לאחרונה, באחד מימיה של סופת כרמל, התארחתי בסלון מהודר בתל אביב וביקרתי באמצעות משקפי מציאות מדומה (VR) במחנה ההשמדה אושוויץ בירקנאו. זהו סיור בהדרכתו של הרב ישראל גולדווסר וביוזמתן של שלוש נשים חרדיות צעירות (חני קופולוביץ, מרים כהן ויוטי נוימן).
לאחרונה, באחד מימיה של סופת כרמל, התארחתי בסלון מהודר בתל אביב וביקרתי באמצעות משקפי מציאות מדומה (VR) במחנה ההשמדה אושוויץ בירקנאו
הרשמו עכשיו לניוזלטר היומי
הכיסא עליו ישבתי היה יחסית נוח, מה שאפשר לי להסתובב לכל הכיוונים ולהנות מחוויית ה-VR שמאפשרת מבט של 360 מעלות. במקביל הוגש כיבוד קל והוצע לי תה חם. אושוויץ לא הפריע.
היום, 27 בינואר יום שחרור אושוויץ, הוכרז ע''י האו''ם יום השואה הבינלאומי. דיגיטלראש מצטרפת לזוכרים – לכבוד השורדים ולזיכרון הנרצחים.
הכירו את מיזם הזיכרון הייחודי "ניצחה הרוח" סיור באושוויץ בעזרת משקפי מציאות מדומה. https://t.co/L2CIE6eDa9https://t.co/mqDbihPijS pic.twitter.com/WBPDCg3tiZ— DigitalRosh (@DigitalRoshHome) January 27, 2022
הפרויקט "ניצחה הרוח" מאפשר לבקר במחנה ההשמדה אושוויץ מבלי לצאת מהבית. ברקע דלת תא הגזים נסגרת לאיטה ונותר רק לתהות מתי תציע הטכנולוגיה למלא את תא הגזים בדמויות בשם העצמת החוויה.
בפסטיבל הסרטים האחרון בחיפה הציג ארי פולמן את סרטו המצוין "איפה אנה פרנק". בסרט קמה לחיים מאוירים קיטי, הדמות שאליה מיענה אנה פרנק את יומנה.
קיטי מבררת מה קרה לאנה פרנק, והמציאות ההיסטורית מתבלבלת עם זו המאוירת, עם זו המוזיאלית במוזאון אנה פרנק, ואפילו עם זו המודרנית בהתייחס לפליטים באירופה.
כך גם אי אפשר להגזים בבולטות שיצרו שבעים סרטוני האינסטגרם של "הסטורי של אווה" על בסיס סיפורה של אווה היימן. אלו עלו מידי שעה ביום השואה 2019 וזכו ליותר ממאה מיליון צפיות ולמעלה ממיליון עוקבים.
אנו עדים גם לייצוגי סיפוריהם של השורדים כפי שאלו מסופרים על ידי דור שני ושלישי, המעצבים את סיפור השורדים באופן נוח לאוזני השומעים וליכולותיהם.
סרטוני האינסטגרם של "הסטורי של אווה" צברו יותר ממאה מיליון צפיות ולמעלה ממיליון עוקבים. גם ייצוגי סיפורי השורדים, ע"י הדור השני והשלישי, מעצבים את סיפור השורדים באופן נוח לאוזני השומעים וליכולותיהם
הספרות האקדמית והפופולרית מרבה לציין את היתרונות של ייצוגים מודרניים של השואה. רבים מדגישים את חשיבות השימוש בניו מדיה, בקולם של צעירים ובאפשרות שאלו מזמנים בהגעה לקהלים חדשים.
בתוך בליל הייצוגים המאוד עדכניים האלה עולה בדעתי הקרון הקרוע מן ההר ביד ושם. שם מבקש המוזאון לומר למבקרים, שלא משנה עד כמה ילמדו יעמיקו ויכירו את הסיפור, לעולם לא יוכלו לדמות עצמם ישובים בתוך קרון בקר העושה דרכו מוורשה לטרבלינקה. הקרון שלא ניתן לגשת אליו מנחה ומחייב את המבקר בצניעות ובענווה כלפי הזיכרון והסיפור.
הטכנולוגיה מציעה לנו ייצוג עשיר מאוד של העבר, אבל מרחיקה אותנו מהאירועים עצמם. היא מייצרת ריבוי פנים רב וחדשני של ייצוגי הזיכרון, אך באותה עת גם מרחיקה אותנו מן העדויות עליהן היא נשענת. העושר העצום של היצירה הווירטואלית והשכפול האין סופי שלה, מעבירים אט אט את האירוע ההיסטורי לממד הבדיון, מטשטשים את הגבול בין מה שהיה לבין מה שנוצר. בין הפריטים החד פעמיים, לבין אלו שאפשר ליצור שוב ושוב ושוב.
משום כך, מתחזקת חשיבות תפקידם של מוסדות ממלכתיים העוסקים ב"שימור הזיכרון" וייצוגו. הם משמרים ומציגים את הדברים עצמם – את העובדות, את אותו זיכרון היסטורי מסורתי כפי שאנו מכירים מהימים שלאושוויץ עוד לא היה אינסטגרם.
בפיו של החת"ם סופר הפך הביטוי מן המשנה "החדש אסור מן התורה", למטבע לשון שביטא את ההתנגדות לשינוי ומאבק בכוחות הקידמה והמודרניות. קיים ערך רב בכך שנושא השואה ממשיך לעורר עניין וליצר פנים רבות וייצוגים מודרניים. מאידך, יכולות היצירה מחדש שמאפשרת הסביבה הטכנולוגית עלולות לבלבל להטות ולטשטש את הגבול שבין שימור הזיכרון ליצירתו.
העושר העצום של היצירה הווירטואלית והשכפול האין סופי שלה, מעבירים אט אט את האירוע ההיסטורי לממד הבדיון, מטשטשים את הגבול בין מה שהיה לבין מה שנוצר
תפקידם של שומרי הסף של הזיכרון הופך חשוב מאי פעם. החדש אינו אסור, אולם על המוזיאונים, הספריות ואתרי ההנצחה מוטל לוודא שגם בעוד דור, וגם באלו שאחריו, ידעו כי את הזיכרונות השאירו אחריהם בני אדם אמתיים ולא דמויות ווירטואליות. ולהבטיח שלא יהיו מי שיחשבו שלקורבנות השואה היה אינטרנט.
ד״ר גילה אורן היא ראש ההתמחות בשיווק ואסטרטגיה, הפקולטה למינהל עסקים במכללה למינהל. גילה היא מדריכת מסעות לפולין, מדריכה ביד ושם ועורכת מחקרים על תחום השואה.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם