אלו ימים לא רעים לבנימין נתניהו. בעוד שיריבו בני גנץ נמצא תחת מתקפות על עילגותו ועל האנמיות שבה מתנהל קמפיין כחול-לבן, ראש הממשלה נמצא באלמנט שלו. הוא ממשיך להתעלם מרעשי הרקע ולבנות את עצמו כדמות גדולה מהחיים.
כשראש הממשלה ונציגיו מתפארים בתקשורת על ההצלחה הכלכלית הפנומנלית, לכאורה, של ישראל בעשור האחרון, אין מי שיסתור אותם ויערער על הנרטיב. אותו דבר קורה כשהם מתפארים בהצלחות המדיניות. הציבור שומע ומפנים.
כשנתניהו ונציגיו מתפארים בתקשורת על ההצלחה הכלכלית הפנומנלית לכאורה של ישראל, אין מי שיסתור אותם. אותו דבר קורה כשהם מתפארים בהצלחות המדיניות
למרות שנתניהו מומחה בתשבחות עצמיות, הוא הצליח אתמול (חמישי) לשבור שיא חדש בפולחן האישיות שהוא מטפח סביב עצמו.
בפוסט שהעלה לרשת ציטט נתניהו מספר חדש של העיתונאי עקיבא ביגמן, תומך נלהב שלו הכותב ב"ישראל היום" וכיהן בעבר כעורך של אתר "מידה". הספר יצא בעיתוי מושלם מבחינת נתניהו, וכותרתו נוסחה במיטב אמנות האנדרסטייטמנט: "כיצד הפך נתניהו את ישראל לאימפריה".
סיימתי לקרוא את הספר הזה מאת עקיבא ביגמן שיצא עכשיו לחנויות. כיוון שאין סיכוי שתשמעו עליו בתקשורת, אביא בפניכם את פסקת…
פורסם על ידי Benjamin Netanyahu – בנימין נתניהו ב- יום רביעי, 14 באוגוסט 2019
נתניהו בחר לצטט את פיסקת הסיום: "כחלוף הזמן ובשקוע אבק הפוליטיקה והמעשים הקטנים, יתפוס נתניהו את מקומו בהיסטוריה כאחד משלושת המנהיגים הגדולים שידע העם היהודי בעת החדשה, לצידם של הרצל ובן גוריון.
"נתניהו, שכיהן יותר מכל אדם אחר כרה"מ, ייזכר ככל הנראה כאדם שהפך את ישראל מישות פוליטית ארעית ותלותית – למשכן קבע, מעצמה בהתהוות".
המזל והמיומנות של נתניהו
בעוד שמגיבי שמאל כתבו בתגובות לפוסט שמדובר במבוכה ובשקרים, התגובות הפופולריות יותר הן של מעריציו. לטובת נתניהו משחקים לא מעט מזל, המסייע לו ליצור את הרושם שהוא מנהיג גדול, אך גם התנהלות מיומנת בזירה הבינלאומית.
למרות שהנתונים הכלכליים בישראל של העשור האחרון רחוקים מלהיות מרשימים – ובחלקם בעייתיים מאוד – ישראל נהנית מהתאוששות הכלכלה האמריקאית לאחר המשבר העולמי, שלה אחראי יותר מכל דווקא שנוא הימין הישראלי ברק אובמה, ומההתפתחויות הטכנולוגיות, שבתוכן כלכלת הרשת.
אלון ליאל, שהיה מנכ"ל משרד החוץ, אומר כי השינוי באופי הסחר הבינלאומי, תמיכת נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ בנתניהו, ועליית מנהיגים פופוליסטים במזרח אירופה – משרתים כולם את הקו המדיני של ראש הממשלה ואת האינטרסים הכלכליים של ישראל.
"אירופה הרבה פחות חשובה לנו מלפני עשור או שניים, כי סין והודו נכנסו לתמונה ויש חלקים שלמים של העולם שאיתם היחסים הכלכליים התעבו", אומר ליאל. "קח את הסחר הביטחוני – אזרבייג'ן והודו הן רוכשות מרכזיות מישראל. מה גם שהיחסים עם ארה"ב מצוינים, ויש שיפור עם מדינות אפריקה, ועם מדינות ערביות מתונות.
"ישראל היום היא מדינה עשירה, עם יכולות ורזרבות. הסחר עומד בפני עצמו וצריך לשים אותו בפרופורציה עולמית. למשל, יחסי ישראל עם טורקיה גרועים ביותר, אפילו קטסטרופליים ברמה המדינית הבכירה, והסחר נמשך. יש לו את האינרציה שלו, יש לו את האינטרסים שלו. רוב הסחר הוא פרטי, זו לא מדינה ששולטת בחברות ענק ולה עצמה יש סחר. אלה חברות פרטיות שיש להן כוח משלהן, שחלקן בינלאומית. לסחר היום אין את המשמעות המדינית שהייתה לו בעבר".
את סאגת הכניסה לישראל של חברות הקונגרס מהמפלגה הדמוקרטית ראשידה טליב ואילהאן עומר, תומכות ה-BDS, ליאל לא רואה כסימן להתרחבות עתידית של תנועת החרם, כתפיסה הזולגת מהשוליים הרדיקליים למרכז.
לדבריו, שינוי כזה יכול להתרחש רק לאחר עידן טראמפ, ורק אם מחליפו יהיה אדם כמו ברני סנדרס, הנמנה עם האגף השמאלני יותר של המפלגה הדמוקרטית.
מנגד, אם סגן הנשיא לשעבר ג'ו ביידן יצליח להיבחר לנשיאות, הוא לא צפוי להקשות על ישראל, למרות שסקר שנערך באוניברסיטת מרילנד מצביע על תמיכת 56% מהדמוקרטים בסנקציות על ישראל בגלל ההתנחלויות.
ליאל מדגיש שנכון להיום, החלטות האיחוד האירופי על סימון מוצרי התנחלויות, והחלטה 2334 של מועצת הביטחון של האו"ם מדצמבר 2016 על החרמת ההתנחלויות, אינן מיושמות. "אי אפשר היום לדבר על אירופה בכל מה שנוגע לדיפלומטיה האירופית. אין דבר כזה דיפלומטיה יבשתית.
"אין היום אפשרות ללחץ ממשלתי בינלאומי על ישראל כמעט בשום דבר. אם מחר היינו מספחים בבת אחת את כל הגדה, זה היה שונה מאם היינו מספחים את ירושלים"
"בריסל, שהייתה בעבר נותנת הטון והכיוון, איבדה שליטה, ובנושא הישראלי פלסטיני כמעט כל מדינה היא לעצמה. ומכיוון שבריסל לא יכולה לאכוף את החרם על תוצרת ההתנחלויות במדינות המזרח, הוא לא נאכף גם במערב.
"במערב אירופה יש מחלוקת אחת גדולה עם ישראל, וזה הכיבוש, אבל היחסים סבירים ואף טובים. לביקור כמו זה של חברות הקונגרס האמריקאי, שהוא ביקור בעל אופי תעמולתי, אין שום אופי ממשלתי. גימיקים כאלה, של פה זמר, שם איזו הצהרה, שם קבוצת כדורגל – אלה מטרדים קלים, אפילו לא מכות קלות בכנף.
"אין היום אפשרות ללחץ ממשלתי על ישראל כמעט בשום דבר. אלא אם כן ישראל תעשה משהו מאוד גורף. אם למשל מחר היינו מספחים בבת אחת את כל הגדה, זה היה שונה מאם היינו מספחים את ירושלים".
הקמפיין של הליכוד
ההתמחות של נתניהו בתעמולה, והקושי של האופוזיציה לייצר תמונת מציאות חלופית, משחקים לטובת הליכוד. לדברי גורם במפלגה, המילה הנכונה לתיאור האווירה בקמפיין היא "דריכות".
"המצב כרגע מבחינתנו הוא לא טוב, הניצחון עוד לא מובטח. לכן עובדים מאוד קשה", אמר המקור לזמן ישראל. "נתניהו מינה הרבה ראשי מטות מחוזיים, מטה מתנדבים ומטות אחרים, כך שבמקביל לקמפיין האינטרנט תהיה עבודת שטח קשה מאוד.
"בבחירות הקודמות ראינו שמצביעי הליכוד לא יוצאים מספיק לקלפיות. ואז נתניהו התחיל בגוועלד. זה היה אמיתי, המצב באמת היה גרוע. אז אני מניח שזה מה שיקרה הפעם"
"לפני בחירות יש תמיד המון אנטגוניזם כלפי הליכוד. ואז מה שאנחנו עושים זה שנתניהו מפעיל את קסמיו ואנשים חוזרים להצביע ליכוד. זה גם מה שהולך לקרות הפעם. אתן לך דוגמה: בבחירות הקודמות, בשעה 16:00, ראינו שמצביעי הליכוד לא יוצאים מספיק לקלפיות. ואז נתניהו התחיל בגוועלד. זה היה אמיתי, המצב באמת היה גרוע. אז אני מניח שזה מה שיקרה הפעם".
היחס לאיילת שקד
בליכוד מתקשים בשלב זה לומר איך תיראה הקואליציה הבאה, ולא מתחייבים לממשלה בשיתוף מפלגת "ימינה". במפלגה מאשימים את איילת שקד ונפתלי בנט בכך שהקמת הימין החדש היא שסיכלה הקמת ממשלת ימין אחרי בחירות אפריל, ולא שוכחים לשניים את הימנעותם מהצבעה על חוק ישראל היום ב-2014.
"שקד רוצה להגיע לליכוד, וזה בסדר וראוי, אלא שהיא רצתה לעשות קיצור דרך ובדרך עברה עוד מפלגות", אומר איש הליכוד. "גם חוסר הנחרצות בהמלצה על נתניהו גורמת לנו חוסר נחת. מצד אחד היא אומרת שנתניהו יקים ממשלה עם השמאל, ומצד שני היא משתייכת למפלגה שלא בהכרח תמליץ על מנהיג הימין.
"הכוונה שלנו היא להקים ממשלת ימין אבל בהתנהגות הזאת, והפגמים שמהם סבלנו בבחירות לכנסת ה-21, יהיה לנו מאוד קשה".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם