SWEDEN-MAY-DAY (צילום: Photo credit should read ULF PALM/AFP via Getty Images)
Photo credit should read ULF PALM/AFP via Getty Images

שוודיה מנסה לשנות את תדמיתה של העיר האנטישמית במדינה

העיר מאלמו, שמובילה בגילויי שנאת יהודים, אירחה ועידה בנושא המאבק באנטישמיות ● אף שהעירייה התחייבה להשקיע שני מיליון אירו בנושא – הקהילה היהודית הקטנה עשויה להימחק בעוד כמה שנים ● "כן, אתה מסתכן אם אתה מסתובב עם מגן דוד"

מאלמו, העיר השלישית בגודלה בשוודיה, נודעה לשמצה בשנים האחרונות כחממה לאנטישמיות. העיר, ששליש מתושביה נולדו מחוץ למדינה ורבים מהם מתגוררים בשכונות הומוגניות מבחינה אתנית, הפכה שם נרדף לבעיות האינטגרציה עמה מתמודדת המדינה.

אולם בשבוע שעבר ניסתה מאלמו להציג פנים אחרות, שונות מהמוניטין השלילי שדבק בה.

העיר אירחה ועידה בנושא המאבק באנטישמיות בהשתתפותם (האישית או הווירטואלית) של כ־50 ראשי מדינות, שרי חוץ, נציגי האיחוד האירופי וראשי הקונגרס היהודי העולמי. מזכיר המדינה האמריקאי אנתוני בלינקן, נשיא המדינה יצחק הרצוג ונשיא צרפת עמנואל מקרון שלחו הודעות וידאו מוקלטות.

משמאל: ניצולת שואה דינה רייס, ראש ממשלת שבדיה סטפן לוון ונשיא הקונגרס היהודי העולמי רונלד לאודר בפורום הבינלאומי במאלמו בנושא זיכרון השואה והמאבק באנטישמיות, שהתקיים במאלמו, שבדיה, ב-13 באוקטובר, 2021 (צילום: יונאס אקסטורמר / סוכנות הידיעות TT / AFP באמצעות גטי אימג'ס)
משמאל: ניצולת השואה דינה רייס, ראש ממשלת שוודיה סטפן לוון ונשיא הקונגרס היהודי העולמי רונלד לאודר בפורום הבינלאומי במאלמו, 13 באוקטובר 2021 (צילום: יונאס אקסטורמר / סוכנות הידיעות TT / AFP באמצעות גטי אימג'ס)

פלטפורמת הווידאו הענקית יוטיוב, שבראשה עומדת המנכ"לית היהודייה סוזן ווייציצקי, התחייבה בכינוס לתרום למעלה מחמישה מיליון דולר לעמותות ולגופים ממשלתיים הנלחמים באנטישמיות באינטרנט.

סמנכ"לית התפעול של פייסבוק שריל סנדברג, שסיפרה בגלוי כי אבותיה היהודים נמלטו מרדיפות באירופה לארה"ב, השתתפה בכינוס מרחוק והבטיחה כי הרשת החברתית מחויבת לבדיקה מדוקדקת של תוכן המשתמשים שלה – זאת על אף הבעיות שהיו לה בעבר עם הפיקוח על תכנים אנטישמיים.

שלא כמו בכנסים דומים אחרים בנושא, הפורום הבינלאומי של מאלמו על זיכרון השואה והמאבק באנטישמיות לא הסתיים בהצהרה משותפת שנחתמה על ידי כל משתתפיה. ראש ממשלת שוודיה סטפן לוון אמר כי הוא מעדיף שהמנהיגים הנוכחים יתמקדו בדיון ב"צעדים קונקרטיים" שניתן לנקוט כדי לרסן תקריות והתנהגות אנטישמיות.

בשבוע שעבר שרת החוץ השוודית אן לינדה הגיע לביקור בישראל, הביקור הראשון של שר חוץ שוודי אחרי 10 שנים

הנשיא יצחק הרצוג עם שרת החוץ של שוודיה אן לינדה, 18.10.2021 (צילום: חיים צח / לע"מ)
הנשיא יצחק הרצוג עם שרת החוץ של שוודיה אן לינדה, 18.10.2021 (צילום: חיים צח / לע"מ)

בשבוע שעבר שרת החוץ השוודית אן לינדה הגיע לביקור בישראל, הביקור הראשון של שר חוץ שוודי אחרי 10 שנים. נשיאת הנציבות האירופית אורסולה פון דר ליין, שהצטרפה באופן מקוון לכנס במאלמו מבריסל, הציגה את אסטרטגיית האיחוד האירופי למאבק באנטישמיות, שאומצה לאחרונה, והציעה להקים תוכנית "שגרירים" אירופים צעירים לזיכרון השואה.

"אין לנו עניין בהכרזה נוספת, אנחנו מבקשים לתרגם את עקרונות המסמכים האלה למציאות", אמר ראש ממשלת שוודיה לוון, שיסיים את תפקידו בחודש הבא. ימים יגידו אם וכיצד תהפוך הוועידה לנקודת מפנה בטיפול בבעיית האנטישמיות בשוודיה, אבל אירועי הימים האחרונים מלמדים שהדרך עוד ארוכה.

בשעה שמנהיגים מרחבי העולם דנו במאלמו בדרכים להילחם בשנאת יהודים, הוקרנו על מספר בניינים ברחבי העיר כתובות אנטישמיות הטוענות ש"השואה הייתה תרמית". אחת הכתובות הוקרנה על בניין בית הכנסת המרכזי של מאלמו. המשטרה הודיעה כי היא חוקרת את האירוע כפשע שנאה וארגון נאו־נאצי בשם "תנועת ההתנגדות הנורדית" נטל אחריות למעשה.

בשעה שמנהיגים מרחבי העולם דנו במאלמו בדרכים להילחם בשנאת יהודים, הוקרנו על מספר בניינים ברחבי העיר כתובות אנטישמיות

לפי דיווחים בתקשורת השוודית, יהודים רבים עוזבים את מאלמו בשנים האחרונות, קצתם בגלל שסבלו מאנטישמיות ישירה בחיי היומיום שלהם.

כתובות נאצה אנטישמיות בפולין (צילום: הקרן לשמירת מורשת יהדות פולין, AP)
כתובות נאצה אנטישמיות בפולין (צילום: הקרן לשמירת מורשת יהדות פולין, AP)

"אתה יכול להמשיך לשאת את הנאומים הנחמדים שלך, אנחנו עוזבים בזמן שאתה מדבר", אמרה אימה של ילדה יהודייה בת 12 לעיתון השוודי דגנס ניהטר (Dagens Nyheter).

בתה תיארה איך היא מצאה על הארונית שלה בבית הספר כתובת גרפיטי "שחררו את פלסטין" ו"ז** על ישראל", ואיך מישהו ירק על הז'קט שלה. זה כבר היה יותר מדי עבור אימה של הילדה, שהחליטה לעבור עם משפחתה לישראל בקיץ הבא, אף שהמשפחה אינה דוברת עברית.

הסיפור הזה אינו ייחודי – בסקר שפורסם על ידי עיריית מאלמו מוקדם יותר השנה, כל התלמידים היהודים בשוודיה אמרו כי נחשפו לסוגים מסוימים של אנטישמיות בבית הספר.

בשנת 2017 נופצו חלונות בית הכנסת במאלמו מיידוי אבנים. בשנת 2020 נאלצה העיר להפסיק את שיתוף הפעולה עם יריד הספרים הערבי, בשל הופעתו של ספר אנטישמי

הבעיה חורגת הרבה מעבר לשעות הלימודים. בשנת 2017, נופצו חלונות בית הכנסת במאלמו מיידוי אבנים. בשנת 2020 נאלצה העיר להפסיק את שיתוף הפעולה שלה עם יריד הספרים הערבי, בשל הופעתו של ספר אנטישמי באתר האינטרנט של היריד (הכותר הוסר מהאתר מאוחר יותר).

רב בבית כנסת במאלמו, שוודיה, 3 במרץ 2010 (צילום: AP Photo/Pamela Juhl)
רב בבית כנסת במאלמו, שוודיה, 3 במרץ 2010 (צילום: AP Photo/Pamela Juhl)

אבל היה זה ככל הנראה הניסוי שערך עיתונאי שוודי בשנת 2015 שמשך את מרב תשומת הלב למצב. הכתב, שחבש כיפה וענד תליון עם מגן דוד, הותקף מילולית ופיזית בזמן שהלך בשכונות מאלמו השונות.

במאלמו ומחוצה לה, יהודים חשים לכודים בין זרמים שונים של אנטישמיות, בין אם מכיוונם של מהגרים מוסלמים קיצוניים או מתנועות ניאו־נאציות.

"כן, אתה מסתכן אם אתה מסתובב עם מגן דוד", אמר ל־JTA  פרדריק סירצקי, דובר הקהילה היהודית במאלמו, בריאיון שנערך לפני קיום הוועידה. בשנת 2019, בעקבות דיווח על הצטמצמות הקהילה היהודית בעיר, הוא הביע לראשונה חשש שהקהילה היהודית עלולה להיעלם לחלוטין עד שנת 2029.

סירצקי השמיע טון אופטימי יותר כשדיבר על הוועידה שהתקיימה בשבוע שעבר. הקהילה, לדבריו, בונה קשרים הדוקים יותר עם קתרין סטירנפלט ג'אמה, ראשת עיריית מאלמו משנת 2013, שפועלת, לדבריה, לשיפור מצבם של היהודים בעיר.

רונלד לאודר נואם בבית כנסת במאלמו, 12 באוקטובר, 2021 (צילום: הקונגרס היהודי העולמי / שחר עזרן)
רונלד לאודר נואם בבית כנסת במאלמו, 12 באוקטובר, 2021 (צילום: הקונגרס היהודי העולמי / שחר עזרן)

"עבדנו עם הקהילה היהודית בדרכים שונות כדי למפות את הבעיה, כדי ליצור הבנה של הבעיה. אנחנו משקיעים למעלה משני מיליון אירו כדי לטפל בנושא"

"עבדנו עם הקהילה היהודית בדרכים שונות כדי למפות את הבעיה, כדי ליצור הבנה של הבעיה, והיום, יש לנו מחויבות ארוכת טווח. אנחנו משקיעים למעלה משני מיליון אירו בארבע השנים הבאות", היא אמרה בריאיון לעיתון הארץ, ערב פתיחת הוועידה. "אנחנו עובדים גם בתוך מערכת החינוך, ממפים את הבעיה גם שם, ויוצרים דרכים שונות למניעת דעות קדומות".

סירצקי אישר כי במהלך 20 השנים האחרונות ירד לחצי מספר היהודים בעיר, והוא עומד כעת על כ־500 חברים בלבד. עם זאת הוא נזהר בהסקת מסקנות לגבי הסיבה והתוצאה, ומדגיש שהפחד וחוויית האנטישמיות אינם הגורמים היחידים שמבריחים יהודים מהעיר.

בפני בני הדור הצעיר עומדות הזדמנויות טובות יותר לפתח קריירה בשטוקהולם, וגם יותר דרכים לקיים את חייהם הדתיים; המבוגרים יותר עוברים בעקבות הילדים והנכדים לערים בהן הם חיים; רבים מחברי הקהילה המבוגרים של מאלמו, ובהם ניצולי שואה, נפטרו עם השנים.

אפילו אלה שהחליטו לעזוב לישראל מציינים ריבוי סיבות למעבר, הוא אומר. סירצקי הבחין כי בשנתיים האחרונות העקומה התיישרה, ומספר חברי הקהילה נותר ללא שינוי. הוא רואה בכך סימן חיובי.

19 ביוני 2020: פיקניקים בשטוקהולם, שבדיה, בשיא משבר הקורונה העולמי (צילום: AP Photo/Andres Kudacki, File)
19 ביוני 2020: פיקניקים בשטוקהולם, שוודיה (צילום: AP Photo/Andres Kudacki, File)

במהלך אירוע לציון ההיסטוריה היהודית והחיים היהודיים בשוודיה, שהתקיים לפני הוועידה, דיבר רונלד לאודר, ראש הקונגרס היהודי העולמי, על גורם נוסף שגרם לחיכוך במדינה במשך עשרות שנים: הביקורת הקשה הנמתחת בחברה ובממשלה השוודית על ישראל.

בנאומו בבית הכנסת הגדול של מאלמו, הביע לאודר את אכזבתו מכך ששוודיה הצביעה עד לאחרונה באופן קבוע בעד החלטות גינוי נגד ישראל באו"ם. שרי החוץ של ישראל ושוודיה נמנעו מלדבר ישירות ביניהם במשך שבע שנים, עד לחודש ספטמבר האחרון.

ראש העיר הקודם של מאלמו, אילמר ריפאלו, נודע בעמדותיו האנטי ישראליות ובכך שתלה את האשמה בהתקפות על יהודים בתמיכתם במדינה היהודית.

לפני למעלה מעשור כתב לאודר מאמר בו מתח ביקורת חריפה על הפוליטיקאים והתקשורת השוודים וטען כי הם מעוררים עמדות אנטישמיות באמצעות מה שבעיניו נתפסה כרטוריקה אנטי ישראלית חריגה. טון הדברים שנשא בכינוס במאלמו היה שונה באופן דרמטי.

תחנת אוטובוס בלונדון שהושחתה בכרזה בלתי חוקית ועליה הכתובת "ישראל היא פרויקט גזעני", שתלתה קבוצה פרו-פלסטינית במחאה על כך שמפלגת הלייבור הבריטית אימצה את הגדרת האנטישמיות של כוח המשימה הבינלאומי להנצחת זכר השואה , 6 בספטמבר 2018 (צילום: טוויטר)
תחנת אוטובוס בלונדון שהושחתה בכרזה בלתי חוקית ועליה הכתובת "ישראל היא פרויקט גזעני", 6 בספטמבר 2018 (צילום: טוויטר)

"לפני עשר שנים שוודיה לא הייתה ידידותית כלל, לא רק לישראל, אלא לעם היהודי"

"לפני עשר שנים שוודיה לא הייתה ידידותית כלל, לא רק לישראל, אלא לעם היהודי", אמר לאודר ל־ JTA. "עבדנו יום ולילה. צפינו והקשבנו למה שעושים ראש הממשלה וממשלתו. זה היה כמו נס… אני אשתמש בראש הממשלה לוון כדוגמה כשאני מדבר עם אנשים. אני מקווה שמדינות אחרות ילכו בעקבותיו".

לוון, המנהיג את שוודיה מאז 2014, הבהיר כי הוא רוצה להותיר אחריו מורשת של הגנה על היהודים. הוא ביקר לראשונה במוזיאון אושוויץ בשנת 2017, וביום הזיכרון הבינלאומי לשואה בשנת 2019 הכריז כי שוודיה תקים מוזיאון לאומי שיוקדש לזיכרון השואה.

בשנת 2020 הוקצו למעלה ממיליון דולר למען מטרה זו, ובחודש שעבר הממשלה הכריזה על תמיכה נוספת בסכום של כ־3.5 מיליון דולר שיועברו לצורך כך לסוכנות הלאומית למוזיאונים היסטוריים.

כעת אושר שהמוזיאון החדש ימוקם בשטוקהולם – אם כי קיימת מחלוקת על בחירה זו גם בין יהודים שוודים וגם בין אנשי אקדמיה. שטוקהולם, עירו של חסיד אומות העולם המפורסם ביותר – ראול ולנברג – ומאלמו, היו שתי הערים שהוזכרו כמיקום אפשרי למוזיאון.

מוזיאון יד ושם, 2021 (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)
מוזיאון יד ושם, 2021 (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)

מאלמו, השוכנת בחלק הדרומי ביותר של שוודיה, על גדות מצר אורסונד, 25 קילומטרים בלבד מקופנהגן, שימשה חוף מבטחים לכמה אלפי יהודים דנים בשנת 1943 ול־4,000 נוספים בשנת 1945, כשהעיר קלטה מפונים ממחנה הריכוז ברגן־בלזן.

למרות זאת, היו שחששו כי מאלמו תשתמש בהיסטוריית השואה כדי להסתיר את בעיותיה הנוכחיות. אחרים טענו כי דווקא הבעיות הנוכחיות מהוות סיבה חשובה למקם את המוזיאון לזכר השואה בעיר.

למרות המחוות, בריאיון לרשת הטלוויזיה הלאומית השוודית STV סיכמה לאה גלייטמן, ניצולת שואה בת 97 ותושבת מאלמו מאז 1946, באופן תמציתי את תחושותיהם של יהודים שוודים רבים בנוגע לוועידת מאלמו. “זה חשוב, אבל רק אם זה באמת יוביל למשהו. לפעמים זה רק דיבורים, אבל יש לנו תקווה, אולי".

בהכנת הכתבה השתתף כנען ליפשיץ

עוד 1,257 מילים
סגירה