בהערכת המצב שהוצגה לנשיא ארצות הברית דונלד טראמפ בימים האחרונים, נפרס בהרחבה החומר המודיעיני שהצטבר על שולחנו של שר ההגנה שלו, פטריק שנהאן, באשר לכוונות האיראניות לפגוע בכוחות אמריקאים ובבעלות בריתה של ארצות הברית במזרח התיכון.
את המידע הזה שומרת ארצות הברית קרוב מאד לחזה. ספק אם הוא הוצג במלואו לשותפות האחרות במטה נאט"ו בבריסל שלשום, בפגישה עם שר החוץ האמריקאי מייק פומפאו.
עד כמה חמורים הדברים, ניתן להתרשם מציטוט של אחד הנוכחים בעיתון "ניו יורק טיימס" הבוקר: "התכניות שהוצגו בהערכת המצב מוכיחות עד כמה איראן הפכה להיות מסוכנת".
אין ספק שהאיומים האמריקאים ותגבור הכוחות במפרץ הפרסי הם בבחינת מהלך מרתיע של ארצות הברית. וושינגטון מבינה שהחומר המודיעיני שבידיה הוא אולי מדויק, אבל בהחלט חלקי. לא בכדי, מרבים בישראל להשתמש במושג "תמנון איראני", בהקשר של מעורבות משמרות המהפכה באזור.
כיום פרוסה איראן בגלוי בארבעה מוקדים במזרח התיכון: לבנון, תימן, סוריה ועיראק. בכל אחת מהזירות הללו מרבה לבקר הגנרל קאסם סולימאני, מפקד כוח "קודס" במשמרות המהפכה, האחראי על הפעילות הצבאית מחוץ לתחומי איראן.
השלטונות בערב הסעודית אמנם לא מיהרו להפנות אצבע מאשימה לעבר איראן כאשר התגלה הנזק שנגרם למכליות הנפט סמוך למיצר הורמוז, אבל הכתובת הייתה ברורה: זו לא הפעם הראשונה שערב הסעודית מרגישה את נחת זרועה של איראן בפעילות "מתחת לרדאר".
בשנתיים האחרונות ירו המורדים החותים בתימן עשרות טילים לטווח בינוני וקצר לעבר מטרות בערב הסעודית, כולל לעבר הבירה ריאד. כל הטילים היו מתוצרת איראנית. בז'רגון המקצועי מכנים את המדיניות הזו "פרוקסי", פעולה דרך שליח.
לכן, לא מן הנמנע שאיראן החליטה להפעיל תשתית רדומה שהקימה בשטח ערב הסעודית, בחלקים הנושקים למפרץ הפרסי. באזורים הללו נמצא המיעוט השיעי שחי בממלכה, ונמצא באופן תדיר מעקב.
כאמור, לערב הסעודית וארצות הברית ברור כי מי שעומד מאחורי הנזק לספינות במפרץ הפרסי היא איראן, שלאחרונה בחרה להעלות את הטון, אולי לנוכח המשבר הכלכלי המתגבר אצלה.
האיראנים הולכים על הסף, כך היה וכך יהיה כיאה לשחקני שחמט מיומנים. הם מנסים לשבש את חופש השיט במיצרי הורמוז, עורק מרכזי בתעבורת דלק גולמי לשווקים בעולם. אין עוררין שהנזק לספינות הוא מינורי.
כלומר, מישהו ביקש להעביר מסר מרתיע שעיקרו: אתם חשופים. לכולם ברור שמי שחיבל בספינה יכול היה גם להטביע אותה, אבל בחר שלא.
דרך נוספת של האיראנים להציק לארצות הברית היא בהגברת קצב שיגורי הטילים של החותים לעבר אתרים בערב הסעודית. הטילים האיראנים כבר שם, הפעלה מוגברת או מוגבלת זה רק עניין של החלטה, לא של יכולת.
מה באשר לזרוע הלבנונית/סורית? ספק אם בצוק העתים במשבר הנוכחי, תבקש איראן לפגוע בישראל דרך חיזבאללה או בעזרת אחת המיליציות השיעיות שהוצבו על ידה בסוריה. כל אחת מהפעולות הללו יכולה להיתקל בתגובה חריפה של ישראל. הגורמים המרסנים במקרה הזה חזקים מאד.
את הקלף הלבנוני איראן שומרת ליום פקודה, אם וכאשר מישהו יחליט לתקוף את מתקני הגרעין שלה. פעולה מהשטח הסורי תכניס את איראן למתח לא רצוי עם הרוסים ומי שיכול לשלם את המחיר על כך הוא נשיא סוריה באשר אל-אסד, שיאבד נכסים בתקיפה ישראלית.
זרוע אסטרטגית נוספת שעומדת לרשות האיראנים היא רשת תאים רדומים שהוקמו בעולם, בשיתוף עם ארגון חיזבאללה הלבנוני. הרשת הזו פרוסה בדרום אמריקה, מרכז אמריקה (ונצואלה), חלקים נרחבים באפריקה (וכך גויס השר לשעבר גונן שגב בניגריה), וחלקה גם באירופה.
הנחת היסוד של ארגוני הביון בעולם היא שכל שגרירות איראנית מהווה בסיס פעולה/הפעלה של משמרות המהפכה.
הדוגמה הטרייה ביותר היא מעצרו בגרמניה של "דיפלומט" איראני שהוצב בשגרירות באוסטריה. אותו פעיל נעצר ביולי 2018, עם מטעני חבלה שהיו מיועדים לחולייה איראנית/בלגית. המטרה שנבחרה אז הייתה כינוס גדול של האופוזיציה האיראנית בפריז.
ההערכה כיום היא כי איראן, בשלב הזה של המשבר, לא תמהר להוציא לפועל פיגוע באירופה. טהרן צריכה בימים אלה את צרפת, גרמניה ובריטניה כגורם ממתן ומתווך מול ארצות הברית בעניין הסכם הגרעין.
גם כך נראה שהתגובה הנחרצת של אירופה על הודעת הנסיגה האיראנית החלקית מהסכם הגרעין, הפתיעה את שלטון האייתולות.
בהבנת הגורמים המרסנים את הפעילות האיראנית נשאלת השאלה, מי באמת מקבל שם את ההחלטות האסטרטגיות? המנהיג העליון עלי חמניאי? או שמא זה מפקד גיס "קודס" סולימאני? או מפקד משמרות המהפכה חוסיין סלאמי? ובהקשר הזה, גם לא ברור עד כמה נשמעת דעתם של המתונים/רפורמיסטיים כמו הנשיא חסן רוחאני ושר החוץ מוחמד זריף.
לכן, כשמביטים לעת עתה על התמנון האיראני, נראה כי השיטה שנבחרה – פעולה מתחת לרדאר בשטח הריבוני של ערב הסעודית – היא בבחינת הפתרון המושלם להעברת המסר מבלי לשלם מחיר מיידי.
חיל האוויר הקים מערך הגנה קרקעי כדי להגן על בסיסי החיל ועל הכוחות, כך דיווח הערב אור הלר בחדשות 13.
במתקפה שביצע ב־7 באוקטובר 2023 חמאס תכנן להגיע לבסיסים של החיל בדרום הארץ ולפגוע במטוסים על הקרקע.
לאחר שנכנס לתוקף האיסור ההולנדי על יבוא מוצרים מעסקים ישראליים בגדה, במזרח ירושלים וברמת הגולן, הודיע משרד החוץ להולנד כי האישורים הדיפלומטיים שהנפיקה ישראל לדיפלומטים ההולנדים המשרתים ברמאללה יפקע בתוך שבעה ימים, וכך גם החסינויות והזכויות הנלוות אליו.
"לאור כניסתו לתוקף בשבוע שעבר של צו האוסר על יבוא וסחר במוצרים מיהודה ושומרון, מזרח ירושלים ורמת הגולן, הודענו הערב לשגרירות הולנד בישראל, כי על הדיפלומטים ההולנדים הפועלים ברמאללה להחזיר בתוך 7 ימים את התיעוד הדיפלומטי שהונפק להם על ידי ישראל. בתום תקופה זו – יפקעו החסינויות והזכויות שהוענקו להם על ידי מדינת ישראל במסגרת זו", כתב שר החוץ גדעון סער ברשת X.
"ככל שהולנד מעוניינת להמשיך ולייצג האינטרסים שלה מול הפלסטינים, היא יכולה לעשות זאת משטחי הרשות הפלסטינית ולא משטחה של מדינת ישראל", הוסיף.
בחודש שעבר הרחיקה ישראל את הנציגות ההולנדית ממרכז התיאום הבינלאומי לרצועת עזה בקריית גת, לאחר שממשלת הולנד הודיעה על איסור סחר עם ההתנחלויות.
סער כתב: "כזכור, בחודש שעבר הרחקנו את הנציגות ההולנדית ממרכז התמיכה הבינלאומי לעזה הפועל מקריית גת בעקבות פעילות ממשלת הולנד נגד ישראל".
"אני חוזר ומדגיש, כי ישראל לא תעבור לסדר היום על מהלכים שנועדו לפגוע בה. כל מדינה שתפעל באופן עוין וחד צדדי נגד ישראל – תאבד מהשפעתה ומהרלוונטיות שלה באזור", הוסיף.
סער גם האשים את מדיניות ממשלת הולנד בכך שהיא מלבה אנטישמיות במדינה. "כמו כן, אני מדגיש את הצורך הדחוף לטפל באנטישמיות ובהסתה הגואה בגלוי ברחובות הולנד. לא רק שאנטישמיות והסתה גלויה זאת אינה זוכה לטיפול משמעותי, אלא שמדיניותה האנטי ישראלית של ממשלת הולנד – מזינה אותה".
שחקני נבחרת אירלנד בכדורגל הרכינו את ראשיהם בשעה שנוגנה "התקווה", לפני שהחל משחקם נגד נבחרת ישראל.
הכדורגלנים האירים עלו למגרש שעל זרועותיהם סרטים שחורים במחאה על ההרג הנרחב ברצועת עזה.
בשל סירובה של אירלנד לארח את המשחק בתחומה, הוא מתקיים בדברצן שבהונגריה.
בתום פחות מעשרים דקות הנבחרת האירית הבקיעה שני שערים ועלתה ליתרון 2:0 על נבחרת ישראל.
ראש הממשלה בנימין נתניהו נפגש היום עם נשיא האמירויות, מוחמד בן זאיד, באבו דאבי, כך דיווח הערב ירון אברהם בחדשות 12 על סמך דבריהם של שני גורמים.
נתניהו המריא בשעות הבוקר במטוס פרטי ושהה במדינה לאורך היום.
הפגישה התקיימה על רקע הדיווחים שלפיהם מוחמד בן זאיד מסר לנתניהו אזהרה לפני הטבח שביצע חמאס.
ראש הממשלה בנימין נתניהו הנחה את המחלקה הבינלאומית במערך הייעוץ והחקיקה שבמשרד המשפטי וצוות בין־משרדי לגבש תשתית משפטית נגד נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן, שאיתה ניתן יהיה לפנות לבית הדין הפלילי הבינלאומי שבהאג, כך דיווח הערב אבישי גרינצייג ב־i24NEWS.
ההנחיה ניתנה לאחר שארדואן הודיע שפנה לאינטרפול במטרה לקדם את מעצרו של נתניהו.
המידע שנאסף, או שייאסף, אמור לעסוק בפגיעה במיעוט הכורדי ובתמיכה בחמאס.
ישראל לא בהכרח תשאף להגיש בפועל את התיק שתגבש לבית הדין, אך הוא יוכל לשמש אותה כדי להרתיע את טורקיה מלפעול נגד ירושלים.
ראש הממשלה ומשרד המשפטים סירבו למסור תגובות.
בנאום באו"ם הציג נתניהו את קטאר כאחד האיומים המרכזיים על ישראל: מדינה שמשקיעה מיליארדים בהפצת תעמולה אנטי-ישראלית, מממנת גופים ואמצעי תקשורת העוינים את ישראל ומארחת את הנהגת חמאס.
אלא שבמקביל למתקפה החריפה על קטאר בזירה הבינלאומית, בסביבתו הקרובה של נתניהו התנהלה פעילות הקשורה לקידום האינטרסים של קטאר: יועצו הקרוב יונתן אוריך קיבל, לפי ממצאי החקירה שפורסמו, כ-18 אלף דולר בחודש במסגרת פרויקט השפעה תודעתי שנועד לקדם את תדמיתה של קטאר (פרשת קטארגייט).
אורי טל טנא עובד 25 שנים בחברת פינטק מובילה, עם התמחות מתמטית ופיננסית. בעל טור בעיתון "כלכליסט" מאז היווסדו. כותב בעיקר בתחום שוק ההון. בוגר תואר שני בכלכלה מאוניברסיטת תל אביב.
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
יש סרטים שמספרים סיפור, יש סרטים שהסערה הציבורית סביבם הופכת בעצמה לסיפור, ויש סרטים שהם גם וגם. סרטם התיעודי של יובל אברהם ורחל שור, "נז"א – נזק אגבי", שזכה בפרס בפסטיבל ונציה, הוא מן הסוג האחרון.
הסרט, המבוסס על עדויות אנונימיות של 24 חיילים וקציני מודיעין ששירתו בעזה, אינו עוסק רק בתוצאות ההפצצות, אלא במנגנון שקדם להן: באיסוף המידע, בבחירת המטרות, בהערכת מספר האזרחים שעשויים להיפגע ובשאלה מה נחשב ל"נזק אגבי" מוצדק. אולם נדמה כי הסערה הציבורית שהתעוררה סביב הסרט מחמיצה את השאלה העמוקה שהוא מציב בפני החברה הישראלית.
ד"ר עופר חן הוא בוגר החוגים להיסטוריה, פילוסופיה ותלמוד ובעל פוסט דוקטורט במשפטים מאוניברסיטת תל אביב. ספריו ומחקריו מקיפים נושאים רבים ומגוונים, החל מחקר המשיחיות היהודית, היסטוריה של המשפט הישראלי וכלה בספרות מודרנית ותולדות ההלכה. משמש כחוקר במכון לחקר התפוצות באוניברסיטת תל אביב ובמכון ליאו בק, ירושלים. חבר אגודת הסופרים.
הכותב כנראה לא יודע מה זאת לחימה בשטח אורבני או שלא עשה שירות צבאי. בכל מלחמה שהייתה במאה ה-21 נפגעו אזרחים. שאל את 40000 האזרחים שנהרגו באפגניסטאן או בעירק כנז"א של ארה"ב והקואליציה נגד דאעש. כמובן זה בנוסף 40-60 אלף מחבלים שחוסלו בכל אחת מהמלחמות. יש גם נז"א סוביטי ונז"א אוקראיני. אני לא מדבר על מדינות באפריקה או באסיה ששם אין בכלל מושג כזה. צבאות מודרניים מגדירים לחימה אורבנית כיחס בין חמוש/לוחם ללא מעורב. יחס של 1:3 – 1:5. המלחמה בעזה אינה שונה מכך ונמצאת ברף התחתון של נז"א רף מוסרי מאוד של 1:2. על כל מחבל הרוג יש עוד שני לא מעורבים מתים. דווקא השימוש במושג הזה מראה את הרגישות הצבאית לחיי אדם ובמיוחד בצה"ל שהצליחו באופן יחסי לפגוע במינימום לא-מעורבים.
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
| כן | 67% |
|---|---|
| לא | 22% |
| לא יודע/ת | 11% |
עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית היא יסוד הכרחי לחברה חופשית ובריאה.
ישראל מתמודדת עם מתקפה חסרת מעצורים על יסודות הדמוקרטיה ועל כל המוסדות הממלכתיים שלה. ובמקביל, התקשורת הישראלית מאבדת את עצמאותה ואת יכולתה לבקר את השלטון. זמן ישראל הוכיח שאפשר גם אחרת: שניתן ליצור עיתונות חופשית, אחראית, ביקורתית ונחושה, המגינה על שלטון החוק ועל זכות הציבור לדעת.
תמיכתכם תאפשר לנו להמשיך לפרסם תחקירים, ניתוחים וכתבות עומק הנשענים על עובדות, ועל עבודה עיתונאית מקצועית ויסודית.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו