הדמייה של מערכת הגנה מובססת לייזר (צילום: משרד הביטחון)
משרד הביטחון

בנט הכריז על מערכת הגנה מבוססת לייזר - אך היא עדיין בגדר מדע בדיוני

ראש הממשלה ניצל את בימת הכנס השנתי של ה-INSS כדי להכריז כי בתוך שנה תהיה לישראל מערכת הגנה ליירוט טילים מבוססת לייזר ● אלא שבמערכת הביטחון אומרים כי בנט הלך צעד רחוק מדי ● ישראל אומנם השיגה פריצת דרך בטכנולוגיית לייזר, אבל ניסוי של מערכת כזו יכול לקחת שנים ● פרשנות

הכנס השנתי של המכון למחקרי בטחון לאומי, ה-INSS, נחשב מסורתית לבמה חשובה להעברת מסרים. שלשום (שלישי) ניצל ראש הממשלה נפתלי בנט את הסביבה הביטחונית שהקיפה אותו ושהוא כל כך אוהב, כדי לזרוק פצצה: בתוך שנה תהיה לישראל מערכת הגנה מבוססת לייזר.

לא מעט גבות הורמו אחרי האמירה הזו, כולל של אנשי מערכת הביטחון. בנט אמנם הוסיף תנאי בלשון רפה – "בהתחלה באופן ניסיוני ובהמשך באופן מבצעי" – אבל זה לא ממש קירר את הכותרות שבאו אחר כך.

על עובדה אחת אין עוררין: ראש הממשלה הלך צעד אחד רחוק מדי עם ההצהרה הזו. ישראל אומנם השיגה פריצת דרך בטכנולוגיית לייזר, אבל ניסוי של מערכת כזו יכול לקחת שנים.

יירוט טילים ורקטות בעזרת קרן לייזר הוא ללא ספק פיתוח שמתקרב לחזון מלחמת הכוכבים. במציאות, זה אמור להיראות דומה מאד לסצנות המרשימות בסרטיו של ג'ורג' לוקאס – לוחצים על כפתור ומשהו בצד השני מתפוצץ. זה החזון, הטכנולוגיה עדיין לא שם, היא אפילו רחוקה מזה.

במציאות, זה אמור להיראות דומה מאד לסצנות המרשימות בסרטיו של ג'ורג' לוקאס – לוחצים על כפתור ומשהו בצד השני מתפוצץ. זה החזון, הטכנולוגיה עדיין לא שם, היא אפילו רחוקה מזה

ראש הממשלה נפתלי בנט נושא דברים בכנס הבינלאומי השנתי ה-15 של המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS), 1 בפברואר 2022 (צילום: חיים צח, לע"מ)
ראש הממשלה נפתלי בנט נושא דברים בכנס הבינלאומי השנתי ה-15 של המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS), 1 בפברואר 2022 (צילום: חיים צח, לע"מ)

כדי להפיל מטרה באוויר בעזרת נשק לייזר צריכים להתקיים שני תנאים בסיסיים חשובים וקריטיים: הראשון, קרן הלייזר צריכה להיות בעוצמה גבוהה ככל האפשר. השני, נחוצה מערכת מעקב מדויקת שתוכל להתביית על מטרות שנעות במהירות גבוהה.

העיקרון עובד כך: הקרן משוגרת לעבר המטרה, פוגעת בה ואז מתחילה לחמם אותה. כדי שהחימום יהיה אפקטיבי, הקרן צריכה לשהות כמה שניות על מטרה באופן מדויק מאוד וזאת כדי לחמם נקודה מסוימת. ככל שהקרן חזקה יותר, החימום נעשה מהר יותר. ככל שהיא מדויקת יותר, גוף המטרה ייפגע מהר יותר.

הקרן צריכה לשהות כמה שניות על מטרה באופן מדויק מאוד כדי לחמם נקודה מסוימת. ככל שהקרן חזקה יותר, החימום נעשה מהר יותר. ככל שהיא מדויקת יותר, גוף המטרה ייפגע מהר יותר

אלה שני המרכיבים: עוצמה ודיוק.

כלומר, כדי להפיל טיל, צריך שהקרן תפגע בגוף הטיל ותחמם מהר ככל האפשר נקודה מסוימת בו. ברגע שהמתכת מתחממת, האווירודינמיות של הגוף הטס נפגעת והוא צונח מייד לקרקע, רחוק מהמטרה הרצויה, או מתפוצץ באוויר.

כדי שקרן לייזר תהיה אפקטיבית מול טילים ורקטות, היא חייבת להיות בעוצמה של לפחות 100 קילוואט. עד היום אף מערכת מבצעית לא הצליחה להגיע לעוצמה כזו.

רק ארצות הברית מפעילה היום נשק עם עקרון דומה, אבל בעוצמה של 30 קילוואט. תותח הלייזר הזה מוצב על גבי אחת מספינות הצי האמריקני במפרץ הפרסי. המערכת מסוגלת ליירט רק מטרות שנעות לאט יחסית – כלי טיס או סירות. על טילים ורקטות אין על מה לדבר.

ראש הממשלה רמז שלשום שישראל התקרבה לסף ה-100 קילוואט ואולי אפילו חצתה אותו. אלא שמכאן ועד להכרזה מבצעית של המערכת מול פצצות מרגמה בשלב הראשון, רקטות בשלב השני וטילים בשלב השלישי – המרחק עצום.

בנט רמז שישראל התקרבה לסף ה-100 קילוואט ואולי אפילו חצתה אותו. אלא שמכאן ועד להכרזה מבצעית של המערכת מול פצצות מרגמה בשלב הראשון, רקטות בשלב השני וטילים בשלב השלישי – המרחק עצום

בשונה מטיל מיירט של כיפת ברזל, שננעל על המטרה תוך כדי מעוף ומתקן את המסלול לעברה בהתאם, קרן הלייזר היא למעשה קו ישר בלתי נראה שנמתח מהתותח הקרקעי או האווירי, עד למטרה. מספיקה עננות בינונית בדרך כדי להפחית את עוצמת הקרן ולהקשות על היירוט.

וזה רק אחד האתגרים הטכנולוגיים שעליהם המערכת צריכה להתגבר. ויש עוד הרבה אחרים. כמו, למשל, גודל תותח הלייזר ומערכות האנרגיה שמייצרות אותו. בעבר היו מספר פרויקטים שנפלו  בשל הסיבות הללו. תותח הנאוטילוס נזנח בדיוק בגלל זה – הלייזר נוצר בעזרת ריאקציה כימית מזהמת, במערכת שגודלה היה כגודל מגרש כדורגל.

תותח הנאוטילוס, 2005 (צילום: US Army Space & Missile Defense Command)
תותח הנאוטילוס, 2005 (צילום: US Army Space & Missile Defense Command)

הלייזר כיום מבוסס על סיבים אופטיים שמלופפים על גבי תופים – בדיוק כמו כבלי חשמל – אבל גם שם יש עדיין בעיות רבות, במיוחד בכל הקשור לטמפרטורה הגבוהה שנוצרת כתוצאה מייצור האנרגיה לקרן.

ואחרי שהתגברנו על זה, צריך לסנכרן את המערכת עם המכ"ם, מערכות השליטה והבקרה ולראות כיצד הן משתלבות במערך הקיים של יירוט הטילים.

בשורה התחתונה, הדרך עוד ארוכה מאד. אלא אם ראש הממשלה יודע משהו שאנחנו לא.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
ככה המערכת הבטחונית מדבררת ירידה מהעץ. מצדיקה השקעה מטומטת של עשרות מיליארדי דולרים במוצר שלא עונה על הדרישות, לא הבטחוניות ולא הכלכליות. הדרישות אף פעם לא הוגדרו. אם היו מוגדרות, כיפת ... המשך קריאה

ככה המערכת הבטחונית מדבררת ירידה מהעץ. מצדיקה השקעה מטומטת של עשרות מיליארדי דולרים במוצר שלא עונה על הדרישות, לא הבטחוניות ולא הכלכליות. הדרישות אף פעם לא הוגדרו. אם היו מוגדרות, כיפת ברזל לא עוברת את הסף גם עם אפי נווה לצידה

למעלה ממיליון איש חיים בישראל במרחק 10 ק’מ מהקו הירוק. דין נחל עוז, כדין אצטדיון טדי, מבחינת זמן ההתרעה, ויכולת ההגנה (לא קיימת). ולגבי השטחים שכן ניתנים להגנה, חישבו שעלות ההגנה בכיפת ברזל כנגד הטילים המדויקים של החיזבאללה זו הוצאה שכלכלת ארהב לא תעמוד בה

בנו כאן מערכות רב שכבתיות בלי הגדרת דרישות בטחוניות מהמערכת, בלי חישוב עלויות, ובלי יכולת להגן על רבע מתושבי המדינה

הלייזר יגיע, ויותר מהר מהקשקשנים המדבררים. יוצרים כאן מצג שווא שיטשטש את פישעי המערכת. תעשיות הנשק, וועדי העובדים, הפוליטיקאים, חותכי הקופונים… ועוד שיקולים זרים. מצגת של עיכובים, קשיים, לוח זמנים ארוך

ממליץ לפנות לאתר עמותת ’מגן לעורף’. עמותה שכוללת מאות מדענים מהתחום, בכירים לשעבר בתעשיות הנשק, מפקדים בכירים בחיל האויר, בכירים בכל זרועות מערכת הבטחון, אוסף כזה של מדענים/בטחוניסטים סביבי נושא אחד לא היה בישראל אף פעם, והם סותרים את רוב מה שקראתם כאן

גוגל: על המחדל האמיתי עודד עמיחי.
מאמר אחד = תקציר הבלגן

עוד 610 מילים ו-1 תגובות
סגירה