JavaScript is required for our website accessibility to work properly. יהדות ארה"ב | זמן ישראל
נושא
יהדות ארה"ב
נושא
יהדות ארה"ב

ריאיון "אנו נדרשים לעבוד יחד כדי להפוך את העולם לגן עדן"

אחרי השבעה באוקטובר, התאולוגיה הפוסט־שואתית של הרב יץ גרינברג עומדת למבחן הגדול ביותר שלה ● באסופת מאמרים המשתרעת על פני 60 שנה, מסביר ההוגה בן ה־93 כיצד השואה שינתה את מערכת היחסים שלנו עם אלוהים, וטוען כי משימתה ההיסטורית של ישראל היא לא רק לשגשג, אלא ללמוד כיצד להפעיל כוח מבלי להקריב את כבוד האדם

לכתבה המלאה עוד 2,312 מילים ו-1 תגובות

החוק שנועד למנוע הכרה ביהדות של אלפי גרים לא עבר, אך האיום נשאר

הצעה לתיקון בחוק השבות שנועד לקבוע כי רק מי שהתגייר "כהלכה" ייחשב יהודי לצורכי עלייה וקבלת אזרחות עלתה לדיון בוועדת השרים לענייני חקיקה בחודשי כנס הקיץ האחרון של הכנסת ה-25, בין מאי ליולי 2026. ההצעה לא הגיעה לדיון בכנסת.

ההצעה מיועדת למנוע מאלפי יהודים שהתגיירו בישראל במסגרות שאינן מוכרות על ידי הרבנות הראשית את ההכרה ביהדותם. אי-הכרה ביהדותם עלולה למנוע מהם לקבל אזרחות ישראלית, למנוע את עליית ילדיהם ובני זוגם לארץ במסגרת חוק השבות ולמנוע מהם את הזכות להינשא בישראל ולהיקבר בקבורה יהודית.

אבי בן הר הוא טכנולוג בהכשרתו, ויזואליסט בנשמתו. ציוני אופטימיסט וחוקר עולמות שלא מפסיק לתהות. "פשטות היא התחכום העילאי" - לאונרדו דה וינצ'י.

הוסיפו את זמן ישראל כמקור מועדף בגוגל
תכנים המתפרסמים בזירת הדמוקרטיה של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הכותב/ת וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
2

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
היהדות לא שייכת לחרדים ולא לטאליבן היהודי. החילונים והרפורמים הם הרוב המוחלט של יהודי העולם וכדי שיבינו את זה יש למנות גם רב ראשי רפורמי ורב ראשי חילוני. לאחר מכן להוציא את החיתון הגרוש... המשך קריאה

היהדות לא שייכת לחרדים ולא לטאליבן היהודי. החילונים והרפורמים הם הרוב המוחלט של יהודי העולם וכדי שיבינו את זה יש למנות גם רב ראשי רפורמי ורב ראשי חילוני.
לאחר מכן להוציא את החיתון הגרושין והקבורה מידי האורתודוקסיה ולאפשר אלטרנטיבה אזרחית שלהם.

מבלי להביע דעה לגופו של עניין הרי שבג''ץ שינה את הסטטוס קוו בישראל והחוק לא ניסה לבצע מהפכה אלא להחזיר את מה שהיה מוסכם בארץ עד אותו בג''ץ. דבר נוסף, הרעיון שיהודים הגרים בחו''ל יחליטו... המשך קריאה

מבלי להביע דעה לגופו של עניין הרי שבג"ץ שינה את הסטטוס קוו בישראל והחוק לא ניסה לבצע מהפכה אלא להחזיר את מה שהיה מוסכם בארץ עד אותו בג"ץ.
דבר נוסף, הרעיון שיהודים הגרים בחו"ל יחליטו על חקיקה בישראל ובכלל זה על חוק השבות לא נקיה אף היא מספקות בעיני. האם הם יהיו מוכנים לקבל התערבות שלנו בגיורים אצלם? נניח, האם יהדות ארה"ב הרפורמית תהיה מוכנה לקבל – בהקבלה לדרישתה כאן – שאסור להם לחתן יהודי עם גוי והאיסור הוא על מנת ובכדי לשמור על איזו אחדות בעם ישראל או שהדרישה היא חד צדדית?

למאמר המלא עוד 955 מילים ו-2 תגובות

האובססיה האמריקאית לישראל לא מעניינת את מצביעי בחירות האמצע

סקרים בארה"ב חושפים פער עצום בין השיח הפוליטי הרותח לבין סדר העדיפויות האמיתי של האזרחים ● בעוד שמועמדים רבים הופכים את ישראל לנשק מרכזי בפריימריז, הבוחרים – כולל אלה היהודים – מתעניינים הרבה יותר בכלכלה ובהפלות

לכתבה המלאה עוד 1,391 מילים ו-1 תגובות

המותג "נתניהו" מדרדר את המותג "ישראל" – אנטומיה של קריסה שיווקית

אם נתייחס לראש הממשלה בנימין נתניהו ולמדינת ישראל כולה כ"מותגים שיווקיים", הרי ששני המותגים הללו נמצאים כיום בבעיה קשה מול "קהל היעד" שלהם – הציבור ברחבי העולם (וזאת, בלי קשר למצבו של "המותג נתניהו" מול קהל היעד המרכזי שלו – הציבור הישראלי). 

מבדיקת הנתונים עולה כי המותג "ישראל" סובל כבר שנים רבות משחיקה מתמשכת בדעת הקהל העולמית, עם עליות וירידות, וזאת, עוד לפני חזרתו של נתניהו לשלטון לשנים רבות ב-2009, וגם אחריה. 

יורם כץ הוא מהנדס מחשבים, יוצא תעשיית ההיי-טק הישראלית וכן בוגר החוגים לפסיכולוגיה ופילוסופיה באוניברסיטה העברית

הוסיפו את זמן ישראל כמקור מועדף בגוגל
תכנים המתפרסמים בזירת הדמוקרטיה של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הכותב/ת וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
למאמר המלא עוד 2,641 מילים

"הפכתם למדינה מצורעת"

ביקורו של ראש סגל הבית הלבן לשעבר בישראל חשף עד כמה הקרע עם ארה"ב כבר אינו מוגבל לנתניהו או למפלגה הדמוקרטית ● בעיניו, עליית בן גביר מסמלת שינוי עמוק בזהותה של ישראל, כזה שמרחיק ממנה גם יהודים אמריקאים ותומכים ותיקים, ושלא ייעלם בהכרח עם חילופי שלטון ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 883 מילים ו-3 תגובות

"אנחנו ברגע קיומי. עוד ארבע שנים עם הממשלה הזו, לא תהיה לנו כלכלה, לא תהיה לנו חברה"

בצל הדיווחים על הסכם קרוב בין ארה"ב ואיראן, ראש הממשלה לשעבר תוקף את אסטרטגיית המלחמה המתמשכת של נתניהו ומציג את התוכנית שלו להפלת משטר האיתוללות ● הוא מזהיר מהאוטונומיה החרדית ("אנחנו בהתאבדות לאומית בהילוך איטי"), חושף את תוכניותיו למאה הימים הראשונים ("נשנה את ההיסטוריה"), ומצהיר: "יש לנו את היכולת לשנות את העתיד של ישראל לטובה"

לכתבה המלאה עוד 5,338 מילים ו-7 תגובות

"המצווה להביא ילדים עולה הרבה מאוד כסף"

שכר לימוד של עשרות אלפי דולרים לכל ילד, הוצאות עתק על מזון כשר, חתונות פאר ומגורי יוקרה סביב בית הכנסת הפכו את החיים בקהילות היהודיות אורתודוקסיות באמריקה למשקולת כלכלית אדירה ● משפחות שמרוויחות יותר מרבע מיליון דולר בשנה קורסות תחת הנטל, ומומחים מזהירים כי המעמד הבינוני האורתודוקסי עומד בפני סכנה קיומית

לכתבה המלאה עוד 3,947 מילים ו-4 תגובות

בשם הפופוליזם, לוין מתנגד למתווה הכותל שהוא עצמו קידם

שר המשפטים מחולל דרמה בממשלה ומנגח את בג"ץ על החלטה שהוא עצמו תמך בה כשר התיירות ב-2016 ● בעוד נתניהו חושש מיהדות ארצות הברית ומוועידת איפ"אק, לוין מזהה את פוטנציאל הקולות בפריימריז ובוחר להתהפך למען הבייס ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 720 מילים ו-1 תגובות

בציפורני קדחת בקתה

הארכיון של רוןזמן ישראל נובר בארכיון של העיתונאי הוותיק רון מיברג ומפרסם מחדש מבחר מכתבותיו, שקריאה בהן היום מספקת פרספקטיבה איך הגענו עד הלום ● והשבוע: בחזרה למשבר שעבר מיברג לאחר התאבדותו של האנטר תומפסון, האיש שבעקבותיו הגיע לעיתונות ושמותו סימל עבורו את גסיסת המקצוע, וכיצד דווקא הקהילה היהודית המדולדלת אך העיקשת במיין הוציאה אותו מן הבקתה

לכתבה המלאה עוד 1,786 מילים
מצב הרוח
שיחה עם הסופר והמתרגם ראובן (רובי) נמדר

"היום אני מרגיש פחות בבית ממה שהרגשתי שלשום"

"אף פעם בחיי לא הרגשתי את ניסור כנפי ההיסטוריה כמו שאני מרגיש עכשיו" ● הסופר והמתרגם רובי נמדר חי 25 שנה בניו יורק, אבל הבחירות בעיר והגל האינטלקטואלי האנטי־ישראלי ששטף את אמריקה פרמו את אשליית הזהות הכפולה שטיפח ● בשיחה עם תמר מור סלע הוא מדבר על הסולידריות הישראלית, על יהדות אמריקאית שאיבדה את מצפן השייכות – ועל המפלט והנחמה של העברית

לכתבה המלאה עוד 2,355 מילים ו-2 תגובות
סגירה
בחזרה לכתבה

עיתונות איכותית מתקיימת בזכות קוראים שתומכים בה

תמכו בנו

עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית היא יסוד הכרחי לחברה חופשית ובריאה.

ישראל מתמודדת עם מתקפה חסרת מעצורים על יסודות הדמוקרטיה ועל כל המוסדות הממלכתיים שלה. ובמקביל, התקשורת הישראלית מאבדת את עצמאותה ואת יכולתה לבקר את השלטון. זמן ישראל הוכיח שאפשר גם אחרת: שניתן ליצור עיתונות חופשית, אחראית, ביקורתית ונחושה, המגינה על שלטון החוק ועל זכות הציבור לדעת.

תמיכתכם תאפשר לנו להמשיך לפרסם תחקירים, ניתוחים וכתבות עומק הנשענים על עובדות, ועל עבודה עיתונאית מקצועית ויסודית.