המתיחות סביב ירושלים והר הבית לא פוחתת, ואולי הגיע הזמן לבחון שוב את נאומו של אבו מאזן בעצרת האו"ם בספטמבר השנה.
היו שתי הפתעות בנאום: הוא כמעט והתעלם לחלוטין מירושלים, ורק לקראת הסיום הזכיר את ירושלים כבירת פלסטין – יותר כסיסמה, ולא כפרוגרמה – ולראשונה הזכיר את החזרה לתוכנית החלוקה של 1947 כאופציה "אם תוך שנה" לא תקום מדינה פלסטינית.
במבט לאחור, יש קשר בין השניים – שהרי אם חוזרים לתוכנית החלוקה, ירושלים איננה בירת פלסטין אלא חלק ממחוז בינלאומי.
הדבר עולה בקנה אחד עם הדרישה החוזרת ונשנית של הפלסטינים להגנה בינלאומית "מפני הכיבוש", ומשתמע מכך כי אם לא תקום בירה פלסטינית במזרח ירושלים, הרי שהם יעלו על סדר היום של האו"ם את העברת ירושלים לאחריות האו"ם על פי תוכנית החלוקה משנת 1947.
נשאלת השאלה, האם ירדן – שהיא שומרת המקומות הקדושים בירושלים – שותפה לתוכנית הזאת של הרשות הפלסטינית? מתגברים הסימנים שאכן זה המצב.
נשאלת השאלה, האם ירדן – שהיא שומרת המקומות הקדושים בירושלים – שותפה לתוכנית הזאת של הרשות הפלסטינית? מתגברים הסימנים שאכן זה המצב
מייד אחרי מלחמת השחרור, ישראל וירדן נקטו צעדים מקבילים – ישראל הכריזה על ירושלים כבירת ישראל ועל ידי כך דחתה את תוכנית החלוקה, וירדן סיפחה את העיר העתיקה ומימשה את יומרתה להיות מגן המקומות הקדושים בירושלים הלכה למעשה.
האם כעת מסתלקת ירדן מן ההבנה בשתיקה עם ישראל בעניין דחיית תוכנית החלוקה, וכעת היא שותפה לאבו מאזן בשיבה לתוכנית הזאת?
יש סימנים כי אכן זה המצב, והמפתח לכך הוא התערערות הסטטוס קוו על הר הבית. כפי שהדברים נראים מרבת עמון, הרי ישראל יוזמת את "יהוד ירושלים", כולל אל אקצא, ובעניין הזה רבת עמון ורמאללה רואים את המצב עין בעין.
ראשית, יש להבהיר כי הפלסטינים הם אלה שתרמו לא מעט לערעור הסטטוס קוו וביחוד "שייח' אל-אקצא" ראאד סלאח. הוא בעל העלילה כי היהודים רוצים להרוס את המסגדים כדי להקים את בית המקדש, והוא זה שיזם את ההפרה הבוטה של הסטטוס קוו בבניית המסגדים מתחת לרחבה, ובראשם "בית התפילה המרוואני" על שם הח'ליף האומיי מרואן בן אל-חכם, בונה כיפת הסלע. ישראל הייתה חייבת לעצור את השור בדישו – והיא לא עשתה דבר.
המעשים האלה של ראאד סלאח התקבלו בעין עקומה ברבת עמון, והוא הוכרז פרסונה נון גרטה, וכניסתו לירדן נאסרה. ירדן ראתה בעיניים כלות כיצד ישראל לא מונעת מן התנועה האסלאמית הצפונית לקחת לעצמה את תפקיד מגן המקומות הקדושים, באופן שמציג את ירדן בבושתה.
ירדן ראתה בעיניים כלות כיצד ישראל לא מונעת מן התנועה האסלאמית הצפונית לקחת לעצמה את תפקיד מגן המקומות הקדושים, באופן שמציג את ירדן בבושתה
כעת, ראאד סלאח בכלא, ואין פוצה פה ומצפצף, מה שמעיד כי אילו ישראל הייתה עוצרת אותו בזמן, כל מעשיו הבוטים לא היו מתרחשים, כי הוואקף עצמו היה מברך על כך, והיה מונע הפגנות תמיכה בו – כפי שבאמת קרה אחר כך.
הסימן הראשון לכך שיש תיאום בין ירדן לפלסטינים הוא ההתבטאויות הדומות בעניין הכותל המערבי.
מכיוון שהסטטוס קוו קבע כי רחבת המסגדים שייכת כולה לאסלאם, והכותל המערבי כולו ליהדות, הרי אם ישראל מערערת על הסטטוס קוו ברחבת המסגדים – על פי תפיסת ירדן ואשף, מדוע שירדן לא תחזור אל העמדה המקורית שרחבת הכותל שייכת לוואקף? ובכלל, כאשר אנו מדברים על הווקף הירושלמי, הריהו חלק ממשרד הווקף הירדני וכל הודעותיו על נייר ירדני רשמי. למשל:
מכאן שכל סכסוך עם הוואקף הוא סכסוך עם ירדן, ומעכיר את היחסים עם מדינה שאיתהיש לנו הסכם שלום חיוני.
ראשית, הערעור על מעמדה של ישראל בכותל היה כאשר "המדינה הפלסטינית" צורפה לאונסק"ו, ושר החוץ הבעייתי של הרשות הפלסטינית, ריאד אל-מאלכי, החל מייד בהצעות החלטה נגד מעמד ישראל בכותל.
כל עוד ירדן הייתה אחראית על מעמד ירושלים באונסק"ו, היא לא העלתה את שאלת הכותל, אבל כעת מתברר שאש"ף וירדן מכינים הצעת החלטה משותפת הקובעת כי הכותל "אלבוראק" הוא נכס תרבות אסלאמי.
כל עוד ירדן הייתה אחראית על מעמד ירושלים באונסק"ו, היא לא העלתה את שאלת הכותל, אבל כעת מתברר שאש"ף וירדן מכינים הצעת החלטה משותפת הקובעת כי הכותל "אלבוראק" הוא נכס תרבות אסלאמי
מה קרב את ירדן ואש"ף, שהיו מסוכסכים שנים רבות בעניין מי אחראי על ירושלים ואל-אקצא? שהרי אש"ף בעיקרון הוא מהגורמים שדחו את הסטטוס קוו לצד חמאס, האחים המוסלמים וטורקיה.
הם רואים כיצד לרוב העולם הערבי מה שקורה באל-אקצא פחות חשוב ממה שקורה אצלם בבית בעקבות הזעזוע הגדול של האביב הערבי, והן בעצם לבד במערכה.
מי שיכול לסייע להם זה האו"ם ומוסדותיו, ולשם הם מכוונים את החזית. גורם לא פחות משמעותי הם הלכי הרוח המקצינים בפרלמנט הירדני נגד ישראל, בעיקר בגלל מה שקורה ברחבת המסגדים.
פנחס ענברי הוא חוקר בכיר של מזרח התיכון, עיתונאי, סופר, תסריטאי ומשורר. שימש שנים רבות חוקר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה. חיבר ספרי עיון על בבעיה הפלסטינית. הרומנים שחיבר יחד עם אשתו אביבה הם: "על גב סופה" - על אתגרי הקהילות הנוצריות בגליל המערבי בימי המנדט הבריטי מול האסלאם הרדיקלי ומעמד האישה, ו"שומר השאול" עוסק בשחיתות הישראלית.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם