ההתלהבות של הימין מדברי טראמפ לעניין ההתנחלויות היא הזדמנות מצוינת לחדד הבדלים שונים בין הימין בכלל והימין בתקופת נתניהו בפרט לבין השמאל. ימין ושמאל הן תפיסות עולם שונות, דרכים שונות להבנת המציאות המעשית והפוליטית. כאן ארחיב על חלק קטן שמייצג את תפיסות העולם האלה.

סיסמאות, הצהרות ומילים יפות

הימין ככלל והימין בימינו בפרט מתעניין בראווה, בהצהרות סתמיות ובסיסמאות ריקות מתוכן שלא אומרות כלום ולא משנות שום מציאות. כך היה תמיד, אלא שבתקופת נתניהו זה החמיר והקצין, ובימינו הימין מרוכז אך ורק בעצמו, כאילו הוא הנושא והוא החשוב, עליו צריך לדבר כל העת וחובה להעריץ אותו. ודי אם אזכיר את מירי רגב שמקפידה לייחצן את עצמה תדיר גם כשהיא עצמה אינה הנושא.

את השמאל לעומת זאת לא מעניינות ראווה, הצהרות וסיסמאות מטופשות, אלא התכל'ס, החיים עצמם, מעשים, פעולות להטבת חיי האזרחים והמדינה. השמאל דואג לחיים עצמם, לאדם הפשוט, לאזרח מן השורה, גם לאזרחים שברור שלא הצביעו לשמאל.

זו הסיבה שבימין עוסקים בחוקים שונים ומשונים שכל תכליתם לאשרר שאכן מדינת ישראל היא מדינת העם היהודי, כאילו זה לא ברור מאליו מתוקף מגילת העצמאות ושבעים ואחת השנים האחרונות

זו הסיבה שבימין עוסקים בחוקים שונים ומשונים שכל תכליתם לאשרר שאכן מדינת ישראל היא מדינת העם היהודי, כאילו זה לא ברור מאליו מתוקף מגילת העצמאות ושבעים ואחת השנים האחרונות. נראה שהימין לא בטוח בעצמו ולכן זקוק תדיר ל"הוכחות" שירושלים בירת ישראל ("הנצחית") ושהיא "מאוחדת" "לנצח" (עוד סיסמאות ריקות וחלולות) ושמדינת ישראל היא מדינת העם היהודי (הדתי, לא הרפורמי, חלילה, מעין מדינת הלכה יהודית ולא מדינה יהודית).

לכן כשטראמפ רק מצייץ, תרתי משמע, על ירושלים בירת ישראל או על רמת הגולן וההתנחלויות, בימין חוגגים כאילו העניקו לאזרחי ישראל הטבות מרחיקות לכת ששיפרו פלאים את חייהם.

רק מי שאינו בטוח בעצמו זקוק ל"אישורים" למצב קיים כדי להוכיח לעצמו שזה אכן המצב. רק מי שסובל מרגשי נחיתות ברמה כזאת או אחרת מתלהב מהצהרות מטופשות וילדותיות שאינן משנות את המציאות כהוא זה.

לכן כשטראמפ רק מצייץ, תרתי משמע, על ירושלים בירת ישראל או על רמת הגולן וההתנחלויות, בימין חוגגים כאילו העניקו לאזרחי ישראל הטבות מרחיקות לכת ששיפרו פלאים את חייהם

דוגמה נוספת: טראמפ הצהיר שהוא מעביר את שגרירות ארצות הברית לירושלים בירת ישראל. שמחה והילולה בימין. בפועל השגרירות נשארה בתל אביב, ובירושלים רק התקינו שלט חביב המורה: כאן השגרירות של ארצות הברית. את הימין זה לא מעניין, מבחינתו השגרירות עברה לירושלים בירת ישראל ולכן גם עורכים טקס רב־רושם.

ונניח שהשגרירות אכן תעבור לירושלים, אז? מה אז? איך זה ישפר את חיי האזרחים כאן? מה זה עוזר לנו האזרחים לדעת שהשגרירות עברה לירושלים? כלום, נאדה.

וכשהשמאל לא מתלהב מכל ההצהרות המיותרות האלה מייד מאשימים אותו בשנאה למדינה, בבגידה ובכל מה שרק תרצו. לא מבינים שם בימין שלא זה מה שחשוב, לא זה העיקר.

ונניח שהשגרירות אכן תעבור לירושלים, אז? מה אז? איך זה ישפר את חיי האזרחים כאן? מה זה עוזר לנו האזרחים לדעת שהשגרירות עברה לירושלים? כלום, נאדה

עוד דוגמה: רכבת ישראל. לנתניהו ולשר התחבורה הקודם היה חשוב מאוד להצטלם צילומי ראווה ילדותיים בעבודות הרכבת שהיו אמורות להיגמר מזמן. די בכך שהציבור יזכור את הטקס שראש הממשלה ושר התחבורה ערכו, כל השאר לא מעניין ולא חשוב. הרי היה טקס, לא?

את מי מעניין אם הרכבת פועלת כשורה ללא תקלות? ואם יש תקלות, הרכבת אשמה כמובן, לא השר הממונה שהצהיר הצהרות ריקות מתוכן ומנותקות מהמציאות.

וכאן אני מגיע להבדל השני העיקרי בין ימין לשמאל, שהוא המשך ישיר הנגזר מהדברים שלעיל. הימין ככלל כמעט תמיד מתעסק בשולי, בזניח, בטפל, בלא חשוב. הימין תמיד יתייחס למקרה שולי כאל משהו עיקרי ועליו ייתן את המיקוד והאור, קשה לו להבחין בין עיקר לטפל, בין שולי לעיקרי ובין חשוב לשטותי.

עוד דוגמה: רכבת ישראל. לנתניהו ולשר התחבורה הקודם היה חשוב להצטלם צילומי ראווה ילדותיים בעבודות הרכבת שהיו אמורות להיגמר מזמן. די בכך שהציבור יזכור את הטקס. את מי מעניין אם הרכבת פועלת כשורה

עוד מאפיין ימני מובהק: חוסר יכולת לשאת באחריות. תמיד יטילו את האשמה על אחרים, תמיד יסירו מעצמם אחריות. ימצאו תירוצים שונים ואמתלות, רק לא יטפלו במצב ברצינות.

אגב, זו גם הסיבה שהימין דוגל בהפרטות, כי כשאתה מפריט אתה מסיר מהמדינה או מהממשלה אחריות, מישהו אחר ידאג לאזרחים, מישהו פרטי, לא המדינה.

הימין בגישתו זו מייצג גישה ילדותית, לא בוגרת ולא בשלה לחיים בכלל ולפוליטיקה בפרט. רק ילדים מייחסים חשיבות לכל עניין פעוּט, וכל דבר קטן מקבל אצלם חשיבות יתרה. רק ילדים מתלהבים ממילים יפות. רק ילדים עשויים לנהוג בחוסר אחריות ואינם אחראים לעצמם ולטעויות שלהם.

וכאמור, הימין בימיו של נתניהו נעשה קיצוני בגישה זו.  מעצימים שם כל שטות קטנה ומקטינים עד מעלימים לגמרי עניינים מהותיים, קריטיים ורציניים. אין דיון ענייני על הבעיות הרציניות של המדינה ואזרחיה ואין נשיאה באחריות לשום דבר. תוקפים התקפות חסרות רסן והיגיון כל מי שמעז להתלונן, לבקר או להתריע על המצב, וממציאים מונחים כמו משילות רק כדי לתרץ את חוסר יכולתם להנהיג.

אין דיון ענייני על הבעיות הרציניות של המדינה ואזרחיה ואין נשיאה באחריות לשום דבר. תוקפים התקפות חסרות רסן והיגיון כל מי שמעז להתלונן, לבקר או להתריע

כל אלה מובילים את הימין להנהיג מתוך הפחדה מתמדת, להמציא איומים קיומיים שלא קיימים כלל או להעצים איומים קטנים – הכול רק כדי "למשול", להנהיג. מתוך כך הימין גם מתעקש להכתיב לאזרחים כיצד לחיות ולנהוג, הוא לא מאמין בגישה של חיֵה ותן לחיות. אצלו זה חיֵה איך שאני אומר לך לחיות כי אני מבין יותר טוב ממך איך לחיות, ואם לא תחיה כפי שאני מורה לך – תסבול, יבולע לך.

השמאל לעומת זאת בטוח בעצמו ולכן לא זקוק לאישורים מיותרים. מכיוון שכך השמאל מכבד כל דעה ונותן לה לגיטימציה ומקום, עד הגבול של הסתה ואלימות. השמאל מנהיג מתוך בגרות, בשלות, אחריות. הוא מתעלם מרעשי רקע ומעניינים שוליים ומתמקד בָּעיקר, במהותי, בחשוב, ברציני. והוא בעיקר נושא באחריות למעשיו, לטעויותיו ולכישלונותיו.

השמאל בודק את עצמו תדיר ומנהל חשבון נפש תמידי, לעיתים אף מוגזם, על כל נושא שבאחריותו ועל כל עניין ציבורי רלוונטי. השמאל לא פוחד ולא מתבייש להודות בטעויות ולתקנן.

לעומת זאת הבדיקה העצמית וחשבון הנפש נעדרים מן הימין של נתניהו כמעט לחלוטין.

זבל עטוף בנייר צלופן מהודר

נתניהו מאדיר את העטיפה, את החיצוני. אצלו החיצוניות חשובה ובה הוא מרכז את כל מאמציו, כוחו ומרצו. לכן אגב הוא מתאפר בצורה חולנית. אבל זה לא נגמר בצורה החיצונית של מראהו, למעשה, שם זה נגמר, זה מתחיל בעניינים מהותיים הרבה יותר.

נתניהו מאדיר את העטיפה, את החיצוני. אצלו החיצוניות חשובה ובה הוא מרכז את כל מאמציו, כוחו ומרצו. לכן אגב הוא מתאפר בצורה חולנית. אבל זה לא נגמר בצורה החיצונית

נתניהו מתעסק יום וליל בחיצוני. חשוב לו להראות שכלפי חוץ הכול מצוין, נפלא ויפה. הוא משקיע בכך משאבים עצומים. התוכן ממש לא חשוב, העיקר שיהיה עטוף בעטיפה מהודרת, נוצצת, פרחונית ומרהיבה המדיפה ניחוח הדרים.

אלא שבנימין נתניהו הוא כישלון סדרתי מהדהד. הוא גם איש מכירות ממולח ומנוסה והוא מצליח בכישוריו אלה למכור את כל כישלונותיו כהצלחות או ככישלונות של אחרים. יש מי שעדיין קונה את הסחורה הפגומה הזאת, לצערו, סחורה שפג תוקפה מזמן והיא מקולקלת, ויש מי שהבין שלמרות שהאריזה נוצצת בחיצוניותה ועטופה בנייר צלופן מהודר, משובח ויוקרתי – התוכן העטוף רקוב בפנים, מקולקל, מצחין, מבאיש ומזיק לבריאות. אבל למי אכפת? העיקר שכלפי חוץ הכול דבש.

במסגרת כישורי השיווק שלו הצליח נתניהו למכור לחלק מהאזרחים, שהוא והמדינה זה היינו הך והוא והליכוד זה אותו דבר. הוא הצליח לשכנע ציבור מסוים של אנשים שאם הוא לא יהיה כאן ישראל אבודה

במסגרת כישורי השיווק שלו הצליח נתניהו למכור לחלק מהאזרחים, שהוא והמדינה זה היינו הך והוא והליכוד זה אותו דבר. הוא הצליח לשכנע ציבור מסוים של אנשים שאם הוא לא יהיה כאן ישראל אבודה, שהרי הוא מכר להם שהמושיע הגדול זה הוא. יש מי שעדיין קונה את זה, לצערו.

אם כן, נתניהו מומחה בחיצוניות, בעטיפות, בצורה. התוכן לא מעסיק אותו ולא מעניין אותו, העיקר שיוצג בעטיפה פרחונית נוצצת ויפה לתפארת משפחת נתניהו.

נתניהו גם נבנה על הצלחות של אחרים. הוא עצמו לא הצליח בשום דבר, הוא נכשל סדרתית בכל מה שעשה, אבל בזכות כישורי משחק ויכולת דיבור תאטרלי הוא מצליח למכור את עצמו לציבור מסוים מאוד בתור הצלחה מסחררת אף שכל ההצלחות שהוא מתפאר בהן אינן שלו (כיפת ברזל, מבצע עופרת יצוקה וכיו"ב). להפך, ההצלחות שהוא נבנה עליהן מתמסמסות בתקופתו, חמאס התחזק בעשר השנים האחרונות ואיראן שועטת במרץ לעבר יכולת לייצר גרעין.

ההצלחות שהוא מתפאר בהן אינן שלו (כיפת ברזל, מבצע עופרת יצוקה וכיו"ב). להפך, ההצלחות שהוא נבנה עליהן מתמסמסות בתקופתו, חמאס התחזק בעשר השנים האחרונות ואיראן שועטת במרץ לעבר יכולת לייצר גרעין

יותר מזה: אצל נתניהו כל מה שהוא עצמו עושה הוא משייך לאחרים ומקדים אותם בהאשמות שווא לפני שיאשימו הם אותו.  הוא עצמו מושחת (לכאורה), נוכל, שקרן ותומך טרור (הוא מאשר לממן ארגון טרור ולכן תומך בו ומחזק אותו) – וכאמור, לפני שיאשימו אותו הוא ממהר להאשים אחרים במה שהוא עצמו עושה. זה חלק מהטקטיקה שלו.

אלא שנדמה שרוב הציבור מבין כבר עם מי יש לו עסק ומאס בתעלולים, בשקרים, במשחקים ובהסטות (גם בהסתות) של נתניהו. גם מי שעבד איתו מבין זאת, יאיר לפיד למשל, לכן מסרב בכל תוקף לשבת איתו באותה ממשלה.

כל הסימנים מראים שישראל בדרך לבחירות שלישיות בתוך שנה רק בגלל אדם אחד: נתניהו. אין לי הספק שבבחירות ששוב הוא כפה עלינו כוחו ייחלש ואולי הוא אף ייעלם לחלוטין מהמפה הפוליטית היישר לזרועות בית המשפט, ובא לציון גואל.

יאיר בן־חור הוא עורך ספרות, עורך לשון, נקדן, עורך שירה ומשורר. פרסם עד כה ארבעה ספרי שירה פרי עטו וספר מאמרים פילוסופיים, וערך וניקד מאות ספרים אחרים.

בפינתי "אנשים על ארבע", שבה אני משווה אנשים ידועים לחיות ידועות – על פי המהות ולא המראה – הנחתי היום תחת זכוכית המגדלת אדם משמעותי מאוד בפוליטיקה הישראלית, הנמצא במוקד ההכרעות הפוליטי הבוער – בני גנץ – יו"ר מפלגת כחול לבן.

אני משווה אותו לג'יראפה.

לג'יראפה רגלים ארוכות אך דקות, שאינן מתאימות לריצה באזורים ביצתיים – ולכן הג'יראפה בני גנץ, צריך להיזהר לא לשקוע בביצה הפוליטית הישראלית המסובכת כל כך

למה ג'יראפה?

מכמה סיבות:

• במקרה הזה כמובן גם המראה החיצוני דומה – אין ספק ששיעור קומתו וגובהו של בני גנץ, מתבלט ומהווה נושא לשיח והתייחסות.
• לג'יראפה יש אופי עדין ולא תוקפני – כך גם מתאפיינת פעילותו של בני גנץ, השונה לעיתים מהטורפים המצויים בפוליטיקה הישראלית, עד כדי כך שיש אפילו האומרים שהוא פסיבי מדי.
• לכל החושבים שהג'יראפה היא חיה פסיבית וחסרת אונים – אתם צריכים לראות את סרט הטבע הזה, שבו אריה מנסה לתקוף ולטרוף ג'יראפה, וסופג בעיטה אדירה ומפתיעה ששוברת את הלסת שלו.
• לג'יראפה רגלים ארוכות אך דקות, שאינן מתאימות לריצה באזורים ביצתיים – ולכן הג'יראפה בני גנץ, צריך להיזהר לא לשקוע בביצה הפוליטית הישראלית המסובכת כל כך.

ד"ר רפי קישון הוא בעל כמה תארים: ווטרינר, מרצה ואיש תקשורת ומדיה. אבל התואר הראשון שלו הוא: הבן הבכור של אפרים קישון - גדול ההומוריסטים ואנשי הקולנוע בישראל. לד"ר רפי קישון יש הופעה הומוריסטית ייחודית, מצחיקה ומצליחה, בשם: ״אפרים קישון - ההומור, הבידור והסרטים״ בתאטרון הקאמרי בתל אביב, וברחבי הארץ, כולל חוגי-בית ואירועי תרבות רבים. מופע הומור נוסף שלו עוסק באביו אפרים קישון ובפוליטיקה הישראלית: "פוליטיקה זה דבר מצחיק".רפי מרצה גם על ההומור היהודי , על אהבה מהסרטים , על ההומור שמאחורי הפוליטיקה , וגם על חיות וחיוכים , עולם החיות המופלא, האבולוצייה של האדם הקוף ועוד. לרפי דף פייסבוק פעיל שבו הוא מפרסם יום יום את הגיגיו בכל התחומים. אם אתם רוצים להזמין את המופע שלו - התקשרו או כתבו לו ישירות: 054-7475599, rafi@kishon.com