הנתונים מוכיחים: בני העדה האתיופית עדיין נעצרים יותר משאר האוכלוסייה

פרסום ראשון למרות המחאה, גם ב-2020 היה מספר פתיחת התיקים נגד בני העדה האתיופית על עבירות שקשורות ישירות למפגשיהם עם השוטרים יותר מכפול משיעורם באוכלוסייה ● שיעור ההעמדה לדין שלהם על עבירות כאלה גבוה פי ארבעה ● מנכ"לית אגודת יהודי אתיופיה: "העובדה שאין שיפור משמעותי למרות הדוחות שהופקו והיחידות שהוקמו, מעידה על חומרת הבעיה והעומק שלה"

יוצאי אתיופיה בהפגנה מול כוחות משטרה בקריית אתא, ב-3 ביולי 2019 (צילום: פלאש90)
פלאש90
יוצאי אתיופיה בהפגנה מול כוחות משטרה בקריית אתא, ב-3 ביולי 2019

השנים עוברות, הממשלה מכנסת ועדות ומתכננת תוכניות, והיחסים בין המשטרה לצעירים ממוצא אתיופי אינם משתנים. כך עולה מנתונים חדשים שאגודת יהודי אתיופיה קיבלה ממשטרת ישראל, המתפרסמים כאן לראשונה.

לפי הנתונים, שהמשטרה נאלצה למסור לאגודה בתשובה לבקשת חופש מידע שהאגודה הגישה, שיעור פתיחת התיקים נגד אזרחים בני העדה האתיופית (יוצאי אתיופיה וילידי ישראל צאצאים ליוצאי אתיופיה) על עבירות שקשורות בהיתקלויות עם שוטרים – תקיפת שוטרים, הפרעה לשוטרים והפרת הסדר הציבורי, בשנת 2020 – היה גבוה יותר מפי שניים מחלקם באוכלוסייה.

עוד עולה מהנתונים כי אזרחים בני העדה מועמדים לדין בשיעור גבוה בהרבה, פי ארבעה, על העבירות הללו, מאשר כלל האוכלוסייה. 7.2% מיוצאי אתיופיה הועמדו לדין על עבירות מהסוג הזה, לעומת 1.7% מכלל האוכלוסייה.

לבני העדה נפתחים פי שניים יותר תיקים על הפרעה לשוטרים ופי שלושה יותר תיקים יותר מאשר על תקיפת שוטרים. העבירות האלה, שמקורן בהיתקלויות ובטיב היחסים בין שוטרים לבני העדה, מהוות חלק ניכר מהתיקים הפליליים וההעמדה לדין של בני העדה.

לפי נתונים שפרסמה בשבוע שעבר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, לרגל חג הסיגד, מקרב המבוגרים בני העדה שעמדו לדין ב-2020, 40.4% הואשמו בעבירות מהסוג האמור ("עבירות כלפי הסדר הציבורי").

הפגנת בני העדה האתיופית במחאה על אלימות משטרתית, 8.7.2019 (צילום: גילי יערי, פלאש 90)
הפגנת בני העדה האתיופית במחאה על אלימות משטרתית, 8.7.2019 (צילום: גילי יערי, פלאש 90)

באגודה אומרים כי המשטרה לא השיבה לשאלתם, לגבי הפער בין תיקים שנפתחו לבני העדה על עבירות אחרות – כאלה שאינן קשורות ישירות למגע עם המשטרה עצמה – לבין התיקים שנפתחו על עבירות אחרות לכלל האוכלוסייה.

בנוסף, מתברר כי המשטרה סוגרת פחות תיקים לחשודים בני העדה מאשר לחשודים בכלל האוכלוסייה. לפי הנתונים, הפער הולך ומתרחב עם השנים ומדי שנה פחות ופחות תיקים נסגרים.

בשנת 2018 שיעור התיקים של חשודים בני העדה שנסגרו היה נמוך בכ-14% משיעור סגירת התיקים בקרב חשודים בקרב כלל האוכלוסייה. שיעור התיקים של חשודים בני העדה שנסגרו ב-2019 היה כ-15% פחות מזה של כלל האוכלוסייה וב-2020 היה נמוך בכ-17%.

היעדר ראיות היא אחת הסיבות הנפוצות ביותר לסגירת תיקים במשטרה, הן בקרב כלל האוכלוסייה והן בקרב בני העדה. ועם זאת, שיעור סגירת התיקים מסיבה זו מתוך כלל התיקים שנסגרו אצל בני העדה גבוה בהרבה בהשוואה לשיעור סגירת התיקים מסיבה זו בקרב כלל האוכלוסייה.

הפגנת בני העדה האתיופית נגד אלימות משטרתית, 8.7.2019 (צילום: תומר נויברג, פלאש 90)
הפגנת בני העדה האתיופית נגד אלימות משטרתית, 8.7.2019 (צילום: תומר נויברג, פלאש 90)

הנתונים שנחשפים כאן על תיקי עבירות נגד שוטרים בשנת 2020 דומים למדי לנתוני שנת 2019 שנחשפו בדוח מבקר המדינה שפורסם באוגוסט השנה, שהראו גם הם ריבוי בפתיחת תיקים נגד בני העדה באופן שמצביע על שיטור יתר.

דוח המבקר הראה שמספר התיקים הפליליים של בני העדה ב-2019 היה כפול משיעורם באוכלוסייה, ובקרב קטינים גבוה פי ארבע. זאת, למרות שהדוח הצביע על ירידה קלה במספר התיקים ביחס ל-2015. דוח המבקר לא התייחס באופן ספציפי לעבירות נגד שוטרים והפרות סדר כמו נתוני המשטרה שנחשפים כאן, אלא לכלל העבירות.

הקלות הבלתי נסבלת של ההצקה המשטרתית

"העבירות שבגינן נפתחים מרבית התיקים לישראלים ממוצא אתיופי – הפרת הסדר הציבורי, הפרעה לשוטר ותקיפת שוטר, מראה שהסיבה לריבוי התיקים וההעמדות לדין של בני העדה היא שיטור יתר והצקה של שוטרים", אומרת מנכ"לית אגודת יהודי אתיופיה, רינה איילין-גורליק.

לדברי איילין-גורליק: "מימדי שיטור היתר בקרב אוכלוסיית יוצאי אתיופיה עדיין גבוהים באופן חסר פרופורציה לשיעורם באוכלוסייה. מציאות עגומה זו יכולה להתקיים רק בחברה עם תרבות המאפשרת את קיומה.

עו"ד רינה איילין-גורליק, מנכ"לית אגודת יהודי אתיופיה (צילום: באדיבות המרואיינת)
עו"ד רינה איילין-גורליק, מנכ"לית אגודת יהודי אתיופיה (צילום: באדיבות המרואיינת)

"העובדה שאין שיפור משמעותי למרות הדוחות שהופקו והיחידות שהוקמו, מעידה על חומרת הבעיה והעומק שלה, ומוכיחה שהשינוי המיוחל צריך להתחיל קודם כל בשינוי תודעתי בקרב מקבלי ההחלטות. נחוץ שינוי דרמטי בתרבות ובמדיניות הקיימות, ואנחנו באגודה נעשה כל מאמץ להטמיע את השינוי הדרוש".

ייתכן שריבוי התיקים נובע מכך שבממוצע יש יותר מקרים שבהם בני העדה האתיופית אלימים, במיוחד כלפי שוטרים, אולי בשל ההזנחה החברתית?
"חד וחלק – לא. צעירים יוצאי אתיופיה הם כמו כל הצעירים. תיקי תקיפת שוטר, הפרעה לשוטר ופגיעה בסדר הציבורי נפתחים בעקבות היתקלויות שמתחילות בהצקה של השוטרים. השוטר מבקש להזדהות בלי סיבה אמיתית, או בגלל דברים של מה בכך.

"ייתכן שההזנחה החברתית גורמת לכך שיותר צעירים ממוצא אתיופי מסתובבים בחוסר מעש ברחוב או יושבים על ספסלים בגינה הציבורית, כי יש להם פחות תעסוקה. אבל זאת לא עבירה, זאת זכותם ולא סיבה שהשוטרים ייטפלו אליהם. גם צעירים לבנים יושבים בגינות, והשוטר לרוב לא יציק להם על כך וכן יציק ליוצאי אתיופיה.

"ייתכן שההזנחה החברתית גורמת לכך שיותר צעירים אתיופים מסתובבים בחוסר מעש. אבל זאת לא סיבה שהשוטרים ייטפלו אליהם. גם צעירים לבנים יושבים בגינות, והשוטר לרוב לא יציק להם על כך"

"כשהאדם עומד על זכותו להתהלך בחופשיות, במדינה הדמוקרטית שהוא אזרח שלה, מתחילים דיבורים לא נעימים, שמובילים להידרדרות. והשוטר שיש לו יותר כוח, עושה בו שימוש לרעה ומפיל על הצעיר האתיופי תיק של תקיפת שוטר. השוטרים מתייחסים לנערים האתיופים כמו לברווזים במטווח".

מחאת יוצאי אתיופיה בעקבות הריגתו של סלמון טקה (צילום: אדם שולדרמן/פלאש90)
מחאת יוצאי אתיופיה בעקבות הריגתו של סלמון טקה (צילום: אדם שולדרמן/פלאש90)

ב-2016 פורסם דוח של ועדה ממשלתית בין-משרדית ובו תוכנית לקידום השילוב של בני העדה האתיופית בחברה הישראלית, מניעת אפליה וכן שינוי במדיניות המשטרה כלפיהם.

הדוח, דוח פלמור, שהכין הצוות למיגור גזענות נגד יוצאי אתיופיה שהורכב מנציגי משרד החינוך, הרווחה, הבריאות, הכלכלה, המשפטים, נציבות שירות המדינה והמשטרה, פורסם בעקבות המקרה שבו שוטר היכה את החייל דמאס פיקדה ב-2015 וההפגנות הסוערות של בני העדה בתגובה.

התוכנית, שתוקצבה בכחצי מיליארד שקל למשך ארבע שנים, כללה את סגירתן של תוכניות החינוך הנבדלות לבני העדה וסבסוד שילוב של ילדים בני העדה במסגרות חינוכיות וחוגים; הנגשה לטיפולים רפואיים, הסברה רפואית באמהרית וטיפול בתלונות על גזענות של צוותים רפואיים; תגבור התוכניות לנוער בסיכון; סיוע בשילוב בתעסוקה; אכיפת מכסות ההעדפה המתקנת להעסקת בני העדה במגזר הציבורי, וכן שינוי במדיניות המשטרתית כלפי בני העדה.

בדיקה שנערכה ב-2019 הראתה כי מתוך 50 ההמלצות בדו"ח, 34 בוצעו, שמונה נמצאו בהליך ביצוע ותשע טרם בוצעו. הדו"ח עלה שוב לכותרות בקיץ של אותה שנה, בעקבות הריגתו של סלומון טקה.

סלומון טקה ז"ל (צילום: ויקיפדיה, תמונה מותרת לשימוש הוגן)
סלומון טקה ז"ל (צילום: ויקיפדיה, תמונה מותרת לשימוש הוגן)

נתונים שפורסמו על רקע פרשת סלומון טקה הראו ירידה של 22.1% במספר התיקים שנפתחו נגד קטינים יוצאי אתיופיה ב-2018 לעומת  2015, לצד עלייה של 10.3% במספר התיקים שנפתחו נגד בגירים יוצאי אתיופיה.

"לקוחות במשרד עורכי הדין שלי חשבו שאני המזכירה"

"דוח המבקר והנתונים שאנחנו קיבלנו מראים שלא השתנה הרבה", אומרת איילין-גורליק, "מונו בעלי תפקידים, זה כן, מונה ראש מדור קהילת יהודי אתיופיה במשטרה והוקמו יחידות חדשות, כמו יחידה לגיוון מגזרי. האם זה שינה משהו? לא ממש".

"הנתונים שאנחנו קיבלנו מראים שלא השתנה הרבה. מונו בעלי תפקידים והוקמו יחידות חדשות, כמו יחידה לגיוון מגזרי. האם זה שינה משהו?"

מעבר לנושא הכאוב של שיטור יתר, השתנה משהו בתחומים אחרים שבהם בני העדה מופלים לרעה וסובלים ממצוקה, כמו התעסוקה והחינוך?
"בתחום התעסוקה אין ממש שיפור. הייתה לנו גם תקופה מאתגרת בשנתיים האחרונות, ומאחר והרבה מהאתיופים נפגעו מאוד במגפה, מאחר והם עובדים במגזר השירותים ובעבודות פיזיות ומול קהל. הם גם פוטרו יותר וגם סבלו יותר מחשיפה לסכנת הדבקה, עם כל הפחדים המתלווים לכך. אני מדגישה: סבלו יותר מחשיפה לקורונה, אין לי מידע על הדבקה רבה יותר, שלא ניצור פה עוד סטיגמה מיותרת.

"לממשלה עצמה יש יעדים לייצוג הולם של אתיופים והיא לא עומדת בהם. הממשלה היא המעסיק הגדול ביותר, והיא גם הסמן והדוגמה למגזר הפרטי, וברגע שיוצאי אתיופיה מועסקים בשירות המדינה פחות משיעורנו באוכלוסייה, בעיקר בדרגים הבכירים שבהם אנחנו כמעט לא נמצאים, זה משליך גם על המגזר הפרטי".

"לממשלה יש יעדים לייצוג הולם של אתיופים והיא לא עומדת בהם. ברגע שיוצאי אתיופיה מועסקים בשירות המדינה פחות משיעורנו באוכלוסייה, זה משליך גם על המגזר הפרטי"

עולים מאתיופיה בנתב"ג (צילום: מרים אלסטר, פלאש 90)
עולים מאתיופיה בנתב"ג (צילום: מרים אלסטר, פלאש 90)

את בטוחה שזה רק בגלל היעדר העדפה מספיקה במגזר הציבורי? ייתכן שיש פחות בני העדה במשרות מבוקשות במגזר הפרטי גם בגלל היעדר השכלה, או גישתם של המועמדים לעבודה?
"ברור שמדובר בבעיה חברתית ותרבותית, אבל הבעיה היא לא בגישה של יוצאי אתיופיה אלא בגישה כלפיהם. לפחות בנוגע לדור הצעיר, שלנו, שגדלו בארץ. יש פער גדול בין הדור של הוריי והדורות המאוחרים יותר.

"דור ההורים הגיע מתרבות שונה, הם היו אסירי תודה לאלוהים שהגענו למדינת היהודים ולא הגיעו לסכסוך לא עם המדינה ולא עם הדת. הם נתקלו בקשיים אדירים אבל הגישה הזאת נתנה להם חוסן.

"עם כל הגזענות שחוו והפגיעות שחוו מהרבנות ומוסדות אחרים, הם לקחו את האחריות על עצמם, הגיעו בגישה חיובית וחשבו שחוסר ההשתלבות שלהם נובע מהרקע השונה שלהם, ובמידה מסויימת זה היה נכון. לי יש ביקורת הרבה יותר קשה על המדינה והחברה הישראלית.

"במקום שהורינו ראו קושי להשתלב, הדור שגדל בארץ רואה גזענות. אנחנו חלק מהחברה הישראלית, למדנו בבתי ספר בישראל, שירתנו בצה"ל, יש לנו קשרי חברות ונישואים מחוץ לעדה, ואז, כשרוצים להשתלב בשוק, למצוא עבודה ולשכור דירה, מגלים מה זאת אפליה".

סיסית, מאדיס אבבה, אתיופיה. חיילת חי"ר (צילום: ברנט סלומוביק)
סיסית, מאדיס אבבה, אתיופיה. חיילת חי"ר (צילום: ברנט סלומוביק)

את חושבת שישראלים שאינם בני העדה האתיופית יותר פתוחים לחברות וזוגיות עם בני העדה מאשר ליחסי עבודה?
"זה המצב. ביחסים בין-אישיים זה שאני אתיופית זה בכלל לא אישיו. יש קשרי זוגיות מעורבים כביכול בתוך המשפחה הגרעינית והמורחבת שלי, בוודאי קשרי חברות. הבעיות מתחילות כשיש אלמנט של סמכות וקבלת החלטות. גם בצה"ל, אחוז החפ"שים האתיופים לא נמוך ביחס לכלל האוכלוסייה, אולי אפילו יותר גבוה, וקצינים בכירים אתיופים כמעט אין. ובוודאי באזרחות, הכול נגוע בגזענות ואפליה".

"ביחסים בין-אישיים זה שאני אתיופית זה בכלל לא אישיו. יש קשרי זוגיות מעורבים כביכול, בוודאי קשרי חברות. הבעיות מתחילות כשיש אלמנט של סמכות וקבלת החלטות"

נתקלת בגזענות ואפליה בעצמך באופן אישי?
"אין מי שלא נתקל. בחנות בגדים חושבים שאת המוכרת, לא חושבים שאת מישהי שבאה לעשות קניות. אני עורכת דין, וכשעבדתי במשרד עו"ד הייתי מקבלת שיחה טלפונית מלקוח וקובעת פגישה פנים מול פנים, וכשהגעתי חשבו שאני המזכירה, והלסת שלהם נשמטה, שאני זאת עורכת הדין שדיברה איתם.

"להיות מיעוט שחור בחברה לבנה וגזענית זה לחיות בתחושת פגיעות ותסכול תמידית. וכמובן שמצבי עוד טוב ביחס למצבו של הנער שנמצא בגינה ציבורית סמוך לבית שלו וקודם חוטף מכות ואחר כך תיק במשטרה. צריך לחשוב על כך: הטראומה וההשלכות של יחס כזה משוטרים, ושל פתיחת תיקים, הן גבוהות, במיוחד לקטינים. העוול הזה נשאר איתם".

"הטראומה וההשלכות של יחס כזה משוטרים, ושל פתיחת תיקים, הן גבוהות, במיוחד לקטינים. העוול הזה נשאר איתם"

במשטרה מסרו בתחילה בתגובה כי פניית חופש המידע של האגודה אינה מוכרת להם. לאחר שהוצגו בפני המשטרה פרטי התלונה, לא נמסרה תגובה.

עוד 1,480 מילים
סגירה