מתוך "סיפור הפברברים" בבימויו של סטיבן ספילברג, 2021 (צילום: Niko Tavernise/Twentieth Century Fox)
Niko Tavernise/Twentieth Century Fox
מתוך "סיפור הפברברים" בבימויו של סטיבן ספילברג, 2021

ראיון בחזרה אל הפרברים

60 שנה אחרי ש"סיפור הפרברים" הוקרן בקולנוע, מגשים סטיבן ספילברג חלום ישן: הפקת גרסה חדשה למחזמר הפופולרי זוכה האוסקר ● איך מטפלים מחדש בקלאסיקה אהובה כל כך? ומה עושים כדי לא ליפול לבורות גזעניים? ● עמנואל לוי שמע מהבמאי ויוצרי הסרט כיצד ערכו תחקיר נרחב כדי להגיע לתוצאה המדויקת - ואפילו הסבתות של השחקנים הוזעקו כדי לסייע

60 שנה אחרי ש"סיפור הפרברים" הוקרן בקולנוע, מגשים סטיבן ספילברג חלום ישן: הפקת גרסה חדשה למחזמר הפופולרי זוכה האוסקר ● איך מטפלים מחדש בקלאסיקה אהובה כל כך? ומה עושים כדי לא ליפול לבורות גזעניים? ● עמנואל לוי שמע מהבמאי ויוצרי הסרט כיצד ערכו תחקיר נרחב כדי להגיע לתוצאה המדויקת - ואפילו הסבתות של השחקנים הוזעקו כדי לסייע

שלושה ימים לפני הקרנת הבכורה של סרטו החדש של סטיבן ספילברג "סיפור הפרברים", הלך לעולמו בגיל 91 סטיבן סונדהיים, מי שכתב את מילות השירים למחזמר. וכך הפכה השקת הסרט לסוג של פרידה מאגדת ברודוויי. "הוא באמת היה ענק מהסוג שכבר לא מייצרים יותר", אמר ספילברג.

"סיפור הפרברים" הוא אחד הפרויקטים שספילברג השתוקק לעשות זמן רב. בראיון ב-2014 אמר: "רציתי לביים מחזמר. אבל לא כמו מולן רוז' הפוסט-מודרני, אלא מחזמר שמרני, מהדור הישן, כמו 'סיפור הפרברים' או 'שיר אשים בגשם'. אני מחפש אחד כזה כבר 20 שנה. אני פשוט צריך משהו שמרגש אותי".

"רציתי לביים מחזמר. אבל לא כמו מולן רוז' הפוסט-מודרני, אלא מחזמר שמרני, מהדור הישן, כמו 'סיפור הפרברים' או 'שיר אשים בגשם'. אני מחפש אחד כזה כבר 20 שנה. אני פשוט צריך משהו שמרגש אותי"

הסרט הוא המחזמר היחיד בקריירה המפוארת של ספילברג, שמשתרעת על פני חצי מאה וכוללת כמעט כל סוגה קולנועית. "אי אפשר לומר שזה הערב שציפינו לו בגלל חסרונו של  סונדהיים", אמר ספילברג ברגשנות בערב הבכורה.

"העבודה המדהימה של סונדהיים על 'סיפור הפרברים' הציבה אותו על המפה לראשונה, והחלה קריירה שצבעה את המפה הזאת לגמרי מחדש, המציאה מחדש את המחזמר ואת התיאטרון ויצרה גוף עבודות שמעל לכל ספק הוא אלמותי ככל שיכול להיות מעשה ידיו של בן תמותה.

"בהשאלה ממה שכתב בן ג'ונסון על שייקספיר, סטיבן סונדהיים לא היה אחד בדורו, אלא בכל הזמנים".

סטיבן ספילברג וסטיבן סונדהיים בבית הלבן בטקס קבלת מדליית החירות מהנשיא ברק אובמה, 24 בנובמבר 2015 (צילום: Ron Sachs/CNP/Sipa USA via Alamy)
סטיבן ספילברג וסטיבן סונדהיים בבית הלבן בטקס קבלת מדליית החירות מהנשיא ברק אובמה, 24 בנובמבר 2015 (צילום: Ron Sachs/CNP/Sipa USA via Alamy)

לא רצינו לסטות

הגרסה החדשה של הסרט, שעולה מחר לאקרנים בישראל באיחור של שנה בגלל משבר הקורונה, כוללת את כל מה שאהבנו ברומן המוזיקלי הקלאסי, שהוצג תחילה בברודוויי ולאחר מכן עוּבד למסך הגדול.

הסרט גרף את פרסי האוסקר בכל הקטגוריות שהיה מועמד בהן ב-1961, כולל הסרט הטוב ביותר, הבמאי הטוב ביותר ושחקן ושחקנית המשנה הטובים ביותר – ג'ורג' צ'קיריס (ששיחק את ברנרדו) וריטה מורנו (ששיחקה את אניטה). מורנו מגלמת גם בסרט החדש תפקיד קטן, שנכתב במיוחד עבורה, ומשמשת כאחת המפיקים בפועל.

"הגרסה הזאת לא מתרחקת יותר מדי ממה שאנחנו אוהבים ומוקירים ב'סיפור הפרברים', אבל היא משנה דברים מסוימים שאולי לא היו צריכים להיעשות גם בסרט הראשון, ומעדכנת דברים שהיו נכונים יותר לחיים בשנות ה-50 כפוארטוריקנים", אומר טוני קושנר, חתן פרס פוליצר למחזאות ("מלאכים באמריקה"), שגם היה מועמד לאוסקר כתסריטאי (על "מינכן" ו"לינקולן", שגם הם בוימו על ידי ספילברג), על העיבוד החדש והמרענן שלו למסך.

"הגרסה הזאת לא מתרחקת יותר מדי ממה שאנחנו אוהבים ומוקירים ב'סיפור הפרברים', אבל היא משנה דברים מסוימים שאולי לא היו צריכים להיעשות גם בסרט הראשון, שהיו נכונים יותר לחיים כפוארטוריקנים"

ספילברג מאשר כי לא רצה לסטות מהסיפור המקורי: "מעולם לא חשבנו להפוך את 'סיפור הפרברים' ליותר עכשווי או אקטואלי, כמו למשל למקם אותו במאה הנוכחית".

וכך, הם יצרו סרט שמכבד את שורשי "סיפור הפרברים" כמופע בברודוויי, את רגעי השיא של יורשו הקולנועי (שבוים על ידי רוברט וייז וג'רום רובינס) ואת הקהילה הפוארטוריקנית ביצירה שמוצגת דרך עדשות ביקורתיות ואותנטיות יותר.

הצוות עיצב בקפידה את השירה והריקודים, שהשפיעו על כל היתר, החל מהדיאלוגים ומהתלבושות ועד לכוריאוגרפיה ולהפקה המוזיקלית. התסריט המורחב כולל התפתחות מדויקת יותר של הדמויות – בעיקר של שני הנאהבים, טוני ומריה – וכך מאפשר להן לחקור את המניעים שלהן יותר לעומק.

"התסריט הזה ממש מרחיב את היריעה על הדמויות, על הרקע שלהן, על מי שהן ועל הסיבות לכך שהן עוברות את מה שהן עוברות", מסביר קושנר. זה נכון בהחלט בנוגע לכנופיית השארקס, אבל גם לכנופיה היריבה, הג'טס, שקושנר מתאר כ"חבורה של חוליגנים וגזענים".

"התסריט הזה ממש מרחיב את היריעה על הדמויות, על הרקע שלהן, על מי שהן ועל הסיבות לכך שהן עוברות את מה שהן עוברות

קושנר ניגש לסוגיית כנופיית הגברים הלבנים בסרט כסיפור שבו "אין אנשים טובים בשני הצדדים, בפרפראזה על דבריו של הסיוט בבית הלבן", כשהכוונה היא לדונלד טראמפ. אבל הג'טס עדיין צעירים מאוד, מה שמשאיר להם מקום לגאולה בסופו של דבר. כך שבדומה להחלטתו להתרכז יותר בנושאים של גזענות ושנאת זרים, ובאופן שכולל דקויות רבות יותר, הוא גם ביקש לבחון כיצד החיים בעוני אמיתי, וההשתייכות למעמד הפועלים, באים לידי ביטוי בקבוצה הזו.

מתוך "סיפור הפברברים" בבימויו של סטיבן ספילברג, 2021 (צילום: Niko Tavernise/Twentieth Century Fox)
מתוך "סיפור הפברברים" בבימויו של סטיבן ספילברג, 2021 (צילום: Niko Tavernise/Twentieth Century Fox)

"השארקס הם אנשים שמנסים לפלס את דרכם בארצות הברית, מנסים למצוא כאן בית. הג'טס הם חבורה של גזענים קטנים. היוצרים המקוריים – לאונרד ברנשטיין, סונדהיים, ארתור לורנץ וג'רום רובינס – ידעו את זה", אומר קושנר.

"השארקס הם אנשים שמנסים לפלס את דרכם בארצות הברית, מנסים למצוא כאן בית. הג'טס הם חבורה של גזענים קטנים. היוצרים המקוריים – ברנשטיין, סונדהיים, לורנץ ורובינס – ידעו את זה"

"אבל מכיוון שזה גם סיפור על עוני, אחד הדברים – שלא מהווים תירוץ למה שקורה עם הג'טס, אבל מסבירים את ההתנהגות שלהם באופן חלקי – הוא שהם עכברושי רחוב. הם חיים בביבים, הם הרסניים. אם אתה מקשיב למילים של השוטר קרופקה, הם ילדים בלי בתים או משפחות או הורים, ואז, איזו הפתעה, הם הופכים לחבורה של סיוטים קטנים".

להימנע מהנצחת הסטריאוטיפ

אף על פי שהסרט לא נרתע מלהציג דעות גזעניות בקרב חברי הכנופייה הלבנה, לאורך ההפקה נעשו מאמצים להימנע מהנצחת הסטריאוטיפים של הדמויות הפוארטוריקניות בתסריט. קושנר נעזר במתרגמים, במאמני דיאלקט ובשחקנים המשתתפים בסרט, כדי לוודא שהייצוג הפוארטוריקני ב"סיפור הפרברים" ייראה אמיתי וייחווה כאותנטי ככל האפשר.

זה התחיל עם חוליו מוֹנחה – רקדן, כוריאוגרף ובמאי תיאטרון – שהוא גם חבר של קושנר. "חוליו רצה להציג ספרדית פוארטוריקנית צפון אמריקאית טוב ככל האפשר", אומר קושנר. הוא העביר את החומר למוֹנחה, ש"עשה את הסבב הראשון של תרגום הטקסט לפחות לספרדית אמיתית, בניגוד לתרגומי גוגל שלי", לפני שהציג את הסיפור לקהל רחב יותר של פוארטוריקנים.

סטיבן ספילברג עם ריטה מורנו על סט הצילומים של "סיפור הפרברים" גירסת 2021 (צילום: Niko Tavernise/Twentieth Century Fox)
סטיבן ספילברג עם ריטה מורנו על סט הצילומים של "סיפור הפרברים" גירסת 2021 (צילום: Niko Tavernise/Twentieth Century Fox)

בסופו של דבר זה הניב מגוון רחב של תגובות – "לכל אחד הייתה דעה שונה על כל שורה ושורה". לכן, לדבריו, החליט להיות ממוקד יותר, ויחד עם אחראי הדיאלקט של הסרט, ויקטור קרוז, הרכיב את מה שהוא מכנה "קבוצת לימוד".

קושנר מספר כי הם נהגו להיפגש מדי שבוע עם כמה שחקנים מהצוות שמוצאם מפוארטו ריקו או ממשפחות פוארטוריקניות, ו"מנהלים דיונים ארוכים על כל שורה. התקשרנו לסבתות של השחקנים ושאלנו, 'היית אומרת ככה? מה זה אומר?' והמשכנו לעשות את זה עד שבאמת הרגשנו שיש לנו שורות טובות ולגיטימיות. הקבוצה המשיכה לדון בענייני מבטא ודברים אחרים שמישהו כמוני לא יקלוט לעולם".

"התקשרנו לסבתות של השחקנים ושאלנו, 'היית אומרת ככה? מה זה אומר?' והמשכנו לעשות את זה עד שבאמת הרגשנו שיש לנו שורות טובות ולגיטימיות"

אנה איזבל, שמגלמת את רוזליה מהשארקס, ושנולדה וגדלה בפוארטו ריקו, נמנתה עם הקבוצה הזאת. לדבריה, ספילברג וקושנר הפכו את החוויה שלה בסרט ל"תהליך שיתופי", שבו ספילברג "דאג לכל פרט ופרט בסרט. טוני קיבל את הדעות שלנו, והיינו ממש ישירים איתו. הוא באמת תיקן דברים לפי מה שאמרנו לו".

ספילברג מרחיב את הנושא: "השחקנים היו מעורבים מאוד, אבל כמוהם גם היסטוריונים, בין אם היסטוריונים פוארטוריקנים או היסטוריונים של אזור ניו יורק בשנות ב-50, שיכלו לספר מה קרה שם בין שתי התרבויות השונות הללו".

מתוך "סיפור הפברברים" בבימויו של סטיבן ספילברג, 2021 (צילום: Niko Tavernise/Twentieth Century Fox)
מתוך "סיפור הפברברים" בבימויו של סטיבן ספילברג, 2021 (צילום: Niko Tavernise/Twentieth Century Fox)

התוצאה של התמרונים האלה אולי תיראה מובנת מאליה לצופים, אבל היו עוד "מאמצים קטנים להפיכת הסרט למודרני יותר", אומר ספילברג.

פול טאזוול, מעצב התלבושות של הסרט המוזיקלי – וזוכה פרס טוני על המחזמר "המילטון" – מספר כי מחלקת התלבושות "עבדה בצמוד למעצבת השיער קיי ג'ורג'יו בפיתוח מראה שיזכיר את שנות ה-50, אבל כזה שאפשר לראות גם ברחוב של ימינו על אדם בן ימינו".

מחלקת התלבושות "עבדה בצמוד למעצבת השיער קיי ג'ורג'יו בפיתוח מראה שיזכיר את שנות ה-50, אבל כזה שאפשר לראות גם ברחוב של ימינו על אדם בן ימינו"

גם הכוריאוגרפיה מציעה טביעת אצבע משלה לנאמנות לרוח המקור עם ספינים מודרניים קטנים. "הכוריאוגרף, ג'סטין פק, עשה עבודה נפלאה בפירוק של מה שעשה ג'רום רובינס במקור ויצירה מתוך היסודות של זה", אומר השחקן קווין צ'ולק, שמגלם את דיזל מהג'טס.

"התנועה תיראה קצת שונה לאנשים שראו את המחזמר בברודוויי או את הסרט המקורי, אבל זה הרבה יותר אינטימי. אתה באמת מקבל את מה שהמחזמר עשה אז, ואת מה שהסרט המקורי עשה".

מתוך "סיפור הפברברים" בבימויו של סטיבן ספילברג, 2021 (צילום: Niko Tavernise/Twentieth Century Fox)
מתוך "סיפור הפברברים" בבימויו של סטיבן ספילברג, 2021 (צילום: Niko Tavernise/Twentieth Century Fox)

נוסף על השינויים בטקסט ובלבוש, המפיק המוזיקלי של "סיפור הפרברים", מאט סאליבן, מציין כי נעשו גם התאמות קלות בתחום המוזיקלי, אבל לא שינויים גדולים, ורק בשירות התזמור המקורי – בהוראת ספילברג ומנהלי העיזבון של ברנשטיין.

"מכל המרכיבים של 'סיפור הפרברים', המוזיקה היא באמת הכי על-זמנית. אז ניסינו להיות קרובים ככל האפשר לקונספט של מחזמר בברודוויי", אומר סאליבן. "יש שם ניואנסים שונים, אבל זה לא עיבוד שונה. זה עדיין ביסודו של דבר התזמור של ברנשטיין".

"מכל המרכיבים של 'סיפור הפרברים', המוזיקה היא באמת הכי על-זמנית. אז ניסינו להיות קרובים ככל האפשר לקונספט של המחזמר. יש שם ניואנסים שונים, אבל זה עדיין ביסודו של דבר התזמור של ברנשטיין"

עוד 1,287 מילים
סגירה