Arie Benshimon
הזמן של
Arie Benshimon
אכן הפלישה לאוקראינה דחקה לגמרי הצידה את בעיית הפלסטינאים, שפיספסו הזדמנויות רבות להסדר עם ישראל על רקע תביעות מוגזמות ובלתי הגיוניות.
כל הזמן // יום שלישי, 3 במאי 2022
מה שחשוב ומעניין עכשיו

הרצוג: "השכול לא שאל מי ימין ומי שמאל, מי דתי ומי לא; בבתי העלמין הוויכוחים שוקטים"

משרד החוץ הרוסי: דברי לפיד מבהירים למה ישראל תומכת במשטר הנאו-נאצי בקייב ● דיווחים: נבחנת האפשרות שבביקורו בארץ יקיים ביידן מפגש עם מנהיגי האזור; הנשיא האמריקאי מעוניין לנאום בארץ בפני קהל ישראלי ● בר-לב ביצע עבירת צנזורה כשחשף את מקום נפילתו של לוחם וטען, בשוגג, שלא היו בחודש האחרון נרצחים ● עתירה הוגשה בדרישה למנות ועדה לאיתור מפקד לגל"צ

עוד 43 עדכונים

מה זה הטקס הזה

"הטקס", כמו שאנחנו קוראים לטקס יום הזיכרון הישראלי-פלסטיני, כבר מעבר לפינה. ואצלנו, העושים במלאכה, ברור שזה ה-טקס. אין עוד מלבדו.

כבר חמש שנים שאני בטקס – שלוש שנים כמנהלת התוכן, שנתיים כמנהלת הטקס – והוא יקר ללבי וחשוב לי היום כפי שהיה ביום הראשון שבו כתבתי בו את המילה הראשונה. הוא חשוב לי ויקר ללבי, כי הוא מערער על קונצנזוס שבעיניי ראוי מאוד לערער עליו ולשאול לגביו שאלות.

טקס יום הזיכרון הישראלי-פלסטיני יקר ללבי וחשוב לי כפי שהיה ביום הראשון שבו כתבתי לו את המילה הראשונה, כי הוא מערער על קונצנזוס שבעיניי ראוי מאוד לערער עליו

יום הזיכרון שלנו נטוע בתוך רצף של היסטוריה עתיקה ועכשווית – בהתחלה אנחנו עבדים לפרעה במצרים ובמשך שבוע שלם אנחנו יוצאים מעבדות לחירות. אחר כך אנחנו מובלים אל החורבן הגדול מכולם, שעל אף הכול לא הצליח להשמיד אותנו ויכולנו לו – השואה והתקומה.

ועל ערש השואה, הנה כבר מגיע יום הזיכרון, ומסמן לנו שאמנם אנחנו לא מפסיקים להידרש לקורבנות, אבל מה – במותם ציוו לנו את החיים והנה יש לנו עצמאות במדינה שהיא לגמרי שלנו.

עכשיו, אני מסתכלת על הציור שהרצף הזה מצייר, ובאמת, אני חושבת, כל הכבוד למי שבנה אותו ככה. אבל מה, אני תוהה, כל ההיסטוריה הקשה הזאת, וכל התקומה מעוררת ההשראה – כל זה קרה בתוך ריק? אין עוד כוחות שפועלים פה? באמת? אז אני מרחיבה קצת את הצמצם כדי לראות תמונה גדולה יותר, והתמונה הזאת מעמידה את כל הסיפור הזה באור קצת אחר.

אוקיי, היינו עבדים, ויצאנו לחירות. או לפחות, יצאנו. אני לא לגמרי בטוחה לגבי החירות. אבל אזרום רגע גם עם זה – יצאנו, תוך כדי שאלוהים שלנו, שבחר בנו מכל העמים, מותיר אחרינו נהרות של דם וצפרדעים, ומוות של ילדים, וסוסים על רוכביהם שטובעים במים שוצפים.

אבל יצאנו, בלי להתייחס לכל ההרס הזה. וגם מהחורבן הנורא בן זמננו יצאנו, חבולים ומוכים ברמות שטרם נודעו, ועשינו לנו מדינה. כי מגיע לנו, ברור. עם ללא ארץ לארץ בלי עם, חזרו ושיננו לנו. ואנחנו הלכנו עם זה, כי מגיע לנו, ברור.

אבל יצאנו, בלי להתייחס לכל ההרס הזה. וגם מהחורבן הנורא בן זמננו יצאנו, חבולים ומוכים ברמות שטרם נודעו, ועשינו לנו מדינה. כי מגיע לנו, ברור. עם ללא ארץ לארץ בלי עם, חזרו ושיננו לנו. ואנחנו הלכנו עם זה, כי מגיע לנו

ולא שמנו לב שלא מדובר בדיוק על ארץ בלי עם. כי דווקא היו פה חיים. אנשים, נשים וטף, שחיו פה את חייהם, לפי חוקיהם, מנגנוניהם, סדרי העולם שלהם – שנראים קצת אחרת משלנו אולי, אבל בכל זאת שרירים וקיימים וחיים פה.

אז הפעלנו כוח ולקחנו את שלהם, והבאנו לכאן את שלנו, בלי לחשוב לרגע שאם לנו מגיע, אז למה להם לא? והנה אנחנו כאן, והנה מגיע יום הזיכרון, ואנחנו מציינים את אותם אלה שבמותם ציוו לנו את החיים. אלא שאם מסתכלים טוב, רואים שלא סתם חיים הם ציוו לנו, אלא חיים לנצח על החרב.

ואכן, כשמוכנים לרגע להתרחק מהסיפור השטוח, החד צדדי, שכולנו גדלנו עליו, שבבסיסו אומר – אנחנו רק טובים ולא עשינו כלום לאף אחד, הם רק רעים וכל הזמן רוצים להרוג אותנו, ולכן מותר לנו לעשות להם הכול – אז בהכרח רואים תמונה יותר מורכבת, יותר מלאה, שמביאה יותר חלקים.

ואסור להתעלם מהתמונה הזאת, כי בנפשנו היא. הרי שום דבר טוב מעולם לא קרה מהכחשה של מציאות, מעיוות של רצף אירועים, מחיבור לא נכון של הנקודות – ואת זה אנחנו מנסים לעשות כבר 73 שנה, אז אולי הגיע הזמן שננסה דרך אחרת?

והדרך האחרת הזאת – זה מה שמציע הטקס. טקס יום הזיכרון הישראלי-פלסטיני.

הדרך האחרת שאומרת – תסתכלו, יש שני עמים שחיים כאן, שזו האדמה שלהם. תסתכלו. הנה הם, כאן. תראו. בני אדם, כמוהם כמונו.

כשמוכנים לרגע להתרחק מהסיפור החד צדדי, שכולנו גדלנו עליו, שאומר – אנחנו רק טובים ולא עשינו כלום לאף אחד, הם רק רעים ורוצים להרוג אותנו, ולכן מותר לנו לעשות להם הכול – רואים תמונה יותר מורכבת

הדרך האחרת שאומרת – חירות? איזו חירות זו חיים על החרב? איזו חירות זו כשאנחנו אזוקים בעבותות מלחמה תמידיים למי שאנחנו מגדירים כאויב ומסרבים להרפות?

הדרך האחרת שאומרת – לא חייבים מלחמה. מלחמה היא לא גזירת גורל. אנחנו, בני האדם, יוצרים אותה, כך שאנחנו, בני האדם, יכולים גם לשים לה סוף. בואו נעצור את מעגל הדמים, נכיר בהיסטוריה כפי שקרתה באמת, נתקן את מה שניתן לתקן, ונמשיך הלאה ביחד, במשותף, בנתינת מקום במקום לקיחתו.

זה הרעיון שהטקס מוביל, ובזה חשיבותו. ואינשאללה, לאט לאט, יותר ויותר אנשים יסכימו להסתכל על הסיפור המורכב, והרעיון הזה יהפוך למציאות, ויאפשר פה חיים טובים יותר לכולם, לכל מי שחי פה בין הים לנהר.

הטקס ישודר בלייב סטרים באינטרנט, ביום הזיכרון, 3 במאי, ב-20:30, מעמודי לוחמים לשלום ופורום המשפחות השכולות.

אילה שלו היא מנהלת אזורית בארגון Hands of Peace, מנהלת יום הזיכרון הישראלי-פלסטיני של תנועת לוחמים לשלום, בעלת תואר שני בחינוך, אימא לשניים, האופטימית הכי פסימית שיש, אוהבת דרקונים.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 721 מילים

למקרה שפיספסת

כולם אהבו את אילן גילאון. את קצבאות הנכים שרצה להעלות - פחות

שרים וח"כים מכל המחנות הספידו את גילאון על אנושיותו ודאגתו לאנשים עם מוגבלויות ● אבל אותם פוליטיקאים גם נלחמו נגדו במשך שנים על מאבק חייו - העלאת קצבאות הנכות ● ב-2016 גילאון העביר בקריאה טרומית הצעה להעלאת הקצבה ל-5,000 שקל בחודש, שלא הפכה לחוק ● הקצבה עלתה רק שנים אחר כך לסכום נמוך בהרבה - ואחרי שאותם מספידים עשו הכול כדי שלא תעלה בכלל

עוד 1,774 מילים

מפלגת העבודה מחדשת את קשריה עם הלייבור

מפלגת העבודה ניתקה קשר עם מפלגת הלייבור הבריטית לפני ארבע שנים, בעקבות ריבוי גילויי האנטישמיות תחת הנהגתו של ג'רמי קורבין ● מאז נכנס לתפקיד קיר סטארמר, תומך נלהב בישראל, והמצב בלייבור השתנה ● עם חידוש היחסים, יצאה משלחת ממפלגת העבודה להיפגש עם אנשי הלייבור וללמוד מההכנות שלהם לקראת הבחירות המקומיות שיתקיימו באנגליה בסוף השבוע

עוד 1,038 מילים

העיתונות החרדית והפרשנים ברשתות החברתיות עוסקים בימים האחרונים בדיונים פיקטיביים, הערכות מצב מופרכות והרבה דיסאינפורמציה כאילו המפלגות החרדיות עשויות להתנתק מנתניהו על מנת להקים ממשלה חדשה בכנסת הנוכחית ● המציאות היא שאין שום סיכוי כזה: "זו פנטזיה של כל מיני צייצנים", אומר לזמן ישראל ח"כ יצחק פינדרוס מיהדות התורה ● פרשנות

עוד 689 מילים

תגובות אחרונות

74 שנות עצמאות - מלאכי החבלה ומנהיגות החורבן בפתח

תמונת מצב ממעוף החללית, מחוץ לאטמוספרה החברתית פוליטית בישראל מראה: 24,068 חללים, 74 שנות עצמאות, 2 קליעים חיים למשפחת ראש הממשלה, ראש שב"כ מדומה להיטלר, איומים על שרים, רשתות חברתית מוצפות בשנאה והסתה אשר מסלימה מיום ליום, קריאה לאנשי הממשל לא להגיע לטקסי הזיכרון, ביטויים כמו "מתייוונים", "בוגדים" וכדומה המקרבים "דין רודף" לחברה כולה.

תמונת מצב ממעוף החללית מראה: 24,068 חללים, 74 שנות עצמאות, 2 קליעים חיים למשפחת רה"מ, ראש שב"כ מדומה להיטלר, איומים על שרים, רשתות חברתית מוצפות שנאה והסתה

ממול ממשלת ימין, מרכז, שמאל וערבים, מתפקדת ומניעה מהלכים לאומיים שלא טופלו כעשור והביאו להתפוררות פנימית בביטחון בנגב, בחברה הערבית, פגיעה בשירותי הבריאות, חינוך, כלכלה ורווחה, עד איום על הדמוקרטיה ומערכות השלטון.

תמצות העובדות הללו מלמד כי הגנום ההיסטורי היהודי בקרב הקיצונים עדיין נוכח וכי הנצרה באקדח ההרס העצמי של המלכות שוב השתחרר לאחר כ-70 שנה. הפכנו לסטרטאפ-ניישן, פותח ווייז בין כבישי הארץ העמוסים, אבל לא פותח הווייז החברתי והממלכתי.

השנאה, הפלגנות, ההסתה, הקליע החי שכבר מכוון למי שמייצג את השלטון, התמונה הזו חייבת לערער כל אזרח ישראלי, יהודי או ערבי, דרוזי, בדואי, דתי, חילוני, באם חפצי חיים כולם בארץ.

יום הזיכרון לשואה, שזה אתה ציינו, חייב להאיר לנו את דרך הטוב והקבלה, ולעורר את התובנה שהאורגניזם האנושי שביר פסיכולוגית, ובמהלכים של רטוריקה כריזמטית וגאווה לאומית מזויפת ונרקיסית/אינטרסנטית, מנהיגות המשיחיות והלאומנות ההרסנית תשרוף את המדינה.

בימים אלה אנחנו נוכחים בהנהגת ממשלה מורכבת ומגוונת, שנראית לכאורה מתעתעת כציוריו של אשר ויחד עם זאת היא הכי הגיונית ומסמנת אופטימיות, את שביל האור שיכול לעקור את יצר ההרסנות והשנאה.

בימים אלה אנחנו נוכחים בהנהגת ממשלה מורכבת ומגוונת, שנראית לכאורה מתעתעת כציוריו של אשר ויחד עם זאת היא הכי הגיונית ומסמנת אופטימיות, את שביל האור שיכול לעקור את יצר ההרסנות והשנאה

החורבן ההיסטורי מוסבר כתוצאה מ"שנאת חינם", אלא שזו רק חצי הדרך ללקח שיש ללמוד מהאירוע. החצי השני הינו המנהיגות שעמדה מנגד ושתקה, כשנודה בבושת פנים בר קמצא מהסעודה והושפל נוכח כולם.

ההנהגה השותקת ניתנה כדוגמת ר' זכריה בן אבוקלס, אשר נאמר עליו, בין היתר, כי: "ענוותנותו החריבה את ביתנו" גם באשר לעמדתו הנוקשה בהקרבת הקורבן, שזרעה עוד זרעים נגד שיתוף פעולה, מה שתרם להלך הרוח ההרסני.

התלמוד הבבלי מלמד, כי כשהחכמים בסעודה לא מחו נגד המארח ובוודאי שלא עשו מעשה, למד מכך בר קמצא שהם תומכים במעשה. או אז הוא יצא למסע הנקמה וההלשנה לרומאים שסופו חורבן.

בימים אלה קיימים במחוזותינו "בר קמצאים" למיניהם ו"בן אבוקלסים" בגרסתם העכשווית, ו"שתיקות" לכאורה של מנהיגים שלמעשה מייצרות רוח גבית לאלה הפועלים לשסע ולשסות אוכלוסייה באוכלוסייה, קהילה בקהילה. החל מבן גבירים, שמול אנשים דוגמתו היה רה"מ לשעבר יצחק שמיר יוצא ממליאת הכנסת, ועד אחרון הקיצונים האנונימיים (בינתיים), המשלחים כדורים חיים במעטפות לעבר משפחת ראש הממשלה. רוח השנאה וההסתה נושבת היום במשק כנפי ההיסטוריה, לנוכח השתיקה הרועמת של מנהיגים, המאפשרים פרשנות מעודדת פורענות וסיכון הולך ומתעצם לחורבן הפנימי למרקם החברתי.

קריסת העמדה המוסרית האקטיבית נוכח עוולות, שנאה, התלהמות, התבהמות, ממשיכה את רצף הפורענות נגד קהל גדול, שמבקש לחיות יחד עם הקונפליקטים ופערי עמדות, יחד עם מגוון אורחות חיים, יחד עם קבלת האחר והאחרות, כחלק מאחדות הרוח האנושית, החמלה והבנייה המשותפת לכל יושבי הארץ.

קריסת העמדה המוסרית האקטיבית נוכח עוולות, שנאה והתלהמות, ממשיכה את רצף הפורענות נגד המבקשים לחיות יחד עם קונפליקטים ופערי עמדות, עם מגוון אורחות חיים וקבלת האחר

אנו יודעים.ות לדקלם את האמירה כי "בשל שנאת חינם נחרבה ירושלים ובאהבת חינם תבנה". אבל שכחנו את החלק הנוסף, כי בשל אדישות, שתיקה והתעלמות המנהיגות הדתית קרב והתאפשר החורבן.

העמידה מנגד, ״בשתיקה״ או בשפה רפה, איננה פריבילגיה של מנהיגות ובוודאי לא בעת שקיים איום הרסני על המרקם החברתי. אנחנו באירועים בהם המנהיגות הלאומית דתית חייבת להיות אקטיבית ולפעול במלואו עוצמתה, להוקיע את ההסתה והשיסוע ולהוביל את המאחד והמשותף (שהוא ביומיום רב), לפני הדרדרות קשה נוספת.

רונית ארנפרוינד היא אשת פסיכולוגיה וחינוך, מטפלת משפחתית וזוגית ומשפטנית. מרצה לפסיכולוגיה בעבר בבית ברל והמכללה למנהל. פעילה חברתית בנושאי שוויון, מאבק בשחיתות, פמיניזם, אלימות נגד נשים ועוד.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 582 מילים
עודכן לפני 3 שעות
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

"המוצרים האלה, גם כשאין בהם סלמונלה, מזיקים לבריאות"

כבר שבועיים שרויה מדינה שלמה בתבהלת סלמונלה, תוך התעלמות מהסכנה הבריאותית שנשקפת ממוצרי המזון המתועשים דווקא בימי שיגרה - כשהם מזינים את הישראלים בתועפות של סוכר ושומן רווי ● מומחים בתחום בריאות הציבור אומרים: בטיחות מזון זה חשוב, אבל הגיע הזמן להתעסק הרבה יותר בבריאות המזון

עוד 913 מילים

השופט שכולם ציפו שיהיה ליברל - אך בפועל פסק כשמרן

המשנה לנשיאת בית המשפט העליון, השופט ניל הנדל, פרש ביום חמישי מכס השיפוט - תוך שהוא בוחר לוותר על טקס הפרישה המסורתי ● לבקשת זמן ישראל, הנדל בחר כמה פסקי דין שנתן במהלך כהונתו בעליון ● "אלה אינם בהכרח החשובים, החדשניים או המרכזיים ביותר בעשייתו השיפוטית", נמסר מלשכתו של הנדל, "אולם בעיניו יש להם חשיבות רבה, אולי דווקא בשל כך"

עוד 947 מילים

הקרב על השפה "יש היום ערבים שמדברים עברית טובה יותר מיהודים"

האקדמיה ללשון העברית חולמת כבר יותר מעשור לבנות משכן חדש בעלות של כ-300 מיליון שקלים אך מתקשה לגייס תרומות ● עם עשרות אלפי עוקבים ברשתות החברתיות, ראש האקדמיה בר־אשר מקווה להצליח לרתום את יהודי התפוצות ל"מנווה" – מרכז מורשת לשפה ● בריאיון לזמן ישראל הוא מספר על חידושי מילים, "השתכנזות" ושפה להט"בקית – וגם למה האקדמיה לא מתירה עדיין חידושים מגדריים? "זו לא אשמת העברית"

עוד 2,703 מילים

האו"ם: יותר מ־3,000 אזרחים נהרגו מתחילת הפלישה

גורם מדיני על השיחה עם השגריר הרוסי: "הבהרנו את עמדתנו"; בנט נגד לברוב: "מדובר בשקרים, שום מלחמה לא דומה לשואה" ● דיווח: המדינה מממנת ללפיד משרדים ביותר ממיליון שקלים בשנה – הוא לא משתמש בהם ● הזרוע הצבאית של חמאס קיבלה אחריות לפיגוע הירי באריאל ● ארדואן בירך את הרצוג לרגל יום העצמאות: "מאמין ששיתוף הפעולה יחזק את השלום"

עוד 54 עדכונים

יחיא סנוואר משדר לחץ

נאומו של ראש חמאס בעזה ביום שבת מעיד כי סנוואר מאבד את האחיזה על הקשר שיצר בשנה שעברה בין חמאס להר הבית ● האיומים שלו לבצע פיגועי טרור כלפי מטרות יהודיות בעולם עשויים לחזור אליו כבומרנג, וגם המתקפה שלו על רע"ם רק משיגה את האפקט ההפוך ● ובינתיים מסתמן שכל הדיפלומטיה בערוצים האחוריים הצליחה למתן יחסית את ההסלמה באל אקצא ● פרשנות

עוד 871 מילים

"נדרשת תוכנית מקיפה, שתגרום לכולם לחשוב שבעל הבית השתגע"

בממשלה יודעים שחידוש ההגרלות לדירות מוזלות לא יבלום זינוק של 15% במחירים ● בראיון לזמן ישראל, נשיא התאחדות הקבלנים ראול סרוגו קורא לתוכנית רדיקלית ומציע למדינה להקפיא את מחיר הקרקע, למכור אותה בהיקף גדול ולתמרץ רשויות מקומיות ● במקביל, הוא תומך בפיקוח על שכר דירה והרחבת דיור ציבורי: "אנחנו מפגרים שנות אור בנושא הזה אחרי מדינות המערב"

עוד 1,391 מילים

הסיפור המלא מלכודת הסטטוס קוו

ישראל דחתה הצעה אמריקאית להקמת ועדה משותפת עם ירדן ליישוב המחלוקות סביב נושא הסטטוס קוו בהר הבית ● על רקע העימותים האחרונים באזור, ישראל מעדיפה להכחיש את שינוי המדיניות במקום לדון בו ● אך פליטות פה לצד התבטאויות חריגות של בכירים ישראלים מראות שהממשלה לא מוכנה ללכת מספיק לקראת הירדנים לטובת הורדת המתיחות

עוד 1,450 מילים

בנט נפגש עם עבאס; בקואליציה מעריכים שרע"ם תשוב לשורותיהם בתחילת כנס הקיץ

כמאה אזרחים שהיו נצורים במפעל הפלדה במריופול פונו במבצע של האו"ם והצלב האדום ● יושבת ראש בית הנבחרים פלוסי נפגשה בקייב עם זלנסקי ● ערב יום העצמאות ה-74 בישראל תשעה מיליון ו-506 אלף איש - 73.9% מתוכם יהודים ו-21.1% ערבים ● "מטובי שליחי הציבור": חבר הכנסת לשעבר אילן גילאון מת בגיל 65 ● מאיר כהן החליט למנות את יובל אלבשן למנכ"ל הביטוח הלאומי

עוד 47 עדכונים

אחרי שנתיים של זובור מתמשך מכל צדי המפה הפוליטית, בני גנץ הפך לאחד הפוליטיקאים הכי מחושבים, ובאורח מפתיע דבר מהמתרחש אינו דבק בו - לא ההסלמה במצב הביטחוני ולא ההתדרדרות ביציבות הפוליטית ● בנוסף, היחסים הקרובים שרקם עם יו"ר יהדות התורה משה גפני - שמסרב בתוקף ללכת לבחירות - מעניקים לשניים השפעה על עתידה של הכנסת ה-24 ● פרשנות

עוד 715 מילים ו-2 תגובות

האיחוד האירופי צפוי להפסיק עד סוף השנה רכישת נפט רוסי

הונגריה וסלובקיה עתידות להיות מוחרגות מההחלטה ● שני מפגעים ירו למוות במאבטח בכניסה לאריאל; האחרון גונן על חברתו, שלא נפגעה מהירי; שני חשודים במעשה נעצרו ● סינוואר תקף את מנסור עבאס וקרא לרע"ם לפרוש מהממשלה; עבאס: "אנחנו לא חייבים ליחיא סינוואר דבר" ● המוסד סיכל התנקשות של כוח קודס האיראני בעובד ישראלי בקונסוליה באיסטנבול

עוד 17 עדכונים
סגירה
בחזרה לכתבה