פעילי הר הבית מתנועת "חוזרים להר" לומדים להתחפש למוסלמים כדי להיכנס למתחם הר הבית מהשערים שפתוחים כמעט 24/7 למוסלמים בלבד – כפי שהראה ישי פורת בכתבה ששודרה ביום שני בחדשות 13. הפעילים לומדים ערבית, לומדים על האסלאם, איך להתלבש והכל כדי להיטמע בקהל המוסלמי ולהיכנס להר הבית ולהתפלל.

בקבוצות פנימיות, היו כמה שמתחו ביקורת על הפעילים שהתראיינו לכתבה. זו נעה מביקורת על ההחלטה לפרסם את הדברים, או לשתף פעולה עם כלי תקשורת שלטענתם עוין את תנועות הר הבית, ועד ביקורת נגד הפעילות עצמה.

המבקרים טענו שמדובר בהליך מסוכן ואולי אפילו לא חוקי. טענה נוספת שנשמעה הייתה שיש משום השפלה בכך שצריך להתחפש למוסלמים כדי להיכנס להר הבית ואסור לשתף עם זה פעולה.

התגובות האלה הכעיסו אותי, אם כי קשה לומר שהופתעתי. לפני כמעט שבע שנים הייתי פעיל בתנועת "חוזרים להר" וחבר בהנהלת התנועה. בין השאר ריכזתי את "צוות פרובוקציות" בתנועה. בשנים שעברו מאז שיניתי את עמדותיי ואני בהחלט לא מזדהה עם כל העמדות של "חוזרים להר", אך בנושאים רבים אני מסכים איתם, ומה שלא השתנה כלל הוא חיבתי לשיטות הפעולה של התנועה.

בשנים שעברו מאז שיניתי את עמדותיי ואני בהחלט לא מזדהה עם כל העמדות של "חוזרים להר", אך בנושאים רבים אני מסכים איתם, ומה שלא השתנה כלל הוא חיבתי לשיטות הפעולה של התנועה

"חוזרים להר" היא לדעתי התנועה הכי תוססת, צעירה ומעניינת מבין שלל תנועות הר הבית.

חשוב להבין את הרקע של הפעילות בנושא הר הבית – מאז 1967 יש יהודים שפועלים כדי לקדם עליית יהודים להר הבית. אחת התנועות הוותיקות ביותר, שקיימת מאז 67', היא תנועת נאמני הר הבית, שהעומד בראשה, גרשון סלומון, הורחק מהר הבית במשך 28 שנה בשל פעילותו. רק בשנת 2019, אחרי כמעט שלושה עשורים של הרחקה מהמקום הקדוש, התירה לו משטרת ישראל לעלות להר הבית.

מאז הוקמו ארגונים רבים ופעילים רבים התפרסמו, ככל הנראה המרכזי מביניהם הוא חבר הכנסת לשעבר יהודה גליק. חברי כנסת ושרים עלו להר הבית יחד עם פעילי ההר, הוקמה שדולה בכנסת למען עליית יהודים להר ועוד.

פעילי הר הבית, בשונה ממה שאנשים נוטים לחשוב, מורכבים מאוכלוסייה מגוונת. דתיים מכל הגוונים – מהקצה החרד"לי ועד הקצה הליברלי, מסורתיים וגם מעט חילונים גמורים. המניעים של העולים הם מניעים דתיים ולאומיים (אפילו לאומניים) ומשתנים מאחד לאחד.

המגוון הזה מביא לעתים למתחים בין פעילים. היה אפשר לראות זאת לדוגמה כאשר השר אמיר אוחנה עלה להר הבית והרב ישראל אריאל – דמות רבנית בכירה בתנועות הר הבית – יצא נגדו בחריפות בשל נטייתו המינית, שבעיני הרב אריאל היא "מחלה". הרב אריאל התבטא בחריפות נגד עצם היותו של אוחנה חבר כנסת ועלייתו להר הבית ואף האשים את הקהילה הגאה ברעידות אדמה.

כל תנועות הר הבית, חוץ מ"חוזרים להר", מסכימות לפעול בשמו של "חופש הפולחן". חופש הפולחן בהר הבית מופר באופן קבוע ורשמי והפעילים טוענים, ובצדק, שדבר כזה לא יעלה על הדעת במדינה דמוקרטית.

כל תנועות הר הבית, חוץ מ"חוזרים להר", מסכימות לפעול בשמו של "חופש הפולחן". חופש הפולחן בהר הבית מופר באופן קבוע ורשמי והפעילים טוענים, ובצדק, שדבר כזה לא יעלה על הדעת במדינה דמוקרטית

אך תנועת "חוזרים להר" מתנגדת לכך וטוענת שאינה תומכת בחופש פולחן: הם רוצים אך ורק פולחן יהודי בהר הבית. אני מאמין שיש מבין התנועות האחרות ובוודאי מבין הפעילים בהן שחושבים כך גם הם, אך הם מוכנים לא להדגיש את זה או אפילו ממש להסתיר. ב"חוזרים להר" לא מוכנים.

בעיני זו הייחודיות של התנועה. גם אם לא מסכימים איתם, הם שמים את כל הקלפים על השולחן. אין ניסיון להסתתר ולייפות את המציאות. כך ראוי לנהל דיונים ערכיים.

אותה "חוצפה" מביאה גם לפעילות בהתאם. התנועה בתקופה שבה הייתי פעיל בה עשתה פעילויות פרובוקטיביות כדי להעלות מודעות לנעשה בהר הבית, כגון משחק כדורגל בבית המשפט העליון כדי להסב את תשומת הלב לאי אכיפת החלטת בג"ץ למנוע משחקי כדורגל של מוסלמים בהר הבית, או צעקות "אללה אכבר" בכותל שנועדו להעלות מודעות לפעילות המורביטאת והמורביטון בהר הבית.

גם הפעילות הספציפית של עלייה להר הבית מחופשים למוסלמים אינה רעיון חדש. ב-2015 הצעתי את הרעיון הזה לכל מי שרק היה מוכן להקשיב. אני יודע שאנשים עשו זאת אז ובשנים שעברו מאז. אמא שלי אפילו קיבלה שיחת טלפון מרכז שב"כ שביקש ממנה לגרום לי להפסיק להסית אנשים להיכנס להר הבית משערים שאינם השער היחיד שמותר לכניסה של מי שאינם מוסלמים (המודיעין שלהם כנראה לא משהו אם הוא חשב שבאותה תקופה הייתי מקשיב למשהו שאמא שלי אומרת לי לעשות).

גם הפעילות הספציפית של עלייה להר הבית מחופשים למוסלמים אינה רעיון חדש. ב-2015 הצעתי את הרעיון הזה לכל מי שרק היה מוכן להקשיב. אני יודע שאנשים עשו זאת אז ובשנים שעברו מאז

אותם פעילים שכעסו על "חוזרים להר" לא שונים מהאיש המבוגר באוטובוס שמתלונן על חבורת נערים שמצחקקים קצת בקול ומלין על "הנוער של היום". לאקטיביסטים ותיקים קשה להתרגל לאקטיביסטים צעירים ומלאי אנרגיות שמגיעים ועושים להם בית ספר. אבל זו הדרך. "חוזרים להר" הוא ארגון שלכל אקטיביסט כדאי להכיר וללמוד ממנו.

אז לחברי ב"חוזרים להר" – מאחל לכם בהצלחה, חלקית. שנזכה לחופש פולחן ותנועה בהר הבית, גם ליהודים וגם למי שאינם.

דוב מורל עובד כפרילנס במחלקת הדאטה של שומרים – המרכז לתקשורת ודמוקרטיה. סטודנט למשפטים, נער גבעות לשעבר וכיום פעיל בקבוצת 'הליברלים במרצ'.