הקשר בין משבר האקלים, הכלכלה הגרמנית וחוק הגיוס

משה גפני ואריה דרעי (צילום: Flash90)
Flash90
משה גפני ואריה דרעי

משבר האקלים והתחממות כדור הארץ מגבירים את קצב המסת הקרחונים. זה לא חדש שאזורי חוף רבים בעולם נתונים בסכנת הצפה אם לא יחול שינוי. ככל שהמענה מתעכב, הבעיה הולכת וגדלה. לכן קשה לחשוב על מדינת איים נמוכה באוקיינוס השקט, לדוגמה, שתתנגד בחריפות למענה שמקדמות מדינות אחרות מול האתגר הגדול.

אזורי חוף רבים בעולם נתונים בסכנת הצפה, וכככל שהמענה מתעכב הבעיה גדלה. לכן קשה לחשוב על מדינת איים נמוכה באוקיינוס השקט, למשל, שתתנגד בחריפות למענה שמקדמות מדינות אחרות מול האתגר

מדינות המערב מתמודדות עם אתגר אחר, דמוגרפי, שגם לו השלכות קשות. הילודה הנמוכה בגרמניה מובילה לדילול כוח העבודה המקומי, כשבכל שנה מתחילים לעבוד 300 אלף עובדים פחות מאשר כמות הפורשים מעבודה. הפער צפוי לצמוח בשנים הקרובות, ולפי ההערכות בעוד פחות מ-10 שנים למשק הגרמני יחסרו כ-5 מיליון עובדים.

המחסור בעובדים עלול לערער את המערכת הכלכלית המוצלחת ואת הסולידריות הבין-דורית עליהן מושתתת הפנסיה הגרמנית. איזה גמלאי, אם כן, יבקר את תכניות הממשלה המקומית להגדיל במאות אלפים את כוח העבודה הזר במדינה?

המשותף לשני המשברים הללו הוא הצורך לבצע שינוי קרדינלי במצב עניינים שכרגע איננו בר-קיימא. את פליטות הפחמן יש לצמצם יותר ויותר, אך זה לא עוצר אותן מלעלות עוד ועוד. כמות העובדים בגרמניה יורדת, ומתקשה לממן אוכלוסייה מזדקנת שהולכת וגדלה. הבעיה במצבים האלה ברורה, כמו גם במקרה זעקות השבר שהשמיעו חברי הכנסת החרדים לאחר שחוק הגיוס עבר בכנסת בקריאה ראשונה. בניגוד לנרמז משמו, החוק לא יביא לעלייה דרמטית בשיעורי הגיוס בחברה החרדית. ראש הממשלה בנט אפילו לא טרח להתייחס לנושא בציוץ שכתב לאחר ההצבעה.

https://twitter.com/naftalibennett/status/1488228104673931266

בנט דווקא בירך על היתרונות שכניסה בגיל צעיר יותר לשוק העבודה תביא לחרדים ולמדינה בכלל, ותיאר את הקושי ברכישת מקצוע איכותי בגיל 24. מדובר ב"גיל הפטור" הנוכחי, זה שרק לאחריו חרדים שדחו את שירותם לצורך לימודי תורה רשאים לעבוד. לפי דברי ההסבר של החוק, מדובר באחד החסמים להשתלבות גברים חרדים בשוק התעסוקה, מה שגוזר עליהם לטענת ראש הממשלה חיים של עוני ותלות במדינה.

הבעיה במצבים האלה ברורה, כמו גם במקרה זעקות השבר שהשמיעו החכ"ים החרדים כשחוק הגיוס עבר בכנסת בקריאה ראשונה. בניגוד לנרמז משמו, החוק לא יביא לעלייה דרמטית בשיעורי הגיוס בחברה החרדית

לפיכך, כמו ב-2014, הממשלה מציעה להוריד את גיל הפטור: תחילה ל-21 למשך שנתיים, לאחר מכן להעלותו ל-22 למשך שנה נוספת ולבסוף לקבוע אותו על 23. בפעם הקודמת מצאו בנק ישראל והמועצה הלאומית לכלכלה כי למהלך היו השפעות חיוביות הן על שיעור המועסקים בגילים הרלוונטיים (עלייה של 10%) והן על שכרם (עלייה של 20%).

בשל מגפת הקורונה והמצב הכלכלי, הממשלה אף מבקשת להיעזר בציבור החרדי הצעיר בהתאוששות המשק ובמקביל להפחית את המצוקה הכלכלית שלא פסחה גם עליו. ולמרות זאת, מצד חברי הכנסת החרדים נשמעו בעיקר טרוניות.

"חוק עלוב, מבזה, משפיל, אנטי-יהודי, אנטי-תורה. בושה וחרפה", הגיב יו"ר יהדות התורה משה גפני. "עכשיו מביאים עוד חוק – החוק של שירות לאומי, רוצים לשלב את החרדים בתוך מערכות המדינה. לא נשתלב, אנחנו רוצים להתרחק ממכם", המשיך בכעס.

בשל הקורונה והמצב הכלכלי, הממשלה מבקשת להיעזר בציבור החרדי הצעיר בהתאוששות המשק ובהפחתת המצוקה הכלכלית שלא פסחה גם עליו. למרות זאת, מצד החכ"ים החרדים נשמעו בעיקר טרוניות

דבריו של גפני נאמרו בעידנא דריתחא. למרות הזעם, את מערכות המדינה הוא צריך קרוב-קרוב. בתור יו"ר ועדת הכספים לשעבר, הוא ודאי יודע כמה הציבור שלו נסמך על קופת המדינה. ואם הוא שכח, הנה תזכורת קטנה: סקר ההוצאות האחרון של הלמ"ס מצא ב-2018 כי ההכנסות מקצבאות ותמיכות של משק בית חרדי (דמי קיום לאברכים, קצבאות ילדים ותמיכות אחרות) גבוהות הרבה יותר ממשק בית יהודי לא-חרדי או ערבי, גם באופן יחסי וגם באופן אבסולוטי.

שיעור המועסקים בקרב גברים חרדים נמוך כיום בכ-30% מגברים יהודים לא-חרדים. פערי השכר בין האוכלוסיות הללו גדולים עוד יותר, כפי שמראה שנתון החברה החרדית של המכון הישראלי לדמוקרטיה.

במקביל, חלקם היחסי של החרדים באוכלוסייה עולה במהירות. בנסיבות כאלו, אורח החיים הנוכחי של המגזר יהפוך אותו לתלוי עוד יותר במדינה ממה שתיאר בנט. במדינה – זאת אומרת – במשלמי המיסים. האם בטווח הרחוק, עשרות שנים מהיום, ובהתחשב במגמות הדמוגרפיות, מערכת המיסוי הישראלית תעמוד בכך?

כמו במשבר האקלים הגלובלי ובמשבר הדמוגרפי בגרמניה, המצב הזה איננו בר-קיימא, ואיננו קשור לפוליטיקה זולה. אין לזה קשר ליהדות או לתורה, מר גפני, אלא קשר לצורך בשינוי כיוון.

איך מקיימים כלכלה צומחת בדמוגרפיה צונחת? הגרמנים בחרו בפתרון חיצוני. במקרה החרדי הפתרון הנדרש יכול להיות גם פנימי: כזה שיאפשר לחרדים המעוניינים בכך לכלכל את עצמם בצורה המיטבית ולשפר את מצבם התעסוקתי. פתרון שיעילותו מוכחת, ומקודם כעת בכנסת במסגרת חוק הגיוס על ידי "ממשלה שהולכת נגד לומדי התורה".

אורח החיים הנוכחי של המגזר יהפוך אותו לתלוי עוד יותר במדינה – כלומר במשלמי המיסים. האם בטווח הרחוק, עשרות שנים מהיום, ובהתחשב במגמות הדמוגרפיות, מערכת המיסוי הישראלית תעמוד בכך?

בימים בהם מופץ קמפיין חדש של מפלגת ש"ס נגד "המחירים של ליברמן" וה"ממשלה שמרעיבה ילדים" – הפתרון הזה יסייע כלכלית לחרדים רבים. התנגדות אליו תהיה שקולה לרצון להטביע את האי עם יושביו – כולל לומדי התורה.

תומר עתיר הוא סטודנט לפילוסופיה, כלכלה ומדע המדינה באוניברסיטה העברית. כותב על פוליטיקה, כלכלה ומה שביניהן. הוא גם פרשן כדורגל בעיני עצמו, ומתחזק את התחביב הזה בבמות שונות. מאמין שהמשותף לכל התחומים הוא חוסר הידיעה מה יקרה מחר, אבל שזה לא אומר שאפשר להתנהג בהם כאילו אין מחר

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 748 מילים ו-1 תגובות
סגירה