עשרה אחוזים בלבד מהאוכלוסייה היהודית בישראל דוברים את השפה ערבית. זוהי תעודת עניות למערכת החינוך. דווקא כינון הנורמליזציה עם מדינות ערב יכול להפוך אותה משפת האויב לשפת הידיד.
"כל לסאן – אנסאן" (לכל לשון יש אדם) אומר הפתגם הערבי העממי המבטא את חשיבותה של למידת שפה חדשה. הקלישאה העברית אומרת ש"השפה היא גשר" שבאמצעותה מגשרים על הפערים החברתיים, התרבותיים והדתיים. הכרת האחר היא המפתח לכך.
"היום הבינלאומי לשפה הערבית" הוכרז באוקטובר 2012 על ידי הוועד המנהל של אונסק"ו ומצוין בארגון האומות המאוחדות מדי שנה ב-18 בדצמבר. מאז הפכה השפה הערבית לא רק לשפה רשמית באו"ם, אלא לשפת העבודה של המוסדות המשתייכים לארגון. מדינת ישראל מציינת אף היא את יום השפה הערבית באירועים מיוחדים, כולל במליאת הכנסת.
במשך מאות שנים, במיוחד בתקופת "תור הזהב" של יהודי ספרד, מילאה השפה הערבית תפקיד מרכזי בפריחה התרבותית והמדעית של היהודים. דווקא במסגרת שלטון האסלאם לאורך כ-400 שנה שגשגה הקהילה היהודית והצמיחה מתוכה לא רק מנהיגים צבאיים ומדיניים, אלא גם סופרים ומשוררים, רופאים ואנשי מדע, שחיו בקהילות כמו גרנדה, קורדובה, טולדו ועוד וכתבו את יצירותיהם בשפה הערבית-יהודית. השפה הערבית הייתה שגורה בפיהם של יהודי המזרח והיצירות שלהם הפכו במשך השנים לנכסי צאן ברזל בתרבות היהודית.
לפי הערכות מהשנים האחרונות, רק כעשרה אחוזים מהאוכלוסייה היהודית במדינת ישראל נחשבים דוברי השפה הערבית. בודדים בלבד מהם הם אלו שרכשו את השפה בבתי הספר בארץ וזוהי תעודת עניות למערכת החינוך. דהיינו, מדובר באחוז קטן מאוד ביחס ליהודים שדוברי שפות אחרות בארץ (רובם דוברי אנגלית).
רק כ-10% מהאוכלוסייה היהודית במדינה נחשבים דוברי השפה הערבית. בודדים בלבד מהם הם אלו שרכשו את השפה בבתי הספר בארץ וזוהי תעודת עניות למערכת החינוך
סיבות רבות הביאו לכך שהשפה הערבית המדוברת בקרב למעלה מכ-20 אחוז מאזרחי המדינה אינה שגורה בפיהם של רבים מהאוכלוסייה היהודית, המרכזית שבהם היא היסטורית הרואה בשפה הערבית "שפת האויב". מאז הקמת המדינה והמשך העוינות עם מדינות ערב זכתה השפה הערבית לתדמית שלילית.
אגף המודיעין והיחידות המסונפות אליו ראה בלימוד השפה הערבית חשיבות לאומית וטיפח אותה, בעוד משרדי הממשלה זלזלו בה. ההשקעה בלימוד השפה הערבית בבתי הספר הייתה קטנה, שעות הלימוד פחתו, המקצוע הפך ללא נדרש והמסגרות שלימדו אותה הלכו ונסגרו.
יתר על כן, הוראת השפה הערבית בבתי הספר נשענה לאורך שנים על תפיסה אקדמית שראתה בלימוד השפה הערבית הספרותית את העיקר. כך הושם דגש על קריאת טקסטים ערבים קלאסיים, דקדוק ותחביר, במקום להתמקד בלימוד השפה הערבית המדוברת.
הוראת הערבית בבתי הספר, הפכה, אם כן, ללא רלוונטית עבור הישראלים, שביקשו לנהל שיח עם שכניהם הערבים ומצאו את עצמם לא מסוגלים לעשות זאת.
כינון נורמליזציה עם מדינות ערב היא הזדמנות טובה להיחשף לשפה הערבית, ללמוד אותה ולהכיר גם את התרבות הערבית העשירה. השפה יכולה להפוך משפת האויב לשפת הידיד, אם רק נרצה בכך.
כינון נורמליזציה עם מדינות ערב היא הזדמנות טובה להיחשף לשפה הערבית, ללמוד אותה ולהכיר גם את התרבות הערבית העשירה. השפה יכולה להפוך משפת האויב לשפת הידיד, אם רק נרצה בכך
פרופ' רונן יצחק הוא ראש החטיבה ללימודי המזרח התיכון במכללה האקדמית גליל מערבי.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם