מטוס קרב מסוג F-35 של חיל האוויר (צילום: חיל האוויר)
חיל האוויר
מטוס קרב מסוג F-35 של חיל האוויר

איום הגרעין ביום של הפצצה

"חמישה מתקנים מרכזיים יהיו היעדים במכה מקדימה" ● "צוותי איתור והצלה יופעלו במקרה שמטוסים ייפלו, ועדיין סביר שבחלק מהמקרים לא יהיה לאל ידם להושיע" ● "תגובה נרחבת עלולה להתגלגל לידי מלחמת עולם שלישית" ● לפני עשר שנים, פרט השר יועז הנדל בספרו "ישראל נגד איראן", כיצד תראה ההתקפה הצבאית על מתקני הגרעין ● "האיום לא השתנה מאז ואיראן קרובה להשלמת הפרויקט שלה", הוא אומר השבוע. "במבחן התוצאה, מדינת ישראל נכשלה"

ספק אם רבים מכירים את הספר "ישראל נגד איראן" שכתב השר יועז הנדל לפני עשר שנים. הנדל מאד גאה בספר המקיף, שסוקר את תולדות המלחמה הגלויה והחשאית בין ישראל ואיראן. הפרקים האחרונים בספר מתארים היטב, לפרטי פרטים, את אפשרויות התקיפה הישראלית באיראן כולל היעדים, החימוש המורכב ונתיבי הפצצה.

תוכנית הפעולה של הנדל ושותפו לכתיבת הספר יעקב כץ – כיום עורך ה"ג'רוזלם פוסט" – היא מדהימה ומפחידה כאחד.

הנדל מדבר בפירוש על מלחמת עולם שלישית שתפרוץ תוך כדי מתקפה אפשרית של ישראל על מתקני הגרעין, על תקיפה נגדית של הכור הגרעיני בדימונה, על טייסים ישראלים שייפלו בשבי האיראני, על נשורת גרעינית שתיפול על האוכלוסייה האזרחית באיראן ועל שנים ארוכות של מערכה בארץ ובעולם מול אחד האויבים העקשניים והפנאטיים שקמו לישראל.

"ישראל נגד איראן", ספרם של יועז הנדל ויעקב כץ
"ישראל נגד איראן", ספרם של יועז הנדל ויעקב כץ

ובכל זאת, זו מלחמה הכרחית, מלחמת אין ברירה כי האלטרנטיבה של איראן גרעינית היא חיסול המדינה היהודית.

"חמישה מתקנים מרכזיים יהיו היעדים במכה מקדימה", כותב הנדל. "היעד הראשון הוא בושהר, כור מים קלים שנבנה סמוך לחוף המפרץ הפרסי; היעד השני הוא מפעל המים הכבדים, סמוך לעיר אראכ דרומית מערבית לטהרן. מתקן זה אמור לייצר פלוטוניום; היעד הבא ברשימה הוא המתקן להמרת אורניום שבמרכז לטכנולוגיה גרעינית באיספהן; יעד נוסף הוא מתקן ההעשרה ליד העיר קום".

המתקן האחרון ידוע בשם "פורדו" ומכיל כיום עשרות אלפי צנטריפוגות, חלקן מהמתקדמות ביותר. הצנטריפוגות האלה מקצרות עבור איראן את הפריצה לפצצה מחודשים לשבועות.

"מתקן זה", כותב הנדל, "נבנה בתוך הר, ולכן יהיה קשה להרוס אותו בהפצצות. שר הביטחון לשעבר אהוד ברק ציין ב-2010 שהמתקן חסין בפני הפצצה רגילה".

"המתקן בקום הוא משחק ילדים בהשוואה למתקן העשרת האורנים הראשי של איראן בנתנז", מתאר הנדל. "במקום יש שני אולמות עצומים, כל אחד בשטח 30 דונמים, החצובים בעומק שמונה עד 23 מטרים מתחת לאדמה ומכוסים בכמה שכבות של בטון ומתכת. נוסף על כך, המתקן מוקף בסוללות טילי קרקע אוויר לטווח קצר מדגם M-TOR תוצרת רוסיה".

"מתכנני המבצע יראו הכרח גם לתקוף את אתרי ייצור הסרכזות של איראן, להפציץ גם את תחנות המכ"ם, את בסיסי הטילים, דירי הטילים וסוללות השיגור, וכן בסיסים של חיל האוויר האיראני. כל זאת כדי למנוע מאיראן יכולת תגובה אווירית ותגובה באמצעות טילים", מסכם הנדל.

"מתכנני המבצע יראו הכרח גם להפציץ גם את תחנות המכ"ם, את בסיסי הטילים, דירי הטילים וסוללות השיגור, וכן בסיסים של חיל האוויר האיראני. כל זאת כדי למנוע מאיראן יכולת תגובה"

כאשר כתב הנדל את ספרו הוא היה חוקר במרכז בגין סאדאת באוניברסיטת בר אילן ופרסם טורים בטחונים ומדיניים ב"ידיעות אחרונות" וב"מקור ראשון". מאז הוא חצה את המתרס והצטרף למקבלי ההחלטות בכמה סבבים. באוגוסט 2011 מינה אותו ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו לראש מערך ההסברה הלאומי, תפקיד שממנו התפטר כעבור שנה בגלל פרשת נתן אשל.

עובדים בתוך הכור באראכ, כ-150 ק"מ דרום-מערבית לטהרן, איראן, בדצמבר 2019 (צילום: Atomic Energy Organization of Iran via AP)
עובדים בתוך הכור באראכ, כ-150 ק"מ דרום-מערבית לטהרן, איראן, בדצמבר 2019 (צילום: Atomic Energy Organization of Iran via AP)

בינואר 2019 הצטרף הנדל לסיעת תל"ם של משה (בוגי) יעלון ובבחירות אפריל 2019 נבחר לכנסת במסגרת כחול-לבן. במאי 2020, אחרי שהתפצל מהסיעה עם חברו צבי האוזר, מונה הנדל לשר התקשורת וכחבר מן המניין בקבינט המדיני-ביטחוני. בממשלת הנוכחית, בראשות נפתלי בנט, הוא משמש כשר התקשורת ואינו חבר קבינט – אבל הוא עדיין נחשב לאחד המומחים לנושאי איראן.

הידע שנוסף להנדל במהלך השנים הללו הוא גדול, אבל לא משנה את התפיסות וההערכות הבסיסיות שלו לגבי אופי המערכה מול איראן, הסיכויים והסיכונים. "הספר נכתב לפני שהאחריות הייתה מונחת על כתפיי וכך גם צריך להתייחס אליו", אומר הנדל לזמן ישראל. "היום אני יודע הרבה יותר. מה שאני יכול לומר זה שכל האפשרויות קיימות על השולחן".

"הספר נכתב לפני שהאחריות הייתה מונחת על כתפיי וכך גם צריך להתייחס אליו", אומר הנדל לזמן ישראל. "היום אני יודע הרבה יותר. מה שאני יכול לומר זה שכל האפשרויות קיימות על השולחן

הבעיה העיקרית היא המרחק

כאשר הנדל מדבר היום על האופציות שעל השולחן, הפעולה העצמאית של ישראל היא הבולטת בהן. "האם ישראל תוכל לעשות זאת?", שואל הנדל בספרו. התשובה חיובית. צריך לזכור כי לישראל נוספו מאז 2010 גם יכולות עצומות בתחום הסייבר, שמאפשרות אבחון מצוין של המטרות.

צריך גם לדעת כי איראן שיפרה את מצבה ויש מתקנים נוספים בתפזורת שעוסקים בפיתוח הגרעין. וצריך גם להודות כי אין מה להשוות בין היכולת של ישראל ובין העוצמות של ארצות הברית, שיכולה לחסל את מתקני הגרעין באפקטיביות ותחכום רב יותר, אם תחליט לשלוח את נושאות המטוסים הענקיות שלה לאזור.

מטוס F15 של חיל האוויר ומטוס B-1B של האמריקאים בתרגיל צבאי מעל שמי הים התיכון, 30 באוקטובר 2021 (צילום: U.S. Air Force/Senior Airman Jerreht Harris via AP)
מטוס F15 של חיל האוויר ומטוס B-1B של האמריקאים בתרגיל צבאי מעל שמי הים התיכון, 30 באוקטובר 2021 (צילום: U.S. Air Force/Senior Airman Jerreht Harris via AP)

"קו ההגנה הראשון של איראן הוא מטוסי הקרב", ניתח הנדל בספרו. "לאיראן 160 מטוסי קרב מבצעיים, אין לזלזל בהם, אך בכל זאת מטוסים מיושנים אלה לא יהוו איום ישיר על טייסים ישראלים או אמריקאים שיטוסו בכלי הטיס המתקדמים בעולם היום.

"קו ההגנה השני הוא טילי הקרקע-אוויר, טילי סא"ם שאיראן שדרגה באופן מרשים במהלך העשור הראשון של שנות האלפיים, בעיקר אחרי רכש של מערכות הגנה מתוצרת רוסית".

מאז שנכתבו הדברים הללו, הספיקה איראן להצטייד במערכות נ"מ מתקדמות מתוצרתה ובמערכת ה-s300 הרוסית שמטרידה מאד את חיל האוויר.

"הבעיה העיקרית שתעמוד בפני ישראל בבואה לתקוף את איראן היא המרחק אליה, למעלה מ-1,000 קילומטר לנקודה הקרובה ועד 2,000 קילומטר עד היעדים העיקריים. המרחק עשוי להיות גדול יותר, כי ספק אם אפשר לטוס לאיראן בקו ישר".

"הבעיה העיקרית שתעמוד בפני ישראל בבואה לתקוף את איראן היא המרחק אליה, למעלה מ-1,000 קילומטר לנקודה הקרובה ועד 2,000 קילומטר עד היעדים העיקריים"

במקרה או שלא במקרה הנדל לא מזכיר את אזרבייג'ן בהקשר זה. היחסים הצבאיים בין ישראל לאזרבייג'ן התהדקו מאד בשנים האחרונות, כל שכן אחרי המלחמה בנגורנו קראבך שהוכרעה בעיקר על ידי חימוש ישראלי – ויש האומרים גם הדרכה צמודה של מומחים.

חיילי צבא איראן בתרגיל על גבול אזרבייג'ן, 1 באוקטובר 2021 (צילום: Iranian Army via AP)
חיילי צבא איראן בתרגיל על גבול אזרבייג'ן, 1 באוקטובר 2021 (צילום: Iranian Army via AP)

באזרבייג'ן הקימה ישראל את מפעל המל"טים הגדול ביותר מחוץ לשטחה, ולא פעם טוענים האיראנים כי חיל האוויר הישראלי פועל משטחה של השכנה הצפונית של איראן. ביום פקודה, חלק מהפלטפורמות הלא מאוישות של ישראל יכולות להמריא מקרבת הגבול האזרי-איראני ולקצר משמעותית את טווח הטיסה ליעדים שיבחרו.

נוסף לכך, יש לבחון את הסכמי אברהם בהקשר הזה. אמנם איחוד האמירויות מנסה בחודשים האחרונים לחמם את היחסים עם איראן – מתוך הבנת החולשה האמריקאית – אבל לצד זאת ההסכם עם ישראל הוא בעל משמעות אסטרטגית. לא בכדי פרסם "הארץ" ביום שישי האחרון את הכוונה להציב מערכות התראה ישראליות באמירויות. אחריהן יכולות להגיע גם מערכות כיפת ברזל ואולי גם מטוסי קרב.

הנדל טוען בספרו כי אפשר להגדיל את טווח הטיסה של המטוסים הישראלים על ידי שימוש בצי מטוסי התדלוק האווירי מדגם בואינג 707 של צה"ל.

"מקובל להניח שחיל האוויר מסוגל לשגר ולתדלק שתיים ואף שלוש טייסות שלמות של מטוסי קרב בגיחה אחת של הפצצות על איראן. את המטוסים הללו צפויים ללוות מטוסים נוספים כדי להפיל מטוסי אויב וכדי להפעיל את מערכות הלוחמה האלקטרוניות המשוכללות שבידי ישראל. מערכות אלה צפויות לשבש את ההגנה האווירית האיראנית".

"את המטוסים צפויים ללוות מטוסים נוספים כדי להפיל מטוסי אויב וכדי להפעיל את מערכות הלוחמה האלקטרוניות המשוכללות שבידי ישראל. מערכות אלה צפויות לשבש את ההגנה האווירית האיראנית"

ירי טילים בתרגיל של משמרות המהפכה באיראן, 15 בינואר 2021 (צילום: Iranian Revolutionary Guard/Sepahnews via AP)
ירי טילים בתרגיל של משמרות המהפכה באיראן, 15 בינואר 2021 (צילום: Iranian Revolutionary Guard/Sepahnews via AP)

בשלב זה פונה הנדל לעסוק בנתיבי הטיסה האפשריים בדרך להפצצת אתרי הגרעין באיראן. יש שלושה נתיבים כאלה: הנתיב הצפוני מקיף את סוריה בגבולה עם טורקיה ומגיע אל תוך איראן (אורכו 2,000 קילומטר); הנתיב המרכזי הוא הישיר מעל ירדן ועיראק, ומשום כך הוא בעייתי מבחינה מדינית. היתרון הגדול הוא הטווח. מרחק הטיסה מבסיס חיל האוויר בחצרים למתקן ההעשרה האיראני בנתנז הוא 1,600 קילומטרים בלבד.

הנתיב המרכזי הוא הישיר מעל ירדן ועיראק, ומשום כך הוא בעייתי מבחינה מדינית. היתרון הגדול הוא הטווח. מרחק הטיסה מבסיס חיל האוויר בחצרים למתקן ההעשרה האיראני בנתנז הוא 1,600 קילומטרים בלבד

בשבועות האחרונים האיראנים הציבו באזור הזה מערכות מכ"ם גילוי אווירי, כמו גם פריסה של כוחות נ"מ סביב המתקנים הרגישים.

השימוש בנתיב הזה, כך הנדל, יחייב תיאום עם ארצות הברית וירדן, או התעלמות של השתיים. תיאום עם ירדן עלול לסכן את המבצע כולו. חוסר תיאום עלול לחשוף את המטוסים הישראלים להתנגשות עם מטוסים אמריקאיים שלא יזהו אותם "בפרט אם לא יימסרו להם מראש קודי הזע"ט- זיהוי עמית/טורף".

המסלול הדרומי לאיראן עובר בשמי סעודיה. זה המסלול הכי ארוך. הנדל מציין דיווחים שלפיהם ישראל קיבלה מהסעודים רשות להשתמש במרחב האווירי שלהם לצורך תקיפת איראן. אגב, ראש הממשלה נפתלי בנט טס בשבוע שעבר בתיאום עם הסעודים מעל אדמתם, בדרכו לביקורו ההיסטורי באבו דאבי ובחזרה לישראל.

מפת המזרח התיכון (צילום: אתר צה"ל)
מפת המזרח התיכון (צילום: אתר צה"ל)

מה עם התחמושת? "בידי חיל האוויר פצצות המסוגלות להרוס את המתקנים האיראניים ולחדור לבונקר המבוצר בנתנז", כותב הנדל. "חלקן פותחו בישראל ואחרות נרכשו לאורך השנים מארצות הברית. בין האחרונות נמנים הטילים חודרי הבונקרים 27-GBU ו-28-GBU היכולים לשאת עד 1,300 קילוגרם של חומר נפץ. גם ביעדים קשים דוגמת נתנז שהפצצות הללו יתקשו לחדור אליהם, הטייסים יוכלו להחליק אותן לתוכם".

הביקור האחרון של שר הבטחון בני גנץ בוושינגטון נועד בין השאר לבקש מארצות הברית את הדגמים החדשים של חודרות הבונקרים, אלה שיכולות להתמודד עם 70 מטרים של בטון מזויין, כמו במתקן ההעשרה והאחסון בפורדו.

הביקור האחרון של גנץ בוושינגטון נועד בין השאר לבקש מארצות הברית את הדגמים החדשים של חודרות הבונקרים, אלה שיכולות להתמודד עם 70 מטרים של בטון מזויין, כמו במתקן ההעשרה והאחסון בפורדו

"ישראל עשויה להשתמש גם בטיל יריחו, טיל דו-שלבי המונע בדלק מוצק", כותב הנדל. "הטווח של טילי יריחו נע בין 2,000 ל-5,000 ק"מ והם מסוגלים לשאת ראשי קרב קונבנציונליים או בלתי קונבנציונליים במשקל טונה". הנדל מציין כי לפי דיווחים, הגרסה החדשה ביותר של הטיל, יריחו 3, היא בעלת דיוק משופר והוא יכול להגיע לטהרן ולבירות של כל מדינות ערב.

"בידי ישראל גם שלוש צוללות דולפין מתוצרת גרמניה", כתב הנדל, וזה נכון כבר ל-2010. "על פי דיווחים שלא אושרו, ביכולתן של צוללות אלה לשאת טילי ים-קרקע עם ראשי קרב במשקל 227 קילוגרם כמו גם טילי שיוט פופאי טורבו נושאי נשק גרעיני, וכך להבטיח לישראל את יכולת המכה השנייה".

מאז נוספו לחיל הים עוד שלוש צוללות מתקדמות מדגם דולפין AIP, בעלות טווח וכושר נשיאת חימוש גדולים יותר.

צוללת חיל הים דולפין, ארכיון, 2009 (צילום: משה שי, פלאש 90)
צוללת חיל הים דולפין, ארכיון, 2009 (צילום: משה שי, פלאש 90)

מלחמת עולם שלישית

באשר למספר האבדות הצפויות בחיל האוויר, ההערכות מגוונות: יש המשערים שאיראן תוכל בזכות מערכות ההגנה האווירית שלה להפיל שיעור קטן אך משמעותי מכוח התקיפה האווירי הישראלי. גם אם רק טייסים בודדים יפלו בשבי, הדבר ינחית על הציבור הישראלי מכה מוראלית קשה.

"בכל תקיפה אווירית ישראלית כלולים צוותי איתור והצלה שיופעלו במקרה שהמטוסים ייפלו, ועדיין סביר שבחלק מהמקרים לא יהיה לאל ידם להושיע. בגלל החשש הזה הוגברו ב-2009 אימוני ההכנה המנטלית בחיל האוויר והודגשו כישורי הישרדות", סיפר הנדל.

"בכל תקיפה אווירית ישראלית כלולים צוותי איתור והצלה שיופעלו במקרה שהמטוסים ייפלו, ועדיין סביר שבחלק מהמקרים לא יהיה לאל ידם להושיע. בגלל החשש הזה הוגברו אימוני ההכנה המנטלית בחיל האוויר"

"מה ההשפעה של התקפת הכור בבושהר, מתקן המרת האורניום באיספהן ומתקן ההעשרה בנתנז על האוכלוסייה האיראנית האזרחית? בשלושת המתקנים הללו יש אורניום הקספלואוריד (6UF) ואורנים מועשר ברמה נמוכה. שחרור האורניום לסביבה יגרום, במידה רבה של ודאות, נזק בריאותי לאוכלוסייה".

כיום מחזיקה איראן בכמויות אורניום גדולות הרבה יותר – 3.5 טונות ל-3.5%, 250 ק"ג ל-20% וקרוב ל-25 ק"ג ל-60%. תקיפה של מתקני האחסון הללו תסב נזק סביבתי גדול הרבה יותר מהאומדן ב-2009.

"מה יקרה ביום שאחרי המתקפה הישראלית? אין כמעט ספק שחזבאללה, ארגון החזית העיקרי של איראן, יופעל ויבעיר את גבול הצפון. לחזבאללה יש טילים איראניים, פאג'ר וזלזאל, שעלולים לפגוע גם בערי ישראל מדרום לתל אביב. גם חמאס בעזה צפוי לתקוף את ישראל ברקטות. נוסף על אלו, איראן טיפחה ברחבי העולם תשתית טרור בעלת זיקה הדוקה לחזבאללה".

משגר הטילים של חזבאללה באזור הכפר שוויא בדרום לבנון, 6 באוגוסט 2021 (צילום: AP Photo/Mohammed Zaatari)
משגר הטילים של חזבאללה באזור הכפר שוויא בדרום לבנון, 6 באוגוסט 2021 (צילום: AP Photo/Mohammed Zaatari)

אלא שהיום איראן מחזיקה גייסות נאמנים לא רק בלבנון. ביום התקיפה, ישראל יכולה למצוא עצמה מותקפת משש חזיתות במקביל: איראן, לבנון (חיזבאללה), תימן (הח'ותים), סוריה, עיראק (מיליציות שיעיות,) רצועת עזה (חמאס).

המשמעות של מפת האיום הזו היא ירי של אלפי רקטות וטילים ביום לעבר העורף הישראלי, הרבה מעבר למה שהתרגלנו במלחמת לבנון השנייה או מבצע "שומר חומות".

לצד הירי הישיר על ישראל, איראן צפויה להפעיל את רשתות הטרור שהיא פרסה באירופה, אפריקה ודרום אמריקה לפגיעה במטרות ישראליות, יהודיות וגם מערביות.

"תגובה נרחבת כל כך עלולה להתגלגל לידי מלחמת עולם שלישית. מתקפה של ישראל נגד מתקני הגרעין האיראניים היא יום הדין שאיראן מכינה אליו את גרורותיה זה שנים.

"תגובה נרחבת כל כך עלולה להתגלגל לידי מלחמת עולם שלישית. מתקפה של ישראל נגד מתקני הגרעין האיראניים היא יום הדין שאיראן מכינה אליו את גרורותיה זה שנים"

"מלחמה כזו עלולה להתפשט לאזורים נוספים במזרח התיכון, אם איראן תתקוף, למשל, בסיסים אמריקאיים במזרח התיכון, מתקני התפלת מים בסעודיה ובנסיכויות או שדות נפט בסעודיה".

מכלי נפט של ארמקו בג'ידה, ערב הסעודית, ב-2019 (צילום: AP Photo/Amr Nabil)
מכלי נפט של ארמקו בג'ידה, ערב הסעודית, ב-2019 (צילום: AP Photo/Amr Nabil)

"לצד הטילים שתשגר איראן באמצעות חזבאללה, היא תשגר גם את טיליה שלה", מנתח הנדל. "בידיה מערך טילי שיהאב וסג'יל בעלי טווח של עד 2,000 קילומטר, המכסה את ישראל כולה. טילים אלה עשויים אפוא לפגוע גם בקריה למחקר גרעיני בדימונה, ומשום כך הגדילה ישראל ב-2008 את מערך ההגנה שלה מטילים".

"בידי איראן מערך טילים בעלי טווח של 2,000 קילומטר, המכסה את ישראל כולה. טילים אלה עשויים אפוא לפגוע גם בקריה למחקר גרעיני בדימונה, ומשום כך הגדילה ישראל ב-2008 את מערך ההגנה שלה מטילים"

מאז נכתבו הדברים הללו, ביצעה איראן קפיצת מדרגה משמעתית ביכולות התקיפה שלה. כיום היא מחזיקה מערך של אלפי מל"טים תוקפים וטילי שיוט מתקדמים. הניסוי המבצעי הראשון של המערך הזה נעשה על תעשיית הנפט הסעודית בספטמבר 2019. עשרות מל"טים מתאבדים התפוצצו על מתקני הזיקוק של חברת ארמקו וגרמו לירידה של 50% מתפוקת הנפט של סעודיה, שהיא 5% מתצרוכת הנפט העולמית.

"ככל הידוע, איראן שוקדת על פיתוח טילים בליסטיים בין-יבשתיים. אם הדבר נכון, פירושו שאיראן נושאת עיניה גם להפצצת מערב אירופה – למשל, פגיעה בבסיסים האמריקאיים בגרמניה.

"במסגרת ההכנות למלחמה זו ישראל חידשה ב-2010 את חלוקת מסכות הגז להגנה מפני שימוש אפשרי של איראן או סוריה בנשק כימי או ביולוגי. פיקוד העורף קיבל תקציב מוגדל להכנת מקלטים אטומיים, ולמתן הסברה על התנהגות במצב חירום", מסכם הנדל את הפרק המדכא הזה.

כוחות משמר הכנסת בתרגיל המדמה תקיפה כימית על המשכן, 2016 (צילום: יניב נדב/פלאש90)
כוחות משמר הכנסת בתרגיל המדמה תקיפה כימית על המשכן, 2016 (צילום: יניב נדב/פלאש90)

דבר לא השתנה

לאורך שנים, בעיקר לפני עשור – אז דרכה ישראל את המערכת הצבאית לפני מתקפה על איראן – ישראל מבצעת תמרונים כדי לשדר לאיראנים את רצינות כוונותיה. בספרו כותב הנדל כי טיסה מאסיבית של חיל האוויר מעל יוון ביוני 2009 נועדה לשלוח לעולם מסר שאם אין פעילות דיפלומטית נחרצת, ישראל תתכונן לפעולה מסוג אחר. מסרים כאלה הועברו גם בהזדמנויות אחרות.

עשור חלף, ושום דבר לא השתנה. הסכמים באו והלכו, סנקציות הוטלו, וממשלות התחלפו. היום הדיפלומטיה מול האיראנים תקועה בווינה, ישראל נתקלת בכתף אמריקאית קרה עד כדי חוסר עניין, אבל התמרונים נמשכים כל הזמן וגם עם האמריקאים. "זו שפה בינלאומית שהאיראנים מכירים", כפי שאומר שר בקבינט. השאלה היא איזה רושם השפה הזו עושה באמת על טהרן והמשטר האסלאמי.

השבוע אומר הנדל לזמן ישראל: "עשר שנים חלפו מאז שכתבתי את הספר, האיום לא השתנה ואיראן קרובה למרות כל המאמצים להשלמת הפרויקט שלה. במבחן התוצאה, מדינת ישראל נכשלה. לא עצרנו את הפרויקט".

"עשר שנים חלפו מאז שכתבתי את הספר, האיום לא השתנה ואיראן קרובה להשלמת הפרויקט שלה. במבחן התוצאה, מדינת ישראל נכשלה. לא עצרנו את הפרויקט"

"כמה זמן תימשך מלחמה כזו?", שואל הנדל בספרו, "הדבר תלוי בעיקר באיראנים. דוקטרינת הביטחון של ישראל שואפת לקצר מלחמות ככל האפשר. ישראל צפויה לפעול בחזית הדיפלומטית מיד עם פרוץ המלחמה ולפעול בעזרת ארצות הברית ואירופה להפסקת אש, אולם איראן תפעל כנראה בכיוון ההפוך.

יועז הנדל (צילום: יוסי זמיר/פלאש90)
יועז הנדל (צילום: יוסי זמיר/פלאש90)

"ניסיון מלחמת איראן-עיראק בת שמונה השנים מלמד שכל עוד איראן נחושה ומונעת מכוח הקנאות הדתית והרדיקלית, אין דבר כמעט שיכול לעצור אותה. איראן עלולה אפוא להמשיך להילחם בכל מחיר עד שתשיג את מטרתה – השמדת ישראל.

"בבוא רגע ההכרעה תצטרך ישראל אפוא לבחור בין שתי אפשרויות: מלחמה בעצימות גבוהה שעלולה להתפשט למדינות אחרות באזור, או איראן גרעינית שיכולה להשמיד את מדינת ישראל".

"בבוא רגע ההכרעה תצטרך ישראל אפוא לבחור בין שתי אפשרויות: מלחמה בעצימות גבוהה שעלולה להתפשט למדינות אחרות באזור, או איראן גרעינית שיכולה להשמיד את מדינת ישראל"

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
7
לא נותר לנו לסמוך אלא על הנשק הגרעיני של מדינת ישראל, שיש לנו לפי פרסומים זרים, שנועד לשמש אמנם כהרתעה אבל אם נעמוד בפני סכנת פגיעה מסיבית משמעותית שתסכן את עצם קיומנו ושלומנו לא תהיה ל... המשך קריאה

לא נותר לנו לסמוך אלא על הנשק הגרעיני של מדינת ישראל, שיש לנו לפי פרסומים זרים, שנועד לשמש אמנם כהרתעה אבל אם נעמוד בפני סכנת פגיעה מסיבית משמעותית שתסכן את עצם קיומנו ושלומנו לא תהיה לנו ברירה …
רק ארה"ב תוכל למנוע זאת אם תיחלץ לעזרתנו בזמן כי בידיה הדבר .
האינטרס של ארה"ב כמעצמת העל הוא למנוע שימוש בנשק גרעיני בעולם.
עליה לקחת בחשבון שמדינת ישראל הדמוקרטית, ידידתה הקרובה והחשובה
תצטרך ביום הדין להתגונן בפני השמדה

ואני שואל? במשך 10 שנים ויותר? ישראל על השמרים ישבה? וכך אירן? אז כתב שעל ליבו.. לא רמטכ"ל היה ולא קרוב.. אני מלא אמון במטכל הנוכחי שידע מה לעשות בבוא הזמן.. עם האמרקאים או בלעדהם אני ל... המשך קריאה

ואני שואל? במשך 10 שנים ויותר? ישראל על השמרים ישבה? וכך אירן? אז כתב שעל ליבו.. לא רמטכ"ל היה ולא קרוב.. אני מלא אמון במטכל הנוכחי שידע מה לעשות בבוא הזמן.. עם האמרקאים או בלעדהם אני לא נביא אבל מעט הגיוני..

איחרנו את הרכבת! גם ללא הגרעין כבר יש לאיראן מספיק טילים מדוייקים כדי להרתיע אותנו . במלחמה העורף של ישראל יחטוף חזק מאוד עם עשרות אלפי הרוגים במקרה הטוב . האמריקאים לא יבואו לעזרתנ... המשך קריאה

איחרנו את הרכבת! גם ללא הגרעין כבר יש לאיראן מספיק טילים מדוייקים כדי להרתיע אותנו .
במלחמה העורף של ישראל יחטוף חזק מאוד עם עשרות אלפי הרוגים במקרה הטוב . האמריקאים לא יבואו לעזרתנו כי אין להם ממש עניין בזה כרגע . מה שממשלת נתניהו לא עשתה במשך ככ הרבה שנים , אנחנו נאכל עם ריבית והצמדה בהמשך …

לדעתי אין לנו את הכח להילחם מלחמה מערכתית בסדר גודל כזה. הצבא שלנו לא בנוי למלחמה שאורכת מעל שבועיים ואם לא יוזרמו לנו רכבות אוויריות של תחמושת מארה'ב אנחנו לאחר שבוע נשארים עם 2 אופציו... המשך קריאה

לדעתי אין לנו את הכח להילחם מלחמה מערכתית בסדר גודל כזה. הצבא שלנו לא בנוי למלחמה שאורכת מעל שבועיים ואם לא יוזרמו לנו רכבות אוויריות של תחמושת מארה'ב אנחנו לאחר שבוע נשארים עם 2 אופציות
1. להיכנע
2. להשתמש בנשק גרעיני.

זו תהיה אם המלחמות, ועדיף עכשיו מאשר עוד שנתיים שאז פצצות גרעיניות אירניות יזלגו לסוריה ולחיזבלה.

מי שיכול, שיקח תילדים ויעבור לגור במדינה אחרת בעולם..

עוד 2,348 מילים ו-7 תגובות
סגירה