הטרדה מינית? לא בבית ספרנו

לעצור הטרדה מינית, אילוסטרציה (צילום: iStock / Patrick Daxenbichler)
iStock / Patrick Daxenbichler
לעצור הטרדה מינית, אילוסטרציה

תנועת Me too חוללה מהפכה בעולם בנושא הטרדות מיניות. היא הכניסה לתודעה הציבורית את הנושא שהיה מושתק שנים רבות כמעין מוסכמה חברתית מקובלת שאין חולק עליה ואין עליה עוררין.

שהרי תופעת ההטרדות המיניות ממש לא חדשה ולא התעוררה או פרצה בשנים האחרונות. ההטרדות המיניות תמיד היו כאן, רק שלא קראנו להן כך והעדפנו לחיות בהרגשה שהן בבחינת גזֵרת גורל. אם את אישה מותר לגבר להעיר לך הערות מיניות וסקסיסטיות ואף לצבוט באחורייך – זה חלק מהמשחק.

תנועת Me too חוללה מהפכה בעולם בנושא הטרדות מיניות. היא הכניסה לתודעה הציבורית את הנושא שהיה מושתק שנים רבות כמעין מוסכמה חברתית מקובלת שאין חולק עליה ואין עליה עוררין

ואני מדבר על הטרדות מיניות ומעשים מגונים בעיקר, לא על אונס – שגם בעבר היה פסול ואסור. הטרדות מיניות ומעשים מגונים היו מקובלים עד לא מכבר כאמור, ונקשר סביבם קשר של שתיקה.

לא עוד. מהיום הכול יודעים ש"משחק" זה אסור ופסול – הרבה בזכות תנועת Me too, כאמור.

כן, גם גברים עוברים הטרדות מיניות

ומהיום – הרבה מאוד הודות למאבקו המתוקשר של צייצן טוויטר עמרי פיינשטיין האמיץ ודף האינסטגרם החשוב שלו תורנו – מתחילים להבין ולעכל שהטרדות מיניות הן לא מנת חלקן של נשים, נערות וילדות בלבד, אלא גם גברים, נערים וילדים סבלו וסובלים מהן – גברים סטרייטים וגברים להט"בים כאחד.

ואצל הגברים ובמיוחד הלהט"בים קשר השתיקה חזק הרבה יותר והבושה גדולה הרבה יותר (ונדמה לי שאין צורך להרחיב מדוע) – ולמזלנו ולשמחתנו, קשר זה נפרם לנגד עינינו בעצם ימינו אלה. סיפורו האישי של עמרי פורסם גם הוא והציף את תופעת ההטרדות המיניות הקשות בקהילת הלהט"ב.

הרבה הודות למאבקו של הצייצן עמרי פיינשטיין האמיץ ודף האינסטגרם החשוב שלו "תורנו" – מתחילים להבין שהטרדות מיניות הן לא רק מנת חלקן של נשים, אלא גם של גברים, סטרייטים ולהט"בים

בימים אלו פועל עמרי לשנות את החוק הקיים ולבטל את המושג "מעשה סדום", כך שמה שנחשב עד עתה ל"מעשה סדום" ייחשב מעתה לאונס לכל דבר ועניין. כי חדירה (וגינלית או אנאלית) שלא בהסכמה היא אונס, לא מעשה סדום.

הטרדה מינית – לא משחק ילדים

לפני כחמש שנים ערכתי ספר שעסק בהטרדות מיניות מגיל הגן עד גיל התיכון ("הטרדה מינית – לא משחק ילדים, דרכי פעולה למניעת התופעה במערכת החינוך ובקהילה" מאת הד"ר איילת גלעדי, הוצאת רסלינג 2017).

עטיפת הספר: הטרדה מינית – לא משחק ילדים
עטיפת הספר: הטרדה מינית – לא משחק ילדים

בספר חשוב זה הכותבת טוענת שהטרדה מינית מתחילה כבר בגיל הגן גם אם יש בה תמימות ילדית ומובן שאין בה כוונה מינית – היא עדיין הטרדה מינית. למשל, כשילד מרים חצאית של ילדה בגן וצוחק – אם הגננת לא תעיר לו שזה מעשה פסול, הוא לא יבין זאת ויש חשש שיגדל ויהיה גבר מטריד מינית.

הד"ר גלעדי נדהמה לגלות שגם בנים חוו וחווים הטרדות מיניות בבית הספר היסודי, בחטיבת הביניים ואף בתיכון. כל בן מכיר את משחק ה"שליקות" ששיחקנו בהפסקות בבית הספר היסודי – רודפים אחרי בן, מכוונים את הידיים לאזור חלציו ו"שולקים" (מחזיקים חזק) באשכיו. כילדים לא התייחסנו לזה כאל הטרדה מינית או מעשה מגונה אלא כאל שעשוע, צחוק. באה הד"ר איילת גלעדי, עשתה סדר בראש, הציבה מראה בפני החברה הישראלית וקראה לה בשם: הטרדה מינית.

זאת ועוד: המילה "הומו" הפכה לקללה וההומופוביה מרימה את ראשה. גם זו הטרדה מינית.

כילדים לא התייחסנו לזה כאל הטרדה מינית או מעשה מגונה אלא כאל שעשוע, צחוק. באה הד"ר איילת גלעדי, הציבה מראה בפני החברה הישראלית וקראה לתופעה בשם: הטרדה מינית

אומנם תנועת Me too העולמית ועמרי פיינשטיין מ"תורנו" חוללו מהפכה בנושא, אולם הדרך עדיין ארוכה, לפחות בישראל.

כשאתה רואה מה קורה כאן לחשודים או לנאשמים בהטרדות מיניות, במעשים מגונים ואף באונס, המסקנה המתבקשת והיחידה שלך היא לשתוק ולא להתלונן. אין טעם. נפגעת מינית? טפל/טפלי בעצמך בעזרת חברים טובים, קבוצת תמיכה, פסיכולוג או פסיכיאטר. ברוב המקרים, לדעתי, חבל להגיש תלונה במשטרה, לעבור שוב את הטראומה, את הפוסט־טראומה ואת הסיוט הנורא – רק כדי שבסופו של כל התהליך הקשה מנשוא הזה התוקף יֵצא לחופשי או יקבל עונש מגוחך ולא הגיוני.

בימינו עדיין קורה שחשוד בהטרדה מינית כזאת או אחרת מקבל חשיפה תקשורתית רחבה וזוכה לכבוד רב בעוד הקורבן נמצא ונמצאת באפלה וגם כשהוא או היא מתראיינים, רואים אותם מטושטשים או בשם בדוי כאילו הם הפושעים.

ועוד לא דיברתי על מורשעים בהטרדות מיניות, במעשים מגונים ובאונס – שגם כך מקבלים עונשים מגוחכים ואז יוצאים לחופשי על התנהגות טובה או מפני שהם "למדו את הלקח". כמו מקרה המטרידן מינית משה איבגי שקיבל עונש מגוחך בן חודשים אחדים ושוחרר עכשיו מהכלא כי "השתקם" אחרי שהיה אסיר כארבעה חודשים בלבד.

לכן עד שמצב בלתי הגיוני בעליל זה לא ישתנה, אין לדעתי טעם להתלונן במשטרה על הטרדות מיניות קלות כקשות. עלינו כחברה בריאה לעשות ככל יכולתנו לשנות את המצב הבלתי נסבל הזה ולא לגלות סובלנות לתופעה בזויה ופסולה זו. מטריד מינית, עושה מעשים מגונים או אנס חייב לדעת שהוא יֵשב שנים רבות בכלא ולא יתקבל בחברה.

ועוד לא דיברתי על מורשעים בהטרדות מיניות, במעשים מגונים ובאונס – שגם כך מקבלים עונשים מגוחכים ואז יוצאים לחופשי על התנהגות טובה או מפני שהם "למדו את הלקח"

נפגעת מינית? את ואתה לא לבד, פני ופנה למרכזי הסיוע:
*1202 לנשים
*1203 לגברים.
02-5328000 לנערים וגברים דתיים

המוקדים זמינים כעזרה ראשונה ומיידית 24 שעות ביממה, שבעה ימים בשבוע בשפות – עברית, אנגלית, רוסית, אמהרית.

יאיר בן־חור הוא עורך ספרות, עורך לשון, נקדן, עורך שירה ומשורר. פרסם עד כה חמישה ספרי שירה פרי עטו וספר מאמרים פילוסופיים, וערך וניקד מאות ספרים אחרים.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 793 מילים
סגירה