בהערכת המצב שהוצגה לנשיא ארצות הברית דונלד טראמפ בימים האחרונים, נפרס בהרחבה החומר המודיעיני שהצטבר על שולחנו של שר ההגנה שלו, פטריק שנהאן, באשר לכוונות האיראניות לפגוע בכוחות אמריקאים ובבעלות בריתה של ארצות הברית במזרח התיכון.
את המידע הזה שומרת ארצות הברית קרוב מאד לחזה. ספק אם הוא הוצג במלואו לשותפות האחרות במטה נאט"ו בבריסל שלשום, בפגישה עם שר החוץ האמריקאי מייק פומפאו.
עד כמה חמורים הדברים, ניתן להתרשם מציטוט של אחד הנוכחים בעיתון "ניו יורק טיימס" הבוקר: "התכניות שהוצגו בהערכת המצב מוכיחות עד כמה איראן הפכה להיות מסוכנת".
אין ספק שהאיומים האמריקאים ותגבור הכוחות במפרץ הפרסי הם בבחינת מהלך מרתיע של ארצות הברית. וושינגטון מבינה שהחומר המודיעיני שבידיה הוא אולי מדויק, אבל בהחלט חלקי. לא בכדי, מרבים בישראל להשתמש במושג "תמנון איראני", בהקשר של מעורבות משמרות המהפכה באזור.
כיום פרוסה איראן בגלוי בארבעה מוקדים במזרח התיכון: לבנון, תימן, סוריה ועיראק. בכל אחת מהזירות הללו מרבה לבקר הגנרל קאסם סולימאני, מפקד כוח "קודס" במשמרות המהפכה, האחראי על הפעילות הצבאית מחוץ לתחומי איראן.
השלטונות בערב הסעודית אמנם לא מיהרו להפנות אצבע מאשימה לעבר איראן כאשר התגלה הנזק שנגרם למכליות הנפט סמוך למיצר הורמוז, אבל הכתובת הייתה ברורה: זו לא הפעם הראשונה שערב הסעודית מרגישה את נחת זרועה של איראן בפעילות "מתחת לרדאר".
בשנתיים האחרונות ירו המורדים החותים בתימן עשרות טילים לטווח בינוני וקצר לעבר מטרות בערב הסעודית, כולל לעבר הבירה ריאד. כל הטילים היו מתוצרת איראנית. בז'רגון המקצועי מכנים את המדיניות הזו "פרוקסי", פעולה דרך שליח.
לכן, לא מן הנמנע שאיראן החליטה להפעיל תשתית רדומה שהקימה בשטח ערב הסעודית, בחלקים הנושקים למפרץ הפרסי. באזורים הללו נמצא המיעוט השיעי שחי בממלכה, ונמצא באופן תדיר מעקב.
כאמור, לערב הסעודית וארצות הברית ברור כי מי שעומד מאחורי הנזק לספינות במפרץ הפרסי היא איראן, שלאחרונה בחרה להעלות את הטון, אולי לנוכח המשבר הכלכלי המתגבר אצלה.
האיראנים הולכים על הסף, כך היה וכך יהיה כיאה לשחקני שחמט מיומנים. הם מנסים לשבש את חופש השיט במיצרי הורמוז, עורק מרכזי בתעבורת דלק גולמי לשווקים בעולם. אין עוררין שהנזק לספינות הוא מינורי.
כלומר, מישהו ביקש להעביר מסר מרתיע שעיקרו: אתם חשופים. לכולם ברור שמי שחיבל בספינה יכול היה גם להטביע אותה, אבל בחר שלא.
דרך נוספת של האיראנים להציק לארצות הברית היא בהגברת קצב שיגורי הטילים של החותים לעבר אתרים בערב הסעודית. הטילים האיראנים כבר שם, הפעלה מוגברת או מוגבלת זה רק עניין של החלטה, לא של יכולת.
מה באשר לזרוע הלבנונית/סורית? ספק אם בצוק העתים במשבר הנוכחי, תבקש איראן לפגוע בישראל דרך חיזבאללה או בעזרת אחת המיליציות השיעיות שהוצבו על ידה בסוריה. כל אחת מהפעולות הללו יכולה להיתקל בתגובה חריפה של ישראל. הגורמים המרסנים במקרה הזה חזקים מאד.
את הקלף הלבנוני איראן שומרת ליום פקודה, אם וכאשר מישהו יחליט לתקוף את מתקני הגרעין שלה. פעולה מהשטח הסורי תכניס את איראן למתח לא רצוי עם הרוסים ומי שיכול לשלם את המחיר על כך הוא נשיא סוריה באשר אל-אסד, שיאבד נכסים בתקיפה ישראלית.
זרוע אסטרטגית נוספת שעומדת לרשות האיראנים היא רשת תאים רדומים שהוקמו בעולם, בשיתוף עם ארגון חיזבאללה הלבנוני. הרשת הזו פרוסה בדרום אמריקה, מרכז אמריקה (ונצואלה), חלקים נרחבים באפריקה (וכך גויס השר לשעבר גונן שגב בניגריה), וחלקה גם באירופה.
הנחת היסוד של ארגוני הביון בעולם היא שכל שגרירות איראנית מהווה בסיס פעולה/הפעלה של משמרות המהפכה.
הדוגמה הטרייה ביותר היא מעצרו בגרמניה של "דיפלומט" איראני שהוצב בשגרירות באוסטריה. אותו פעיל נעצר ביולי 2018, עם מטעני חבלה שהיו מיועדים לחולייה איראנית/בלגית. המטרה שנבחרה אז הייתה כינוס גדול של האופוזיציה האיראנית בפריז.
ההערכה כיום היא כי איראן, בשלב הזה של המשבר, לא תמהר להוציא לפועל פיגוע באירופה. טהרן צריכה בימים אלה את צרפת, גרמניה ובריטניה כגורם ממתן ומתווך מול ארצות הברית בעניין הסכם הגרעין.
גם כך נראה שהתגובה הנחרצת של אירופה על הודעת הנסיגה האיראנית החלקית מהסכם הגרעין, הפתיעה את שלטון האייתולות.
בהבנת הגורמים המרסנים את הפעילות האיראנית נשאלת השאלה, מי באמת מקבל שם את ההחלטות האסטרטגיות? המנהיג העליון עלי חמניאי? או שמא זה מפקד גיס "קודס" סולימאני? או מפקד משמרות המהפכה חוסיין סלאמי? ובהקשר הזה, גם לא ברור עד כמה נשמעת דעתם של המתונים/רפורמיסטיים כמו הנשיא חסן רוחאני ושר החוץ מוחמד זריף.
לכן, כשמביטים לעת עתה על התמנון האיראני, נראה כי השיטה שנבחרה – פעולה מתחת לרדאר בשטח הריבוני של ערב הסעודית – היא בבחינת הפתרון המושלם להעברת המסר מבלי לשלם מחיר מיידי.
שר הביטחון ישראל כ"ץ גינה קריאות שנשמעו נגד הרמטכ"ל אייל זמיר בהפגנת חרדים נגד הגיוס בבני ברק, כאשר לפי הדיווחים אחד הרבנים שנאמו תקף אותו בחריפות וכינה אותו "הרמטכ"ל הארור, יימח שמו וזכרו".
מדברי כ"ץ:
"אני מגנה בתוקף את דברי ההסתה החמורים שהושמעו נגד הרמטכ"ל בעצרת בבני ברק.
"הרמטכ"ל ומפקדי צה"ל מובילים את לוחמינו בכל הזירות במערכה להגנה על מדינת ישראל, למען ביטחון אזרחי ישראל. כל הסתה נגדם היא פסולה, מסוכנת וראויה לכל גינוי.
"גם כאשר יש מחלוקות ציבוריות, אסור לחצות קווים אדומים של הסתה ופגיעה במי שנושאים באחריות הכבדה לביטחון המדינה.
"אני מביע את מלוא ההערכה לרמטכ"ל, למפקדי צה"ל ולחייליו, ומחזק את ידיהם בהמשך ביצוע משימתם להגנת מדינת ישראל".
היועצת המשפטית של ועדת החוץ והביטחון הודיעה כי היא מתנגדת להצעת החוק להקפאת מעצרי עריקים חרדים שמשתמטים מגיוס, ואמרה כי מדובר בניסיון לעקוף את הצורך בהעברת חוק הגיוס להסדרת מעמדם של המשתמטים "לומדי התורה".
לדבריה, "הצעת החוק אינה מבקשת להקפיא זמנית את המעצרים, אלא מנסה לייצר מסלול עוקף שנועד לייתר את הצורך בהסדר חקיקתי כולל להסדרת מעמדם של תלמידי הישיבות".
מדבריה:
"קריאה משולבת של שני הסעיפים שבחלק העיקרי מציפה את הפער בין הכוונה המקורית של הצעת החוק – עיגון הסדר זמני להקפאת מעצרים – לבין הצעת החוק המעודכנת שהונחה על שולחן הוועדה שתכליתה שונה לחלוטין. למעשה מדובר בהצעת חוק שהיא "מיני חוק גיוס" שמטרתה המרכזית היא הסדרת מעמדם של בני הישיבות הן בטווח המיידי והן בראייה צופה פני עתיד. תכלית זו גם עולה מנוסח סעיף המטרה המוצע לפיו "מתוך הכרה בחשיבות לימוד התורה יקבע בהוראת שעה הסדר מיוחד לתלמידי ישיבה שתורתם אומנותם".
"הרכיב היחיד שעוגן בסעיף המטרה הוא חשיבות לימוד התורה והוא זה המשמש כבסיס והצדקה להסדרת מעמדם של תלמידי הישיבות. ההסדרה המוצעת מובילה לתוצאה סופית לפיה בעתיד יוכל כל מלש"ב לטעון כי מעמדו כבר נבחן ובכך לייתר לחלוטין דיון מחודש במעמדו. זהו "סעיף חנינה" המבקש להסדיר את מעמדם של המלש"בים המוגדרים כיום כעריקים או כמשתמטים.
"יתר על כן, ההסדר המוצע מעניק לגיטימציה למלש"בים עתידיים שלא לציית להוראות חוק שירות ביטחון ושלא לפעול על פי הוראות הדין ובכך מספק להם חסינות מראש ומקנה להם הגנה מפני נקיטת הליכים פליליים. מכאן, שהצעת החוק אינה מבקשת להקפיא זמנית את המעצרים, אלא מנסה לייצר מסלול עוקף שנועד לייתר את הצורך בהסדר חקיקתי כולל להסדרת מעמדם של תלמידי הישיבות".
נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ אמר בשיחה עם כתבים בחדר הסגלגל בוושינגטון כי הפגישה המתוכננת להיערך השבוע בין ארצות הברית לאיראן בדוחה בירת קטאר תהיה "אולי חשובה, ואולי לא".
בעקבות רעידת האדמה בוונצואלה, משלחת סיוע משותפת של משרד החוץ, צה"ל ופיקוד העורף תמריא מחר למדינה. המהלך יוצא לפועל בהנחיית ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר החוץ גדעון סער, לאחר עבודת תיאום בהובלת המטה לביטחון לאומי (מל"ל).
על פי ההודעה, את פעילות משרד החוץ במשלחת יוביל השגריר יועד מגן, שגדל בוונצואלה. על משלחת צה"ל יפקד ראש מטה פיקוד העורף, תת-אלוף אלעד אדרי.
המשלחת הראשונית שתמריא מחר כוללת גורמי מקצוע מתחום ההנדסה בפיקוד העורף ונציגים של משרד החוץ. בהמשך צפויים להצטרף אליהם מומחים נוספים מפיקוד העורף ומרשות החירום הלאומית (רח"ל).
עוד נמסר כי המומחים הישראלים יפעלו בשטח בשיתוף פעולה עם מקביליהם המקומיים, ובהתאם לצרכים שיעלו בוונצואלה.
מומחים מאיראן ומעומאן יחלו בימים הקרובים בשיחות על הגדרה מחדש של נתיבי המעבר במצר הורמוז. כך אמר סגן שר החוץ האיראני, כאזם ע'ריבאבאדי, בראיון לטלוויזיה הממלכתית.
לדבריו, טהרן תפעל לחסום כלי שיט שיעברו מחוץ לנתיבים שיוגדרו.
מתחת ללוחות האבן של המצודה ההיסטורית נחשפה לא רק הנדסה צבאית חסרת תקדים, אלא ראי חד לאסטרטגיה האיראנית כולה ולמשבר הזהות העמוק שפוקד את טהרן בשעה קשה זו.
מבצרים אינם חיים רק מאבנים, הם חיים מהמשמעות שתרבויות מטמיעות בהם. מימי הצלבנים ועד נסיגת ישראל מלבנון במאי 2000, שימש הבופור ציר, סביבו נסובו מיתוסים לאומיים, טראומות קרב ושאלות קיומיות על גבולות הכוח הישראלי.
סטיב בלחסן הוא סא"ל (במיל'), מתמחה בניתוח סוגיות גיאופוליטיות וביטחוניות. בעל תואר MBA בניהול משברים ובניית חוסן, עם התמחות בחיבור שבין אסטרטגיה צבאית לחוסן לאומי ואזרחי.
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
אל תתנו למראה השברירי משהו של מיכל פעילן להטעות אתכם. כמעט שלוש שנים אחרי טבח 7 באוקטובר, כאשר מדינה שלמה בטראומה ומדשדשת במלחמת נצח, סוף סוף קמה עיתונאית אמיצה ואומרת את האמת בפרצוף, בלי מורא ובלי משוא פנים:
מיכל פעילן, כתבת חדשות 12, טלטלה החודש את אולפן שישי ועוררה סערה כשאמרה: "הממשלה עוסקת בחרא בזמן שהיא שולחת את הלוחמים אל מותם. היא משתינה על הלוחמים ועל האזרחים, ואפילו לא מנסה לשכנע שהשתן שלהם זה גשם".
ירמי עמיר הוא עיתונאי, יוצר וחיית תרבות. עורך תרבות וכתב בכיר לשעבר ב"ידיעות אחרונות", כתב את דרמת הטלוויזיה הבועטת "סקס, שקרים וארוחת ערב", ערך את הסדרה "מי מפחד מצופית גרנט", הגיש תוכניות ברשת ב' וברדיו FM 103, הופיע בתיאטרון הקאמרי, כתב שלושה ספרים: "ירמיהו כוס קקאו" (לילדים), "השליפות של המדינה" ו"יש לי בלעדיות". אין דמוקרטיה בלי עיתונות חופשית.
מהמקפצה: קצין שהוגש נגדו כתב אישום בגין השלכת רימוני הלם בניגוד להנחיות, רימונים שפצעו מפגינות שקטות נגד ההפיכה המשטרית – זכה בקידום בידי איתמר בן גביר, הן בדרגה והן לתפקיד מפקד תחנת משטרה – מספר ימים לאחר הגשת כתב האישום.
בלמנו זאת בעתירה לבית המשפט המחוזי בירושלים במסגרת הליך די מפרך. אבל המסר לקציני המשטרה נקלט היטב. בן גביר דאג לפמפם אותו בציוציו, פרסומיו, ראיונותיו וסרטוניו הרעילים.
עו"ד דניאל חקלאי הוא בעל משרד עריכת דין שמתמחה בייצוג בתחומי המשפט הפלילי, עבירות הצווארון הלבן, ועדות החקירה, הדין המשמעתי ולשון הרע. יליד שנת 73', נשוי ואב לשני בנים. פרסם מאמרים וכן סיפורים קצרים בכתבי עת דיגיטליים. אוהב מאד ספרות, קולנוע ומוזיקה. מוטרד מאד מהסכנות העצומות למשטר הדמוקרטי ולזכויות האדם והאזרח. מנסה לחשוב כיצד למקם את המשפט החוקתי ואת המשפט הפלילי בהקשרים סוציולוגיים, תרבותיים, פוליטיים, היסטוריים ופסיכולוגיים.
אין להם שום סיבה לחשוש מבג"ץ, כי (א) בלאו הכי יתעלמו ממנו אם במקרה יאמר משהו, ו-(ב) בג"ץ עצמו מומחה בלמרוח את הדברים האלה עד אין-סוף. תזכורת: זה בית המשפט שהצליח לא להכריע בעתירות נגד מינוי בן-גביר עד סוף הקדנציה שלו. ולא מופרך לחשוש שאז הם יגידו שזה כבר לא רלוונטי, אז עדיף למחוק את העתירות.
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
חמישים שנה אחרי, אפשר להתבונן מחדש בשנה הדרמטית שעיצבה את חיינו, ואולי ללמוד ממנה שיעור בצניעות
עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית היא יסוד הכרחי לחברה חופשית ובריאה.
ישראל מתמודדת עם מתקפה חסרת מעצורים על יסודות הדמוקרטיה ועל כל המוסדות הממלכתיים שלה. ובמקביל, התקשורת הישראלית מאבדת את עצמאותה ואת יכולתה לבקר את השלטון. זמן ישראל הוכיח שאפשר גם אחרת: שניתן ליצור עיתונות חופשית, אחראית, ביקורתית ונחושה, המגינה על שלטון החוק ועל זכות הציבור לדעת.
תמיכתכם תאפשר לנו להמשיך לפרסם תחקירים, ניתוחים וכתבות עומק הנשענים על עובדות, ועל עבודה עיתונאית מקצועית ויסודית.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו