הרבָּה שירה סטוטמן והשחקן ג'ושוע מלינה (צילום: באדיבות המצולמים)
באדיבות המצולמים

שחקן הוליוודי ורבנית מוושינגטון מדברים על הכול בפודקאסט חדש

בעקבות מגפת הקורונה, רבנית של בית כנסת בוושינגטון, שירה סטוטמן, וכוכב הסדרה "הבית הלבן", ג'ושוע מלינה, החליטו ליצור הסכת משותף, בו הם דנים בשאלות חיים מזווית יהודית, אבל מדגישים בריאיון לזמן ישראל: "לא מדובר בקורס יהדות למתחילים"

אם תהיתם איך געפילטע פיש הפך למה שהוא או למה זה בסדר להשתמש במילה "גויים" – אז ההסכת "חוּצפוֹד!" (!Chutzpod) הוא בדיוק בשבילכם. מדובר בהסכת (פודקאסט) שבועי שבו השחקן ג'ושוע מלינה והרבָּה שירה סטוטמן דנים בשאלות חיים, קטנות כגדולות.

"היה לג'וש משפט גדול: אנחנו רוצים לעניין כל מי שמרגיש זמזום טורדני במוח", אומרת סטוטמן לזמן ישראל בשיחת וידיאו משותפת עם מילנה. "אני חושבת שלג'וש ולי יש כוחות על – אנחנו מסוגלים לדון בנושאים רציניים ולדבר על רעיונות ברצינות, אבל בצורה קלילה שיכולה להיות מזמינה לכולם".

אף על פי שלכל אחד מהצמד היה מסלול קריירה שונה – מלינה כשחקן שכיכב בסדרות "הבית הלבן", "המפץ הגדול" ו"חסרי בושה"; וסטוטמן כרבה המייסדת של בית הכנסת "Sixth and I" בבירה וושינגטון – שניהם נוהגים להיעזר בכתבים ובמסורות יהודיים כדי לחשוב על נושאים עכשוויים.

בפרק הראשון בהסכת, שעלה ב־7 בינואר, למשל, סטוטמן ומלינה דנו בשאלה מה, או מי, נחשב ל"אחר", זאת על רקע ציון שנה להסתערות על הקפיטול. הם שוחחו על פרשת "בוא" ודנו איך היא מציגה תקשורת בין אנשים. בתוך כך, הם התעמקו בחשיבות שבהקשבה לבעלי דעות אחרות. הם גם דנו באהבתם לתוכניות ריאליטי, וסטוטמן הציעה שינסו להתקבל ל"מירוץ למיליון".

בהסכת ישתתפו אורחים שונים – בדרנים, סופרים ופוליטיקאים – והוא מיועד לכולם, ללא הבדלי דת או רמת אדיקות – גם לתלמידי בית ספר לעברית וגם למי שמעדיפים לבלות בשופינג על פני ביקור בבית הכנסת.

"אנחנו רוצים להגיע מעבר לקהילה היהודית, לכל מי שיש לו חבר, אדם יקר או בן זוג יהודי, או אפילו פשוט לבן דת אחרת או לחסרי דת בכלל. אנחנו מנסים להגיע לכל מי שיש לו עניין כלשהו בדרך שבה יהודים מסתכלים על העולם ועל החיים", אומר מלינה, שלמד שמונה שנים בבית ספר דתי בווסטצ'סטר, ניו יורק.

אז אתם שואפים להגיע ליהודים וללא יהודים כאחד.
מלינה: "זו אכן רשת רחבה מאוד. זה מאתגר להישאר מעניינים בשביל כל מי שתיארנו עכשיו. כשפיתחנו את ההסכת, מגוון אנשים מכל מיני רקעים נתנו לנו משוב. השאלה שחזרה ועלתה הייתה כמה יהודי אנחנו רוצים שההסכת יהיה. כמה נגישים החומרים האלה? האם נאבד אנשים אם נעשה אותם יותר נגישים, האם נאבד אנשים אם נעשה אותם פחות נגישים?

"השאלה שחזרה ועלתה הייתה כמה יהודי אנחנו רוצים שההסכת יהיה. כמה נגישים החומרים האלה? האם נאבד אנשים אם נעשה אותם יותר נגישים, האם נאבד אנשים אם נעשה אותם פחות נגישים?"

"למדתי בישיבה אורתודוקסית. אני לא מומחה ליהדות, אבל אני בהחלט מכיר את הכתבים. אמרתי שוב ושוב לרבנית שאני רוצה שזה יעניין אותי. אני רוצה לוודא שאני לומד מזה. לא רצינו לעשות מזה 'לימודי יהדות למתחילים' או לחזור על מה שהמאזינים אולי למדו במקום אחר".

שירה סטוטמן (צילום: באדיבות Sixth and I/ באמצעות JTA)
שירה סטוטמן (צילום: באדיבות Sixth and I/ באמצעות JTA)

סטוטמן: "הקהל הכי גדול הוא באמת אנשים שיש להם שאלות על המשמעות של להיות חי. אז אם אתה אדם שהוא 100% בלתי רוחני – ויש הרבה אנשים כאלה בעולם – או אם אתה שמח לחיות את היומיום שלך ולא לחשוב איך אתה יכול לעשות דברים אחרת, או איך אתה יכול לחולל שינוי – אז ההסכת הזה לא בשבילך.

"יחד עם זאת, יש אנשים שעומדים ממש בפתח האוהל שאנחנו מנסים לבנות, ולא בטוחים אם הם רוצים להיכנס. ראיתי איך ג'וש מתקשר עם כמה אנשים בטוויטר, שצייצו שהם הקשיבו לפרק הראשון שלנו ובקושי הבינו מה הולך שם, אבל הם יחזרו".

מלינה: "אני זוכר. הגבתי למישהו ואמרתי, 'תחזיק מעמד, אנחנו נשתפר'. כי זה לא התפקיד שלהם, זה התפקיד שלנו לעשות את זה מעניין ומובן למאזינים".

בטוויטר אתם מקבלים פידבק אינסופי – חלקו רצוי וחלקו בלתי רצוי. לכמה מזה אתם מתייחסים?
מלינה: "זה חלק מהעבודה. אני פיתחתי עור של פיל כך שאני לא רק חסין לפידבק שלילי, אני מחפש אותו. זה מרומם אותי. אני באמת זן נדיר. לפני כמה זמן, הרבָּה, המפיק האחראי טים שרוב ואני היינו בשיחת זום, והקראתי הודעת אימייל שקיבלתי על ההסכת, שהייתה מאוד שלילית.

ג'ושוע מלינה חותם את שמו על הקיר של בית הכנסת ההיסטורי Sixth and I בוושינגטון הבירה, בערב חג השבועות 2016 (צילום: באדיבות Sixth and I/ באמצעות JTA)
ג'ושוע מלינה חותם את שמו על קיר בית הכנסת ההיסטורי "Sixth and I" בוושינגטון הבירה, ערב חג השבועות 2016 (צילום: באדיבות Sixth and I/ באמצעות JTA)

"ראיתי את פניה של הרבָּה נופלים. אז אמרתי, לא, זה מצוין, זה אומר שאנחנו פרובוקטיביים. אם מישהו שונא אותך זה אומר שאתה לפחות עושה משהו מעניין. האדם הזה לא רק שנא את זה, הוא התיישב כדי להביע מה הוא לא אהב בזה, ובסוף האימייל הוא גם כתב, 'אני אשמח להיות אורח בתוכנית שלכם'.

"אני חושב שלהתעלם מפידבק זאת גישה טובה אם זה חלק מהדרך שלך לדאוג לעצמך, אבל זאת לא הדרך שלי. אני אוהב לשמוע איך אנשים מגיבים – בין אם זה טוב או רע".

סטוטמן: "אם מישהו מגיב, 'לא הבנתי חלק מהדברים שאמרתם', אנחנו באמת לוקחים את זה לתשומת לבנו. אבל אני חושבת שדברי השנאה, תגובות השנאה – שאין לנו מה לעשות איתן – אנחנו צריכים להתעלם מזה".

אם מדברים על שנאה, בפרק האחרון שלכם דיברתם על פרשת "בוא", וניהלתם שיחה על הנטייה להתייחס לאנשים מסוימים כ"אחרים". סטוטמן, את דיברת על הצורך להתנגד לנטייה הזאת, ומלינה, אתה דיברת על הקריאה של אלוהים להכות באויב. את מי, או את מה, אתם מחשיבים היום לאויבים?
סטוטמן: "אני חושבת שהמילה אויב היא מילה חזקה מאוד, אבל יש תשובה ברורה אחת – 'העליונות הלבנה' והאופן שבו היא פועלת במדינה שלנו, הן בצורה מפורשת והן בצורה מערכתית".

הפגנה נגד תנועת העליונות הלבנה הגזענית באטלנטה, 2017, ארכיון (צילום: AP Photo/Todd Kirkland)
הפגנה נגד תנועת "העליונות הלבנה" הגזענית באטלנטה, 2017, ארכיון (צילום: AP Photo/Todd Kirkland)

מלינה: "קשה לענות על זה, אבל אני חושב שהשאלה היא חשובה. בפרק הבא שישודר, הרבָּה אומרת שייתכן שאנחנו הולכים לגעת באנטישמיות בכל פרק. היא אמרה את זה די בצחוק, אבל אני אמרתי, כן, אני חושב שזה הולך לקרות, כי אין מחסור בזה אף פעם.

"אנטישמיות קיימת כבר הרבה מאוד שנים ולא נראה שהיא הולכת להיעלם. אבל חשוב להבין מה באמת אנטישמי, כי ברגע שאתה מתחיל לחפש את זה, אתה מוצא את זה בכל מקום"

"אנטישמיות קיימת כבר הרבה מאוד שנים ולא נראה שהיא הולכת להיעלם. אבל חשוב להבין מה באמת אנטישמי, כי ברגע שאתה מתחיל לחפש את זה, אתה יכול למצוא את זה בכל מקום.

"חשוב להבחין מה מהווה איום רציני, מה נובע מסתם בורות ומה אולי אפילו בכלל לא אנטישמי. זה נהיה מעורפל כשמדובר בביקורת על ישראל, כי צריך לעשות הבחנה בין ביקורת לגיטימית לבין כזאת שהרבה פעמים נגועה באנטישמיות".

ברקע עליית האנטישמיות, החששות לגבי עתיד הדמוקרטיה בארצות הברית, מגפת הקורונה וזן אומיקרון – אתם חושבים על ההסכת כמפלט אסקפיסטי?
סטוטמן: "חשבתי על זה אתמול בלילה לפני שנרדמתי. לא הזכרנו את הקורונה בכלל בפרק של השבוע, או של השבוע שעבר. תהיתי אם אנחנו צריכים להוסיף נספח שאומר שאנחנו יודעים שהאומיקרון מאיים עלינו, או שאנחנו צריכים להכניס קטע של תפילת 'מי שבירך', שבו אנחנו מתפללים בשביל אנשים, וחשבתי, את יודעת, זה בסדר להיות, כמו שאמרת, מקום מפלט.

חרדים מתפללים בניו יורק בתקופת הקורונה, בהתאם להנחיות שמירת המרחק. למצולמים אין קשר לנאמר בכתבה (צילום: AP Photo/Mark Lennihan)
חרדים מתפללים בניו יורק בתקופת הקורונה, בהתאם להנחיות שמירת המרחק. למצולמים אין קשר לנאמר בכתבה (צילום: AP Photo/Mark Lennihan)

"זה בסדר פשוט לקחת רגע מחוץ לזמן שבו אנחנו מדברים על עצים ואז פונים לנושאים קשים ואחר כך חוזרים לצחוק. כן, יש הרבה דברים לדאוג לגביהם בעולם הזה. יש גם הרבה דברים לשמוח עליהם. זה לא שאנחנו צריכים לעצום את העיניים לנוכח כל הדברים האיומים בעולם הזה, אלא שאנחנו לא צריכים לעצום את העיניים לנוכח כל היופי".

מלינה: "אחד הדברים הכי טובים שעשיתי למען עצמי במהלך המגפה היה שהסכמתי לעשות את ההסכת, כי בהתחלה דחיתי את ההצעה. לא ידעתי אם אני מסוגל להתחייב לדבר הזה ברמה הנדרשת.

"ואז אחרי כמה ימים חזרתי בי ואמרתי, אם עוד לא מצאתם מישהו אחר, אני רוצה לשנות את דעתי. אני רוצה לעשות את זה. משהו בי הבין שאני אקבל משהו מהתהליך של ניהול שיחות עם הרבָּה מדי שבוע.

"בדיוק אמרתי היום לאימא שלי שאני לומד הרבה מהרבָּה שירה. בתור יהודי שמתגאה בקיום חיים יהודיים משמעותיים, אני לא מקיים קשר קבוע עם התורה. עכשיו אני עושה את זה עם מורה מדהימה. אני לומד ואני נתמך רגשית מהשיחות האלה. אני לא יכול להאמין שכמעט סירבתי להזדמנות הזאת".

סטוטמן: "ברגע שהוא השיב בחיוב, התקשרנו לשרה סילברמן ואמרנו, 'אנחנו מצטערים'".

הקומיקאית שרה סילברמן נואמת ביום הראשון של הוועידה הדמוקרטית הלאומית בפילדלפיה, 25 ביולי, 2016 (צילום: Chip Somodevilla/Getty Images/AFP)
הקומיקאית שרה סילברמן, 25 ביולי, 2016 (צילום: Chip Somodevilla/Getty Images/AFP)

מלינה: "אני לומד ואני נתמך רגשית מהשיחות האלה. אני לא יכול להאמין שכמעט סירבתי להזדמנות הזאת". סטוטמן: "ברגע שהוא השיב בחיוב, התקשרנו לשרה סילברמן ואמרנו, 'אנחנו מצטערים'"

איך אתם ניגשים לשאלות של אמונה, של מה זה אומר להיות יהודי ומה ההבדל בין תרבות לדת?
סטוטמן: "אני חושבת ששאלת האמונה, שחייה אצל הרבה יהודים באמריקה של היום, מתמקדת בהאם אני מאמין באלוהים ואם כן, איזה אלוהים זה ולמה קורים דברים רעים לאנשים טובים.

"אני חושבת ששאלת המשנה היא, מהי יהדות? בעיקר בשביל מי שחיים במדינה נוצרית. אנשים חושבים על היהדות כעל דת כמו הנצרות. אז יש שאלות של אמונה, אבל יש גם שאלות כמו מה זה אומר להיות יהודי כשהיהדות לא עולה בקנה אחד עם הנצרות.

"אני באמת מקווה שאנחנו מרחיבים את ההבנה של מה זה אומר לפקפק באמונתך, לשאלות של פרקטיקה, לשאלות של סטטוס. מה זה אומר לחיות חיים יהודיים אבל לא להיות בן לאם יהודייה או לאב יהודי או להורים יהודיים בכלל – כל אלה הן שאלות של המאה ה־21 שאנחנו מתחבטים בהן".

האם הייתם אומרים ששניכם לומדים זה מזה?
סטוטמן: "אם את מקשיבה לפרק הראשון, לפחות פעמיים או שלוש ג'וש לוקח טקסט שכבר הסתכלתי עליו 75 אלף פעם בחיים שלי ושולף ממנו משהו שאף פעם לא ראיתי. זה מעיד על לימוד טוב של התורה.

"אם שיעור תורה זה רק אני, הרבָּה, שמרצה לאנשים בלי שהם מוסיפים את התובנות ואת החוויות שלהם, אז לא השגנו את המטרה. אני חושבת שהשיחות האלה עשירות פי מאה אלף בזכות העובדה שיש שני קולות שנעים קדימה ואחורה. אני חושבת שהרבה פעמים המבט החדש יורד יותר לעומק".

עוד 1,404 מילים
סגירה