בני גנץ בישיבת הקבינט השבועית, ב-7 ביוני 2020 (צילום: Marc Israel Sellem/POOL)
Marc Israel Sellem/POOL

גנץ מציע לסייע לצבא לבנון, לא בטוח שהוא יכול גם לקיים

השבוע הייתה הפעם הרביעית שבני גנץ הציע לסייע לצבא לבנון, זאת בזמן שבמשרד החוץ והביטחון לא יודעים אם יוכל באמת לממש זאת ● בתוך כך, ישראל היא אחת מ־60 המדינות המשתתפות בתרגיל הצבאי הימי הבלתי־מאויש הגדול ביותר אי־פעם בהובלת ארה"ב ● במסגרתו תשתף פעולה עם מדינות שאין כרגע קשרים איתן כמו ערב הסעודית, תימן ופקיסטן ● פרשנות

הסיוע ללבנון

שר הביטחון בני גנץ נאם השבוע בכנס של המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS), ובמהלכו אמר כי בסוף חודש ינואר 2022 העבירה ישראל הצעה לסיוע לצבא לבנון. לדבריו, העביר את ההצעה דרך מפקד כוח יוניפי"ל המוצב בדרום לבנון סטפנו דה קול. זו הפעם הרביעית, בשנה האחרונה, שישראל מציעה סיוע ללבנון.

לדברי גנץ, צבא לבנון סובל ממחסור באספקה בסיסית ויותר מ־5,000 חיילים פרשו ממנו. הצעת הסיוע הראשונה ללבנון הועברה באוגוסט 2020, מייד אחרי הפיצוץ בנמל בירות שיוחס לחומרי הנפץ שהוחזקו בנמל על ידי חזבאללה.

הפיצוץ גרם נזק עצום לעיר וגורמים רשמיים בישראל פנו לגופים בינלאומיים עם הצעה לסיוע הומניטרי. גם בתי חולים ישראליים הציעו לסייע. לא ידוע אם ההצעות מומשו.

ביולי 2021 חזר גנץ על הצעתו – הפעם בעקבות המצב הכלכלי הקשה במדינה, על רקע המעורבות האיראנית באזור. אתמול הגיעה הצעה שלישית: "אזרחי לבנון אינם אויבים שלנו", כתב גנץ. לדבריו זאת הפעם הרביעית שהוא מציע סיוע מאז שנכנס לתפקידו כשר ביטחון לפני כשנה וחצי.

שלוש מההצעות היו פומביות, כולל בחשבון הטוויטר, וחלקן אף פורסמו בשפות זרות. בהצעתו האחרונה אמר גנץ כי לבנון "הפכה לאי של אי־יציבות. באופן ממוקד אנו מבקשים לסייע לצבא לבנון שסובל ממחסור באספקה בסיסית ואיבד למעלה מ־5,000 חיילים שעזבו אותו בתקופה האחרונה, מול התחזקות חזבאללה בתמיכה ישירה של איראן."

היוזמה זכתה לתמיכה פומבית של שגריר ארצות הברית בישראל, טום ניידס. "זה פשוט", כתב ניידס בטוויטר, "הצעת סיוע בזמנים קשים זה הדבר הנכון לעשות. אני מריע למאמציו של שר הביטחון גנץ".

מה עומד מאחורי ההצעות החוזרות והנשנות הללו? הן נעשות בפומבי בלי שבמשרד הביטחון או במשרד החוץ יודעים לעדכן אם יש להן משמעות כלשהי. גנץ מרבה לפרסם גם הצהרות מאיימות כלפי גורמי טרור בלבנון, בעיקר סביב ירי משם לתוך ישראל או בכל הנוגע להקשר האיראני.

מה עומד מאחורי ההצעות החוזרות והנשנות הללו? הן נעשות בפומבי בלי שבמשרד הביטחון או במשרד החוץ יודעים לעדכן אם יש להן משמעות כלשהי

במקביל, המתאם האמריקאי לנושאי לבנון עמוס הוכשטיין ביקר השבוע בישראל. הוכשטיין נפגש לפני מספר ימים עם שרת האנרגיה קארין אלהרר כדי לתאם את נושא המשא והמתן על הגבול הימי בין ישראל ללבנון.

המשא והמתן החל עוד בתקופתו של שר האנרגיה הקודם יובל שטייניץ, שאף נסע לא־נאקורה (על גבול ישראל) וקיים מפגש מרוחק היסטורי, בתיווך אמריקאי, בנושא הגבול הימי, כך שגם לבנון תוכל להפיק גז מהמאגרים הימיים. המשא והמתן הכלכלי בין ישראל ללבנון עשוי להימשך עד לתקופת הבחירות הבאה בלבנון, מאי 2022.

עמוס הוכשטיין וג'ו ביידן ב-2015 (צילום: AP Photo/Pablo Martinez Monsivais)
עמוס הוכשטיין וג'ו ביידן (צילום: AP Photo/Pablo Martinez Monsivais)

התרגיל הימי הגדול

את התרגיל הימי הבינלאומי הענק, בהשתתפות צבאות זרים, מתכוננים כבר זמן רב. מפקד הצי החמישי הגנרל בראד קופר הסביר השבוע כי התרגיל הזה מיוחד משום שמשתתפים בו כוחות צבאיים מ־60 מדינות שונות. לפחות 10 מהן הביאו 80 סוגים של כלים בלתי מאוישים.

למעשה, זה הוא התרגיל הצבאי הימי הבלתי־מאויש הגדול ביותר אי־פעם. לדבריו של קופר, מנהל התרגיל, המטרה שלו היא שהצבאות הזרים יצאו עם "יכולת פעולה הדדית".

"מאחר שמדובר בתרגיל הכלים הבלתי־מאוישים הגדול ביותר, אני בעיקר נפעם מהאפשרות להתנסות ב־14 תרחישי אימון שונים, ובכך שבסופו של דבר נוכל בעתיד להמיר את התרגולים הללו ליכולות מבצעיות בשטח".

ישראל היא אחת מ־60 המדינות שישתתפו בתרגיל. בין המדינות הערביות הנוספות שייקחו חלק בתרגיל נמצאות גם מדינות שלישראל אין קשרים איתן כמו ערב הסעודית, עומאן, תימן ופקיסטן. גם סודאן, אליה מנסה ישראל להתקרב בשנה האחרונה, משתתפת בתרגיל.

מדינות נוספות שישתפו בתרגיל ולישראל אין יחסים דיפלומטיים גלויים (או לא גלויים) איתן – בנגלדש, קומורו, ג'יבוטי וסומליה.

ראש הממשלה הקודם, בנימין נתניהו, קיים ביקורים חשאיים בשתיים מהמדינות הללו – ערב הסעודית ועומאן – בשנים האחרונות. ב־2018 הוא טס עם רעייתו וראש המוסד דאז יוסי כהן לעומאן, ובנובמבר 2020 טס במטוסו הפרטי של אודי אנג'ל לעיר ניאום שבערב הסעודית, שם קיים פגישה משולשת עם יורש העצר מוחמד בן סלמאן ושר החוץ האמריקאי מייק פומפאו.

שר הביטחון בני גנץ עם הנחיתה בבחריין, 2 בפברואר 2022 (צילום: אריאל חרמוני/משרד הביטחון)
שר הביטחון בני גנץ עם הנחיתה בבחריין, 2 בפברואר 2022 (צילום: אריאל חרמוני/משרד הביטחון)

את שיתוף הפעולה הצבאי בין ישראל לערב הסעודית, הקדימה הטיסה של שר הביטחון לבחריין במטוס צבאי, בזמן שהוא עובר מעל לשטח האווירי של ערב הסעודית

את שיתוף הפעולה הצבאי הצפוי בפברואר 2022 בין ישראל לערב הסעודית, הקדימה הטיסה של שר הביטחון גנץ לבחריין במטוס צבאי, בזמן שהוא עובר מעל לשטח האווירי של ערב הסעודית. ברקע התמרונים הצבאיים המורכבים הללו, עומדות כמובן מתקפות החות'ים נגד איחוד האמירויות.

בתרגיל ישתתפו 9,000 אנשי צוות ו־50 כלי שיט. התרגיל החל ביום ראשון, 31 בינואר, וימשך עד 18 בפברואר. המדינה המארחת היא בחריין, שם מוצב הצי החמישי. במהלך התרגיל יוכלו הצבאות השונים לבצע ניסוי כלים במערכות לא־מאוישות ולבחון יכולות בינה מלאכותית.

כוחות הצבאות הימיים מחולקים לארבעה אזורי שיתוף פעולה. את האזורים האלה מובילים איחוד האמירויות, מצרים, קניה ועומאן. ארה"ב וקופר, כאמור, מנהלים את התרגיל. לקופר מונו שני סגנים, מפקדים בכירים מצבאות פקיסטן ובריטניה. זו הפעם השביעית שארה"ב מובילה תרגיל ימי בינלאומי במסגרת הצי החמישי במפרץ. הפעם, כאמור, גם ישראל משתתפת.

עוד 725 מילים
סגירה