שר הביטחון בני גנץ שהה השבוע מחוץ לגבולות המדינה בביקור ביטחוני. על יעד הנסיעה הוטלה צנזורה צבאית.
שר הביטחון – אדם גבוה, בעל נוכחות – המריא בשנת 2021 בטיסה מסחרית למדינה זרה לעיני העוברים והשבים בשדות התעופה. אולם כלי התקשורת בדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון מנועים מלספר כיצד הוא מתכוון לנתב את כספי משלמי המיסים, איזה עסקאות התכוון לקדם, מה הנושאים הביטחוניים שנמצאו על הפרק ומה האינטרסים הגאו־פוליטיים של הביקור.
אין חשד שנעשו דברים בלתי כשרים, אך ראוי שהעיתונות תקבל גישה גם לדברים הכשרים. זכות הציבור לדעת עם מי נפגש שר הביטחון ולמה. ישראל אינה מדינת משטר חשאי
אין חשד שנעשו דברים בלתי כשרים, אך ראוי שהעיתונות תקבל גישה גם לדברים הכשרים. זכות הציבור לדעת עם מי נפגש שר הביטחון ולמה. ישראל אינה מדינת משטר חשאי, אחרי הכול. מדינות רבות בעולם רוכשות מישראל אמצעי לחימה ומוצרים נוספים. תעשיית ייצוא הנשק היא התעשייה המשגשגת ביותר במדינה – ולא, תעשיית ההייטק עדיין לא הגיע לאותם סכומים.
ישראל היא יצואנית הנשק השמינית בעולם. היא מדורגת גבוה מאוד, הרבה מעבר לגודלה היחסי. לפי דו"חות מעקב סחר הנשק של ארגון Sipri, שלושה אחוזים מסחר הנשק בעולם מיוצא מישראל. בין השנים 2016–2020 צמח הייצוא מישראל ב־59% (בהשוואה לשנים שבין 2011–2015).
לפי הודעת אגף הסיוע לייצוא ביטחוני במשרד הביטחון, סך הייצוא הביטחוני מישראל בשנת 2020 עמד על 8.3 מיליארד דולרים, עם גידול של 15% בהיקף העסקאות הביטחוניות ברחבי העולם, עסקאות שכולן נמצאות תחת פיקוח הדוק של האגף לייצוא ביטחוני במשרד הביטחון (סיבט). 44% מתוך סך הייצוא הביטחוני יועדו למדינות אסיה והפסיפיק.
באיזה מדינה דמוקרטית יוצא נציג ציבורי בכיר למדינה שיש עימה קשרים מלאים והביקור מצונזר ואסור בפרסום?
האם יעלה על הדעת שמזכיר ההגנה האמריקאי, למשל, יטוס בחשאי למדינה איתה ארה"ב מקיימת קשרים מלאים וינהל שם שיחות בתחום הייצוא הביטחוני (או שיחות בנושאים אחרים) בלי שהציבור האמריקאי יודע היכן הוא נמצא? זה נכון גם לגבי כל אחת ממדינות אירופה המערבית.
ניסיונותינו לברר מדוע הוטלה צנזורה על יעד הנסיעה של גנץ העלו מעט מאוד ממצאים. אנחנו, כמובן, קיבלנו דיווח על יעד נסיעתו על ידי דוברות משרד הביטחון, לצד ההוראה שהיעד יוותר חסוי תחת צנזורה עד לשעה 13:00 ביום חמישי.
בהמשך השבוע הגיעה הנחייה נוספת, לפיה גם ביום חמישי, עם שובו של שר הביטחון לישראל, לא ניתן יהיה לגלות באיזו מדינה ביקר. במענה לשאלה מדוע הוטלה צנזורה על יעד הנסיעה – הפנו אותנו לשיחה עם הצנזורה הצבאית.
גורמים המעורים בנסיעות מסוג זה העריכו כי הוטלה צנזורה בין השאר גם לבקשת המדינה הזרה ולא רק ממניעים ישראליים
סגן הצנזור הצבאי הראשי מאיר מלכה אישר לזמן ישראל כי הצנזורה הוטלה על יעד הנסיעה. גורמים המעורים בנסיעות מסוג זה העריכו כי הוטלה צנזורה בין השאר גם לבקשת המדינה הזרה ולא רק ממניעים ישראליים.
פנינו, אם כן, למספר בכירים לשעבר בגופים ביטחוניים ובגופי מדיניות חוץ. אחד מהם נזכר שממשלת הודו, עד לפני היבחרו של נרנדרה מודי, העבירה מסרים לשר הביטחון הישראלי דאז אהוד ברק לא להגיע למדינה. זאת למרות קשרי הסחר הביטחוני. כשמודי נבחר לשלטון היחס השתנה וברק הוזמן לביקור, ואחריו גם ראש הממשלה דאז בנימין נתניהו שחיזק ושיפר את היחסים הבין אישיים.
בכל אופן, עד ל־2014 הודו לא הזמינה את הנציגים הישראליים. כל הבכירים לשעבר איתם שוחחנו, ביקשו אומנם להישאר בעילום שם אך הביעו תמיהה על הצנזורה.
ראשית, נאמר לנו, אם נשלחת הודעת צנזורה האוסרת לפרסם את מדינת היעד, מדוע הוציא אותה משרד הביטחון לתפוצת כתבים רחבה וציין באותה הודעה את היעד. כלומר, האם יתכן (כך הציע לי אחד מאותם בכירים לשעבר) שמישהו בצנזורה או בתקשורת שר הביטחון רצה "לעורר" כתבים כדי שהנושא לא יישאר חשאי? זו גישה מעט קונספירטיבית.
שנית, יותר הגיוני, אמר בכיר נוסף, שהרשויות בישראל רצו שלא למסור את המידע והם השתמשו בדרישת החשאיות של אנשי המדינה הזרה כתירוץ.
שלישית, ראשי ממשלות בישראל ביקרו בעבר הרחוק והקרוב באותה מדינת יעד. גם נשיא המדינה היה שם. אף מנהיג המדינה הזרה ביקר כאן באופן רשמי בשנים האחרונות. כלומר, מערכת היחסים עליה הוטלה צנזורה היא מערכת יחסים גלויה.
מההסבר השלישי ניתן להסיק כי רק על נסיעות למטרות ביטחוניות הגיעה דרישת הצנזורה
מההסבר השלישי ניתן להסיק כי רק על נסיעות למטרות ביטחוניות הגיעה דרישת הצנזורה.
היחסים הביטחוניים בין שתי המדינות הם מאוד הדוקים, עמוקים, ורחבים, וכן, הם גם נמשכים שנים רבות. ישראלים רבים בתעשיות הביטחוניות עושים הון עתק ממערכת היחסים הזאת. ועדיין מצאו לנכון בצנזורה הצבאית ובמשרד הביטחון להגביל את הפרסום, כאמור, בדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון.
העיתונות באותה מדינה אינה כה חופשית. לפיכך, ניסיונות למצוא כתבים זרים שהפרו את חשאיות הצד השני ופרסמו את דבר הביקור עלו בתוהו. אז מה בעצם קורה כאן? לכל ראשי המערכות הביטחוניות יש אינטרסים לשמור על ענייניהם מחוץ לרדאר של הציבור ושל התקשורת.
המדינה בעצם אומרת כי בנושא של המערכות הביטחוניות – האזרחים שלנו לא זכאים לדעת. הצנזורה הישראלית מובילה את המהלך והציבור נותר באפלה.
אגב, אם שר הביטחון היה רוצה להיפגש באותה מדינה זרה עם מנהיגים של מדינות אחרות עמן אין לנו מערכות יחסים, אפשר היה ממילא להסתיר זאת שכן גנץ לא יצא לביקור מלווה בתקשורת חטטנית. אף אחד לא היה יודע ולא היה מעז "להפריע" למגעים דיפלומטיים רגישים (אם זה מה שלכאורה ניסו להסתיר).
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם