"מדינה חייבת לחשוב לפני שהיא פועלת" (רוברט שטראוס הופה).

עמידותה של מדינת ישראל נבחנה לאורך השנים ביכולתה להתמודד עם האתגרים הרבים שעמדו לפניה ולהתכונן לסיכונים שונים שעלולים היו לפגוע באינטרסים הלאומיים שלה. הנחיצות של מודיעין איכותי הנו הכרח בהתמודדות עם הסיכונים הללו ובמזעורם. מצב של היעדר מידע או מתן פרשנות שגויה של הנתונים הקיימים (כפי שהייתה למשל "הקונספציה" ערב מלחמת יום הכיפורים) עלול להביא אתו משמעויות קשות לחוסנה של המדינה.

מודיעין איכותי הכרחי בהתמודדות עם הסיכונים לישראל ומזעורם. היעדר מידע או פרשנות שגויה שלו (כמו "הקונספציה" ערב מלחמת יום כיפור) עלול להיות בעל משמעויות קשות לחוסנה של המדינה

אך מה באשר למידע "צופה פני עתיד", מעבר לנדרש בתחום הביטחוני? היכן עומד חוסנה הלאומי של מדינת ישראל באשר לאתגרים בריאותיים, כמו נגיף הקורונה או נגיפים אחרים? מהי יכולתנו כיום לחזות ולהבטיח עליונות טכנולוגית בזירה העולמית? כיצד נבטיח למשל, את הביטחון האנרגטי של מדינת ישראל בעשורים הבאים, נוכח השינויים הגלובליים במשק האנרגיה?

על השאלות האלה ועוד רבות, משרד המודיעין נועד כדי לספק מענה. חוסנה של המדינה אינו רק בעמידות מול איומים צבאיים גרידא. הביטחון הלאומי של מדינתנו כולל בצד סוגיות ביטחוניות ומדיניות היבטים כלכליים, סביבתיים, טכנולוגיים וחברתיים, שלהם השפעה מהותית על חוסנה של המדינה ועל יכולתה לנווט את עצמה נכון.

משברים בינלאומיים כגון משבר האקלים, משבר שרשרת האספקה של חומרי גלם קריטיים ומשברים אחרים, מחייבים אותנו להתייחסות רב ממדית, להבנה של סיכון מורכב ולמציאת סל פתרונות המבוסס על מודיעין איכותי צופה פני עתיד. מודיעין שיגבש את הידוע על המגמות העולמיות הרלוונטיות ויתריע על התפתחויות חדשות ומשברים – זהו המודיעין הלאומי. אנו חייבים לייצר מנגנון מודיעיני המסוגל לספק חיזוי לקברניטי המדינה, בדבר האתגרים המגיעים לפתחה.

משרד המודיעין פיתח בשנים האחרונות את הכלים והידע הנדרשים כדי למלא את הפערים של המודיעין הלאומי. מנגנון "סריקת האופק" שפותח במשרד, הוא למעשה מרכז טכנולוגי למיצוי ביג דאטה. המרכז הזה מיישם בינה מלאכותית ומאפשר מיפוי של מגמות העל העיקריות המשפיעות על מרכיבי החוסן הלאומי שלנו והטמעת תובנות אלו בקרב קברניטים.

כך, לדוגמה, נבחנים קשרי הגומלין בין מגמות העל העולמיות לתרחישים של השינויים הדמוגרפיים וגידול האוכלוסייה בישראל והשפעתם על מערכות ליבה (חינוך, תחבורה, בטחון מזון, משקי אנרגיה ומים, בטחון פנים ועוד), המגמות הגיאופוליטיות העתידיות והשפעתן על המיצוב המדיני והביטחוני של מדינת ישראל, מיפוי טכנולוגיות מפציעות והשפעתן עלינו בתחומים השונים ועוד.

משברים בינלאומיים כמשבר האקלים, או שרשרת אספקת חומרי גלם קריטיים ומשברים אחרים, מחייבים התייחסות רב ממדית, הבנה של סיכון מורכב ומציאת סל פתרונות מבוסס מודיעין איכותי וצופה פני עתיד

המעבר מתפיסה של "מדינת אי" דלת אוכלוסייה, שהשתרשה עם הקמת המדינה, לתפיסה לפיה מדינת ישראל היא מדינה מרכזית במרחב, עם אוכלוסייה גדלה וצעירה, מאפשר עבורנו הזדמנויות ארוכות טווח בזירה הבינלאומית והאזורית, שיכולות להיטיב עם מדינת ישראל.

אך כל זאת, יחד עם מוכנות לשינויים תכופים ובכפוף להתרעה מבעוד מועד על משברים שעשויים להשפיע על חוזקתה של המדינה. מנגנון התרעה כזה יאפשר יצירת הזדמנויות, שבאופן מושכל יאפשרו עתיד טוב יותר עבור דורות העתיד.

במדינות רבות כגון בריטניה, סינגפור, קנדה, ארה"ב ואחרות כבר הובן הצורך ההכרחי הזה. לאור כך יוצר משרד המודיעין קשר עם גופים אלו, יחד עם הרחבת הקשר עם מכוני מחקר, ארגונים עצמאיים, אקדמיה ודעת הקהל.

תהליך רב משתתפים זה מאפשר לנו, במשרד המודיעין, לעצב את המגמות, לזהות את ההזדמנויות ולהתכונן לעתיד טוב יותר. הכלי שפותח במשרד המודיעין ליישום מעשי הנו מרכזים מודיעיניים משותפים, הפועלים יחד עם משרדי הממשלה השונים, ומעמידים אופק מודיעיני וחיזוי מעמיק ומתמשך. כך למשל שת"פ עם משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה בדבר טכנולוגיות מפציעות, עם משרד החוץ וגורמים נוספים בנושא  עליונות טכנולוגית. ועוד.

זהו ייעודנו – אנו נסרוק, נמפה ונבחן עבורכם את האתגרים, האיומים ולא פחות חשוב מכך – את אינספור ההזדמנויות שצופן לנו העתיד. על בסיסם נעריך את המשמעויות והנדרש להתמודדות.

זהו ייעודנו – אנו נסרוק, נמפה ונבחן עבורכם את האתגרים, האיומים ולא פחות חשוב מכך – את אינספור ההזדמנויות שצופן לנו העתיד. על בסיסם נעריך את המשמעויות והנדרש להתמודדות

הגיע הזמן למסד את המודיעין האזרחי ולהעמיק אותו. עלינו החובה להקדים לזהות מגמה, לעיתים עוד לפני שהיא מתרחשת, לבחון את השלכותיה ולתת לקברניטים את הכלים למענה הראוי ביותר. לטובת הדורות הבאים.

תא'ל במיל' ד"ר אלכס דן, הוא מנכ"ל משרד המודיעין. טייס וקצין בחיל האוויר, בשלל תפקידי פיקוד ומטה, לאורך שירותו בצה"ל. לשעבר, בין היתר, כיהן בתפקידים בכירים ב"אלביט", היה מנכ"ל "ערי חינוך" ומשנה למנכ"ל רכבת ישראל. בעל תואר ד"ר למדעים וטכנולוגיה מטעם הטכניון.