מחנה הריכוז אושוויץ (צילום: יצחק הררי, פלאש 90)
יצחק הררי, פלאש 90
מחנה הריכוז אושוויץ

עסקה עם שטן

על פי מחקר שפרסם דין רויטר בספרו "הנאצי החבוי", צבא ארה"ב חקר את אדריכל מחנות ההשמדה הנאצים הנס קאמלר ושחרר אותו לחופשי אחרי שמסר להם את סודות הטילים שפיתח ● בשנת 2012, לבקשת רויטר, משרד המשפטים האמריקאי חשף מסמכים אודות קצין האס אס, אך צנזר אותם ● בשנת 2019 למסמכים כבר לא היה זכר: "כאילו שמישהו בא וניקה את תיקי הארכיון האלה"

על פי מחקר שפרסם דין רויטר בספרו "הנאצי החבוי", צבא ארה"ב חקר את אדריכל מחנות ההשמדה הנאצים הנס קאמלר ושחרר אותו לחופשי אחרי שמסר להם את סודות הטילים שפיתח ● בשנת 2012, לבקשת רויטר, משרד המשפטים האמריקאי חשף מסמכים אודות קצין האס אס, אך צנזר אותם ● בשנת 2019 למסמכים כבר לא היה זכר: "כאילו שמישהו בא וניקה את תיקי הארכיון האלה"

על פי מחקר שערך דין רויטר – מחבר הספר "הנאצי החבוי: הסיפור שלא סופר על העסקה שחתמה אמריקה עם השטן" – אחד מפושעי המלחמה הבכירים של גרמניה הנאצית, הגנרל הנס קאמלר, סייע לארצות הברית בנושא הטילים שפיתח בתמורה לחירותו.

בתקופת הרייך השלישי, פיקח קאמלר על מערך מחנות הריכוז והיה אחראי לעיצוב ובניית כל מחנות ההשמדה, בין השאר גם את אושוויץ־בירקנאו. בהמשך פיקד גם על תוכנית "הנשק החשאי" של גרמניה, ואילץ עשרות אלפי פועלים לעבוד בכפייה ולחיות במפעלים תת־קרקעיים.

"ייתכן שהשואה לא הייתה כל כך 'יעילה' אלמלא קאמלר", אומר רויטר. "הוא היה חלק אינטגרלי באבולוציה של רצח המונים"

"ייתכן שהשואה לא הייתה כל כך 'יעילה' אלמלא קאמלר", אומר רויטר. "הוא היה חלק אינטגרלי באבולוציה של רצח המונים". במשך עשורים הניחו שקאמלר התאבד או נהרג זמן קצר אחרי שחרור מחנות הריכוז באפריל 1945. בספרו מוכיח רויטר שקאמלר "נמסר" לרשויות האמריקאיות על ידי מדען הטילים ורנר פון בראון, שחשש שהסודות של קאמלר – ושל הקולגות שלו – ייפלו לידי רוסיה.

"קאמלר והאמריקאים הגיעו להסכמה שבמסגרתה הוא מסר לידיהם את אנשי צוות הטילים שלו והם בתמורה מחקו את האישומים עליו", אמר רויטר לזמן ישראל. "כחלק מהעסקה הזאת העלימו את דבר קיומו והעולם קיבל את מותו כעובדה".

"הנאצי החבוי" מאת דין רויטר (צילום: באדיבות דין רויטר)
"הנאצי החבוי" מאת דין רויטר (צילום: באדיבות דין רויטר)

רויטר טוען שקאמלר לא התאבד אלא עבר לדרום אמריקה. הוא בחן דיווחים לפיהם הוא נחקר שם על ידי חוקרים אמריקאים בכירים בנובמבר 1945. אף שפון בראון היה מומחה בתחומו, קאמלר – בתור המפקד הישיר של בראון – ידע הרבה יותר על הצוותים המוסתרים, האספקה והמסמכים.

"הידע של קאמלר היה כנראה רק יד שנייה, אבל הוא ידע איזה תחומים נחקרו וטופלו ואיפה הוחבאו המסמכים והמפעלים", נכתב בדו"ח מודיעין בריטי. "חלק מהמסמכים הוסתרו באזור הרוסי. זה היה מסוכן לנו אם הוא היה חושף בפניהם את המידע הזה".

"הוא היה השטני ביותר"

בתחילת דרכו הנאצית, קאמלר עבד על פרויקטים של בינוי לחיל האוויר. מהרגע שהצטרף למפלגה ב־1931 הפך לאידיאולוג נוקשה. ב־1934 כתב קאמלר מסה על התרחבות גרמניה לכיוון מערב, שם, לדבריו, יש צורך להשתלט על האוכלוסייה המקומית על ידי התיישבות של גרמנים אתניים. קאמלר, דוקטור להנדסה אזרחית, האמין שה"שעבוד" ידרוש רצח של 20–30 מיליון אנשים.

כדי להגדיל ולייעל את ממדי השואה, קאמלר עבר מפרויקטים של בינוי קלאסי ליישום האדריכלות של רצח העם. באופן ספציפי, כאמור, הוא פיקח על הפיכתו של אושוויץ־בירקנאו למחנה ההשמדה שבו נרצחו מיליון יהודים.

קצין האס אס גנרל הנס קאמלר (צילום: רשות הציבור)
קצין האס אס גנרל הנס קאמלר (צילום: רשות הציבור)

קאמלר היה זה שהחליט להפוך את חדרי המוות התת־קרקעיים לתאי גזים, והוסיף מעלית משא קטנה כדי להעלות את גופות הנרצחים לקרמטוריום

בזמן בניית מחנה ההשמדה בירקנאו, קאמלר – שחתימתו מופיעה על צווי העובדים – הפגין יעילות מדהימה. הוא היה זה שהחליט, למשל, להפוך את חדרי המוות התת־קרקעיים לתאי גזים, והוסיף מעלית משא קטנה כדי להעלות את גופות הנרצחים לקרמטוריום.

שום פרט בבירקנאו לא חמק ממנו – מגודל הצריפים של האסירים ועד לגדרות ההיקפיות של המחנה. קצין האס אס זכה לכינוי "ענן אבק" בשל הביקורים התכופים שלו במחנה וקצב הבנייה הלא מתפשר שלו. "העבודה שלו הועתקה בכל מקום ושוכפלה ברחבי הרייך", אומר רויטר. "הוא היה האדם השטני ביותר".

"הייתה יכולה להיות תוצאה אחרת"

אחרי שהפך את אושוויץ־בירקנאו למחנה ההשמדה הגדול ביותר ברייך, חבר קאמלר לראש האס אס היינריך הימלר כדי לייצר "נשק סודי". בסופו של דבר, תוכנית הטילים "נקמה 2", הידועה יותר כ־2-V, הפכה ליהלום שבכתר אימפריית עובדי הכפייה של קאמלר.

"הטילים היו חשובים בצורה קיצונית", אומר רויטר. "הם היו כל כך מתקדמים עד שהיה נראה כאילו הם בכלל לא שייכים לשדה הקרב של מלחמת העולם השנייה".

קצין האס אס גנרל הנס קמלר (שני מימין) וקצינים נוספים מבקרים באושוויץ (צילום: רשות הציבור)
קצין האס אס גנרל הנס קאמלר (שני מימין) וקצינים נוספים מבקרים באושוויץ (צילום: רשות הציבור)

אורך הטילים הגיע ל־14 מטרים והם יכלו להגיע לטווח של 320 קילומטר, כלומר לצאת מחוץ לאטמוספירה בצפון צרפת ולנחות בלונדון בפיצוץ מבעית. מהירות הטילים הייתה על־קולית והם יוצרו בהמוניהם.

למזלן של בנות הברית, הטילים לא היו מוכנים לשימוש עד אוקטובר 1944 – ארבעה חודשים בלבד אחרי שפלשו לגרמניה. המערכת הנאצית תיעדפה יותר מדי פרויקטים במקביל כדי לוודא שלפחות חלק מהם יצליחו להמריא.

"ידענו שהגרמנים בוחנים את הטילים האלה", אומר רויטר. "אם הם היו יכולים להביא אותם לשיגור מבצעי, ייתכן שהמלחמה הייתה מסתיימת בתוצאה שונה לגמרי"

"ידענו שהגרמנים בוחנים את הטילים האלה", אומר רויטר. "אם הם היו יכולים להביא אותם מבצעי בזמן, ייתכן שהמלחמה הייתה מסתיימת בתוצאה שונה לגמרי".

לונדון אחרי התקפת טיל 2-V מגרמניה, 1944 (צילום: רשות הציבור)
לונדון אחרי התקפת טיל 2-V מגרמניה, 1944 (צילום: רשות הציבור)

"מישהו ניקה את המסמכים"

במסגרת "מבצע מהדק נייר", ניסו הרשויות האמריקאיות לשבות מומחים טכניים מגרמניה כדי להיעזר בהם כדי לקדם את תוכנית החלל. כ־5,000 מדענים וטכנאים גרמנים הובאו לארה"ב במסגרת המבצע שהחל ב־1945, ביניהם "כמה אנשים בעייתיים ביותר שהיו מעורבים בשואה ובעבודות כפייה".

למרות הבעייתיות, גיוס מומחי טילים כמו ורנר פון בראון נחשב לחיוני בתקופה בה המתח מול ברית המועצות גאה. מדענים גרמנים עזרו לארה"ב לבנות טילים בליסטיים בין יבשתיים (ICBM) ובסופו של דבר – לנחות על הירח לפני רוסיה.

ברקע ההיסטוריה שלו בבנייה ובפיתוח מחנות השמדה, קאמלר מעולם לא היה מועמד ל"שיקום" בארה"ב. רויטר מאמין שקאמלר נתן לכוחות האמריקאים את מה שהם רצו ואז הורשה לברוח ב"נתיבי העכברושים" הידועים לשמצה, באמצעותם ברחו אלפי פושעי מלחמה מאירופה לארגנטינה ולמדינות אחרות.

ורנר פון בראון והנשיא האמריקאי ג'ון פ. קנדי בשיגור טיל (צילום: רשות הציבור)
ורנר פון בראון והנשיא האמריקאי ג'ון פ. קנדי בזמן שיגור טיל (צילום: רשות הציבור)

"יש גם אפשרות שהוא שימש כנכס מודיעיני באירופה, כמו קלאוס ברבי ואנשים אחרים בהם השתמשנו ואז העברנו הלאה", אומר רויטר ומוסיף שלא המוסד ולא מרכז שמעון ויזנטל ניסו לתפוס את קאמלר.

בשנת 2012, מחלקת המשפטים של ארצות הברית אישרה את בקשתו של רויטר לחשוף מסמכים הקשורים בקאמלר. בעקבות כך הוא קיבל מסמכים "משוחרים מאוד".

שבע שנים אחר כך, לפני ירידת "הנאצי החבוי" לדפוס, ביקש רויטר את המסמכים פעם נוספת. נאמר לו שלממשלה אין שום מסמכים הקשורים לקאמלר. "כמו שארכיבאי אחד אמר לי, זה היה כאילו שמישהו בא וניקה את תיקי הארכיון האלה".

עוד 836 מילים
סגירה