הפסנתרנית המקצועית נאוה פרלמן פרוסט הייתה רגילה להעביר את זמנה במשך רוב שעות היום באימוני נגינה לקראת הופעה קרובה. אולם מאז שפרצה מגפת הקורונה במרץ 2020, המוזיקה חדלה, אולמות הקונצרטים נסגרו, הרסיטלים בוטלו.
בהתחלה חשבה פרוסט בת ה־51 כי ביטולי ההופעות הן "רגע טוב לטעון מחדש את המצברים שלי", כך סיפרה בראיון לג'ואיש ויק. לא עלה על דעתה שעם חלוף החודשים, הקריירה שלה תעבור תפנית חדה.
פרוסט, שגדלה באפר וסט סייד היוקרתי בניו יורק, נולדה למשפחה מוזיקלית. אביה הוא הכנר הווירטואוז יצחק פרלמן. פרוסט החלה ללמוד פסנתר כשהייתה בת 6 והופיעה באופן מקצועי לראשונה בגיל 15. כשהחלו הסגרים בעקבות מגפת קורונה כבר היו מאחוריה 35 שנות עבודה כמוזיקאית.
פרוסט החלה ללמוד פסנתר כשהייתה בת 6 והופיעה באופן מקצועי לראשונה בגיל 15. כשהחלו הסגרים בעקבות מגפת קורונה כבר היו מאחוריה 35 שנות עבודה כמוזיקאית
אולם פרוסט היא גם בשלנית ואופה מוכשרת, ואת שני הדברים היא מציגה בהתלהבות לבעלה, ארבעת ילדיה, משפחתה המורחבת וחבריה. בעקבות המציאות החדשה שיצרה הקורונה, פרוסט מצאה את עצמה עוסקת באובססיביות לא כל כך במוזיקה – אלא בזיגוג קרם חמאה.
פרוסט מספרת שהיא לא יכולה להפסיק לחשוב על דרכים חדשות להשתמש בקרם חמאה לקישוט המאפים שלה. יום אחר יום היא נשאבת אל המטבח והמאפים שלה הולכים ונהיים מורכבים יותר, יפים יותר, ולא פעם – מעוררי תדהמה.
"היצירתיות שהפגינה כמוזיקאית מתורגמת למאפים יפים", אמרה גיסתה סטפני פרלמן. "לא רק בטעם שלהם – הם היו מעולים – אלא גם במראה שלהם".
פרלמן – יחד עם חברים ובני משפחה נוספים – האיצו בפרוסט לנסות למכור את יצירותיה. אך היא התלבטה. ניו יורק, שמלאה במאפיות מהשורה הראשונה, לא זקוקה לעוד קונדיטורית, היא אמרה.
אלא שאף אחד אחר בעיר הגדולה הזו לא מקשט עוגות יפה כמוה. "יוצא מגדר הרגיל", אומרת דורי גרינספן – הקונדיטורית המפורסמת ומחברת ספר הבישול זוכה פרס ג'יימס בירד – על עבודתה של פרוסט. "מה שהיא עושה הוא מיזוג פלאי של אהבה עזה לאומנות שלה, מיומנות טכנית וסקרנות חוצה גבולות", אמרה גרינספן.
העוגות של פרוסט מעוטרות באלמנטים בוטניים שנראים כל כך ריאליסטים עד שהמביט בהם יכול להישבע שלפניו פרחים חיים. היא ידועה בעיקר ב"זרי" הקאפקייקס שלה – צרורות של קאפקייקס מכוסים בפרחי קרם חמאה בצבעים עשירים, המוגשים כאילו היו סידורי פרחים מהודרים.
אבל זה לא הכול: כמחווה, אולי, לתואר האקדמי שלה בהיסטוריה של האומנות מאוניברסיטת בראון, פרוסט גם נהנית לשחזר יצירות אומנות בקרם חמאה. לאחרונה, למשל, יצרה את עוגת קאסה אזול (Casa Azul), בהשראת הבית של האומנית פרידה קאלו במקסיקו סיטי, שצבעו כחול קובלט.
בתה, סיפרה פרוסט, היא שהעניקה לקונדיטוריה את שמה: Frosted by Navah. בהתחלה היא מכרה את המאפים שלה רק לחברים ובני משפחה, אך השמועה פשטה מעבר לגרעין הקטן הזה, והאינסטגרם האיץ את העניינים עוד יותר. בעקבות כך פרוסט החליטה להקים אתר אינטרנט והעסק החל לפרוח כבר בדצמבר 2020 – פחות משמונה חודשים אחרי שהחלה לאפות ולזגג בקביעות.
אחת מלקוחותיה, אולריקה סיטרון, סיפרה שכדי לחגוג את סיום לימודיהם של בנה וחברתו, הזמינה לכבודם שתי עוגות: אחת בטעם בננה ואחת בטעם שוקולד־פטל ללא חלב. "העוגה שמקבלים יפה כמו בתמונה", אמרה. "את מקבלת בדיוק מה שרואים באינסטגרם".
פרוסט חושבת שיש דברים משותפים לנגינה בפסנתר ולעיטור עוגות. שתי צורות האומנות מצריכות עבודת ידיים מורכבת
אומנם "התפנית" שלה – כפי שמתארת פרוסט את שינוי הקריירה שעשתה – נראית אולי חריגה. אך פרוסט חושבת שיש דברים משותפים לנגינה בפסנתר ולעיטור עוגות. שתי צורות האומנות מצריכות עבודת ידיים מורכבת. הנגינה בפסנתר, במשך שנים רבות כל כך, הביאה את זריזות ידיה ואת השליטה בהן לשלמות, וזה מה שמאפשר לה כעת לעצב דוגמאות פרחים מדויקות.
וישנה גם הפרשנות שהיא מביאה לשני התחומים. "אני יכולה לנגן את אותה סונטה של בטהובן 10 פעמים, אבל בכל פעם אני מנגנת אותה קצת אחרת משום שאני לא מכונה", אמרה.
"יכול לעלות בראשי משהו שלא עלה בפעמים האחרות שבהן ביצעתי את אותה יצירה. כך גם לגבי העוגות שלי. אני לא עושה העתקים בנייר קופי. העבודה שלי היא יותר אומנות מאשר מדע. אף אחד מהתוצרים לא ניתן לשיבוט".
על השאלה איך הגיבו הוריה לשינוי הקריירה ענתה: "ההורים שלי חושבים שזה נהדר. הם מאוד תומכים. מה שהפתיע אותם בעניין קריירת האפייה שלי היה החלק הדקורטיבי כל כך, שלא הייתי רגילה בו עד לנקודת הזמן הזו".
לאחרונה, לכבוד יום הולדתו של אביה, היא הכינה לו עוגה מיוחדת – ולא, היא לא הייתה בצורת כינור. משום שהממתק האהוב על אביה הוא קיט־קט, היא הכינה עוגה יפהפייה מעוטרת בפרחים ובתוכה הפתעה – בין העוגה לקרם היו שכבות של אצבעות קיט־קט.
על השאלה מתי תפסיק לאפות ותחזור לקריירה המוזיקלית שלה השיבה: "אני לא מופיעה יותר. אני מנסה לסדר את הכול בראש, מנסה לא לרוץ יותר מדי קדימה. אני כל כך נהנית שקשה לחשוב על לעזוב את זה. אבל אי אפשר לדעת".
עד אז, תמצאו אותה מנגנת רק קונצ'רטו לקרם.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם