"מדינה חייבת לחשוב לפני שהיא פועלת" (רוברט שטראוס הופה).

עמידותה של מדינת ישראל נבחנה לאורך השנים ביכולתה להתמודד עם האתגרים הרבים שעמדו לפניה ולהתכונן לסיכונים שונים שעלולים היו לפגוע באינטרסים הלאומיים שלה. הנחיצות של מודיעין איכותי הנו הכרח בהתמודדות עם הסיכונים הללו ובמזעורם. מצב של היעדר מידע או מתן פרשנות שגויה של הנתונים הקיימים (כפי שהייתה למשל "הקונספציה" ערב מלחמת יום הכיפורים) עלול להביא אתו משמעויות קשות לחוסנה של המדינה.

תא'ל במיל' ד"ר אלכס דן, הוא מנכ"ל משרד המודיעין. טייס וקצין בחיל האוויר, בשלל תפקידי פיקוד ומטה, לאורך שירותו בצה"ל. לשעבר, בין היתר, כיהן בתפקידים בכירים ב"אלביט", היה מנכ"ל "ערי חינוך" ומשנה למנכ"ל רכבת ישראל. בעל תואר ד"ר למדעים וטכנולוגיה מטעם הטכניון.

לפני שבוע פורסם ריאיון שערכו טובה צימוקי ויובל קרני עם חבר הכנסת שמחה רוטמן במוסף ידיעות אחרונות. מאז כבר הספיקה המציאות להתהפך במהירות והריאיון כמעט נשכח.

עם זאת, אני מקדיש לריאיון עם רוטמן את הפוסט הזה, כדי לבחון כמה מהאמירות שהועלו בו מול העובדות בשטח. במיוחד כעת, כשהעסקה לשחרור החטופים נחתמה רק שבוע לאחר פרסום אותו ריאיון.

פרופ׳ אלון קורנגרין הוא ביופיזיקאי. ראש המרכז לחקר המוח של אוניברסיטת בר-אילן. אב מודאג, בעל צייתן, מדען משוטט, רץ איטי, צלם חובב, קורא נלהב, חצי-חנון, אנטרופאי ראשי, עצלן כושל.

לעניינים "כבדים" לוקח זמן להתברר לעומק. בייחוד כך כאשר הם גם נמצאים במצב של שינוי מתמשך. בסיפורה של מדינת ישראל יש שני נושאים עם חשיבות מרכזית לעצם קיומה, כאלו שהצלחה בהם לא יכולה להיות ברורה מלכתחילה.

הראשון הוא הצלחת השתלבותה של המדינה החדשה במזרח-התיכון, בו היא ממוקמת (מעבר ובנוסף ליכולת ההישרדות הפיזית שלה במלחמות בתחילת דרכה). אי אפשר להיות "נטע זר" לנצח.

מנחם ברג הוא פרופסור (אמריטוס) באוניברסיטת חיפה בחוג לסטטיסטיקה ושימש בעבר כראש החוג. תחום מחקרו: ניתוח סיכונים. שימש גם בעבר כראש התכנית ללימודי אקטואריה באוניברסיטת חיפה.