק בו?"
"הרגשתי שכולנו צריכים להיות מאוחדים בשאיפה שלנו להגשים חלום של שנים להחיות את היצירה המכוננת הזאת, על המיתולוגיה המורכבת שלה", אומר וילנב. "זה כאילו רציתי להסביר לעצמי למה הספר הזה נשאר על המדף שלי, ליד המיטה שלי, במשך כל השנים האלה".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם