בית הכנסת "שלום", חלק מפרויקט המורשת היהודית של איזמיר (צילום: ניסים בן ג'ויה)
ניסים בן ג'ויה

בחזרה לאיזמיר: עברה המפואר של הקהילה היהודית שב לחיים

הקהילה היהודית בעיר הנמל הטורקית מנתה בשיאה כ־30 אלף איש ● פרויקט מורשת חדש מנסה לשחזר את עברה המפואר, למשוך לעיר תיירות חדשה ולהשאיר בה את היהודים האחרונים ● "אולי אנשים לא יעזבו הכול ויעברו לישראל, ונצליח להחזיק מעמד עוד 100 שנה"

JTAהקהילה היהודית בעיר איזמיר שבטורקיה נחשבה בעבר ליהלום שבכתר התפוצה היהודית. לפני 150 שנה מנתה הקהילה, ששכנה לחוף הים האגאי, יותר מ־30 אלף איש. כמה מבניה של הקהילה אף זכו לתהילה – החל מזמר הלדינו דריו מורנו, דרך הרב הנודע חיים פלאג'י ועד למשיח השקר הידוע לשמצה שבתי צבי.

היום הקהילה מונה פחות מאלף יהודים. אולם, בקרוב יזכו תושבי איזמיר והמבקרים בה לטעימה מעברה היהודי המפואר של העיר, בה הפכה הקהילה היהודית לשלישית בגודלה באימפריה העות'מאנית.

פרויקט מורשת יהדות איזמיר השלים לאחרונה את מלאכת השחזור של תשעה בתי כנסת היסטוריים בעיר העתיקה שברובע קמרלטי, והחל מחודש יוני הקרוב הם יפתחו כמוזיאונים לציבור הרחב.

אזור המוזיאונים ממוקם לא רחוק מטיילת מפרץ איזמיר, שבו נמצא אחד השווקים הפתוחים הגדולים בעולם, שוק שמושך תיירים מכל רחבי תבל. "אתה יכול למצוא שם כל מה שאתה רוצה, אתה יכול לטעום כל סוג של אוכל ולהריח את כל הניחוחות," אמר ניסים בן ג'ויה, מנהל פרויקט המורשת, בריאיון ל־JTA.

פנים בית הכנסת "סיניורה" באיזמיר, טורקיה (צילום: ניסים בן ג'ויה)
פנים בית הכנסת "סיניורה" באיזמיר, טורקיה (צילום: ניסים בן ג'ויה)

קו הרקיע של השוק כולו מכוסה צריחי מסגדים לצד צריחי הכנסיות של הקהילה היוונית האורתודוקסית, שגם חבריה היו בעבר חלק מההרכב המגוון והרב־תרבותי של איזמיר. בן ג'ויה מקווה שעם פתיחת המוזיאונים, בתי הכנסת יצטרפו אל המסגדים והכנסיות כמאפיין מרכזי באופיו של רובע קמרלטי.

"גם אם לא יהיה יהודי אחד באיזמיר", הוא אמר, "אנשים יוכלו לומר – תראה, הייתה כאן תרבות יהודית". שישה מתוך תשעת בתי הכנסת מקיפים חצר פנימית וניצבים זה לצד זה ולהם קירות משיקים. שלושת האחרים מפוזרים על פני הרובע.

נוסף על בתי הכנסת, גם משרדו לשעבר של הרב הראשי של העיר עובר שחזור ושיקום. כמו כן, בית ילדותו של שבתי צבי נמצא במרחק הליכה משם ולידו ניתן למצוא בניין ששימש בעבר יקב כשר.

לאחר השלמת השחזור, ישמשו בתי הכנסת כמוזיאון חי להיסטוריה היהודית של איזמיר, בהם יוצגו תערוכות בנושא המנהגים המקומיים וסיפור קהילותיהם. בית הכנסת אלגזי, למשל, קרוי על שם המשפחה המוזיקלית של רב בית הכנסת. בית הכנסת פורטקיז שהוקם במאה ה־16, לעומת זאת, קרוי על שם היהודי מצפון־אפריקה שהקים אותו.

מבט אל תוך בית הכנסת "ביקור חולים" באיזמיר (צילום: ניסים בן ג'ויה)
מבט אל בית הכנסת "ביקור חולים" באיזמיר (צילום: ניסים בן ג'ויה)

איזמיר היא לא העיר היחידה בטורקיה שמשחזרת בתי כנסת עתיקים. בשנים האחרונות שוקמו ושוחזרו במימון ממשלת טורקיה בתי הכנסת העתיקים בעיר אדירנה, השוכנת על גבול בולגריה, ובעיר קיליס שבמזרח טורקיה, סמוך לסוריה. היום אין יהודים באף אחת מהערים האלה.

מבקרים טוענים כי היוזמה לשיקום בתי הכנסת נועדה לסייע לנשיא ארדואן להתמודד עם האשמות בגין אנטישמיות. אחרים סבורים שמאחורי המהלך עומדת הערכה אמיתית לקהילה היהודית

מבקרים טוענים כי היוזמה לשיקום בתי הכנסת נועדה לסייע לנשיא רג'פ טאיפ ארדואן להתמודד עם האשמות בגין אנטישמיות בשל ההתבטאויות החריפות שלו נגד ישראל. אחרים סבורים שמאחורי המהלך עומדת הערכה אמיתית לקהילה היהודית המידלדלת במדינה.

בן ג'ויה אמר כי הפרויקט שלו, שמומן ברובו על ידי האיחוד האירופי, נוצר בהשראת שיקום שכונות יהודיות היסטוריות אחרות, כמו, למשל, בפראג, שהרובע היהודי שלה מהווה כיום מוקד משיכה מרכזי למבקרים בעיר. גם עיירות קטנות בספרד מבקשות לשפץ (ובמקרים מסוימים לחשוף) בתי כנסת עתיקים.

"לקחנו כדוגמה את המוזיאון היהודי בפראג", אמר בן ג'ויה. "ב־2017 היו להם 716 אלף מבקרים. אם זה יקרה לנו, אנחנו נהיה עשירים".

נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן (צילום: Vladimir Smirnov, Sputnik, Kremlin Pool Photo via AP)
נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן (צילום: Vladimir Smirnov, Sputnik, Kremlin Pool Photo via AP)

אם יצליח, הוא מקווה שהפרויקט יסייע במימון הוצאות הקהילה המתכווצת, כדי שחבריה יוכלו להרשות לעצמם לשמר את מורשתם. "זה יעזור לקהילה, תהיה להם הכנסה שתאפשר טיפול במקומות האלה, ובכל דבר אחר שהם צריכים", מסביר בן ג'ויה.

"גם התיירות באיזמיר תרוויח מזה – המלונות, המסעדות, המוניות, כל מה שתיירי תרבות יכולים להביא לעיר". כמו בפראג, גם כאן יש הרבה לשמר ולתחזק, כי זו קהילה עם היסטוריה ארוכה.

יהודים חיו באיזמיר, שנודעה בעבר גם בשמה היווני סמירנה, כבר בימי קדם. משום שהעיר הייתה גם מרכז של הנצרות הקדומה, יהודים מוזכרים במסמכי הכנסייה עוד מהמאה השנייה לספירה. בית הכנסת העתיק ביותר מבין בתי הכנסת המשוחזרים "עץ חיים", מופיע ברישומים כבר במאה ה־16, אך המסורת המקומית גורסת כי הוא קיים עוד מתקופת האימפריה הביזנטית.

כמו במקומות אחרים בטורקיה, העיר עברה כמה גלים של חיים יהודיים, החל מיהודים רומניוטים דוברי יוונית מהתקופה הביזנטית ועד לקהילה הספרדית שהובאה על ידי העות'מאנים בעקבות גירושם מספרד ב־1942.

בית כנסת באיזמיר, טורקיה (צילום: ניסים בן ג'ויה)
בית כנסת באיזמיר, טורקיה (צילום: ניסים בן ג'ויה)

הסובלנות היחסית שאפיינה את האימפריה העות'מאנית אפשרה לקהילה לפרוח, ובתחילת המאה ה־20 היוו יהודים דוברי הלדינו כ־10% מאוכלוסיית העיר, הקבוצה הלא טורקית השנייה בגודלה אחרי היוונים, שהיוו כמחצית מאוכלוסיית העיר. "אנחנו לא חדשים כאן, אנחנו אזרחים ותיקים מאוד של הארץ הזאת", הדגיש בן ג'ויה.

בן ג'ויה בן ה־66 נולד וגדל באיזמיר. כמו יהודים טורקים רבים אחרים במאה האחרונה הוא היגר בגיל 19 לישראל, במחשבה שלא ישוב עוד לטורקיה. בן ג'ויה חי בישראל 39 שנים לפני שחזר לעיר נעוריו בשנת 2010. "אתה יודע, כשאתה מגיע לגיל 40, 45, אתה מתחיל לחשוב על השורשים שלך", הוא אמר.

בישראל היה מנהל הסינמטק בחיפה. לאחר ששמע מיהודי איזמיר כי הקהילה מעוניינת בשימור האתרים היהודים בעיר, הוא התגייס להוביל את הפרויקט. לבן ג'ויה תוכניות משלו למאבק באנטישמיות, באמצעות הבלטת ההיבטים הדתיים והחילוניים של התרבות היהודית.

הוא וכל המעורבים בפרויקט מצפים שהוא ימשוך הרבה יותר מבקרים לא יהודים מיהודים, ויספק מרחב לדיאלוג תרבותי בין יהודים ללא יהודים במדינה שבה הרטוריקה האנטישמית הפכה לנורמה.

תחילת שיקום בית הכנסת "תלמוד תורה" (צילום: ניסים בן ג'ויה)
תחילת שיקום בית הכנסת "תלמוד תורה" (צילום: ניסים בן ג'ויה)

"אני רוצה שייקחו אותי בחשבון, אני רוצה להשתתף בתהליך קבלת ההחלטות. זו המטרה של הפרויקט הזה. אנשים באים ורואים, זה יכניס כסף לעיר, כל איזמיר תרוויח"

"איך אלחם באנטישמיות? לא בנשק כמובן, אלא בכך שאציג את מורשתנו בגאווה", אמר בן ג'ויה. "היהודים כאן נטו להסתיר את עצמם ויש לנו אמרות שגורות שאומרות 'אל תתערב בפוליטיקה', 'עדיף שאנשים לא ישימו לב אלינו' – אבל אני רוצה שאנשים ישימו לב אלינו.

"אני רוצה שייקחו אותי בחשבון, אני רוצה להשתתף בתהליך קבלת ההחלטות. זו המטרה של הפרויקט הזה. אנשים באים ורואים, זה יכניס כסף לעיר, כל איזמיר תרוויח, יהודים ולא יהודים", הוא הוסיף.

הוא גם מקווה שזה יעזור לחזק את הגאווה של הקהילה היהודית. "ככל שזה יהיה מוצלח יותר, כך זה יחזק את הקהילה שלנו. אולי אנשים לא יעזבו הכול ויעברו לישראל, ונצליח להחזיק כאן מעמד עוד 100 שנה, לפחות עוד 100 שנה!"

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
עוד 903 מילים ו-1 תגובות
סגירה