מסורבת, מסורבת, מסורבת

יותר גברים זוכים לשאת אישה שנייה באמצעות היתר מיוחד ממספר סרבני הגט שבית הדין הרבני שולח למאסר ● נשים רבות מרגישות חסרות אונים מול גברים סרבנים ובתי דין אטומים – וגם כששני בני הזוג מעוניינים להתגרש הרבנות מקשה עליהם: "אני עגונה על ידי המדינה, לא על ידי בעלי" ● הרפורמה שהבטיחה "ממשלת השינוי" תקועה והסטטוס קוו נשאר כפי שנקבע לפני 75 שנה

עצרת מחאה מול בית הדין הרבני בירושלים במהלך יום האישה הבינלאומי, 8 במרץ 2021 (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)
יונתן זינדל, פלאש 90
עצרת מחאה מול בית הדין הרבני בירושלים במהלך יום האישה הבינלאומי, 8 במרץ 2021

כשחברת הכנסת אלינה ברדץ'־יאלוב מישראל ביתנו רצתה להתחתן ב־2009, היא נדהמה מכמות המכשולים שהציבה בפניה הרבנות בישראל.

בשנת 2000 היא כבר נישאה דרך הרבנות, נישואים שהסתיימו ב־2006 בגירושים דתיים בבית דין רבני בבריטניה. ברגע שהליך הגירושים אושר על ידי הרבנות בישראל, בעלה הראשון נישא בשנית בלי שום בעיה.

אולם כשברדץ'־יאלוב הגישה עותק של אישור הגירושים לסניף הרבנות הקרוב לביתה, אמרו לה שעליה להציג את המסמך המקורי. משם המשיכה לסניף הרבנות בתל אביב כדי לקבל לידיה את המסמך המקורי שהפקיד בעלה לשעבר.

"ושם שמעתי משפט שאני זוכרת עד היום", מספרת חברת הכנסת בריאיון לזמן ישראל, "'זה שהוא התגרש ממך עדיין לא אומר שאת התגרשת ממנו'. הייתי צריכה רגע או שניים בשביל להבין בכלל את המשפט הזה".

אחרי שגברה על המכשולים והוזמנה לשימוע נוסף – זאת, כאמור, בזמן שבעלה כבר נישא שוב בישראל – גירושיה של ברדץ'־יאלוב אושרו והיא נישאה בשנית, גם הפעם דרך הרבנות. אין ספק שהחוויה הזו הותירה אצלה טעם מר.

חברת הכנסת אלינה ברדץ'־יאלוב מישראל ביתנו (צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת)
חברת הכנסת אלינה ברדץ'־יאלוב מישראל ביתנו (צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת)

"זאת דוגמה קלאסית למצב אבסורדי", היא אומרת. "אי אפשר להשוות את היחס שקיבלתי בבית הדין במנצ'סטר ליחס שקיבלתי כאן בישראל. הם היו שונים ב־180 מעלות". לדבריה, הגישה של הרבנות הישראלית – בעיקר כלפי דוברי הרוסית ויוצאי אתיופיה, "לא מקרבת אנשים אלא מרחיקה אותם".

ברדץ'־יאלוב טוענת כי הסיפור שלה הוא שכיח. "אני אישית לא מכירה אף אישה שיצאה מהרבנות בתחושה חיובית… ברגע מסוים, כולן חוות תחושת השפלה".

לרגל יום האישה הבינלאומי המצוין היום, מומחים ופרשנים אומרים לזמן ישראל כי המצב הקיים פוגע בעיקר בנשים, שלא מוצאות בדרך כלל סיוע מתוך המערכת.

סימנים של תזוזה

השר לשירותי דת מתן כהנא מנסה לקדם בחצי השנה האחרונה רפורמה חסרת תקדים בנושא שירותי הדת, ומוביל חקיקה לתיקון מערך הכשרות ולניעור רציני של מערכת הגיור.

השר לשירותי דת מתן כהנא (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
השר לשירותי דת מתן כהנא (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

באוקטובר כתב כהנא בעמוד הפייסבוק שלו כי הוא מאמין שאסור "לכפות" על זוגות להינשא ברבנות, "את המתח בין דת למדינה צריך לפתור בהסכמות חברתיות רחבות". הוא הוסיף: "אני משוכנע שתימצא הדרך לאפשר לזוגות שלא יכולים או לא מעוניינים להתחתן דרך הרבנות למסד את הזוגיות שלהם במדינה".

נישואים אזרחיים אינם אפשריים כיום בישראל. כל זוג שרוצה להתחתן בארץ חייב לעשות זאת דרך רשויות הדת שלו – יהודים דרך הרבנות, מוסלמים דרך בתי הדין השרעיים ונוצרים דרך הכנסיות של הזרמים השונים.

אם בני הזוג הם מדתות שונות או אם מישהו מהם חסר דת, הם לא יכולים להינשא בישראל באופן חוקי. בזרם הנצרות הקתולית – שלא מאמינה בגירושים – גם אי אפשר להתגרש חוקית בארץ.

אף שנושא הרפורמה במערך הנישואים צוין בהסכמים הקואליציוניים של ישראל ביתנו, מרצ, העבודה וכחול לבן – הוא כמעט שלא נדון בכנסת עד לחודש שעבר.

הרב הספרדי הראשי יצחק יוסף, הרב האשכנזי הראשי מאיר לאו והרב הספרדי הראשי של ירושלים שלמה עמאר בעצרת תפילה נגד רפורמות הדת שמוביל השר מתן כהנא, 1 בפברואר 2022 (צילום: נועם רבקין פנטון/פלאש90)
הרב הספרדי הראשי יצחק יוסף, הרב האשכנזי הראשי מאיר לאו והרב הספרדי הראשי של ירושלים שלמה עמאר בעצרת תפילה נגד רפורמות הדת שמוביל השר כהנא, 1 בפברואר 2022 (צילום: נועם רבקין פנטון/פלאש90)

פורסם לאחרונה כי כהנא שקל לאפשר נישואים אזרחיים בשגרירויות הזרות ובנציגויות הדיפלומטיות בארץ – שמבחינה רשמית נחשבות לאדמה זרה – בתמורה לביטול סעיף הנכד בחוק השבות

על פי דיווח של חדשות 12 בחודש פברואר, שהוכחש מאוחר יותר על ידי כל המפלגות, כהנא שקל לאפשר נישואים אזרחיים בשגרירויות הזרות ובנציגויות הדיפלומטיות בארץ – שמבחינה רשמית נחשבות לאדמה זרה – בתמורה לביטול סעיף הנכד בחוק השבות.

שר האוצר אביגדור ליברמן דחה מייד את הרעיון שקיים הסכם כזה. יום לאחר מכן הוועדה לשירותי דת של הכנסת קיימה דיון בנושא נישואים אזרחיים. יושבת ראש הוועדה חברת הכנסת יוליה מלינובסקי מישראל ביתנו הכחישה את הדיווח והוסיפה כי מפלגתה "לעולם לא תיתן לזה יד".

חבר הכנסת משה טור־פז מיש עתיד אמר לוועדה כי גם מפלגתו לא תומכת בהסכם כזה. כהנא עצמו לא נכח או השתתף בדיון בכנסת. מטעם השר סירבו להתייחס לעמדתו הנוכחית בנושא או להשיב על השאלה אם נעשים כעת מאמצים לקידום ההסכם.

מלינובסקי אמרה כי נציגים מהרבנות הראשית וכן חברי כנסת מהמפלגות החרדיות הוזמנו לדיון אך סירבו להשתתף בו.

חברת הכנסת יוליה מלינובסקי בדיון של ועדת שירותי הדת בכנסת, 27 באוקטובר 2021 (צילום: אוליבייה פיטוסי, פלאש 90)
חברת הכנסת יוליה מלינובסקי בדיון של ועדת שירותי הדת בכנסת, 27 באוקטובר 2021 (צילום: אוליבייה פיטוסי, פלאש 90)

"השונות בתוך הקואליציה מסבכת מאוד את הניסיון להשיג דברים שהם מעבר לרפורמות בתעודות הכשרות ובגיור", אומר הרב שאול פרבר, המייסד והמנהל של "עתים" – עמותה המסייעת לנווט בנבכי הבירוקרטיה הדתית בישראל.

אולם, הוא מאמין, שאפשר עדיין להשיג התקדמות. "זה לא משהו שיקרה תוך יום אחד. אני חושב שתהיה התקדמות, אבל אני לא חושב שתהיה חקיקה בתקופת הממשלה הזאת. יש בה יותר מדי שונות".

בדרץ'־יאלוב מדגישה כי יש "כמה וכמה גורמים בקואליציה שרואים חשיבות בקידום הנושא". עם זאת, גם היתר נישואים אזרחיים בישראל – שיביא לניעור רציני של המערכת – לא יפתור את הסוגיות הקשורות בהליך הגירושים.

לכודים במערכת

על פי הערכות, מדי שנה בתי הדין הרבניים מערימים קשיים על אלפי ישראלים המעוניינים להתגרש. בתי הדין – שמחזיקים במונופול על התהליך – לעתים קרובות גוררים רגליים במקום לנקוט פעולה נגד בעלים סרבנים.

אגף עגונות בבית הדין הרבני בירושלים, 17 בספטמבר 2017 (צילום: מרים אלסטר, פלאש 90)
אגף עגונות בבית הדין הרבני בירושלים, 17 בספטמבר 2017 (צילום: מרים אלסטר, פלאש 90)

בשל כך, נשים רבות נותרות "עגונות" ומחכות שנים – אם לא עשורים – עד שיוכלו להשתחרר מנישואים כושלים. על פי התלמוד, "עגונה" היא אישה שבעלה נעדר או שלא ניתן לקבוע את מותו והיא נותרת כבולה אליו. זאת מפני שעל פי ההלכה היהודית הבעל הוא מי שרשאי לתת גט לאשתו.

בעידן המודרני, המונח מציין לרוב אישה שבעלה מסרב לתת לה גט. אולם, בשנים האחרונות במדינת ישראל, המונח יכול לחול גם על נשים – או גברים – שמבקשים להתגרש או להינשא שוב אך נחסמים בידי בתי המשפט הרבניים ולא על ידי בני זוגם.

"יש לי הגדרה מרחיבה מאוד", אומר פרבר מ"עתים". "היום אני חושב ש'עגונה' היא לא אישה שבעלה נעלם. זו אישה שלא יכולה להינשא בשנית בגלל ההלכה". תחת ההגדרה הזאת, לדבריו, יש אלפי נשים שאינן יכולות להינשא שוב ועוד אלפי נשים שאינן יכולות להינשא בכלל.

לא ניתן להשיג נתונים מדויקים על מספר הנשים שלא מצליחות לקבל גט. על פי "מבוי סתום" – עמותה המסייעת לעגונות – אחת מכל חמש נשים בישראל שמבקשות להתגרש נתקלת בסירוב גט.

בניין בית הדין הרבני בתל אביב, 7 אוגוסט 2017 (צילום: מרים אלסטר, פלאש 90)
בניין בית הדין הרבני בתל אביב, 7 אוגוסט 2017 (צילום: מרים אלסטר, פלאש 90)

"יד לאישה" – ארגון המסייע לעגונות ושייך לרשת המוסדות החינוכיים "אור תורה סטון" – מעריך כי בכל שנה מתווספים כ־2,400 מקרים חדשים כאלה, ואילו ב"עתים" סבורים כי המספר גבוה יותר משום שסירובי גט פעמים רבות לא מדווחים. הרבנות טוענת כי המספרים נמוכים יותר, אולם גורמים המעורים בנושא מאמינים כי חישוביה מסולפים.

למרות שנים של קריאות לרפורמה מצד מחוקקים, עמותות ואפילו כמה דמויות דתיות – במקביל לפעילות של כעשרה ארגונים המנסים להילחם במצב הקיים – מעט מאוד השתנה מאז הוחל הסטטוס קוו שנקבע לפני 75 שנה.

בית דין רבני שאל אישה שבעלה נאשם בניסיון לרצוח אותה אם היא באמת רוצה להתגרש ממנו. האישה נאלצה לחכות יותר מחצי שנה כדי לקבל גט

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מעריכה כי כ־450 אלף בני אדם בישראל רשומים באופן רשמי כ"חסרי דת" – רובם המכריע מחבר המדינות – ולכן אינם יכולים להינשא בארץ בשום דרך חוקית.

עשרות אלפים אחרים, בכלל זאת חברי הקהילה הלהט"בקית, "ממזרים" – מי שנולד בעקבות יחסים אסורים על פי ההלכה היהודית – ואלה המבקשים להינשא לבני דת אחרת או לחסרי דת, גם לא יכולים להינשא בישראל.

אילוסטרציה: זוג יהודי מתחתן (צילום: Justin Oberman/Creative Commons)
אילוסטרציה: זוג יהודי מתחתן (צילום: Justin Oberman/Creative Commons)

אף שישראל מכירה בנישואים אזרחיים שנערכו בחו"ל, גם בין בני אותו מין – אם זוג יהודי הטרוסקסואלי מתחתן מחוץ למדינה ומבקש להתגרש בישראל, הוא חייב לעשות זאת דרך בתי הדין הרבניים.

על פי נתוני משרד הפנים, מספר הישראלים שנישאו בחו"ל גדל ב־16% בעשור האחרון, מ־4,853 ב־2010 ל־5,650 ב־2018 (הנתונים העדכניים הושמטו בגלל השפעתה של מגפת הקורונה). על פי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, 25% מכלל המתחתנים מחוץ לישראל ב־20 השנים האחרונות הם זוגות יהודים.

"מה שהופך את ישראל למדינה יהודית תלוי במובנים רבים בנשים", אומרת רחל סטומל, מנהלת התקשורת ב"מרכז צדק לנשים" – עמותה הפועלת למען שוויון משפטי לנשים במסגרת ההלכה היהודית – שמציינת כי ההלכה מכירה רק ביוחסין על פי האם. "בכל פעם שיש התנגשות בין דת ומדינה – נשים הן אלה שמשלמות את המחיר ואלו שהכי סובלות".

רחל סטומל מ"מרכז צדק לנשים" בהפגנה מול בית הדין הרבני בירושלים, 8 במרץ 2021 (צילום: לורה בן דוד)
רחל סטומל מ"מרכז צדק לנשים" בהפגנה מול בית הדין הרבני בירושלים, 8 במרץ 2021 (צילום: לורה בן דוד)

מי שעובד עם המערכת מספר סיפורים שקשה לתפוס על עקשנות בתי הדין לצד סרבנות בעלים. למשל, בית דין שאל אישה שבעלה נאשם בניסיון לרצוח אותה אם היא באמת רוצה להתגרש ממנו. האישה נאלצה לחכות יותר מחצי שנה כדי לקבל גט.

גבר טען כי תינוקת שנולדה לאשתו לשעבר היא למעשה בתו רק לשם נקמה. בית דין רבני אמר לאישה שחיכתה לגט במשך 30 שנה כי עליה לשלם לבעלה מיליון שקלים או להישאר עגונה. במקרה אחר, אישה נדרשה למסור לבעלה לשעבר חזקה מלאה על עובר קפוא בתמורה לגט.

עגונה על ידי המדינה

בשנת 2019, דינה (שם בדוי) ביקשה להתגרש – וגם בעלה. בני הזוג נדהמו לגלות שבית הדין הרבני מסרב לאפשר להם להשלים את הגירושין אף ששניהם היו מעוניינים בכך.

"הגשנו יחד בקשה לגירושים. זאת הייתה בקשה הדדית", היא אומרת לזמן ישראל ומציינת כי השלימו את הבירוקרטיה בבית דין לענייני משפחה – המערכת המשפטית החילונית הפועלת במקביל לבתי הדין הדתיים – ופנו לבית הדין הרבני רק כדי להשיג גט, כנדרש. "ואז פתאום הם החליטו שהם צריכים לבדוק מה קורה איתי, לבדוק מי אני".

היא לא הצליחה להבין את הצורך בבדיקה, היות שדינה – ילידת רוסיה – ובעלה – שנולד בארץ למשפחה ממוצא עיראקי – נישאו דרך הרבנות ב־2006 ללא שום בעיות מיוחדות. "אני מספיק יהודייה כדי להתחתן אבל אני לא מספיק יהודייה כדי להתגרש", היא מעירה.

בית הדין אמר כי לא יאשר להם גט אלא אם דינה תסכים שיהדותה תיבדק. היא סירבה ועתרה לערכאה גבוהה יותר שדחתה את עתירתה. כעת דינה בת ה־39 ממתינה להגשת עתירה לבג"ץ שמכין עבורה "מרכז צדק לנשים".

בית הדין הרבני בירושלים, 2008 (צילום: יוסי זמיר/פלאש90)
בית הדין הרבני בירושלים, 2008. למצולמת אין קשר לכתבה (צילום: יוסי זמיר/פלאש90)

"מבחינה חוקית אני עדיין נשואה, אני תקועה, בעיקרו של דבר אני עגונה על ידי המדינה, לא על ידי בעלי"

"מבחינה חוקית אני עדיין נשואה, אני תקועה, בעיקרו של דבר אני עגונה על ידי המדינה, לא על ידי בעלי", היא אומרת. דינה מסבירה כי הקשר עם בן זוגה לשעבר כמעט ולא קיים אבל היא עדיין קשורה אליו מבחינה חוקית.

"את לא יכולה לברוח מזה", היא אומרת. "כל פעם שאת צריכה משהו בירוקרטי בחיים שלך, כל מה שקשור ברשויות ממשלתיות, יש עם זה עניין. את צריכה להסביר את עצמך למישהו, את צריכה להסביר את כל הסיפור".

המעמד הבעייתי שלה, היא אומרת, גם מונע ממנה ללדת ילד נוסף. זאת בשל הסכנה שהמדינה תגדיר אותו כממזר והוא לא יוכל להתחתן דרך הרבנות לעולם. "גם אם אני רוצה להביא עוד ילדים, אני אפילו לא חושבת על זה, אני לא נותנת לעצמי לחשוב על זה. אני באמת מרגישה תקועה".

דינה אומרת כי לא תתחתן שוב בעתיד. "אני לא רוצה להיות יותר אף פעם בעמדה שנותנת למישהו כזה כוח עליי", היא מסבירה. "זה לוקח ממך את יכולת הבחירה".

הרב שאול פרבר, מנהל עמותת "עתים" (צילום: הרב שאול פרבר))
הרב שאול פרבר, מנהל עמותת "עתים" (צילום: הרב שאול פרבר))

מאבק לרפורמה

פרבר, שהקים את "עתים" לפני 20 שנה, אומר כי אף על פי שהושגה התקדמות מסוימת בתחום הנישואים והגירושים, יש עוד הרבה מה לעשות. "כשמדובר בנישואים, את יכולה לפתוח תיק בכל מקום [במדינה], את יכולה להביא עדים לכל מקום.

"כל זה השתנה ב־20 השנים האחרונות", הוא אומר. "כשמדובר בנישואים יש תחרות, שזה מצוין. את יכולה לבחור לאן את רוצה ללכת ולקבל את השירות איפה שאת רוצה. ואת יכולה לבחור את הרב שלך".

אבל כשמדובר בגירושים, אומר פרבר, "נושא ה'עגונה' נעשה יותר בולט… אבל אנחנו עדיין לא שם… אני חושב שאנחנו חלק מתהליך, תהליך מתגלגל. לצערי, הרבה אנשים סובלים תוך כדי".

עמותת "עתים" יכולה לזקוף לזכותה ניצחונות רבים בנושא נישואים וגיור, הוא אומר, אבל לגבי גירושים, "אנחנו מצליחים קצת יותר בהעלאת המודעות לבעיה כאן, אבל לא מבחינת שינוי האופן שבו הדברים פועלים ביומיום".

עו"ד תמר אודרברג מ"יד לאישה" עם לקוחה שקיבלה גט מוקדם יותר החודש אחרי 35 שנה (צילום: באדיבות תמר אודרברג)
תמר אודרברג מ"יד לאישה" עם לקוחה שקיבלה גט מוקדם יותר החודש אחרי 35 שנה (צילום: באדיבות תמר אודרברג)

עורכת הדין תמר אודרברג, שעובדת עם "יד לאישה" כ־10 שנים, אומרת כי היום יש דיינים שפתוחים יותר לשמוע את האישה ולהיות אמפתיים כלפיה, "הם משתמשים בסנקציות שהם יכולים להשתמש בהן, כשהם יכולים. יש התקדמות, אבל זה לא מספיק. יש עוד דברים שהם יכולים לעשות ולפעמים מהססים לעשות אותם".

"אין לנו דמוקרטיה מלאה, יש לנו תיאוקרטיה חלקית. זה נשמע רע, אבל זה נכון. זכויות אזרח בסיסיות, נישואים וגירושים – אלה הן זכויות אדם"

סטומל אומרת כי המצב הנוכחי בישראל לא יכול להימשך. "אין לנו דמוקרטיה מלאה, יש לנו תיאוקרטיה חלקית. זה נשמע רע, אבל זה נכון. זכויות אזרח בסיסיות, נישואים וגירושים – אלה הן זכויות אדם".

"מדינת ישראל בסדר עם העובדה ש[נשים] הן לא שוות, וזה לא כל כך טוב", היא מוסיפה. "בייחוד אם אנחנו רוצים שישראל תהיה מדינה דמוקרטית משגשגת בת קיימא. אנחנו לא יכולים להמשיך לקיים מערכת שיש בה בעיות מובנות של חירויות אזרח שהן כל כך מרכזיות – מכיוון שזה משפיע על כל אחד ואחת".

אמצעים קיצוניים

שרה (שם בדוי) מעולם לא התחתנה דרך הרבנות. היא נולדה בישראל, הכירה את בעלה בניו יורק, נישאה בטקס אזרחי בטקסס וערכה חתונה דתית לא רשומה בארץ לבקשת משפחתו.

חתונה, אילוסטרציה (צילום: istockphoto/Heavenlyphoto)
חתונה, אילוסטרציה (צילום: istockphoto/Heavenlyphoto)

בני הזוג חיו יחד באושר – בעיקר בארצות הברית – במשך קרוב ל־15 שנה. אולם לאחר שבעלה חווה התמוטטות פסיכוטית בעקבות ידיעות על פשעים מטרידים שביצע בן משפחה מדרגה ראשונה, היא הרגישה סכנה במחיצתו.

שרה לקחה את שלושת ילדיה – אחד מהם ממערכת יחסים קודמת – וטסה לישראל. בארץ הבינה שהיא בהיריון. "לקחתי אותו לבית של אימא שלו, הייתי צריכה עזרה", היא אומרת. "לא יכולתי להתמודד עם כל זה… הוא לא היה מחובר לקרקע בכלל.

"במשך משהו כמו שישה חודשים הוא לא היה מחובר. לא היה שם אף אחד ואני הייתי בהיריון בזמן שטיפלתי בשלושה ילדים". בעזרת טיפול ותרופות, אומרת שרה, מצבו השתפר, אבל יום אחד הוא החליט להפסיק לקחת את הכדורים שלו וסבל מהתקף נוסף. היא הבינה שאין לה ברירה אלא לסיים את נישואיהם.

"זה התחיל עם הילדים שלי שהיו מתקשרים אליי, מפוחדים, כשהייתי בעבודה", היא אומרת. "ברגע שהרגשתי שהילדים שלי פוחדים, שהחיים שלנו נעשים מטורפים ושאני לא מאושרת, שהילדים שלי לא מאושרים… קיבלתי החלטה למען עצמי ולמען הילדים שלי".

אילוסטרציה (צילום: istockphoto)
אילוסטרציה (צילום: istockphoto)

לא היה קל לקבל את הגט. כששרה ביקשה להיפרד, בעלה אמר "על גופתי המתה, בחיים לא תקבלי גט, תשכחי מזה". היא פנתה ל"יד לאישה" ובסופו של דבר בית הדין הרבני הוציא צו המורה לבעלה להופיע בפני הדיינים.

במשך שנתיים וחצי, לדבריה, בית הדין ניסה לגרום לו לתת לה גט ללא הצלחה. הם היו נחמדים, הם השמיעו איומים, הם הטילו קנסות, אבל שום דבר לא עבד. ואז, לפני כמה חודשים, הם מימשו לבסוף את סמכותם לשלוח אותו לכלא.

"אחרי שבועיים הוא נתן לי גט", מספרת שרה. "נדרשו שנתיים וחצי לשלוח אותו לכלא. הם יכלו לחסוך כסף, זמן ועבודת ניירת אם הם פשוט היו עושים את זה מהר יותר"

"אחרי שבועיים הוא נתן לי גט", מספרת שרה. "נדרשו שנתיים וחצי לשלוח אותו לכלא. הם יכלו לחסוך כסף, זמן ועבודת ניירת אם הם פשוט היו עושים את זה מהר יותר. 'אתה לא רוצה לתת גט? בסדר, קבל שבועיים בכלא'".

אודרברג מ"יד לאישה" אומרת ש"זה נדיר, זה מאוד נדיר שדייני בית דין רבני ישלחו סרבן גט לכלא. שנים רבות יכולות לעבור עד שהם מגיעים להחלטה כזאת".

הרבנות הראשית לישראל, ארכיון
הרבנות הראשית לישראל, ארכיון. למצולם אין קשר לכתבה

"זה עונש מאוד דרמטי. זה מאוד קיצוני", אומרת אודרברג. היא מציינת כי קיימות סנקציות אחרות העומדות לרשותם של הדיינים כמו שלילת רישיון נהיגה, הקפאת חשבונות בנק, ביוש פומבי וסנקציות כלכליות, "אבל כשאני מסתכלת על כל המערכת, הסנקציות מגיעות אחרי תקופה ארוכה, תקופה ארוכה מאוד".

שרה לא מאשימה את הדיינים וגם לא מעוניינת לשנות את ההלכה היהודית. "אני חושבת שיש פתרונות בהלכה שהם לא מיישמים", היא אומרת, כמו ביטול נישואים או רעיון ה"חתונה זמנית" שמאפשר לבתי דין לבטל נישואים באופן רטרואקטיבי. כמו כן, היא אומרת, צריך לשפר את תחום החינוך וההסברה לזוגות לפני הנישואים.

"אני לא הבנתי כלום – זה לא הוגן. ולא היה לי שום תפקיד בטקס. אולי אנחנו צריכים לעבוד על זה".

סיפור מהכותרות

נושא חוסר השוויון בבתי הדין הרבניים עלה בדרך לא צפויה בחודש נובמבר האחרון, עם חתונתם של שני ידוענים. הקשר הזוגי בין השחקן והזמר החרדי שולי רנד למגישת הטלוויזיה החילונית צופית גרנט גרם לרבים להרים גבה עוד לפני נישואיהם.

החתונהוואו כבר עברו שבועיים מאז ליל הכלולות שלנו וזה לא עובר לי…היה כזה כייף, כל כך שמח. יש לי מלא תודות מכל הלב. יש…

Posted by ‎צופית גרנט רנד – Tsufit Grant Rand‎ on Sunday, November 21, 2021

אולם, מדורי הרכילות ציינו פרט בלתי שגרתי: בזמן החתונה רנד עדיין היה נשוי הן על פי החוק והן על פי ההלכה לאשתו הראשונה מיכל, שלא הסכימה להתגרש ממנו. אף על פי כן הוא קיבל אישור להינשא בשנית ולהיות בעל לשתי נשים חוקיות על פי ההלכה היהודית, לפי "היתר מאה רבנים".

אף שביגמיה אינה חוקית בישראל ועלולה לגרור עונש מאסר, קיים חריג בחוק שפוטר גברים יהודים. החדשות על נישואיו השניים של רנד, אומרות פעילות רבות, העידו על נכונותם של רבנים לכופף את החוקים כדי לאפשר לגברים להמשיך בחייהם, אבל לא לנשים.

"מצד אחד, טוב שיש פתרונות הלכתיים לאנשים תקועים", אומרת סטומל. "אבל כשהפתרונות ההלכתיים ניתנים רק לגברים יהודים, אז פשוט לקחו משהו שכבר יש בו חוסר איזון עצום והגבירו אותו עוד יותר".

סטומל מעריכה כי בתי הדין הרבניים מאפשרים מדי שנה לכ־10–12 גברים נשואים להינשא בשנית. אף על פי שמדובר בתופעה נדירה יחסית, היא אומרת, היא שכיחה הרבה יותר משליחת סרבני גט למאסר, מה שקורה לטענתה רק פעמיים או שלוש בשנה.

הזמר שולי רנד מופיע בגוש עציון, 9 בפברואר 2019 (צילום: גרשון אלינסון, פלאש 90)
שולי רנד מופיע בגוש עציון, 9 בפברואר 2019 (צילום: גרשון אלינסון, פלאש 90)

"אני שמחה בשביל שולי רנד שהוא לא היה צריך לעבור את מה שאני עוברת. אבל אני לא חושבת שגם לי מגיע לעבור את זה!"

"יש להם את כל הכלים האלה. הם יכולים להשתמש בהם כדי להעניש סרבני גט. את יכולה לספור על כף יד אחת כמה גברים הם שולחים לכלא בשנה", היא אומרת. "זה כל כך, כל כך נדיר".

שרה מספרת כי שמעה על נישואיו של רנד בזמן שבית הדין הרבני שקל אם להפעיל על בעלה לשעבר אמצעי לחץ נוספים. "שולי רנד הוכיח מעל לכל שמץ של ספק שנשים וגברים הם לא שווים בנושא הזה", אומרת שרה.

היא מציינת שגם ללא היתר מיוחד להינשא שוב, ילדיו העתידיים של רנד לעולם לא היו מקבלים מעמד של ממזרים. "גברים חופשיים לצאת [עם נשים אחרות] ולהביא עוד ילדים, וזאת תמצית הבעיה של להיות כלואה על ידי בן זוג לשעבר.

"אני שמחה בשביל שולי רנד שהוא לא היה צריך לעבור את מה שאני עוברת", היא מוסיפה. "אבל אני לא חושבת שגם לי מגיע לעבור את זה!"

עוד 2,635 מילים
סגירה