תא"ל שי טייב, ראש חטיבת תכנון ומנהל כוח אדם בצה"ל, אמר היום בוועדת החוץ והביטחון כי לא הוצגה לצבא טיוטה חדשה של חוק שירות הביטחון השונה מהותית מהנוסחים הקודמים שנדונו בעבר בוועדה.

לדברי טייב, הצורך המבצעי בגיוס חיילים נוספים הוא "צורך מיידי", ויש לתת לו מענה בלי קשר למגזר כזה או אחר. הוא הדגיש כי הציבור החרדי, או כל ציבור ששיעור הנוכחות שלו בשירות הצבאי נמוך, הוא חלק משמעותי מהדיון.

טייב אמר כי פערי כוח האדם בצה"ל עומדים כיום על כ־12 אלף חיילים, ובהם כ־6,000 עד 7,500 לוחמים. לדבריו, ככל שמתקרב ינואר 2027, אז צפויים להשתחרר ראשוני החיילים שגויסו לשירות של 30 חודשים בלבד, הפער צפוי להעמיק ולהגיע לכ־17 אלף חיילים.

ראש חטיבת תכנון ומנהל כוח אדם הדגיש כי כדי שצה"ל יוכל לממש את יעדיו התכנוניים, ובעיקר להקים סדר כוחות לוחם, לרבות כזה שמשלב חרדים ביחידות קצה, נדרש מנגנון שיסדיר את גילי המתגייסים ואת אופן שילובם. לדבריו, "אי אפשר לעבוד במצב שבו מגיעה קבוצה אקראית של אנשים בלי שליטה על טווחי הגילאים", משום שהדבר מקשה על הבנייה המבצעית ועל ההכשרה.

טייב התייחס גם לעלייה בגיוס החרדים בשנים האחרונות. לדבריו, לפני המלחמה עמד מספר המתגייסים החרדים על ממוצע של כ־700 בשנה. בשנה הראשונה למלחמה עלה המספר לכ־2,200, לפי הערכות ונתוני משרד החינוך, ובהמשך עלה לכ־2,800.

לדבריו, שנת הגיוס 2025 תסתיים ב־30 ביוני, והספירה הסופית תתבצע לאחר מכן לפי שיטת הספירה הנהוגה. עם זאת, במחצית הראשונה של השנה כבר נספרו כ־1,860 מתגייסים, נתון שלדבריו מלמד כי מגמת העלייה נמשכת.

ח"כ בועז ביסמוט מוביל דיון בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת בנושא חוק הגיוס, 17 בספטמבר 2025 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

טייב אמר כי המספרים עולים משום שיש מי שאינם יכולים עוד לעמוד מנגד, רוצים להתגייס ומצטרפים לשורות הצבא. הוא הוסיף כי העלייה נובעת גם מהרחבת מסלולי השירות ומהשפעת הסנקציות: "חלק לא מבוטל מהאנשים מגיעים כי הם רוצים להסדיר את המעמד שלהם, או לאחר שנעצרו והבינו שאין להם ברירה אלא להתגייס".

לצד זאת, טייב הזהיר מפני תופעות קשות של אי־שיתוף פעולה, ואמר כי צה"ל צפוי להגיע בקרוב ל־80 עד 90 אלף משתמטים.

לדבריו, מתוך כלל המתגייסים החרדים כ־255 הם לוחמים, וזהו מחזור הגיוס החרדי הגדול ביותר עד כה. עם זאת, הוא הוסיף כי מבחינת צה"ל, הצבא היה ערוך לקלוט מספר כפול של מתגייסים.

חברי הכנסת צפויים להצביע היום בקריאה טרומית על הצעת חוק לפיזור הכנסת, שתוביל להקדמת הבחירות. לאחר שתעבור בקריאה הטרומית, הצעת החוק עדיין תצטרך לעבור דיונים בוועדה ושלוש קריאות נוספות בכנסת לפני שתהפוך לחוק.

בעלי בריתו לשעבר של ראש הממשלה בנימין נתניהו במפלגת יהדות התורה הודיעו בשבוע שעבר כי יקדמו את פיזור הכנסת. בתגובה, ובניסיון לשלוט הן בהליך החקיקה והן במועד הבחירות, הגיש יו"ר הקואליציה אופיר כץ הצעת חוק שלפיה הבחירות החדשות יתקיימו לא פחות משלושה חודשים ממועד אישור החוק, ומועד הבחירות ייקבע בידי ועדת הכנסת.

על הצעת החוק חתומים גם חברי כנסת מיהדות התורה, ש"ס, תקווה חדשה, הציונות הדתית ועוצמה יהודית. בראש ועדת הכנסת עומד כץ מהליכוד. גם באופוזיציה הוגשו הצעות חוק דומות.

אם חברי הכנסת יצביעו בעד פיזור הכנסת, הבחירות חייבות להתקיים בתוך חמישה חודשים מאישור ההצבעה, כלומר לכל המאוחר באמצע עד סוף אוקטובר. לפי דיווחים, המפלגות החרדיות מעדיפות לקיים את הבחירות בתחילת ספטמבר. בכל מקרה, הבחירות חייבות להתקיים עד 27 באוקטובר.

נתניהו הפציר במפלגות החרדיות שלא לכפות בחירות מוקדמות בספטמבר, והזהיר בשיחות סגורות כי לוח זמנים כזה "יסכן" את סיכויי גוש הימין לנצח, כך דיווח ערוץ 12 ביום חמישי שעבר.

בניסיון לשכנע את החרדים ולהימנע מבחירות בספטמבר, נתניהו החזיר לסדר היום של הכנסת את הצעת חוק הפטור מגיוס לחרדים של הקואליציה, ודיון בנושא מתקיים כעת בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת.

הרב דב לנדו משתתף בדיון בנושא גיוס חרדים לצה"ל, בני ברק, 5 באפריל 2024 (צילום: שלומי כהן/פלאש90)

הצעת נתניהו נדחתה על ידי החרדים, ומנהיגה הרוחני של דגל התורה, הרב דוב לנדו, אמר לחברי הכנסת מוקדם יותר השבוע "לא להיגרר למשחקים פוליטיים ולתמוך בפיזור הכנסת ביום רביעי הקרוב".

נשיא קוריאה הדרומית לי ג'ה־מיונג אמר ביום רביעי כי ישראל עצרה אזרחים מקוריאה הדרומית במים בינלאומיים, וכינה את הפעולה "חריגה מאוד מהגבול".

בישיבת ממשלה אמר לי כי אזרחי קוריאה הדרומית נעצרו מסיבות שאינן תקפות לפי המשפט הבינלאומי, ותהה אם ניתן לאפשר לפעולות כאלה לעבור ללא מחאה.

לי אמר כי הוא סבור שמדינות אירופיות רבות מוכנות לעצור את ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו בהתאם לצווי בית הדין הפלילי הבינלאומי, אך סיאול צריכה לקבל את החלטתה שלה בעניין.

דקות ספורות לאחר שוועדת החוץ והביטחון של הכנסת חידשה את הדיונים בהצעת חוק הפטור מגיוס לחרדים של הקואליציה, חבר הכנסת משה טור־פז מיש עתיד הוצא מאולם הוועדה לאחר שהפריע שוב ושוב ליו"ר הוועדה בועז ביסמוט.

ביסמוט פתח את הדיון בקישור בין סוגיית גיוס החרדים לבין כליאתו האחרונה של חייל צה"ל שלבש על מדיו תג משיח. לטענת חבר הכנסת מהליכוד, המקרה מדגיש את החשיבות שבהבטחת האפשרות שחיילים חרדים ישמרו על זהותם הדתית בצה"ל.

טור־פז קטע את ביסמוט שוב ושוב, קרא לעברו "בושה לך, בועז", וצעק כי עליו ללמוד יותר תורה כדי להבין את הסוגיה הנדונה.

חבר הכנסת משה טור־פז מיש עתיד מוצא מדיון ועדת החוץ והביטחון של הכנסת. 20 במאי 2026 (צילום: סם סוקול)

ראש המוסד המיועד, רומן גופמן זומן להעיד בפני ועדת גרוניס שתתכנס מחר, כך מדווחים בערוץ 13.

אתמול קבע בג"ץ כי עבודת הוועדה למינוי בכירים (ועדת גרוניס) בעניינו של רומן גופמן לתפקיד ראש המוסד "לקתה בחסר".