כלכלה אחת לשני עמים

בדיקת זמן ישראל כל פתרון מדיני יצטרך להתחשב בעובדה שהכלכלה הפלסטינית מתנהלת בשקלים, מייבאת ומייצאת דרך ישראל ותלויה בעבודה בישראל - ואת הפער העצום בין הכלכלות ● פרופ' אריה ארנון: "כלכלה פלסטינית עצמאית היא פיקציה, מה שיש זה ייצור כלאיים ותלות לא בריאה" ● מי ירוויח ומי יפסיד מאיחוד הכלכלות, ולמה גם בימין וגם בשמאל עושים הכול כדי שזה לא יקרה

חנויות סגורות בשכם. אילוסטרציה (צילום: AP Photo/Majdi Mohammed)
AP Photo/Majdi Mohammed
חנויות סגורות בשכם. אילוסטרציה

הדו"ח הרבעוני האחרון של הבנק העולמי שהתפרסם לאחרונה מבשר שיפור קל בכלכלה הפלסטינית. לפי הדוח, כלכלת הגדה המערבית ורצועת עזה צמחה במחצית הראשונה של 2021 במונחים שנתיים בכ-5.4%, בשל צמיחה גבוהה אף יותר בגדה וסטגנציה בעזה.

לכאורה, מי שעדיין מאמינים בחיזוק עצמאותה של הרשות הפלסטינית אמורים לשמוח. אבל לפי הדוח, הגורמים העיקריים להתאוששות תלויים לגמרי בישראל: חזרת עובדים פלסטינים לעבודה בישראל והגידול בייצוא לישראל אחרי סגרי הקורונה. הייצור המקומי והמסחר העצמאי של הפלסטינים עם העולם תופסים מקום שולי בדוח בשל היקפם הזעיר.

ישראל שאחרי הקורונה ובעקבות חילופי השלטון נמצאת על פרשת דרכים בנושא הפלסטיני. הממשל האמריקאי לוחץ על ישראל והפלסטינים לחזור למו"מ על בסיס פתרון שתי המדינות, וכך עשה גם עבדאללה מלך ירדן בפגישותיו עם  בכירים ישראלים.

יש בממשלה מי שנענים: שר הביטחון בני גנץ מתחנן לעולם להגדיל את הסיוע לרשות הפלססטינית, שר החוץ יאיר לפיד מצהיר על תמיכה בפתרון שתי המדינות ומאותת על כוונה עמומה לקדם אותו לכשיגיע תורו לכהן כראש ממשלה.

בצד הימני של הממשלה מדברים אחרת. ראש הממשלה נפתלי בנט התעלם לחלוטין מקיומם של הפלסטינים בנאומו באו"ם ושרת הפנים איילת שקד הודיעה שוב ושוב שלא יהיה לישראל כל מגע עם "הרשות הטרוריסטית". בימינה ובתקווה חדשה חותרים לחיזוק ההתיישבות הישראלית ביהודה ושומרון. אבל בצד השמאלי, השר ניצן הורוביץ מבטיח "למנוע כל מהלך שימנע את פתרון שתי המדינות בעתיד".

לפי התבטאויות הפוליטיקאים, פתרון שתי המדינות מונח על המדף, ומחכה רק להכרעה פוליטית שתוציא אותו לפועל. אלא שגם אם הכרעה כזאת תגיע פתאום, יהיה לא פשוט, אם בכלל, ליישם אותה במציאות. זאת, לא רק בגלל ההתנחלויות, אלא בגלל שהמשק הפלסטיני אינו עצמאי, וב-27 שנות קיומה של הרש"פ היא לא הצליחה להשתחרר מהתלות המוחלטת בישראל.

טול כרם (צילום: גילי יערי, פלאש 90)
טול כרם (צילום: גילי יערי, פלאש 90)

יחד בגוש השקל

היחסים הכלכליים בין ישראל לרש"פ מבוססים על פרוטוקול פריז – חלק מהסכם אוסלו ב' מ-1995. חרף הפרות ההסכמים הפוליטיים, הפרוטוקול הכלכלי מיושם כמעט כלשונו, אף שהוגדר בשעתו כ"הסכם זמני" לחמש שנים שלפחות בעיני הפלסטינים והעולם נועד להיות שלב ביניים בדרך לעצמאות פלסטינית כלכלית.

הפרוטוקול ה"זמני" אסר על הרש"פ להנפיק מטבע משלה והמטבע הרשמי והמעשי ברשות, כולל בעזה, הוא השקל. הבנק הפלסטיני המרכזי (PCB) עוסק רק בפיקוח על הבנקים ברשות ואינו מנפיק מטבעות ואיגרות חוב משלו.

כ-55% מהייבוא הפלסטיני לגדה ולעזה מגיע מישראל, ויותר מ-80% מהייצוא הפלסטיני המצומצם מיועד לישראל. זאת, בנוסף למסעות הקניות ביישובים פלסטיניים בגדה שעורכים רבבות ישראלים, בעיקר ערבים-ישראלים ומתנחלים.

המסחר של הפלסטינים עם חו"ל מתנהל דרך המכס הישראלי. הסחורות עוברות בנתב"ג ובמעברי הגבול שבשליטה ישראלית. לפלסטינים מותר לסחור רק עם שותפות סחר של ישראל, אך הפרוטוקול מאפשר להם לסחור בגלוי עם מדינות שיחסיהן עם ישראל אינם רשמיים, כמו ערב הסעודית ואינדונזיה, במספר סחורות שנמצאות ברשימה ספציפית. כל זה, בנוסף למגבלות הנוספות והדרקוניות שישראל מטילה על המסחר בעזה.

מוכר בלונים פלסטיני ליד השוק ברמאללה לפני חג הקורבן, 14 באוקטובר 2013 (צילום: עיסאם רימאווי/פלאש 90)
מוכר בלונים פלסטיני ליד השוק ברמאללה לפני חג הקורבן, 14 באוקטובר 2013 (צילום: עיסאם רימאווי/פלאש 90)

ישראל גובה עבור הרש"פ את המכס וחלק ממע"מ ומס הכנסה, המהווים יחד כשני שליש מגביית המסים שלה – וחלק מהתשלום הזה מוקפא לעתים כקנס על העברת התשלומים למשפחות מחבלים.

בישראל מועסקים כ-80 אלף עובדי בניין וכ-12 אלף עובדי תעשייה ושירותים פלסטינים מהגדה, בנוסף לאלפים שמועסקים בלא היתר, ולכ-25 אלף פלסטינים שעובדים בהתנחלויות. יחד מדובר בכמחצית מכוח העבודה בגדה. לאחרונה ניתנו היתרי עבודה לכ-500 עובדים פלסטינים בהייטק והחלו דיבורים על חידוש ההיתר לפלסטינים מעזה לעבוד בישראל. הפלסטינים מועסקים בהתנחלויות ובישראל בשכר מינימום ישראלי, ונאבקים על הזכות הזאת.

המקור העיקרי לכסף בכלכלה הפלסטינית שלא תלוי בישראל הוא כספי התרומות, שמהוות חלק ניכר מתקציב הרשות עצמה. אבל גם האיחוד האירופי וגם מדינות ערב קיצצו את התרומות מיותר ממיליארד דולר בשנה לפחות מ-200 מיליון, בשל משבר הקורונה.

הקיצוץ החד, יחד עם הקפאת העברת כספי המסים מישראל, אילצו את הרשות לקצץ את שכר עובדיה בכ-50% ומאיימים על המערכת הפיננסית ברשות בקריסה. למזלה, ממשל ביידן החיה את הסיוע שהוענק לאונר"א, אשר הופסק על ידי ממשל טראמפ, המממן את מחייתם של הפליטים.

"קיומה של 'פלסטין' כיחידה כלכלית מאוחדת, עצמאית ונפרדת הוא פיקציה", אומר אריה ארנון, פרופסור אמרטוס לכלכלה מאוניברסיטת בן גוריון, עמית במכון טרומן לקידום השלום ומומחה לכלכלה הפלסטינית. "54 שנות השליטה הישראלית מחקו את הגבול בין ישראל לפלסטינים – לא רק את הגבול הפיזי אלא גם הכלכלי".

"קיומה של 'פלסטין' כיחידה כלכלית מאוחדת, עצמאית ונפרדת הוא פיקציה. 54 שנות השליטה הישראלית מחקו את הגבול בין ישראל לפלסטינים, לא רק את הגבול הפיזי אלא גם הכלכלי"

לדברי ארנון, "בין כלכלות עוברים גבול מטבע, גבול מס, גבול עבודה וגבול סחר. ישראל והפלסטינים משתמשים במטבע אחד, במעטפת מכס אחת, חלק ניכר מהפלסטינים מועסקים בישראל או זקוקים לאישור ישראלי להגיע לעבודתם, והמסחר שלהם עובר דרך ישראל ובשליטה ישראלית מלאה. אז אין שום גבול.

פרופסור אריה ארנון, כלכלן (צילום: באדיבות המרואיין)
פרופסור אריה ארנון, כלכלן (צילום: באדיבות המרואיין)

"מצד שני, לא נוצרה אינטגרציה של שתי הכלכלות כמו באיחוד האירופי. באיחוד מחקו את גבולות המטבע, המס, העבודה והמסחר בהסכמים שהם עבדו ופיתחו יחד במשך עשרות שנים. מחיקת הגבולות אצלנו הייתה החלטה חד-צדדית של ישראל.

"כדי לפצות את הפלסטינים, נתנו להם סעיפי עצמאות סמליים, כמו ההיתרים המוגבלים לייבא ממדינות שישראל כאילו לא מייבאת מהן. יש גם מגבלות חד-צדדיות שמפרידות, כמו הגבלות היתרי העבודה והגבלות המסחר בעזה. ישראל מכתיבה אינטגרציה במה שנוח לנו, כמו מכס, כדי למנוע ייבוא בהיצף שיפגע ביצרנים ישראליים, ומפרידה במה שנוח לנו. והפער בין הצדדים הוא עצום.

"כמובן שיש הבדל גדול בין הגדה – שמבחינה מעשית וכלכלית היא במידה רבה חצר אחורית או חלק מהמשק הישראלי – לבין עזה, שהיא אי בודד לגמרי. לעזה כמעט אין ייצוא לא רק לישראל ולחו"ל אלא אפילו לגדה. הכלכלה העזתית חיה על סחורות שנקנות בישראל בכסף מהרש"פ, אונר"א וקטאר.

"אז אין כלכלה אחת, יש טלאים, יצור כלאיים בתלות מוחלטת, לא סימטרית ולא בריאה עם ישראל".

"כמובן שיש הבדל בין הגדה לבין עזה, שהיא אי בודד לגמרי, בלי ייצוא אפילו לגדה. הכלכלה העזתית חיה על סחורות שנקנות בישראל בכסף מהרש"פ, אונר"א וקטאר"

כוחות צה"ל הורסים בארות מים של הפלסטינים ליד חברון, ב-16 ביולי 2019 (צילום: Wissam Hashlamon/Flash90)
כוחות צה"ל הורסים בארות מים של הפלסטינים ליד חברון, ב-16 ביולי 2019 (צילום: Wissam Hashlamon/Flash90)

"המדיניות של התלות נמשכת מאז מלחמת ששת הימים", ממשיך פרופ' ארנון. "אחרי המלחמה, יגאל אלון רצה להשאיר את השטחים כחלק מירדן, שיסחרו בדינרים ויעבדו במדינות ערב, ואילו משה דיין רצה לשלב אותם בכלכלה הישראלית. ידו של דיין הייתה על העליונה, והפלסטינים הסתובבו בישראל בחופשיות ועבדו כאן בהמוניהם. אחר כך באה הפרדה חלקית, בעיקר בעזה, אבל השליטה המלאה של ישראל נשארה".

האם התלות הזאת היא רק תכתיב ישראלי? אם הפלסטינים הכריזו על עצמם חד-צדדית כמדינה, למה הם לא מנפיקים מטבע משלהם?
"הם מבינים שזה מסוכן להם. ישראל לא יכלה להעניש אותם על ההכרזה כמדינה, אבל היא יכולה לפגוע בהם קשות אם ינפיקו מטבע ואג"ח. מטבע צריך אמינות בשוק ההון, אחרת הוא נופל. בגלל התלות בישראל, הם לא יוכלו לערוב לשווקים שהמטבע שלהם אמין, וזה עלול לפגוע בכלכלתם בצורה אנושה".

האם הסימביוזה עם הכלכלה הישראלית החזקה לא מועילה לפלסטינים?
"אתה שואל בעצם מה היה קורה אם הכלכלה הפלסטינית הייתה עצמאית, ואלה שאלות שקשה לענות עליהם. בוודאי שלאפשרות שלהם לעבוד בישראל ולייצא לישראל יש יתרונות.

"יש שאלה אחרת, אקטואלית וקשה, שעולה ממצב התלות. הרי אם זאת כלכלה אחת, אם אנחנו מנהלים להם את המכס, המסחר, התעסוקה, התנועה, הכול, האם אין אחריות ישראלית על הרווחה שלהם? ישראל מעניקה לאזרחים שלה רשת ביטחון כלכלית וחברתית, עם כל הפגמים שלה. לרשות הפלסטינית אין יכולת לתת לאזרחיה רשת ביטחון, ואם היא כל כך תלויה בישראל, הם לא אמורים לקבל את רשת הביטחון שלנו?"

"שאלה קשה שעולה ממצב התלות: אם אנחנו מנהלים להם את המכס, המסחר, התעסוקה, התנועה, הכול, האם אין אחריות ישראלית על הרווחה שלהם"?

עובדים מהרשות הפלסטינית עוברים דרך פרצה בגדר ליד חברון, 6 בספטמבר 2020 (צילום: AP Photo/Oded Balilty)
עובדים מהרשות הפלסטינית עוברים דרך פרצה בגדר ליד חברון, 6 בספטמבר 2020 (צילום: AP Photo/Oded Balilty)

ארנון מתייחס בדבריו לפלסטינים בשטחי A ו-B שמנוהלים בידי הרשות הפלסטינים. בשטחי C, שמהווים כ-60% מהגדה, חיים לפי הערכות בין 80 ל-200 אלף פלסטינים תחת שליטה ישראלית מלאה. המנהל האזרחי וצה"ל קובעים לפלסטינים בשטחי C אם מותר להם לנסוע ממקום למקום, להגיע לעבודה, להקים ולנהל עסק, לעבד את אדמותיהם ולבנות בתים.

באופן רשמי, ההחלטות הללו מתקבלות עבור הפלסטינים בשטחי A ו-B בידי הרשות. אבל גם הם תלויים במידה רבה בהחלטות צה"ל. שטחי A ו-B הם מובלעות ותושביהם נאלצים לעבור דרך שטחי C ובמחסומי צה"ל המוצבים בהם בנסיעות שגרתיות ואף כדי להגיע לעבודתם ולשדות החקלאיים שלהם.

שטחי A ו-B הם מובלעות ותושביהם נאלצים לעבור דרך שטחי C ובמחסומי צה"ל המוצבים בהם בנסיעות שגרתיות ואף כדי להגיע לעבודתם ולשדות החקלאיים שלהם

כלכלה אחת, שני עולמות

כל פתרון אפשרי לבעיה הפלסטינית – מדינה עצמאית, סיפוח של השטחים ואזרוח תושביהם, או פדרציה משותפת – יצטרך להתחשב במציאות הכלכלית הסבוכה והמעוותת הקיימת. וכל שינוי בה יהיה קשה לא רק בגלל הסבך הפוליטי והבירוקרטי, אלא בגלל שהפער ברמת החיים בין שני העמים הוא בלתי נתפס.

התוצר הישראלי לנפש הוא 47 אלף דולר לשנה, מקום 27 מבין כ-180 מדינות בעולם; אם לוקחים בחשבון את יוקר המחיה, התוצר הישראלי לנפש הוא 42 אלף דולר בשנה, מקום 46 בעולם.

תוחלת החיים בישראל היא יותר מ-84 שנים לנשים, יותר מ-83 לגברים, מקום 12 בעולם. גם בשיעור ההשכלה ישראל נמצאת בעשירונים הגבוהים של העולם.

במדד הפיתוח האנושי של האו"ם, ישראל הגיעה ב-2021 למקום ה-19 מתוך 189 מדינות. במדד האושר העולמי, שלוקח בחשבון גם משתנים סובייקטיביים כמו שביעות רצון, ישראל נמצאת במקום ה-12.

גם במדדים שבודקים זכויות אזרח ומנהל תקין, כמו מדד הדמוקרטיה העולמי של "האקונומיסט", מצבה של ישראל טוב יחסית. ישראל הגיעה במדד הדמוקרטיה השנה למקום ה-27 מתוך 167 מדינות ומוגדרת במדד כ"דמוקרטיה פגומה" – כמו צרפת וארה"ב.

יש ענפים, כמו התעשייה הצבאית, התרופות, היהלומים וכמובן ההייטק, שבהם ישראל היא המובילה בעולם ביחס לגודלה. בישראל יש כ-6,000 חברות סטארטאפ, מקום ראשון בעולם במספר הסטארטאפים לנפש.

במדדים הבינלאומיים שבהם ישראל נמצאת באליטה העולמית, מדדי הרש"פ נמצאים מתחת לממוצע העולמי. התמ"ג הפלסטיני לנפש עומד על כ-3,300 דולר לשנה, מקום 152 בעולם, או 5,600 דולר לשנה, מקום 164 בעולם, אם לוקחים בחשבון את יוקר המחיה בשטחים. עשירית, בקירוב, מהתמ"ג לנפש בישראל.

תוחלת החיים של הנשים הפלסטיניות היא 78 – שש שנים וחצי פחות מזו של נשות ישראל, ושל הגברים 74 – תשע שנים פחות משל הגברים הישראלים.

תוחלת החיים של הנשים הפלסטיניות היא 78 – שש שנים וחצי פחות מזו של נשות ישראל, ושל הגברים 74 – תשע שנים פחות משל הגברים הישראלים

89% מהתלמידים הפלסטינים סיימו כיתה ט' ונכנסו לתיכון, לעומת 97% מהתלמידים בישראל.

במדד הפיתוח האנושי, הפלסטינים נמצאים במקום ה-115 בעולם – מתחת לחלק ממדינות ערב, מקום אחד מעל למצרים, 13 מקומות מתחת לירדן ו-96 מקומות מתחת לישראל. במדד האושר, הפלסטינים נמצאים במקום ה-125 מ-151 מדינות.

איש ביטחון של הרשות הפלסטינית משתתף במסיק זיתים בגדה, ארכיון (צילום: AP Photo/Mohammed Ballas)
איש ביטחון של הרשות הפלסטינית משתתף במסיק זיתים בגדה, ארכיון (צילום: AP Photo/Mohammed Ballas)

במדד הדמוקרטיה העולמי, פלסטין נמצאת במקום 113 – כלומר הרבה מתחת לאמצע, וקצת מעל מרבית מדינות ערב.

האבטלה הישראלית עלתה במשבר הקורונה מ-4% ל-7%. לפי נתוני הבנק העולמי, שיעור האבטלה הפלסטינית הוא 27% – כ-17% בגדה ו-44% בעזה.

האבטלה בישראל עלתה במשבר הקורונה מ-4% ל-7%. שיעור האבטלה הפלסטינית הוא כ-17% בגדה ו-44% בעזה

השכר הממוצע בישראל הגיע באוגוסט השנה ל-11,180 שקל בחודש ברוטו, 8,340 שקל בחודש נטו. השכר הממוצע בגדה המערבית הוא 121 שקל ברוטו ליום – פחות מ-3,000 שקל בחודש אם העובד זכה למשרה מלאה, ומחצית מכך, כ-61 שקל ברוטו ביום, בעזה. שכר המינימום הישראלי הוא כ-5,300 שקל בחודש, הפלסטיני – 1,450.

ההערכה היא שישנן כ-60 חברות סטארטאפ פלסטיניות – אחוז אחד ממספר חברות הסטארטאפ בישראל.

ישנם תחומים שבהם הפער בין הישראלים לפלסטינים כה גדול שלא ניתן להשוות ביניהם. בישראל מודאגים מהעובדה ש-21% מהישראלים נמצאים מתחת לקו העוני, העומד על הכנסה של 2,400 שקל לנפש לחודש. לכאורה, שיעור העוני הפלסטיני דומה – כ-22% מהפלסטינים נמצאים מתחת לקו העוני. אבל קו העוני הפלסטיני הוא הכנסה של כ-500 שקל לחודש לנפש, כחמישית מההכנסה בקו העוני הישראלי.

לכאורה, שיעור העוני הפלסטיני דומה – כ-22% מהפלסטינים נמצאים מתחת לקו העוני. אבל קו העוני הפלסטיני הוא הכנסה של כ-500 שקל לחודש לנפש, כחמישית מההכנסה בקו העוני הישראלי

חלוקת מזון לרמדאן לנזקקים בעזה, 20 במאי 2020 (צילום: AP Photo/Adel Hana)
חלוקת מזון לרמדאן לנזקקים בעזה, 20 במאי 2020 (צילום: AP Photo/Adel Hana)

הפערים הללו והתלות הזאת יוצרים מצב שבו ספק רב אם מדינה פלסטינית תוכל להיות עצמאית מבחינה כלכלית. ומצד שני, אם השטחים יסופחו או יעברו לריבונות ישראל בצורה כזאת או אחרת – או שישראל תיקח אחריות על רווחת הפלסטינים גם בלי ריבונות או סיפוח – העוני בגדה יעמיד את הכלכלה ומערכת הרווחה של ישראל בפני אתגרים קשים ביותר.

הסימביוזה והתלות בין הכלכלות מעלות שאלות גם על שיטת המדידה שמתייחסת לישראל ולפלסטין כשתי מדינות נפרדות – ובכך מאפשרת לישראל להתהדר במיקומה הגבוה בהשוואות הבינלאומיות.

הארגונים הבינלאומיים שיוצרים את המדדים הללו – האו"ם, הבנק העולמי, ארגון הבריאות העולמי, וכן מרבית העולם (138 מדינות) מתייחסים לרצועת עזה ולגדה המערבית כולה כאל מדינה נפרדת בשם "פלסטין" (Palestine, فلسطين). המתנחלים הישראלים בשטחים נתפסים בעולם כפולשים זמניים ולא חוקיים באותה יישות פלסטינית.

ארגון OECD, סירב במשך שנים ארוכות לקבל את ישראל לשורותיו, בטענה שהגדרתה כמדינה מפותחת מבוססת על קו גבול בינה לבין השטחים שישראל מתעלמת ממנו בעצמה. ב-2010 הארגון החליט לקבל את ישראל, בתנאי שזאת תוציא מהרשומות הסטטיסטיות שהיא מעבירה לו את 450 אלף המתנחלים הישראלים ב"פלסטין". ישראל נכנסה לארגון אבל לא קיימה את התנאי.

ב-2010 החליט ה-OECD לקבל את ישראל, בתנאי שזאת תוציא מהרשומות הסטטיסטיות שהיא מעבירה לו את 450 אלף המתנחלים הישראלים ב"פלסטין". ישראל נכנסה לארגון אבל לא קיימה את התנאי

ד"ר סרג'יו דלה-פרגולה (צילום: האוניברסיטה העברית)
ד"ר סרג'יו דלה-פרגולה (צילום: האוניברסיטה העברית)

"האם השטחים הם בפועל חלק מישראל, וכפועל יוצא, הפלסטינים הם חלק ממנה? זאת שאלה מסובכת שאין לה תשובה נכונה אחת", אומר הדמוגרף ד"ר סרג'יו דלה-פרגולה.

לדברי דלה-פרגולה, "לא צריך להתעלם מהמציאות המשפטית הפורמלית שבה השטחים הם לא ישראל, וגם לא מהמציאות הכלכלית והחברתית שבה הם כן. צריך כלים מורכבים להבין מציאות מורכבת. צריך לבנות מדדים סטטיסטיים משותפים ל-14 מיליון האנשים בין הים והירדן כהשלמה למדדים הנפרדים".

"לא צריך להתעלם מהמציאות הפורמלית שבה השטחים הם לא ישראל, וגם לא מהמציאות הכלכלית והחברתית שבה הם כן. צריך כלים מורכבים להבין מציאות מורכבת"

היכן במדד נמצאת ישראל-פלסטין?

ככל הידוע, לא נעשה תחשיב שמגדיר את הפלסטינים בשטחים כחלק מאוכלוסיית ישראל ומגדיר את מקומה של ישראל במדדים הבינלאומיים על סמך ההגדרה הזאת. עם זאת, ניתן לערוך חישוב מתמטי פשוט של הנתונים הקיימים על ישראל ועל הפלסטינים כדי לקבל הערכה מושכלת של סדרי הגודל של המדדים המשותפים. לפי כל הערכה כזאת, הפלסטינים מורידים את הדירוגים של ישראל בצורה ניכרת.

לצורך יצירת ההערכות הללו, בעזרתו של דלה פרגולה, הכפלנו את המדדים הישראליים במספר האנשים שמוגדרים כאזרחי ותושבי ישראל, ואת המדדים הפלסטיניים במספר הפלסטינים בשטחים, חיברנו את שני המספרים וחילקנו במספר התושבים המשותף. מאחר שעזה נחשבת לחלק מ"פלסטין" אך ההפרדה שלה מישראל ברורה יותר, ביצענו שני תחשיבים שונים – עם עזה ובלי עזה.

הערכה כזאת מסובכת להכנה גם בשל המחלוקת על השאלה, כמה פלסטינים חיים בשטחים. הנתונים הרשמיים של הרשות הפלסטינית וצה"ל כאחד, מדברים על כ-5.2 מיליון, כשני מיליון בעזה והשאר ביו"ש. אך אלה כוללים כ-350 אלף פלסטינים ממזרח ירושלים שנמצאים גם במדדים הישראליים, וכן מספר לא ידוע של פלסטינים שעזבו לחו"ל.

בארגוני ימין טוענים שכמיליון וחצי פלסטינים עזבו בפועל לחו"ל. לצורך התחשיב, התבססנו על הערכות לא רשמיות של צה"ל ושל ארגוני זכויות אדם לפיהן כחצי מיליון עזבו בפועל, ולפיכך בגדה חיים כ-2.5 מיליון פלסטינים וברצועה כשני מיליון נוספים.

מרכזי הייטק בהרצליה פיתוח, אוקטובר 2020 (צילום: גילי יערי/פלאש90)
מרכזי הייטק בהרצליה פיתוח, אוקטובר 2020 (צילום: גילי יערי/פלאש90)

התוצר לנפש הנומינלי של ישראל כולל הפלסטינים מיו"ש מוערך בכ-38 אלף דולר לשנה. מדובר במקום ה-36 בעולם בתוצר נומינלי לנפש, בין איחוד האמירויות לאיטליה, תשעה מקומות מתחת לישראל במדד הקיים.

התוצר לנפש של ישראל כולל הגדה בהתאמה ליוקר המחיה (PPP) הוא 35 אלף דולר לשנה, מקום 55 בעולם, בין אסטוניה לפורטו ריקו.

כשמוסיפים למשוואה גם את עזה, התוצר לנפש של ישראל-פלסטין צונח ל-29 אלף דולר לשנה ולמקום ה-71 בעולם, בין פנמה לקרואטיה.

תוחלת החיים בישראל כולל הפלסטינים בגדה עומדת על 83.5 לנשים ו-81.6 לגברים, שנה פחות מתושבי ישראל הרשמית, במקום ה-30 בדירוג של ארגון הבריאות העולמי, בין בריטניה לקפריסין. יחד עם עזה, תוחלת החיים יורדת ל-82.5 לנשים ו-80.2 לגברים – מקום 40 בעולם, בין קטאר לצ'כיה.

בישראל כולל הפלסטינים בגדה חיים שנה פחות מאשר בישראל שלפי המדדים הרשמיים. יחד עם עזה, תוחלת החיים יורדת ל-82.5 לנשים ו-80.2 לגברים

ילדים במגורים ארעיים ליד בתים הרוסים בעזה. למצולמים אין כל קשר לכתבה (צילום: רחים חטיב, פלאש 90)
ילדים במגורים ארעיים ליד בתים הרוסים בעזה. למצולמים אין כל קשר לכתבה (צילום: רחים חטיב, פלאש 90)

במדד הפיתוח האנושי, ישראל כולל הגדה נמצאת במקום ה-36 בעולם, בין לטביה לפורטוגל, ויחד עם עזה במקום ה-46 בעולם, בין קטאר לרומניה.

במדד הפיתוח האנושי, ישראל כולל הגדה נמצאת במקום ה-36 בעולם, בין לטביה לפורטוגל, ויחד עם עזה במקום ה-46 בעולם, בין קטאר לרומניה

במדד האושר, ישראל כולל הגדה יורדת למקום ה-25, בין איחוד האמירויות לערב הסעודית. כשכוללים את עזה, היא יורדת למקום ה-38, בין ליטא לפנמה.

שיעור האבטלה במדינה הכוללת את הגדה עומד על 9%, ובמדינה הכוללת את עזה על 11.2% -פי אחד וחצי מהאבטלה בישראל לפי המדדים הקיימים.

השכר הממוצע במדינה הכוללת את הגדה עומד על 10,045 שקל לחודש, ואם כוללים את עזה – 8,253 שקל לחודש, כשני שליש מהשכר הממוצע בישראל לפי המדדים הקיימים.

יש נתונים שבהם לממוצע אין משמעות, ואם כוללים את הפלסטינים בהגדרתה של המדינה, צריך למדוד אותם לפי הנתון הנמוך יותר – כלומר, של הפלסטינים. שכר המינימום הפלסטיני הוא 1,450 שקל בחודש, ואם מתייחסים לפלסטינים בגדה כתושבי ישראל, הרי שבישראל יש אנשים שזה השכר שלהם.

אין משמעות לממוצע גם במדד הדמוקרטיה העולמי. מדינה שלחלק מאזרחיה אין זכויות אזרח בסיסיות איננה דמוקרטית במונחי המאה ה-21 גם אם לרוב תושביה יש זכויות מלאות. פלסטין מדורגת במדד הדמוקרטיה העולמי במקום ה-113; אם מדינת ישראל כוללת את הגדה, היא אמורה להימצא במקום ה-113 במדד הדמוקרטיה, בין ניגריה לבין כוויית ואלג'יריה.

אין משמעות לממוצע גם במדד הדמוקרטיה העולמי. מדינה שלחלק מאזרחיה אין זכויות אזרח איננה דמוקרטית במונחי המאה ה-21 גם אם לרוב תושביה יש זכויות מלאות

"השטחים לא בישראל, גם המתנחלים לא"

נראה כי התשובה לשאלה, עד כמה לפלסטינים יש כלכלה עצמאית משלהם והאם ישראל כריבון אחראית על רווחתם, תלויה בעמדותיו הפוליטיות של מי שנשאל.

"ישראל לא סיפחה את השטחים, הם לא חלק מישראל ואנחנו נלחמים שלא יספחו, שהקו הירוק לא יימחק, אז אנחנו לא תומכים בהגדרות שמתייחסות אליהם כחלק מישראל", אומרת מנכ"ל שלום עכשיו שקד מורג. "אדרבה, לדעתנו ההגדרות לא צריכות לכלול גם את ההתנחלויות והמתנחלים, שגם הם לא חיים בישראל".

מנכ"לית שלום עכשיו, שקד מורג (צילום: רבקין פנטון, פלאש 90)
מנכ"לית שלום עכשיו, שקד מורג (צילום: רבקין פנטון, פלאש 90)

בפועל, המתנחלים חיים כישראלים, והשטחים תחת שליטה ישראלית כבר 54 שנה. האם הגישה שלך לא מכשירה דווקא את ההתעלמות מהפלסטינים?
"מי ששולט בשטחים זה צה"ל, לא הרשויות האזרחיות הישראליות, ככה שההפרדה בין ישראל והשטחים נשמרת בפועל, לא רק על הנייר. וכששר החוץ מסתובב בעולם ותוקף חברות שמעזות להגיד שהן לא רוצות למכור בשטחים כי זה לא ישראל, אני לא הולכת לתת לו לגיטימציה. חוץ מזה, שאלת את הפלסטינים אם הם היו רוצים להיספר כישראלים?"

"ישראל לא סיפחה את השטחים, הם לא חלק מישראל ואנחנו נלחמים על כך שלא יספחו. כששר החוץ תוקף חברות שמעזות להגיד שהן לא רוצות למכור בשטחים כי זה לא ישראל, אני לא הולכת לתת לו לגיטימציה"

יו"ר מועצת יש"ע וראש המועצה האזורית ערבות הירדן דוד אלחייני סבור שהפלסטינים דווקא היו רוצים להיספר כישראלים – ודווקא בשל כך הוא אינו רוצה לספור אותם ככאלה.

לדברי אלחייני, המתגורר במושב ארגמן בבקעת הירדן, "בשטחי C צריך להחיל ריבונות ישראלית, והתושבים כאן צריכים להיות אזרחי ישראל לכל דבר. 60%-70% מהם היו רוצים בכך".

איך אתה יודע?
"אנחנו חיים עם הפלסטינים, מעסיקים 6,000 עובדים פלסטינים רק בבקעה, שמגיעים כל בוקר עם חיוך לעבודה. וכשהיו דיבורים מעורפלים על החלת ריבונות, החיוך שלהם גדל.

"חלקם זוכרים בגעגועים את הזמנים שבהם יכלו לצאת ולהסתובב חופשי בכל מדינת ישראל. הם מסתכלים מערבה ומזרחה, ורואים איך חיים בישראל ואיך חיים בירדן, ויודעים לאיזה עולם יותר כדאי להם להשתייך.

מחמוד עבאס באו"ם (צילום: אמיר לוי, פלאש 90)
מחמוד עבאס באו"ם (צילום: אמיר לוי, פלאש 90)

"אנחנו חיים עם הפלסטינים, מעסיקים 6,000 עובדים פלסטינים שמגיעים כל בוקר עם חיוך לעבודה. חלקם זוכרים בגעגועים את הזמנים שיכלו לצאת ולהסתובב חופשי בכל ישראל"

"אבל שטחי A ו-B נמצאים תחת אחריות הרשות הפלסטינית. הרשות אחראית לתת להם חינוך, רווחה, תרבות. אני לא חושב שכדאי להחיל עליהם ריבונות".

הרשות לא עצמאית, היא תלויה בישראל לחלוטין.
"מבחינה כלכלית כן. זאת כלכלה אחת. ויש היגיון בלהתייחס אליה ככזאת. כלכלית, ככל שהחיבור יתחזק, שני הצדדים ירוויחו מכך. יש לנו אינטרס שרמת החיים של הערבים תהיה כמה שיותר גבוהה".

למרות שהם אוכלוסייה ענייה ושאם ישראל תיקח עליהם אחריות, הממשלה תצטרך להשקיע הרבה כסף ברווחתם?
"הם לא כל כך עניים. תבוא לכאן ותראה את הבתים שלהם, הם גרים בבתים שלא היו מביישים וילות בסביון".

אז למה זה לא בא לידי ביטוי בנתונים?
"כי יש להם אינטרס שהעולם יתייחס אליהם כעניים, ככה משיגים תרומות".

דוד אלחייני (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)
דוד אלחייני (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

ובכל זאת אתה מתנגד לסיפוח שטחי A-B ולהכרה בתושביהם כחלק מהמשק והחברה הישראלית. למה?
"כדי לא להעמיק את האופי הדו-לאומי של ישראל. יש לנו גם ככה מדינה דו-לאומית עם 20%, לא רוצה שהם יהיו 40%".

והמצב שבו אתה חי בבקעה כישראלי לכל דבר והם חיים תחת שליטה ישראלית במובלעות שלא נחשבות לישראל הוא בר-קיימא?
"הוא מתקיים כבר הרבה שנים ועובד לא רע, אז הוא בר קיימא, לא?"

"הבלוף שמאפשר לנו לא לקחת אחריות על הפלסטינים"

בניגוד לעמדות בשמאל ובימין הקלאסיים, יש כאלה שרואים בפלסטינים בשטחים כחלק מהחברה והכלכלה הישראלית לכל דבר: תומכי "פתרון המדינה האחת".

"המציאות האמיתית, בשטח, היא שהם חיים תחת שליטה ואחריות ישראלית. ההתייחסות אליהם כאל יישות נפרדת במציאות הפוליטית הרשמית היא שקר, זיוף וצביעות", אומר עמנואל שחף, בכיר לשעבר במוסד ויו"ר משותף של תנועת הפדרציה. "אנחנו אחראים על הפלסטינים, במידה מלאה על יו"ש וחלקית גם על עזה, ואנחנו מנסים להתחמק מזה.

עמנואל שחף, יו"ר משותף של תנועת הפדרציה (צילום: שוש ורשאי)
עמנואל שחף, יו"ר משותף של תנועת הפדרציה (צילום: שוש ורשאי)

"השמאל והימין עוזרים אחד לשני לתחזק את הבלוף שמאפשר לנו להמשיך לחיות במדינה לא צודקת, שבה יש שני סוגי בני אדם, בעלי זכויות וחסרי זכויות. השמאל – כי הוא לא מכיר בנוכחות שלנו בשטחים, והימין – כי הוא לא מכיר בתושבים שם. אני לא מסכים לא עם אלה ולא עם אלה ותומך בפתרון סיפוח-אזרוח במסגרת פדרציה משותפת שיחייב אותנו לקחת אחריות".

 

לאחריות יהיה מחיר כבד. הפלסטינים הם אוכלוסייה ענייה שיעלה הרבה לטפל בבעיות שלה.
"נכון. זה יקר לקחת אחריות על אנשים עניים שקופחו ונושלו המון זמן. אם כי יש לזה גם יתרונות עצומים. שתי הכלכלות משלימות זו את זו.

"אנחנו זקוקים לכוח העבודה והקנייה הפלסטיני, אחרי שהם ישוקמו זה יהיה שוק עצום שייתן לנו דחיפה קדימה. בכל מקרה, אנחנו לא עושים טובה לאף אחד. המצב הקיים, של מדינה דו-לאומית לא שוויונית, יתפוצץ לנו בפרצוף".

"השמאל והימין עוזרים אחד לשני לתחזק את הבלוף שמאפשר לנו להמשיך לחיות במדינה לא צודקת, שבה יש בעלי זכויות וחסרי זכויות. השמאל לא מכיר בנוכחות שלנו בשטחים, והימין לא מכיר בתושבים שם"

גם ד"ר וורדה סעדה, אשת חינוך ופעילה חברתית-פוליטית אזרחית ישראל המגדירה את עצמה "פלסטינית-ישראלית", סבורה שהישראלים והפלסטינים הם למעשה חברה וכלכלה אחת.

ד"ר ורדה סעדה, אשת חינוך ופעילה חברתית פלסטינית-ישראלית (צילום: באדיבות המרואיינת)
ד"ר ורדה סעדה, אשת חינוך ופעילה חברתית פלסטינית-ישראלית (צילום: באדיבות המרואיינת)

לדברי סעדה, "נניח שיש גבר ואישה שלא נשואים רשמית. הגבר גרוש והם חיים עם הילדים שלו מאשתו הקודמת, והוא האחראי In charge על הבית. לאישה הזאת אין זכויות, הוא מזלזל בה ולא מתייחס אליה כשותפה לחיים, אבל היא גרה שם. ועושה הכול, מטפלת בילדים ובמשק הבית. בפועל, מדובר בזוג, היא אשתו. זה בערך המצב בין הישראלים לפלסטינים.

"בפועל, הפלסטינים, גם אלה שרשמית חיים מחוץ לישראל, הם חלק מישראל. הם משרתים את המדינה, בונים אותה פיזית בעבודה שלהם בבניין, אפילו את ההתנחלויות. תראה את הפלסטינים במזרח ירושלים, שאין להם אזרחות, והם עובדים כנהגים, כמוכרים, בקניונים, במסעדות ובכל מקום בתוך ישראל".

"בפועל, הפלסטינים, גם אלה שרשמית חיים מחוץ לישראל, הם חלק מישראל. הם משרתים את המדינה, בונים אותה פיזית בעבודה שלהם בבניין, אפילו את ההתנחלויות"

"בפועל זאת מדינה אחת. הבן שלי הגיע מגרמניה לפני חודש, הסתובב כאן ואמר, 'אני לא יכול להבדיל בין יהודים לערבים, כולם נראים אותו דבר'. תיכנס לחנות פלסטינית בשטחים ותראה שחצי המוצרים מישראל – עלית, תנובה, השלטים בעברית והמוכרים מדברים עברית. רק שלאוכלוסייה אחת יש זכויות ולשנייה אין.

"תסתכל אפילו בסרטון המכוער, המבזה, של הבת של ראש מועצת קריית ארבע שהציקה לעובדים הפלסטינים בתחנת הדלק. זאת תחנה שמשרתת גם את הפלסטינים וגם את הישראלים והם עובדים בה ביחד. בטח גם הנערה הזאת, כשהיא לא באה לחפש פרובוקציות, קונה שם בעצמה.

"ישראל והחברה הישראלית מרוויחות המון מהחיבוק, השותפות הלא-רשמית והלא-שוויונית עם הפלסטינים. כשהביאו עובדים מחו"ל הם עלו יותר, הפועל הפלסטיני גר כאן ולא צריך לשלם על הדיור והוא מוציא את כספו כאן על סחורה מישראל".

אילוסטרציה: נציגי הרשות הפלסטינית, יחד עם פעילי שלום מישראל ומהעולם, נוטעים עצים ליד מתחם בית אל-ברכה במחאה על גזילת האדמות בידי מתנחלים ישראלים, 9 באפריל 2016 (צילום: Wisam Hashlamoun/Flash90)
אילוסטרציה: נציגי הרשות הפלסטינית, יחד עם פעילי שלום מישראל ומהעולם, נוטעים עצים ליד מתחם בית אל-ברכה במחאה על גזילת האדמות בידי מתנחלים ישראלים, 9 באפריל 2016 (צילום: Wisam Hashlamoun/Flash90)

מצד שני, אם ישראל תיקח אחריות על התושבים הפלסטינים ותתחיל לטפל בעוני בשטחים, הנטל על משלם המסים הישראלי יהיה עצום, לא?
"אני לא מסכימה. אני חושבת שהעוני בישראל הוא גרורה של המלחמה. איך סאאב עריקאת אמר? קחו את תקציב צה"ל ותשקיעו אותו ברווחה ותראו איזה גן עדן יהיה כאן. תהפכו כל טנק למרפאה וכל F-16 למעון לנשים מוכות. תשקיעו באיכות הסביבה, בחינוך, במשטרה, ותראו מה ילך כאן. וכמובן שזה אפשרי רק בתנאי שלום, במדינה שוויונית אחת".

את חושבת שמהלך של ישראל בכיוון הזה אפשרי, ושהוא בהכרח יביא לשלום?
"אני חושבת שכן. אם נכיר במציאות כמו שהיא ובצרכים של אנשים ולא נהיה נוקשים. למצוא פתרון לפלסטינים שעדיין חיים במחנות פליטים, לפלסטינים שיש להם קרובים בישראל שרוצים לחיות איתם, ולישראלים שגרים כבר דור שני ושלישי בהתנחלויות ואין טעם לנסות לעקור אותם משם.

"בסקר שנערך בגדה, 93% מהצעירים מתחת לגיל 35 אמרו שישמחו לחיות עם הישראלים במדינה אחת. לא משנה להם אפילו איך יקראו למדינה ואיך תוגדר האזרחות שלהם, רק שיהיו להם זכויות שוות.

"בסקר שנערך בגדה, 93% מהצעירים מתחת לגיל 35 אמרו שישמחו לחיות עם הישראלים במדינה אחת. לא משנה להם אפילו איך יקראו למדינה ואיך תוגדר האזרחות שלהם, רק שיהיו להם זכויות שוות"

"ייתכן שהדרך לשם עוברת בהפרדה כלשהי לשתי מדינות, בגלל הצורך לגבש את הזהות הפלסטינית שתוכיח את עצמה כישות שווה לישראל מכל הבחינות. אבל אלה צריכות להיות שתי מדינות שמראש מושיטות זרועות הדדיות אחת לשנייה, זרועות של שיתוף פעולה משני הצדדים, שיהפכו בעתיד למדינה אחת".

עוד 3,795 מילים
סגירה