שר המשפטים לשעבר ארוין קוטלר מדבר עם עיתונאים, 4 ביוני 2006 (צילום: AP Photo/CP, Stuart Nimmo)
AP Photo/CP, Stuart Nimmo

"ישראל לא זכאית לפריבילגיות – אבל כן לשוויון בפני החוק"

ברקע העלייה במספר פשעי השנאה נגד יהודים בקנדה, השליח המיוחד ארוין קוטלר מתכוון לעבוד צמוד עם הממשלה ועם קבוצות אזרחיות כדי לשרש דעות קדומות ולהפחית את כמות השנאה: "הדבר המטריד ביותר הם גילויי אנטישמיות במסווה של אנטי־גזענות" ● ריאיון

בחודש שעבר מונה עורך הדין והפעיל למען זכויות האדם, ארוין קוטלר, לשליח המיוחד הקבוע של קנדה להנצחת זכר השואה ולמאבק באנטישמיות.

אף שקוטלר מכהן בתפקיד בפועל מאז נובמבר 2020 – רק ב־13 באוקטובר ראש ממשלת קנדה ג'סטין טרודו הודיע, בפורום הבינלאומי לזכר השואה ולמאבק באנטישמיות שהתקיים במאלמו שבשוודיה, כי המינוי יהפוך לקבוע.

טרודו אמר בנאומו במלאמו כי במסגרת תפקידו קוטלר יסייע בקידום נושא הוראת השואה, בשימור סיפורי הניצולים למען הדורות הצעירים ובמאבק באנטישמיות בקנדה ובעולם.

קנדה הכירה בחשיבות התפקיד בעקבות הוועידה הלאומית לענייני אנטישמיות שהתכנסה ביולי 2021 וכללה דיונים – בהשתתפות בכירים בממשלה, חברי פרלמנט ונציגים מהחברה האזרחית ומקבוצות דתיות – על האיומים והאתגרים איתם מתמודדים הקהילות היהודיות במדינה.

שר המשפטים הקנדי לשעבר ארוין קוטלר בכנסת, מרץ 2012 (צילום: מרים אלסטר/ פלאש 90)
ארוין קוטלר בכנסת, מרץ 2012 (צילום: מרים אלסטר/ פלאש 90)

"קנדה היא המדינה היחידה, נכון להיום, שערכה ועידה כזאת", אומר קוטלר בשיחת וידיאו עם זמן ישראל מביתו במונטריאול. מינויו של קוטלר התקבל בברכה מצד מנהיגי הקהילה היהודית בקנדה, שכבר ביטאו בעבר את הצורך בשליח מיוחד קבוע בעל משאבים ייעודיים.

קוטלר בן ה־81 היה בחירה מתבקשת לתפקיד החדש. הוא היה חבר פרלמנט, שר המשפטים, התובע הכללי, פרופסור למשפטים באוניברסיטת מקגיל שבמונטריאול וייסד את מרכז ראול ולנברג לזכויות אדם

קוטלר בן ה־81 היה בחירה מתבקשת לתפקיד החדש. הוא היה חבר פרלמנט, שר המשפטים, התובע הכללי, פרופסור למשפטים באוניברסיטת מקגיל שבמונטריאול וייסד את מרכז ראול ולנברג לזכויות אדם, שבו הוא גם משמש כיושב הראש הבינלאומי. קוטלר ידוע כמומחה לענייני חופש הביטוי, חופש דת, זכויות מיעוטים, דיני שלום ופשעי מלחמה.

בשונה מהשליח המיוחד של ארצות הברית לניטור ולמאבק באנטישמיות, המתרכז בזירה הבינלאומית בלבד, קוטלר ממונה גם על המאבק באנטישמיות מבית. "האנטישמיות היא סוג השנאה הוותיק ביותר, המתמיד ביותר, המדבק ביותר, המתוחכם והקטלני ביותר", אומר קוטלר.

קוטלר הכין תוכנית שאפתנית בת עשר נקודות, באמצעותה הוא מתכוון להיאבק בהכחשה ובסילוף השואה, להרחיב ולשפר את הוראת השואה ולעבוד יחד עם כל דרגי הממשלה במאבק בפשעי השנאה.

אישה מחזיקה שלט עם הכיתוב "אינתיפאדה עד הניצחון" בהפגנה פרו-פלסטינית שהתקיימה במהלך מבצע שומר החומות בכיכר נייתן פיליפס במרכז טורונטו, 15 במאי 2021 (צילום: יוטיוב)
הפגנה פרו־פלסטינית שהתקיימה במהלך מבצע "שומר החומות" במרכז טורונטו, 15 במאי 2021 (צילום: יוטיוב)

"אנחנו מתכננים לקבוע תקדימים ועקרונות פרלמנטריים למאבק באנטישמיות ולהחיל מדיניות של אפס סובלנות כלפי אנטישמיות בכל המפלגות, כך שאנטישמיות לא תשמש כנשק פוליטי", הוא אומר.

לדברי קוטלר, משימתו היא לעשות כל מה שביכולתו כדי להכחיד את מה שהוא מכנה "שלושת ה־D's: דמוניזציה, דה־לגיטימציה וסטנדרטים כפולים ("דאבל סטנדרט") בנוגע לישראל ולעם היהודי".

נראה שקנדה איחרה בייסוד המשרה. ארה"ב, למשל, עשתה זאת כבר ב־2004.

"במהלך השנים נעשו פניות לממשלת קנדה כדי לכונן משרה כזאת של שליח מיוחד, אבל ההחלטה התקבלה רק ב־2020. זה אירוני שקנדה כוננה את התפקיד כל כך מאוחר, כי קנדה הייתה כל כך מעורבת בנושאים שמצדיקים שליח מיוחד, בייחוד ההשתתפות שלנו מלכתחילה בפורום הבינלאומי הראשון של שטוקהולם על השואה.

"ב־2008 הקמתי יחד עם [הפוליטיקאי הבריטי] לורד ג'ון מאן קואליציה בין־פרלמנטרית למאבק באנטישמיות, וערכנו ועידה בלונדון ב־2009 וועידת המשך באוטווה ב־2010.

"שתי הוועידות סללו את הדרך למאבק באנטישמיות של הברית הבינלאומית לשימור זכר השואה. אם תסתכלי על הפרוטוקול שהולידה ועידת אוטווה, תראי שהוא מתאפיין בדיוק באותה שפה שאומצה על ידי הברית הבינלאומית ב־2016".

שר המשפטים הקנדי לשעבר ארוין קוטלר במסיבת עיתונאים בירושלים, 30 בדצמבר 2009 (צילום: AP/Dan Balilty)
ארוין קוטלר במסיבת עיתונאים בירושלים, 30 בדצמבר 2009 (צילום: AP/Dan Balilty)

עם מי תעבוד בתוך הממשלה? 

"שרים בממשלה החדשה [שהושבעה ב־26 באוקטובר 2021] יידרשו לשתף איתי פעולה במסגרת תפקידי כשליח מיוחד, בכלל זאת שר החוץ, שר המשפטים, השר למורשת קנדה והשר לביטחון לאומי. לכל אחד מהם יש נגיעה לתפקיד שלי.

"החדשות הטובות הן שכמי ששירת בממשלה בעצמו, כשר המשפטים וכתובע הכללי, וגם כחבר פרלמנט במשך הרבה זמן, אני יודע איך הממשלה עובדת ומכיר את החברים בה.

"בנוסף, מרכז ראול ולנברג לזכויות אדם הקים ועידה כל־מפלגתית לענייני זכויות אדם. אחד הנושאים שהוועידה שלנו עוסקת בהם הוא הוראת שואה והנצחתה והמאבק באנטישמיות. המאבק הזה הוא חלק מהמחויבות הרחבה יותר של קנדה להילחם בגזענות ובאפליה וחלק מהמאבק הגדול יותר למען זכויות האדם וכבוד האדם, וגם חלק מהמאבק הגדול יותר למען צדק בינלאומי".

ומחוץ לממשלה?

"אנחנו עובדים גם עם ארגונים אזרחיים. אני עומד בקשר קבוע, לפעמים יומיומי, עם ארגונים של הקהילה היהודית, כמו המרכז לישראל ולעניינים יהודיים (CIJA), ידידי מרכז שמעון ויזנטל לחקר השואה, בני ברית קנדה, ג'יי ספייס קנדה וקבוצות סטודנטים שונות.

"אנחנו רוצים למצוא מסה קריטית של תמיכה במאבק בגזענות ובשנאה, שתכלול גם תוכנית פעולה מובחנת למאבק באנטישמיות"

"חשוב מאוד לקיים קשר עם הצעירים ועם תרבות הקמפוסים ולקדם בריתות עם קבוצות אחרות שמהוות מטרה לגזענות. אנחנו רוצים למצוא מסה קריטית של תמיכה במאבק בגזענות ובשנאה, שתכלול גם תוכנית פעולה מובחנת למאבק באנטישמיות".

צלבי קרס רוססו על דלתות הכניסה של בית הכנסת של קהילת שער השמים במונטריאול, 13 בינואר 2021 (צילום: ידידי מרכז שמעון ויזנטל)
צלבי קרס רוססו על דלתות בית הכנסת של קהילת שער השמים במונטריאול, 13 בינואר 2021 (צילום: ידידי מרכז שמעון ויזנטל)

אמרת שהיו שתי נקודות מפנה שהובילו לאנטישמיות מוגברת בקנדה, ובעולם בכלל. מה הייתה הראשונה?

"הראשונה הייתה ב־2001 [בוועידה העולמית נגד גזענות, אפליה גזעית, שנאת זרים וחוסר סובלנות] בדרבן שבדרום אפריקה [שידועה כוועידת דרבן הראשונה].הוועידה הפכה לוועידה של גזענות ושנאה נגד יהודים.

"אני אומר את זה כמישהו שהיה שם, שהיה חבר במשלחת הקנדית וחלק מפורום הארגונים הלא ממשלתיים. עם אחד – העם היהודי – ומדינה אחת – מדינת ישראל – נבחרו כמטרה להוקעה ולהאשמה. זה היה פסטיבל שנאה שקרא לפירוקה של ישראל כמדינת אפרטהייד.

"עמית שלי אמר שה־11 בספטמבר היה ליל הבדולח של הטרור, אבל דרבן הייתה ה'מיין קאמפף'. במילים אחרות, היא הייתה תוכנית מתווה, נקודת מפנה בין האנטישמיות הישנה לחדשה, אנטישמיות דמונולוגית שמדברת על ישראל כמדינת אפרטהייד נאצית, גזענית, אימפריאליסטית, קולוניאליסטית, שמבצעת טיהור אתני ורצח ילדים. כל האישומים האלה היו שם בדרבן.

"עמיתי אמר שה־11 בספטמבר היה ליל הבדולח של הטרור, אבל דרבן הייתה ה'מיין קאמפף'. במילים אחרות, היא הייתה נקודת מפנה בין האנטישמיות הישנה לחדשה, אנטישמיות שמדברת על ישראל כמדינת אפרטהייד נאצית"

"ב־2001, אחרי דרבן, הצדדים החתומים על אמנת ז'נבה מ־1949 התכנסו לראשונה כדי להעמיד מדינה על דוכן הנאשמים בגין פשעים נגד האנושות. זו לא הייתה רוסיה, סוריה, או אף אחת מהמדינות שאולי היית מעלה על דעתך. זו הייתה ישראל. וזה קרה עוד פעמיים לאחר מכן.

"אני לא אומר שישראל, או כל מדינה אחרת, לא צריכה לשאת באחריות בגין הפרות של זכויות אדם או של המשפט ההומניטרי. ישראל לא זכאית לפריבילגיות או להעדפה כלשהי בגלל השואה או בשל זוועות בהיסטוריה היהודית. הבעיה היא ששוללים מישראל באופן שיטתי את השוויון בפני החוק".

בית הדין הבינלאומי בהאג (צילום: Wiskerke / Alamy)
בית הדין הבינלאומי בהאג (צילום: Wiskerke / Alamy)

ונקודת המפנה השנייה?

"ב־20 השנים האחרונות ראינו את הנזקים של ועידת דרבן הראשונה, כמו תיאוריות הקונספירציה שלפיהן היהודים אחראים לפיגועי ה־11 בספטמבר, הקמת תנועת ה־BDS וגינויים נגד ישראל במועצת זכויות האדם של האו"ם.

"זה הוביל לנקודת המפנה של המלחמה בין ישראל לחמאס בעזה במאי 2021. בקנדה, יהודים היו מטרה להתקפות ולאיומים בשכונות וברחובות שלהם, בקמפוסים [של אוניברסיטאות] ובקהילות שלהם. בתי כנסת הוצתו, אנדרטאות לזכר השואה הושחתו, בתי קברות חוללו, ומוסדות יהודיים ניזוקו מוונדליזם.

"נתונים אמפיריים מראים ש־2020 הייתה השנה שבה חלה העלייה הגדולה ביותר בפשעי שנאה נגד יהודים (שהיו במגמת עלייה כבר במשך ארבע שנים רצופות). עד מאי 2021 כבר נרשמה עלייה ברמה של 2020 כולה. הייתה התפוצצות של דברי שטנה משלהבים במדיה החברתית".

על פי לשכת הסטטיסטיקה של קנדה, הקהילה היהודית היא הקבוצה הדתית שסובלת הכי הרבה מפשעי שנאה במדינה. מאיפה מגיעה האנטישמיות בקנדה?

"לאנטישמיות יש כמה ראשים. זו גישה שבאה משלושה מקורות – הימין הקיצוני, השמאל הקיצוני והאסלאם הקיצוני. אבל היא הופכת לחלק מהזרם המרכזי ומגיעה גם מחלקים באוכלוסייה שאני מחשיב לשמאל פרוגרסיבי".

הפגנה בנמל פורטלנד נגד ישראל, 4 ביוני 2021 (צילום: Brooke Anderson via J. The Jewish News of Northern California via JTA)
הפגנה בנמל פורטלנד נגד ישראל, 4 ביוני 2021 (צילום: Brooke Anderson via J. The Jewish News of Northern California via JTA)

מה הכי מטריד אותך?

"אני מוטרד מהעובדה שלראשונה האנטישמיות נכנסה לזרם המרכזי, נורמלה וזוכה ללגיטימציה בתרבות הפוליטית. אין מספיק תגובות מגנות, ישנה אדישות. אני גם מודאג מאוד מהגלובליזציה של האנטישמיות. בגלל המדיות החברתיות מה שקורה בפריז ובלונדון מוצא ביטוי גם במונטריאול ובטורונטו.

"יש גם דחיקה לשוליים של האנטישמיות במאבק נגד הגזענות עצמה. לדוגמה, כשהכוחות החמושים של קנדה הרכיבו חבר יועצים למלחמה בגזענות, הוא עסק בסוגים מסוימים של גזענות – נגד ילידים, שחורים ולא לבנים אחרים, מוסלמים ואסיאתים – אבל לא ציין יהודים.

"הדבר המטריד ביותר הם גילויי אנטישמיות במסווה של אנטי־גזענות. בתרבות הקמפוסים, יהודים נתפסים כחסידי עליונות לבנה"

"תוכניות החינוך וההכשרה של המחלקה לעניינים גלובליים נגד גזענות דיברו על סוגי הגזענות האחרים, אבל לא כלפי יהודים. הדבר המטריד ביותר הם גילויי אנטישמיות במסווה של אנטי־גזענות. בתרבות הקמפוסים, יהודים נתפסים כחסידי עליונות לבנה.

"הם אפילו לא מרגישים שהם יכולים לתת ביטוי לזהות שלהם. סטודנטים יהודים מודרים ועוברים דמוניזציה כחסידי עליונות לבנה וכסנגורים של 'מדינת האפרטהייד היהודית'".

ראש הממשלה נפתלי בנט וראש ממשלת קנדה ג'סטין טרודו בוועידת האו"ם לענייני אקלים בגלזגו, 1 בנובמבר 2021
ראש הממשלה נפתלי בנט וראש ממשלת קנדה ג'סטין טרודו בוועידת האו"ם לענייני אקלים בגלזגו, 1 בנובמבר 2021

מה הם האתגרים הגדולים ביותר בתפקיד שלך?

"ישנם ארבעה אתגרים עיקריים. ראשית, אנטישמיות היא תופעה עולמית, ולכן אנחנו צריכים לעבוד בתיאום עם מדינות אחרות ולהכין תוכנית פעולה עולמית למלחמה באנטישמיות, בכלל זאת גם במדיה החברתית. בקנדה, אנחנו חייבים להעביר חקיקה שתחייב את הרשתות החברתיות לאחריותיות, ולשם כך להכניס תיקונים בחוק הקנדי לזכויות אדם ובחוק הפלילי.

"שנית, אנחנו זקוקים לחינוך נגד אנטישמיות, ולא רק בשיעורים על השואה. שני הדברים קשורים זה בזה. שלישית, אנחנו צריכים לדרוש ממדינות אחריותיות ביחס להתחייבויות של [פורום] מאלמו. קנדה הכריזה על שמונה התחייבויות, ויש מדדים שהיא צריכה לעמוד בהם.

"רביעית, גם לחברי פרלמנט יש תפקיד חשוב למלא, לא רק לממשלות. לדוגמה, בפברואר 2015 הפרלמנט הקנדי העביר החלטה פה־אחד בתגובה להסלמה העולמית המדאיגה באנטישמיות, וקרא לממשלת קנדה לתת עדיפות גבוהה למלחמה באנטישמיות בזירה הפנימית והבינלאומית".

עוד 1,317 מילים
סגירה