זה לא המרגלות, זה המידור

כתבי האישום שהוגשו אתמול נגד אזרחיות ישראל שלכאורה גויסו לרגל עבור איראן מעידים על נזק ביטחוני שולי ● אבל הם גם הוכחה לנחישות ולתחכום של איראן באיסוף מידע על ישראל ● והעובדה שהרשת הזו פעלה במשך כמה שנים מעלה סימני שאלה וצריכה להדאיג את מערכת הביטחון ● פרשנות

ישראל ואיראן. אילוסטרציה (צילום: iStock)
iStock
ישראל ואיראן. אילוסטרציה

אם עד היום רוב נסיונות הריגול האיראניים בישראל נראו גמלוניים, הרי שרשת הריגול שנחשפה אתמול היא הוכחה לתחכום ולנחישות בטהרן לאסוף מידע על ישראל. העובדה שהרשת פעלה במשך כמה שנים מעידה על עבודה איראנית שקטה, ממודרת וזהירה – מתחת לרדאר המודיעיני של ישראל.

ישנם כמה סימני שאלה באשר לפרשייה הזו. איך תעבורת מידע גלוי בפייסבוק בין כתובת באיראן לכתובת בישראל לא מדליקה נורות אדומות כבר אחרי כמה שבועות? בדיקה מהירה של פרופיל המשתמש האיראני הייתה חושפת מיד את הזיוף. זו למעשה הנקודה שבה מסתמן הכשל המרכזי בפרשה.

איך תעבורת מידע גלוי בפייסבוק בין כתובת באיראן לכתובת בישראל לא מדליקה נורות אדומות כבר אחרי כמה שבועות?

תעבורת המידע ברשת מנוטרת כל העת על ידי גורמים ביטחוניים בישראל, בעיקר הודות לטכנולוגיה מתקדמת המבוססת על בינה מלאכותית שיודעת לזהות סימנים מחשידים. כך, למשל, סביר להניח שאם תנסו לחפש במשך שבוע במנוע חיפוש פתוח מילות מפתח הקשורות בייצור פצצה ביתית, מישהו יבחין בכך.

בשנים האחרונות שוכלל הכלי הזה לרמת ביצועים ייחודית, בעיקר לאחר טרור הסכינים שהשתולל כאן ב-2016-2015. רוב הפיגועים אז היו פיגועי השראה שהחלו בהסתה ברשת. שב"כ פיתח כלי מעקב שהצליחו במקרים רבים לעצור מפגעים ופיגועים טרם ביצועם.

הסוכן האיראני ראמבוד נמד, שניסה לגייס נשים ישראליות (צילום: שב"כ)
הסוכן האיראני ראמבוד נמד, שניסה לגייס נשים ישראליות (צילום: שב"כ)

שאלת הנזק הביטחוני שנגרם בפרשה נראית שולית, לפחות על פי מה שפורסם עד כה. צילום קלפי במהלך בחירות, מבנה השגרירות האמריקנית או משרד של הביטוח הלאומי, הם לא מודיעין איכותי. לעומת זאת, התקרבות לנבחר ציבור יכולה להיות מסוכנת במיוחד. מידע על תנועות שלו בארץ היא שולית , אבל בחו"ל זו יכולה להיות נקודת תורפה אבטחתית.

מבחינת המודיעין האיראני בישראל, יש כר פעולה נרחב מאד לגיוס מרגלים בעיקר בקרב ערביי ישראל או תושבי יהודה ושומרון. ב-2019 נחשף כי שני סוכנים איראנים גייסו איש עסקים ירדני ממוצא פלסטיני שפעל בישראל. האזרח הירדני גוייס במהלך ביקור בלבנון ולכל אורך הדרך ידע את מי הוא משרת.

ברשת הישראלית שנחשפה, לפחות בשני מקרים חשדו המופעלות כי מדובר באנשי מנגנון המודיעין האיראני, אבל הן עדיין לא פנו לשירותי הביטחון הישראלים.

ברשת הישראלית שנחשפה, לפחות בשני מקרים חשדו המופעלות כי מדובר באנשי מנגנון המודיעין האיראני, אבל הן עדיין לא פנו לשירותי הביטחון הישראלים

בעולם הריגול קיים מושג שנקרא "סוכן משוטה" – סוכן שאינו יודע מהי הזהות האמיתית של מפעיליו. מה שמביא אותנו לפרשה הכואבת ביותר מבחינת ישראל בהקשר ריגול איראני: השר לשעבר גונן שגב. הוא ידע בדיוק את מי הוא משרת .

ללא ספק, גיוסו של השר לשעבר שהעתיק את מקום מגוריו לניגריה, הוא ההישג האיראני המשמעותי ביותר בכל הקשור לריגול – או ליתר דיוק, לפחות בכל הקשור למקרים שפורסמו. גורם ביטחוני בכיר העריך בשיחה עם זמן ישראל כי הנזק שגרם שגב היה חמור מאוד ועדיין ניכר.

השר לשעבר גונן שגב בבית המשפט המחוזי בירושלים בעת מתן פסק דינו באשמת ריגול לאיראן, 26 בפברואר 2019 (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)
השר לשעבר גונן שגב בבית המשפט המחוזי בירושלים בעת מתן פסק דינו באשמת ריגול לאיראן, 26 בפברואר 2019 (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)

אלא שדפוס הפעולה במקרה של שגב היה שונה לחלוטין מהרשת שנחשפה אתמול. שגב התגורר בחו"ל והיה נגיש לאנשי המודיעין האיראנים – כל שכן כשמביאים בחשבון את העבר הבעייתי שלו ואת תחושת הנקמה שליוותה אותו אחרי המאסר הראשון בגין הברחת סמים.

ההפעלה של שגב על ידי האיראנים הייתה למעשה ברובה בחו"ל וכללה מפגשים וביקור בטהרן בזהות בדויה. מעט מאד מהפעילות נעשתה בישראל, ולכן גם במקרה הזה – למרות הנסיבות האובייקטיביות – החשיפה הגיע בשלב מאוחר יחסית.

בשורה התחתונה, נראה שההד התקשורתי גדול יותר מהנזק הביטחוני. אין ספק שתמונת המודיעין הישראלית על איראן ובאיראן טובה יותר, ויעידו על כך לא רק הפעולות המיוחסות לישראל על אדמת איראן, אלא גם המודיעין המשובח על הברחות הנשק לסוריה ולבנון.

תמונת המודיעין הישראלית על איראן ובאיראן טובה יותר, ויעידו על כך לא רק הפעולות המיוחסות לישראל על אדמת איראן, אלא גם המודיעין על הברחות הנשק לסוריה ולבנון

אלא שאסור לנוח בהקשר הזה על זרי הדפנה. ישראל מעניינת מאד את איראן, במיוחד בימים אלה של עלייה משמעותית במתח בין שתי המדינות, ולכן סביר להניח שהנסיונות הללו לגייס מודיעין "חי" יימשכו לצד המאמץ המתמשך לתקיפות סייבר.

עוד 578 מילים
סגירה