JavaScript is required for our website accessibility to work properly. ראיון: אחרי שהתאפק שנים, סטיבן ספילברג סוף סוף מציג את הגירסה שלו ל"סיפור הפרברים" | זמן ישראל
מתוך "סיפור הפברברים" בבימויו של סטיבן ספילברג, 2021 (צילום: Niko Tavernise/Twentieth Century Fox)
Niko Tavernise/Twentieth Century Fox
מתוך "סיפור הפברברים" בבימויו של סטיבן ספילברג, 2021
אחרי שהתאפק שנים, סטיבן ספילברג סוף סוף מציג את הגירסה שלו ל"סיפור הפרברים"

ראיון בחזרה אל הפרברים

60 שנה אחרי ש"סיפור הפרברים" הוקרן בקולנוע, מגשים סטיבן ספילברג חלום ישן: הפקת גרסה חדשה למחזמר הפופולרי זוכה האוסקר ● איך מטפלים מחדש בקלאסיקה אהובה כל כך? ומה עושים כדי לא ליפול לבורות גזעניים? ● עמנואל לוי שמע מהבמאי ויוצרי הסרט כיצד ערכו תחקיר נרחב כדי להגיע לתוצאה המדויקת - ואפילו הסבתות של השחקנים הוזעקו כדי לסייע

60 שנה אחרי ש"סיפור הפרברים" הוקרן בקולנוע, מגשים סטיבן ספילברג חלום ישן: הפקת גרסה חדשה למחזמר הפופולרי זוכה האוסקר ● איך מטפלים מחדש בקלאסיקה אהובה כל כך? ומה עושים כדי לא ליפול לבורות גזעניים? ● עמנואל לוי שמע מהבמאי ויוצרי הסרט כיצד ערכו תחקיר נרחב כדי להגיע לתוצאה המדויקת - ואפילו הסבתות של השחקנים הוזעקו כדי לסייע

שלושה ימים לפני הקרנת הבכורה של סרטו החדש של סטיבן ספילברג "סיפור הפרברים", הלך לעולמו בגיל 91 סטיבן סונדהיים, מי שכתב את מילות השירים למחזמר. וכך הפכה השקת הסרט לסוג של פרידה מאגדת ברודוויי. "הוא באמת היה ענק מהסוג שכבר לא מייצרים יותר", אמר ספילברג.

"סיפור הפרברים" הוא אחד הפרויקטים שספילברג השתוקק לעשות זמן רב. בראיון ב-2014 אמר: "רציתי לביים מחזמר. אבל לא כמו מולן רוז' הפוסט-מודרני, אלא מחזמר שמרני, מהדור הישן, כמו 'סיפור הפרברים' או 'שיר אשים בגשם'. אני מחפש אחד כזה כבר 20 שנה. אני פשוט צריך משהו שמרגש אותי".

"רציתי לביים מחזמר. אבל לא כמו מולן רוז' הפוסט-מודרני, אלא מחזמר שמרני, מהדור הישן, כמו 'סיפור הפרברים' או 'שיר אשים בגשם'. אני מחפש אחד כזה כבר 20 שנה. אני פשוט צריך משהו שמרגש אותי"

הסרט הוא המחזמר היחיד בקריירה המפוארת של ספילברג, שמשתרעת על פני חצי מאה וכוללת כמעט כל סוגה קולנועית. "אי אפשר לומר שזה הערב שציפינו לו בגלל חסרונו של  סונדהיים", אמר ספילברג ברגשנות בערב הבכורה.

"העבודה המדהימה של סונדהיים על 'סיפור הפרברים' הציבה אותו על המפה לראשונה, והחלה קריירה שצבעה את המפה הזאת לגמרי מחדש, המציאה מחדש את המחזמר ואת התיאטרון ויצרה גוף עבודות שמעל לכל ספק הוא אלמותי ככל שיכול להיות מעשה ידיו של בן תמותה.

"בהשאלה ממה שכתב בן ג'ונסון על שייקספיר, סטיבן סונדהיים לא היה אחד בדורו, אלא בכל הזמנים".

סטיבן ספילברג וסטיבן סונדהיים בבית הלבן בטקס קבלת מדליית החירות מהנשיא ברק אובמה, 24 בנובמבר 2015 (צילום: Ron Sachs/CNP/Sipa USA via Alamy)
סטיבן ספילברג וסטיבן סונדהיים בבית הלבן בטקס קבלת מדליית החירות מהנשיא ברק אובמה, 24 בנובמבר 2015 (צילום: Ron Sachs/CNP/Sipa USA via Alamy)

לא רצינו לסטות

הגרסה החדשה של הסרט, שעולה מחר לאקרנים בישראל באיחור של שנה בגלל משבר הקורונה, כוללת את כל מה שאהבנו ברומן המוזיקלי הקלאסי, שהוצג תחילה בברודוויי ולאחר מכן עוּבד למסך הגדול.

הסרט גרף את פרסי האוסקר בכל הקטגוריות שהיה מועמד בהן ב-1961, כולל הסרט הטוב ביותר, הבמאי הטוב ביותר ושחקן ושחקנית המשנה הטובים ביותר – ג'ורג' צ'קיריס (ששיחק את ברנרדו) וריטה מורנו (ששיחקה את אניטה). מורנו מגלמת גם בסרט החדש תפקיד קטן, שנכתב במיוחד עבורה, ומשמשת כאחת המפיקים בפועל.

"הגרסה הזאת לא מתרחקת יותר מדי ממה שאנחנו אוהבים ומוקירים ב'סיפור הפרברים', אבל היא משנה דברים מסוימים שאולי לא היו צריכים להיעשות גם בסרט הראשון, ומעדכנת דברים שהיו נכונים יותר לחיים בשנות ה-50 כפוארטוריקנים", אומר טוני קושנר, חתן פרס פוליצר למחזאות ("מלאכים באמריקה"), שגם היה מועמד לאוסקר כתסריטאי (על "מינכן" ו"לינקולן", שגם הם בוימו על ידי ספילברג), על העיבוד החדש והמרענן שלו למסך.

"הגרסה הזאת לא מתרחקת יותר מדי ממה שאנחנו אוהבים ומוקירים ב'סיפור הפרברים', אבל היא משנה דברים מסוימים שאולי לא היו צריכים להיעשות גם בסרט הראשון, שהיו נכונים יותר לחיים כפוארטוריקנים"

ספילברג מאשר כי לא רצה לסטות מהסיפור המקורי: "מעולם לא חשבנו להפוך את 'סיפור הפרברים' ליותר עכשווי או אקטואלי, כמו למשל למקם אותו במאה הנוכחית".

וכך, הם יצרו סרט שמכבד את שורשי "סיפור הפרברים" כמופע בברודוויי, את רגעי השיא של יורשו הקולנועי (שבוים על ידי רוברט וייז וג'רום רובינס) ואת הקהילה הפוארטוריקנית ביצירה שמוצגת דרך עדשות ביקורתיות ואותנטיות יותר.

הצוות עיצב בקפידה את השירה והריקודים, שהשפיעו על כל היתר, החל מהדיאלוגים ומהתלבושות ועד לכוריאוגרפיה ולהפקה המוזיקלית. התסריט המורחב כולל התפתחות מדויקת יותר של הדמויות – בעיקר של שני הנאהבים, טוני ומריה – וכך מאפשר להן לחקור את המניעים שלהן יותר לעומק.

"התסריט הזה ממש מרחיב את היריעה על הדמויות, על הרקע שלהן, על מי שהן ועל הסיבות לכך שהן עוברות את מה שהן עוברות", מסביר קושנר. זה נכון בהחלט בנוגע לכנופיית השארקס, אבל גם לכנופיה היריבה, הג'טס, שקושנר מתאר כ"חבורה של חוליגנים וגזענים".

"התסריט הזה ממש מרחיב את היריעה על הדמויות, על הרקע שלהן, על מי שהן ועל הסיבות לכך שהן עוברות את מה שהן עוברות

קושנר ניגש לסוגיית כנופיית הגברים הלבנים בסרט כסיפור שבו "אין אנשים טובים בשני הצדדים, בפרפראזה על דבריו של הסיוט בבית הלבן", כשהכוונה היא לדונלד טראמפ. אבל הג'טס עדיין צעירים מאוד, מה שמשאיר להם מקום לגאולה בסופו של דבר. כך שבדומה להחלטתו להתרכז יותר בנושאים של גזענות ושנאת זרים, ובאופן שכולל דקויות רבות יותר, הוא גם ביקש לבחון כיצד החיים בעוני אמיתי, וההשתייכות למעמד הפועלים, באים לידי ביטוי בקבוצה הזו.

מתוך "סיפור הפברברים" בבימויו של סטיבן ספילברג, 2021 (צילום: Niko Tavernise/Twentieth Century Fox)
מתוך "סיפור הפברברים" בבימויו של סטיבן ספילברג, 2021 (צילום: Niko Tavernise/Twentieth Century Fox)

"השארקס הם אנשים שמנסים לפלס את דרכם בארצות הברית, מנסים למצוא כאן בית. הג'טס הם חבורה של גזענים קטנים. היוצרים המקוריים – לאונרד ברנשטיין, סונדהיים, ארתור לורנץ וג'רום רובינס – ידעו את זה", אומר קושנר.

"השארקס הם אנשים שמנסים לפלס את דרכם בארצות הברית, מנסים למצוא כאן בית. הג'טס הם חבורה של גזענים קטנים. היוצרים המקוריים – ברנשטיין, סונדהיים, לורנץ ורובינס – ידעו את זה"

"אבל מכיוון שזה גם סיפור על עוני, אחד הדברים – שלא מהווים תירוץ למה שקורה עם הג'טס, אבל מסבירים את ההתנהגות שלהם באופן חלקי – הוא שהם עכברושי רחוב. הם חיים בביבים, הם הרסניים. אם אתה מקשיב למילים של השוטר קרופקה, הם ילדים בלי בתים או משפחות או הורים, ואז, איזו הפתעה, הם הופכים לחבורה של סיוטים קטנים".

להימנע מהנצחת הסטריאוטיפ

אף על פי שהסרט לא נרתע מלהציג דעות גזעניות בקרב חברי הכנופייה הלבנה, לאורך ההפקה נעשו מאמצים להימנע מהנצחת הסטריאוטיפים של הדמויות הפוארטוריקניות בתסריט. קושנר נעזר במתרגמים, במאמני דיאלקט ובשחקנים המשתתפים בסרט, כדי לוודא שהייצוג הפוארטוריקני ב"סיפור הפרברים" ייראה אמיתי וייחווה כאותנטי ככל האפשר.

זה התחיל עם חוליו מוֹנחה – רקדן, כוריאוגרף ובמאי תיאטרון – שהוא גם חבר של קושנר. "חוליו רצה להציג ספרדית פוארטוריקנית צפון אמריקאית טוב ככל האפשר", אומר קושנר. הוא העביר את החומר למוֹנחה, ש"עשה את הסבב הראשון של תרגום הטקסט לפחות לספרדית אמיתית, בניגוד לתרגומי גוגל שלי", לפני שהציג את הסיפור לקהל רחב יותר של פוארטוריקנים.

סטיבן ספילברג עם ריטה מורנו על סט הצילומים של "סיפור הפרברים" גירסת 2021 (צילום: Niko Tavernise/Twentieth Century Fox)
סטיבן ספילברג עם ריטה מורנו על סט הצילומים של "סיפור הפרברים" גירסת 2021 (צילום: Niko Tavernise/Twentieth Century Fox)

בסופו של דבר זה הניב מגוון רחב של תגובות – "לכל אחד הייתה דעה שונה על כל שורה ושורה". לכן, לדבריו, החליט להיות ממוקד יותר, ויחד עם אחראי הדיאלקט של הסרט, ויקטור קרוז, הרכיב את מה שהוא מכנה "קבוצת לימוד".

קושנר מספר כי הם נהגו להיפגש מדי שבוע עם כמה שחקנים מהצוות שמוצאם מפוארטו ריקו או ממשפחות פוארטוריקניות, ו"מנהלים דיונים ארוכים על כל שורה. התקשרנו לסבתות של השחקנים ושאלנו, 'היית אומרת ככה? מה זה אומר?' והמשכנו לעשות את זה עד שבאמת הרגשנו שיש לנו שורות טובות ולגיטימיות. הקבוצה המשיכה לדון בענייני מבטא ודברים אחרים שמישהו כמוני לא יקלוט לעולם".

"התקשרנו לסבתות של השחקנים ושאלנו, 'היית אומרת ככה? מה זה אומר?' והמשכנו לעשות את זה עד שבאמת הרגשנו שיש לנו שורות טובות ולגיטימיות"

אנה איזבל, שמגלמת את רוזליה מהשארקס, ושנולדה וגדלה בפוארטו ריקו, נמנתה עם הקבוצה הזאת. לדבריה, ספילברג וקושנר הפכו את החוויה שלה בסרט ל"תהליך שיתופי", שבו ספילברג "דאג לכל פרט ופרט בסרט. טוני קיבל את הדעות שלנו, והיינו ממש ישירים איתו. הוא באמת תיקן דברים לפי מה שאמרנו לו".

ספילברג מרחיב את הנושא: "השחקנים היו מעורבים מאוד, אבל כמוהם גם היסטוריונים, בין אם היסטוריונים פוארטוריקנים או היסטוריונים של אזור ניו יורק בשנות ב-50, שיכלו לספר מה קרה שם בין שתי התרבויות השונות הללו".

מתוך "סיפור הפברברים" בבימויו של סטיבן ספילברג, 2021 (צילום: Niko Tavernise/Twentieth Century Fox)
מתוך "סיפור הפברברים" בבימויו של סטיבן ספילברג, 2021 (צילום: Niko Tavernise/Twentieth Century Fox)

התוצאה של התמרונים האלה אולי תיראה מובנת מאליה לצופים, אבל היו עוד "מאמצים קטנים להפיכת הסרט למודרני יותר", אומר ספילברג.

פול טאזוול, מעצב התלבושות של הסרט המוזיקלי – וזוכה פרס טוני על המחזמר "המילטון" – מספר כי מחלקת התלבושות "עבדה בצמוד למעצבת השיער קיי ג'ורג'יו בפיתוח מראה שיזכיר את שנות ה-50, אבל כזה שאפשר לראות גם ברחוב של ימינו על אדם בן ימינו".

מחלקת התלבושות "עבדה בצמוד למעצבת השיער קיי ג'ורג'יו בפיתוח מראה שיזכיר את שנות ה-50, אבל כזה שאפשר לראות גם ברחוב של ימינו על אדם בן ימינו"

גם הכוריאוגרפיה מציעה טביעת אצבע משלה לנאמנות לרוח המקור עם ספינים מודרניים קטנים. "הכוריאוגרף, ג'סטין פק, עשה עבודה נפלאה בפירוק של מה שעשה ג'רום רובינס במקור ויצירה מתוך היסודות של זה", אומר השחקן קווין צ'ולק, שמגלם את דיזל מהג'טס.

"התנועה תיראה קצת שונה לאנשים שראו את המחזמר בברודוויי או את הסרט המקורי, אבל זה הרבה יותר אינטימי. אתה באמת מקבל את מה שהמחזמר עשה אז, ואת מה שהסרט המקורי עשה".

מתוך "סיפור הפברברים" בבימויו של סטיבן ספילברג, 2021 (צילום: Niko Tavernise/Twentieth Century Fox)
מתוך "סיפור הפברברים" בבימויו של סטיבן ספילברג, 2021 (צילום: Niko Tavernise/Twentieth Century Fox)

נוסף על השינויים בטקסט ובלבוש, המפיק המוזיקלי של "סיפור הפרברים", מאט סאליבן, מציין כי נעשו גם התאמות קלות בתחום המוזיקלי, אבל לא שינויים גדולים, ורק בשירות התזמור המקורי – בהוראת ספילברג ומנהלי העיזבון של ברנשטיין.

"מכל המרכיבים של 'סיפור הפרברים', המוזיקה היא באמת הכי על-זמנית. אז ניסינו להיות קרובים ככל האפשר לקונספט של מחזמר בברודוויי", אומר סאליבן. "יש שם ניואנסים שונים, אבל זה לא עיבוד שונה. זה עדיין ביסודו של דבר התזמור של ברנשטיין".

"מכל המרכיבים של 'סיפור הפרברים', המוזיקה היא באמת הכי על-זמנית. אז ניסינו להיות קרובים ככל האפשר לקונספט של המחזמר. יש שם ניואנסים שונים, אבל זה עדיין ביסודו של דבר התזמור של ברנשטיין"

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לכתבה המלאה עוד 1,287 מילים
כל הזמן // יום שישי, 15 במאי 2026
מה שחשוב ומעניין עכשיו
הפסקת אש באיראן ובלבנון

סמ"ר נגב דגן, בן 20 מדקל, נפל בדרום לבנון מפגיעת פצמ"ר

בג"ץ הוציא צו שמקפיא את החלטות הממשלה בעניין מועצת הרשות השנייה ● ה"ניו יורק טיימס" דחה את איום התביעה של נתניהו על תחקיר הפגיעות המיניות באסירים פלסטינים: "איום חסר בסיס, חלק מספר מהלכים פוליטי שחוק היטב" ● טראמפ על איראן: "פתרנו הרבה בעיות שאנשים אחרים לא היו מצליחים לפתור" ● דיווחים: מתנחלים הציתו מסגד וכלי רכב בכפר פלסטיני בגדה

לכל העדכונים עוד 7 עדכונים

קץ האשליה של ההייטק חסר הגבולות

דמיינו את התרחיש הבא: יזם ישראלי בעל קשרים בינלאומיים מפתח בתל אביב מערכת בינה מלאכותית מתקדמת, ואז, ברגע שהטכנולוגיה מגיעה לבשלות, הוא מעביר אותה לקטאר.

"הטכנולוגיה הזו שלנו", יכולה המדינה להכריז, ולעצור את היציאה של היזם ולבטל את העסקה. השאלה היא, האם יש לישראל עמדת מדיניות מבוססת דיון ציבורי מעמיק מספיק כדי לעשות זאת.

ד"ר מעוז רוזנטל הוא ראש החוג לממשל, תקשורת ודיפלומטיה במרכז האקדמי הרב תחומי ירושלים. ועמית מחקר בקבוצת המחקר תמרור-פוליטוגרפיה.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לפוסט המלא עוד 626 מילים

נתניהו צריך אריה שותק

בזמן שיהדות התורה מאיימת לפרק את גוש הימין, דרעי מבין שכל מילה נגד נתניהו תבריח את הבוחרים שלו לבן גביר ● בלי חוק גיוס ועם תדמית של פראייר, יו"ר ש"ס נאלץ להכחיש כל קשר למרכז-שמאל – ובונה על עצרות חגי תשרי כדי להציל את המפלגה בקלפי ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לכתבה המלאה עוד 511 מילים
אמיר בן-דוד
סקר זמן ישראל
הסקר השבועי
YT
של יוסי טאטיקה

ארבעה חודשים לבחירות, הרוב המכריע כבר יודע למי יצביע

הישראלים כבר בחרו באיזה צד של המפה הפוליטית הם נמצאים, והפכו את הבחירות הקרובות לקרב על תזוזות פנימיות ● סקר חדש של יוסי טאטיקה מגלה שבוחרי גוש הקואליציה יותר שומרים אמונים למפלגות שלהם, בעוד שבמרכז-שמאל עדיין מתלבטים איזה פתק לשים בקלפי ● ובינתיים בסקר המנדטים נמשך התיקו בין בנט לנתניהו

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לכתבה המלאה עוד 284 מילים

מאפגניסטן לירושלים - פרק שני במסע משפחתי

בדצמבר 1928 הגיע סבא שלי, ראובן בצלאל זצ"ל, יחד עם הוריו, לירושלים. היה זה בסופו של מסע תלאות שנמשך קרוב לחודשיים. המסע החל בעיר הראת שבאפגניסטן ועבר דרך ערי איראן, עיראק וסוריה. על המסע עצמו אפשר לקרוא בפוסט "מאפגניסטן לירושלים דרך איראן, סיפורו של מסע משפחתי". 

כל מסע נמדד גם ברגע שבו מגיעים ליעד.

דפנה צרויה היא אזרחית ותיקה, תל אביבית. פעילה ויזמית חברתית. נציגת תל אביב במועצת האזרחים הוותיקים הארצית, שהוקמה על ידי הגוינט וקרן דליה ואלי הורביץ. בעלת הפודקאסט "בטל בשישים", שבו יחד עם שני שותפים מדברים על הגיל השלישי מזווית ייחודית ועם הומור.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לפוסט המלא עוד 1,085 מילים

למקרה שפיספסת

פרילנסרים פלסטינים מוצאים מפלט מהמלחמה בחללי עבודה משותפים המופעלים על ידי גנרטורים ● בין תקיפות אוויריות להפסקות חשמל, הם ממשיכים לספק שירותי תכנות ועיצוב ללקוחות בחו"ל כדי להבטיח את הישרדות משפחותיהם בצל הקריסה הכלכלית

לכתבה המלאה עוד 997 מילים
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

תגובות אחרונות

סוף סוף אפשר להבין מה התקציב עושה לכיס שלנו

אתר חדש בשם "התקציב שלי" משתמש בכלי AI כדי להציג לכל אזרח ניתוח אישי של השפעת התקציב על הכיס, מהעלאת המע"מ ועד הקיצוצים בשירותים האזרחיים ● המייסד דני גיגי, מנכ"ל פורום הדיור הציבורי, רוצה להפוך את ספר התקציב מכלי אטום למנגנון של שקיפות, מעורבות ציבורית והשפעה פוליטית

לכתבה המלאה עוד 832 מילים

צה"ל הבטיח לבג"ץ תחקיר על לחימת נשים, אבל מסרב לומר מה עלה בגורלו

בפסק הדין התקדימי על פתיחת כלל התפקידים לנשים, בג"ץ הסתמך על הודעת צה"ל שלפיה מתקיים תחקיר עומק על לחימת נשים במלחמה ● אלא שבמשך שבועיים דובר צה"ל סירב להשיב מתי החל התחקיר, מי מוביל אותו ומתי יפורסמו מסקנותיו ● בינתיים, הלחץ הפוליטי נגד שילוב לוחמות רק גובר

לכתבה המלאה עוד 1,041 מילים

חזבאללה מנסה להחזיר את ישראל למלכודת המשוואות

מאז הפסקת האש, חזבאללה מנסה לשקם את ההרתעה באמצעות ירי לעבר כוחות צה"ל והימנעות מירי על יישובים ● מבחינת ישראל, זו בדיוק הנקודה שבה צריך לעצור את חזרת "מדיניות המשוואות", לפני שההבלגה שוב תהפוך למגבלה אסטרטגית בגבול הצפוני ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לכתבה המלאה עוד 577 מילים
הקורא בקלפי
הקורא בקלפי
תקשורת, פוליטיקה ושקרים אחרים

ממבחן הריח נשאר רק הסירחון

המבוכה בבג"ץ סביב תהליך מינויו של רומן גופמן היא עדות נוספת למוסד אחר שקרס: מוסד ה"כך לא עושים", שפעם שם קץ למינויים מופרכים בלי להידרש למנופים משפטיים ● כוחה של המחאה הציבורית הידלדל ותש, ובהיעדרה מכשירים כל שרץ אפשרי: מראש שב"כ בעל ניגודי עניינים לכאורה, דרך חברת ועדת מינויים שבנה עבריין נמלט, ועד ראש מוסד שנפל רבב חמור בשיקול דעתו ● חלקים בעיתונות זורמים עם זה, משום מה ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לכתבה המלאה עוד 909 מילים

שתי החלטות תכנוניות הזכירו השבוע למי שייכים משאבי הטבע

במדינה שרוב הזמן נראית כמו תאונת שרשרת תכנונית, שבוע שבו גופי התכנון הבכירים מקבלים החלטות ראויות בשני צמתים קריטיים אינו אירוע מובן מאליו ● בנגב ובכינרת הירוקים חוו השבוע כמה רגעים של נחת, אבל המרוויח האמיתי הוא הציבור שיוכל לטייל על שפת האגם בצפון ולשאוף אוויר בדרום בלי שריאותיו יתמלאו אדי נפט

לכתבה המלאה עוד 901 מילים

שמונה שעות של דיון בעתירה נגד מינוי ראש המוסד הבא הפכו למעין חקירה נגדית ● השופט שטיין צידד בהחלטת הוועדה המייעצת, השופטת ברק-ארז ראתה בפגמים ההליכיים עילה לביטול, והשופט גרוסקופף התלבט בין כשל ערכי למקצועי ● התוצאה הייתה החלטה חריגה של העליון לרדת לחקר האמת העובדתית, תוך התעלמות מוחלטת משאלת סבירות החלטתו של ראש הממשלה ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 1,310 מילים

יהדות התורה וש"ס שוברות את הכלים אבל יודעות שאין להן באמת לאן ללכת

האולטימטום של הרב לנדו וקריסת חוק הפטור מגיוס סוללים את הדרך לבחירות בספטמבר ● הרחוב החרדי אולי זועם על נתניהו, ודרעי כבר מתכנן קמפיין סליחות וגן עדן, אבל הדיבורים על ברית היסטורית עם המרכז-שמאל הם עורבא פרח ● כשבנט, לפיד וליברמן דורשים שוויון בנטל, המפלגות החרדיות מבינות שגט מנתניהו עלול לעלות להן במנדטים ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 1,209 מילים ו-1 תגובות

הקרב על עתיד הכסף עובר לסנאט

לכאורה, חוק "הבהירות" הוא עוד אירוע משעמם שנועד להסדיר את שוק הקריפטו בארה"ב ● בפועל, מדובר בקרב אימתנים רווי אמוציות, אחד החשובים שהתנהלו על השליטה בכסף: מצד אחד הבנקים, שאינם מוכנים לוותר על כוחם; ומצד שני קהילת הקריפטו, הנתמכת על ידי משפחת טראמפ רוויית ניגודי העניינים ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 801 מילים

התרגיל התמוה של משרד הביטחון לטובת פמי

מעקב זמן ישראל אגף השיקום במשרד הביטחון ממשיך לשלם לחברת פמי פרימיום עבור שירותי בקרת חשבונות בהיקף של מיליוני שקלים, ללא מכרז, תוך הישענות על מכרז של חיל הרפואה ● גישור כזה בין מכרזים מנוגד לכאורה למנהל תקין, וגם להוראות המפורשות של המכרז המדובר ● בעבר התחייב משרד הביטחון כמה פעמים לצאת למכרז חדש, אחרי שהמכרז הקודם נפסל ● משרד הביטחון: "נוהל פטור מגישור הופעל עד דצמבר 2025”

לכתבה המלאה עוד 1,170 מילים

מבקר מטעם בלפור

עו"ד מיכאל ראבילו, שייצג את הליכוד, את הממשלה ואת נתניהו בשורת הליכים רגישים, עשוי להתמנות למבקר המדינה ● אם ייבחר, הוא עלול להיכנס לתפקיד כשהוא כבול להסדר ניגוד עניינים רחב־היקף ● מי שאמור לבקר את מוקדי הכוח עלול להיות מנוע מלעסוק בחלק ניכר מהם ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 796 מילים ו-2 תגובות
התחברו לזמן ישראל

רוצים להגיב לכתבות? התחברו עכשיו

  • לכל תגובה עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
  • העמוד שלך בזמן ישראל יציג את כל התגובות שפרסמת באתר
  • קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
הערה: כאשר אתם מתחברים לזמן ישראל אתם מסכימים לתנאי השימוש
Register to continue
Or Continue with
Log in to continue
Sign in or Register
Or Continue with
שלחנו לך אימייל
לינק לקביעת סיסמה חדשה מחכה לך בתיבה
סגירה
בחזרה לכתבה

עיתונות איכותית מתקיימת בזכות קוראים שתומכים בה

תמכו בנו

עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית היא יסוד הכרחי לחברה חופשית ובריאה.

ישראל מתמודדת עם מתקפה חסרת מעצורים על יסודות הדמוקרטיה ועל כל המוסדות הממלכתיים שלה. ובמקביל, התקשורת הישראלית מאבדת את עצמאותה ואת יכולתה לבקר את השלטון. זמן ישראל הוכיח שאפשר גם אחרת: שניתן ליצור עיתונות חופשית, אחראית, ביקורתית ונחושה, המגינה על שלטון החוק ועל זכות הציבור לדעת.

תמיכתכם תאפשר לנו להמשיך לפרסם תחקירים, ניתוחים וכתבות עומק הנשענים על עובדות, ועל עבודה עיתונאית מקצועית ויסודית.