מותו של ג'פרי אפשטיין, המיליארדר שהחריב חיי נערות, הוא דרמה איומה שחייבים להתעכב על משמעותה

*  *  *

החשובות ביותר הן הקורבנות, כמובן. נערות שחייהן הוחרבו. הן לא תוכלנה עוד לפרוש את סיפוריהן בבית המשפט. אך אם יבחרו לדבר בפלטפורמות אחרות, נקשיב וננסה לשתוק.

לגבי מי שנאשם בהתעללות בהן: היה עליו לעמוד למשפט. ככל שהיה מורשע, היה מקום להענישו בחומרה. כמה נורא לחשוב על מיליארדר מקושר וחזק שפוגע מינית ונפשית בנערות.

ערך חיי אדם הוא כמובן ערך עליון. מעצרו של ג'פרי אפשטיין התבקש בשל חשש המסוכנות מטעמו ובשל החשש שינסה להשפיע על עדות ועדים ובכך ישבש את הליכי המשפט נגדו. לו היה מורשע, היה מקום כאמור להטיל עליו עונש כבד של שלילת חירות.

*  *  *

אבל גם לעצור (וגם לאסיר) יש זכויות יסוד ובראשן הזכות לחיים. חייו הופקדו למשמורת בידי שירות בתי הסוהר הפדרלי בארצות הברית. אם סבל מדיכאון ונקבע שהוא אובדני לאחר ניסיון ההתאבדות הקודם שלו, אי אפשר להתחיל לתפוס בכלל את עוצמת המחדל שטמון בהימנעות משמירה עליו לאורך 24 שעות ביממה.

חוץ מזה, מותר לחשוב ברצינות ובזהירות ובלי מעטפת קונספירטיבית מנג'סת: מאחר שמשפטו של אפשטיין יכול היה להניב שמות של בכירים ומפורסמים (מחיי הפוליטיקה, הכלכלה והבידור) שנטלו חלק (לכאורה או לא לכאורה) בהחרבת חייהן של נערות – אי אפשר לשלול בדיקת קשר אפשרי בין מחדל היעדר הפיקוח בלילה הקריטי שבו התאבד אפשטיין – לבין רצונם של אנשים חזקים ובכירים ומשפיעים בסתימת פיו של הנאשם בסחר בנערות.

כל תיאורית קונספירציה שנשלפת מהשרוול בשלב הזה היא בגדר אשפה. אבל חייבת להבדק ברצינות האפשרות שאפשטיין הופקר למותו בשל רצונן של דמויות כאלה או אחרות בסכירת פיו לנצח

כמובן שטראמפ המשיך לשבור שיאים של עצמו: הציוץ שמתמקד בקשר האפשרי שבין משפחת קלינטון למותו של אפשטיין (כלומר: ניצול הטרגדיה האינסופית לצורכי הכפשה פוליטית מהסוג הכי דוחה) הוא כמובן אשפה ירודה.

כל תיאורית קונספירציה שנשלפת מהשרוול בשלב הזה היא בגדר אשפה. ודאי כשהיא בוקעת מהמקלדת של הנרקיס שעומד בראש המעצמה הכי חזקה. אבל חייבת להיות בדיקה רצינית של האפשרות שלפיה אפשטיין הופקר למותו בשל רצונן של דמויות כאלה או אחרות בסכירת פיו לנצח.

נחזור להתחלה: הכי חשובות הן הקרבנות. להן צריך לעזור. בהן יש לתמוך לאורך כל חייהן. אותן יש לעטוף בעדינות ובאנושיות. וגם את אוהביו וקרוביו של אפשטיין שלא חטאו בדבר.

עורך דין דניאל חקלאי הוא בעל משרד עריכת דין שמתמחה בייצוג בתחומי המשפט הפלילי, עבירות הצווארון הלבן, ועדות החקירה, הדין המשמעתי ולשון הרע. בן 46. נשוי ואב לשני בנים. פרסם מאמרים וכן סיפורים קצרים בכתבי עת דיגיטליים. אוהב מאד ספרות, קולנוע ומוזיקה. מוטרד מאד מהסכנות העצומות למשטר הדמוקרטי ולזכויות האדם והאזרח. מנסה לחשוב כיצד למקם את המשפט החוקתי ואת המשפט הפלילי בהקשרים סוציולוגיים, תרבותיים, פוליטיים, היסטוריים ופסיכולוגיים.