רחוב א-נג'מה במרכז בית לחם קם לתחייה בשבוע החולף אחרי תקופה מנומנמת במיוחד שחוותה העיר בשל מגפת הקורונה. הרחוב ההיסטורי שמחבר בין חלקי העיר העתיקה ומוביל לכנסיית המולד, התקשט באווירת החג ושב להיות מרכז שוקק המושך אליו סוחרים, קונים ומטיילים.
עיריית בית לחם פתחה ברוב הוד והדר את שוק חג המולד ונתנה היתרים להצבת עשרות דוכנים של סחורות, עבודות יד וממכר מוצרים. מאחורי אחד הדוכנים נעמדה אישה צעירה שהציגה בהתרגשות את מוצריה – סבונים טבעיים-אורגניים בעבודת יד.
תנועה מרשימה של עוברים ושבים נרשמה גם ברחובות הסמוכים שהוארו באורות ססגוניים עם רדת החשיכה. ילדים הוזמנו להשתתף בפעילויות אינטראקטיביות, וראש העיר אנטון סלמאן סיפר על ההכנות וחשיבות הצעדים שנעשו במטרה להשיב את החיים לשוק ולתמוך בסוחרים.
גם ברמאללה נראו הכנות ואירועים מיוחדים לציון חג המולד. בריאיון לתוכנית הבוקר בטלוויזיה הפלסטינית, התייחס ראש עיריית רמאללה מוסא חדיד לתוכנית העבודה לשנה הבאה ודיבר על כך שלצד בניית תשתיות, צריך גם להשקיע "באדם" ולהפנות משאבים לטובת פיתוח אישי של התושבים עצמם.
אלא שמתחת למעטה הראיונות המנומסים והאירועים הצבעוניים שמלווים את חג המולד, מסתתרת סוגיה רגישה שבצד הפלסטיני ממעטים להזכיר אותה: מצבם של הנוצרים הפלסטינים בגדה.
שיעור הנוצרים באוכלוסייה הפלסטינית בגדה, בירושלים ובעזה עומד על 2% -1% בלבד, ומספרם נאמד בכ-50 אלף נפש. רובם המכריע מתגורר כיום בבית לחם וסביבתה, מעטים ברמאללה ובאזור שכם. לשם השוואה, שיעורם באוכלוסייה לפני 1948 נע בין 8% ל-11%, לפי סקרים והערכות שפורסמו. רבים מהם עזבו את שטחי הגדה והיגרו למדינות אמריקה הלטינית, אחרים בחרו להגר לארצות הברית וקנדה.
שיעור הנוצרים באוכלוסייה הפלסטינית בגדה, בירושלים ובעזה עומד על 2% -1% בלבד, ומספרם נאמד בכ-50 אלף נפש. רובם המכריע מתגורר כיום בבית לחם וסביבתה, מעטים ברמאללה ובאזור שכם
תופעת ההגירה השלילית של המיעוט הנוצרי-פלסטיני בגדה לא נעצרת. היא ממשיכה לעורר דאגה בקרב גורמים בקהילה הנוצרית המביעים תסכול וחשש מפני המשך המגמה.
"גם אם אנשים לא קמים פיזית והולכים, זה לא אומר שזה לא עובר להם בראש", אומר גורם פלסטיני לזמן ישראל. "עד לפני כמה עשורים, היה ברור מי בעל הבית בבית לחם. לנוצרים היה יותר כוח ושליטה ממה שיש להם היום, גם בגלל שמבחינה כלכלית הם היו חזקים יותר בעבר והחזיקו ברכוש וקרקעות, וגם מבחינה דמוגרפית, מספרם היה רב יותר. מה שקרה במשך השנים זה שהמאזן הזה התערער לטובת הפלסטינים המוסלמים.
"ההגירה של הנוצרים למדינות אחרות לא קשורה רק בכלכלה או במצב הכללי שיש בין ישראל לפלסטינים. זה קשור גם בהבדלים בצורת החיים בין המוסלמים לנוצרים והחשדנות הבסיסית שיש בין הקבוצות.
"ההגירה של הנוצרים למדינות אחרות לא קשורה רק בכלכלה או במצב הכללי שיש בין ישראל לפלסטינים. זה קשור גם בהבדלים בצורת החיים בין המוסלמים לנוצרים והחשדנות הבסיסית שיש בין הקבוצות"
"הנוצרים משולבים בכלכלה ובפוליטיקה הפלסטינית בצורה סבירה יחסית לשיעורם באוכלוסייה, אני לא חושב שיש אפליה גדולה כלפיהם. הבעיה היא שתמיד יסתכלו עליהם כאאוטסיידרים, כאילו הם 'לא משלנו'. הדבר הזה יוצר מתיחות, וגורם לנוצרים לחוש חוסר ביטחון בסיסי. אני יודע על אנשים ומשפחות נוצריות, שאם רק הייתה להם אפשרות לעזוב, הם היו עושים זאת מחר בבוקר".
למרות שילוב בני המיעוט הנוצרי בכלכלה ובפוליטיקה בגדה, רבים מהם יעידו כי הם חווים חוסר ביטחון אישי. לא תמיד אפשר למצוא סממנים חיצוניים לאפליה גלויה ושיטתית נגדם בחיי היום-יום, אך מצד שני, אי אפשר להתעלם מכך שהם חיים בתחושה תמידית של זרות וחשש. חלקם מדווחים על יחס מפלה ופוגעני, וכן מתלוננים על ניסיונות להשתלט על נכסים ואדמות השייכים להם, בעידוד או בהעלמת עין מצד הרשות הפלסטינית וזרועותיה.
קהילת הנוצרים בגדה חשופה להתנכלויות והתנהלות פוגענית לא רק בשל היותה מיעוט. יש סיבה נוספת שגורמת לאנשיה לחוש חסרי הגנה. הנוצרים הפלסטינים בגדה, רובם לא משתייכים למשפחות המשפיעות ולחמולות הגדולות בחברה הפלסטינית, מה שהופך אותם לפגיעים יותר, מבלי שיהיה מי שיעמוד לצדם ויתמוך בהם בשעת הצורך.
נוצרים פלסטינים מספרים כי היחסים המתוחים בין נוצרים למוסלמים בגדה לא קשורים בהכרח לעניין הדתי כי אם להבדלים בתרבות ובצורת החיים בין שתי הקבוצות.
ישנו כבוד הדדי בסיסי בין נוצרים למוסלמים בערים הפלסטיניות בגדה, ובני הדת הנוצרית זוכים ככלל לחופש פולחן, אלא שרבים מהם סולדים מהכבלים החברתיים שכופה עליהם מציאות החיים תחת שלטון מוסלמי ושואפים לחיות אורח חיים עצמאי, פתוח וליברלי יותר.
בעשורים האחרונים לא היו גלי הגירה מאורגנים בקנה מידה רחב. הגירת הנוצרים התרחשה בתהליך הדרגתי ובאופן ספורדי. רצונם לחיות חיי רווחה יציבים היווה אף הוא מרכיב חשוב בהחלטתם להגר משטחי הרשות הפלסטינית. המצב הכלכלי המחמיר שבו נתונה כיום הרשות הפלסטינית עלול להגביר מגמה זו, בעיקר בקרב הדור הצעיר.
עוד לפני המשבר הכלכלי הנוכחי שאליו נקלעה הרשות, צעירים נוצרים החליטו לצאת מהערים הפלסטיניות ולנסוע ללמוד בחו"ל, בניסיון למצוא עבודה טובה ולבנות שגרת חיים יציבה. גם כיום משפחות נוצריות מעודדות את ילדיהן לחפש את עתידם במדינות אירופה ואמריקה, מה שתורם לעלייה בשיעורי ההגירה ולצמצום מספר התושבים הנוצרים הפלסטינים בגדה.
עוד לפני המשבר הכלכלי הנוכחי שאליו נקלעה הרשות, צעירים נוצרים החליטו לצאת מהערים הפלסטיניות ולנסוע ללמוד בחו"ל, בניסיון למצוא עבודה טובה ולבנות שגרת חיים יציבה
ברשות הפלסטינית מודעים לתופעה זו אך לא נראה כי נעשים מאמצים משמעותיים לבלום אותה – אם במכוון, אם מחוסר עניין. הקהילה הנוצרית מצדה מצויה בדילמה. הפחד הגדול שם הוא מפני איבוד נוכחות והשפעה לצד שחיקה נוספת במעמדם של הנוצרים בשטחי הגדה.
לצד זאת, ישנה גם הבנה כי במצב מתמשך של חיים בצל אווירת זרות וחוסר ביטחון אישי וחברתי, אי אפשר למנוע לגמרי את תופעת ההגירה ולעמוד בדרכם של אנשים שמבקשים "לצאת לחופשי" ולעצב לעצמם חיים חופשיים ובטוחים.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו