נושא
דת ומדינה
באב אל ימן, פאב ברחוב עזה ירושלים (צילום: הדס פרוש/פלאש90)
הדס פרוש/פלאש90

כשרות אלטרנטיבית, הדור הבא

שנה לאחר שארגון רבני "צהר" החליט לרכוש את מערך הכשרות של "השגחה פרטית" ולספק שירותי הכשר אלטרנטיביים לאלה של הרבנות הראשית, מסתמן השלב הבא בהפרדת דת ומדינה: בתי עסק שמקפידים על כללי הכשרות, אך פותחים את שעריהם גם בשבת ● למשלם המסים זה גם יעלה פחות

שבת הגדול, שבוע לפני ליל הסדר. מסעדת "באב אל-ימן" ברחביה פותחת את שעריה בשבת, ומגיעים אליה לקוחות דתיים, חילונים, דתל"שים, ומה שביניהם. התפריט מציע מגוון מאכלי שבת, בהם קוגל ירושלמי, סלטים שונים, חמין וג'חנון.

בית העסק הזה פותח את שעריו בשבת, אך מקפיד על כשרות ופתוח לכולם, חילוניים ודתיים: המזון המוגש במסעדה מחומם על פלטות של שבת, והתשלום עבור הארוחה נעשה לפני השבת או לאחריה. אלה שמזדמנים למקום בשבת ואינם מכירים את מתכונת הפעילות, מוזמנים להירשם על ידי אחד המלצרים הערביים העובדים במקום, ולשלם רק בצאת השבת.

יהונתן ודעי, הבעלים של מסעדת "באב אל-ימן" ו״הקרוסלה״
יהונתן ודעי, הבעלים של "באב אל-ימן" ו״הקרוסלה״

הבעלים, יהונתן ודעי, מסתובב בין הלקוחות ובודק שהכל מתנהל כשורה. שנה לאחר הפתיחה, נראה שהעסק שלו צובר תאוצה. בשנים האחרונות נפתחו עוד ועוד מסעדות ובתי קפה בירושלים המקפידים על הגשת מזון כשר ללקוחות, אך ללא תעודת כשרות מהרבנות. עבור ודעי, מדובר בעסק השני הפועל במתכונת הזו.

"המיזם נולד מהשטח"

לפני כ-7 שנים הקים הרב אהרון ליבוביץ, יליד ברקלי שבקליפורניה ותושב שכונת נחלאות שבירושלים, את ארגון "השגחה פרטית", שסיפק לבעלי מסעדות ולעסקים שירותי הכשר אלטרנטיביים לאלה של הרבנות הראשית.

"המיזם נולד מהשטח. הכל התחיל בבית קפה קטן בנחלאות, שקראו לו 'סלון שבזי'. ראיתי שם מקום שאכפת לו מכשרות, אבל לא מעוניין בקשר עם הרבנות", מספר ליבוביץ. "אחר כך גיליתי שיש דף פייסבוק שכמה מהעסקים שמופיעים בו מצהירים כי הם כשרים, אך אין להם תעודת כשרות מהרבנות".

המסעדות הנוספים שהופיעו בעמוד הפייסבוק שליבוביץ מצא הם "סלון שבזי", "קרוסלה", "המקום של איציק", ו"טופולינו" בירושלים. כל בתי העסק האלה פעלו במתכונת של כשרות ללא-רבנות, ובהם גם החלה היוזמה ל"כשרות פרטית".

ליבוביץ הסתקרן מהתופעה, והחליט להתעמק בה ולהבין אותה טוב יותר. "לדעתי, המונופול של הרבנות, שמבוסס על 'חוק הונאה בכשרות' הוא אירוני", הוא אומר.

"לא רק שהרבנות לא נותנת שירות ראוי ללקוחות או למסעדות, אלא שבעיניי היא גם לא אמינה ללקוחות ולעסקים. כך קרה שבמקום לדבר על פיקוח על כשרות, התחלנו לדבר על פיקוח על ההלכה. לא התמקדנו רק בהצעת אלטרנטיבה, אלא גם בסיפור הסיפור, וחשיפת הציבור לעמדה שהמונופול הרבני פוגע בכשרות״.

שוק שמגלגל 4 מיליאד דולר בשנה

על פי דוח שהוכן לבקשת משרד האוצר בשנת 2015, ההיקף הכספי השנתי של צריכת המזון עומדת על כ-60 מיליארד בשנה. עלות הכשרות לציבור נאמדת ב-4 מיליארד שקל בשנה, ומהווה כ-5%. עוד מצוין בדוח כי היעדר התחרות בכשרות עולה לציבור כ-300 מיליון שקל בשנה.

עלויות הכשר לשחיטת עופות ובקר ויבוא גבינות עומדת על יותר מ-2 מיליארד שקל, וכותב הדוח אף מכנה זאת ״חסם יבוא״ שדומה למכס, ובכך מונע תחרות. עלות הכשרות בענפי ההסעדה מגיע ל-114 מיליון שקל, ל-209 מיליון שקל בענף המלונאות, ול-40 מיליון שקל בענף הקמעונאות.

ליבוביץ הקים את ארגון "השגחה פרטית", שסיפק שירותי הכשר פרטיים ואלטרנטיביים לאלה של הרבנות. הם התחילו לפעול בארבעה בתי עסק בירושלים, ובהמשך התרחבו ל-50 עסקים בכל רחבי הארץ. לדבריו, התגובות בציבור הרחב היו אוהדות, ואילו מצד הציונות הדתית, התגובות היו מעורבות.

הרב אהרון לייבוביץ (צילום: צילום: הדס פרוש/פלאש90)
הרב אהרון לייבוביץ (צילום: הדס פרוש/פלאש90)

ההיתר החוקי לפעילות של ״השגחה פרטית״ ניתן לפני כשנה וחצי, כשבג"ץ פסק שבתי עסק יוכלו להעיד בפני לקוחותיהם על טיב ההכשר והפיקוח במקום, אך אסר עליהם להציג תעודת כשרות חלופית או להשתמש מפורשות במונח "כשר".

בארגון רשמו הצלחה. מבחינתם, ברגע שבית העסק יכול להעיד על טיב הפיקוח, נשבר המונופול הרבני ואפשר לפתוח את השוק הכשרות לגורמים מתחרים.

בשנה שעברה, ארגון רבני "צהר", המאגד כ-800 רבנים אורתודוקסיים מהציונות הדתית, החליט לרכוש את מערך הכשרות של "השגחה פרטית".

הרב רפי פוירשטיין, העומד בראש "צהר", אמר ל"מקור ראשון", כי מיזם הכשרות נולד מתוך כאב, משום שתעודת הכשרות של הרבנות הפכה לשם נרדף לשחיתות. הוא הוסיף שם כי הניסיונות לתקן את המערכת מבפנים כשלו, וציין כי הוא סופג על כך ביקורת פנימית קשה בחוגי הציונות הדתית.

החיבור ל"צהר" לווה בלא מעט חששות הדדיים. "היו רגעים שבהם חששתי ש'צהר' ייקחו צעד אחורה בתהליך, אבל כל הסימנים מעידים שזה לא הולך לשם. הם לוקחים אחריות ומבינים שאי אפשר לחזור אחורה״, אומר ליבוביץ.

"משכנו את 'צהר' לעמדה לפיה יש לאתגר את המונופול הרבני, ולא לשתף איתו פעולה. אם נראה סימנים לשינוי, נחזור למגרש בעצמנו. יש לנו את כל האנשים שלנו, ואנחנו יודעים איך להפעיל את מערך של כשרות פרטית".

סנוב, בדיר כבר שתית?

כיום, מערך הכשרות המשותף מספק לבתי העסק תעודה המעידה על טיב התנאים והפיקוח במקום, ועל כך שהמקום שומר על כללי הכשרות המסורתיים, ונמנע מפתיחת בית העסק בשבת. "צהר" שמו לעצמם יעד להגיע ל-1,200 מסעדות מכלל השוק בארץ, דהיינו כ-10% מהשוק. התשלום החודשי עבור השירות ש"צהר" מספק נע בין 700 שקל לדוכן אוכל קטן, ועד  1,700 שקל למסעדה בשרית גדולה.

אבל ודעי – שהוא גם בעליה של ה"קרוסלה", שהייתה מחלוצות המאבק – החליט לאתגר את המערכת עוד קצת, והקים עסק חדש במתכונת מהפכנית אף יותר: "באב אל-ימן" מקפיד על כללי הכשרות ופתוח לכולם, חילונים ודתיים, והוא פותח את שעריו גם בשבת.

"עוברי האורח שמגיעים למסעדה בשבת מבלי להכיר את הייחודיות של המקום, משתאים ומסרבים להאמין. באמת? אתה נותן בנו אמון? אתה בטוח שאי אפשר לשלם? אולי באשראי? אולי נניח כסף מתחת לאבן בכניסה?", הוא אומר.

"בסוף הם מתרצים, יושבים לאכול במסעדה, ומתחברים לאווירת השבת".

ודעי קושר בין המהפכה שהוא מנסה להוביל למורשת ולמסורת המזרחית. לדבריו, "המזרחיים בישראל הם רוב הציבור המסורתי. יהדות מתונה ומקרבת היא מאפיין מרכזי בתפיסה של היהדות בארצות האסלאם. הממסד הדתי הישראלי מפספס בגדול כשהוא מערים קשיים בכל תחומי הדת, ולא מכיל את הספקטרום הרחב שיש ליהדות ולקהילות היהודיות השונות. בכך הוא גורם נזק ליהדות".

אחד הלקוחות ב"באב אל-ימן", אורן פרי-הר, מסביר את חשיבותו בעיניו: "כחילוני, חשוב לי שייווצרו מרחבים משותפים שיוכלו לפעול ולהיפגש בהם דתיים וחילונים. מרחבים משותפים כאלה בהכרח יוצרים קהילות סובלניות יותר".

הלקוח שמואל פריד אומר כי "המקום בולם את המונופוליזציה של התרבות היהודית על ידי הממסד האורתודוקסי, ופותח אפשרויות התייחסות למסורת".

ודעי לא נותר לבד, ואל היוזמה הצטרף גם השף הדיי עפאים, הבעלים של בר ״הדיר״, הממוקם בבית חולים למצורעים לשעבר, ב"בית הנסן" בירושלים.

גם "הדיר" פועל במתכונת כשרה ללא כל תעודה. הוא פתוח בשבת, האוכל המוגש בו מחומם על פלטות, ויש מיחם לשתייה חמה. לקוחות המעוניינים בכך יכולים לשלם את החשבון בשבת עצמה, ומי שאינו יכול – יכול לשלם בצאת השבת.

השבוע כתבנו מכתב לצוות שלנו בדיר על הקשר לקהילה הירושלמית שלנו, על הכלה ועל דיני כשרות. מי שעיתותיו אינן בידו, יוכל לדלג…

פורסם על ידי ‏הדיר – בית מרזח בהנסן Hadir – The Bar at Hansen‏ ב- יום שני, 26 בנובמבר 2018

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
עוד 923 מילים. מחכים לתגובתך.
נשות הכותל (צילום: AP Photo/Sebastian Scheiner)
AP Photo/Sebastian Scheiner
ישראל מאבדת את אמריקה

הברית בין ישראל ליהדות ארה״ב הגיעה לנקודת רתיחה

יהודי ארצות הברית הבינו שהכוח שלהם הוא בכמות ● התוצאה: כולם מתקבלים שם בבתי הכנסת - הומואים, לסביות, טרנסג'נגדרים, ילדים למשפחות מעורבות וגם רפורמים, רחמנא ליצלן ● עכשיו הם יוצאים נגד הממסד הדתי השמרני בישראל

שני המועמדים לראשות ממשלת ישראל – בנימין נתניהו ובני גנץ – המריאו בשיאה של מערכת הבחירות האחרונה לארצות הברית, כדי להופיע בכנס של השדולה היהודית החזקה ביותר בעולם, איפא"ק.

נתניהו אמנם ניצל את הביקור כדי להיפגש עם נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, ואף לא נאם בסוף בפני באי הוועידה בשל ההסלמה שאירעה באותה עת בדרום. אולם, עצם ההחלטה של השניים לנטוש את מערכת הבחירות בישראל ליממה קריטית מעידה על חשיבותו של המוסד הזה.

בני גנץ נואם באיפאק, 2019 (צילום: AP Photo/Jose Luis Magana)
בני גנץ נואם באיפאק, 2019 (צילום: AP Photo/Jose Luis Magana)

עם זאת, השנה – בשונה משנים קודמות – נדמה כי גם נתניהו וגם גנץ ביקשו לפנות לקהל בישראל מעל ראשיהם של יהודי ארצות הברית, ולחזק (נתניהו) או ליצור יש מאין (גנץ) את תדמיתם כמנהיגים בינלאומיים, מבלי לתת מענה של ממש לנושאים שבאמת מעסיקים בימים אלה את יהודי ארצות הברית.

תפוח האדמה הלוהט הזה יהיה בין הסוגיות הראשונות שבהן יצטרך נתניהו לטפל, אם וכאשר יצליח להקים ממשלה חדשה, בצל החקירות נגדו.

"תפקידי הוא לפתוח דלתות ליהדות"

מי שרוצה להבין את הקרב המתנהל על אופיה של יהדות ארה״ב, ועל אופיו של הקשר הזה עם ישראל, מוזמן לבקר בבית הכנסת הרפורמי "רודף שלום", הממוקם לא רחוק ממטה ה-CIA, בפרבר של וושינגטון הבירה.

בקומפלקס המרשים, שקירותיו מעוטרים בצילומי ישראל, מתפללים 5,000 איש מ-1,700 משפחות, שב-700 מהן אחד מבני הזוג אינו יהודי.

"אני ציונית מהשמאל ומאוד חשוב לי לבנות קשרים עם ישראל. יש לנו דעות מגוונות על ישראל, ותפקידי הוא לפתוח אליה דלתות רבות ככל האפשר", מסבירה אמי שוורצמן, הרבה של בית הכנסת ב-18 השנים האחרונות. "למשפחות מעורבות, שמגדלות את ילדיהן כיהודים לכל דבר, אני אומרת: תודה רבה לכם.

"אני אומרת להם תודה, כי כל אלה שמגיעים לבית הכנסת, החליטו להיות יהודים ולגדל את ילדיהם כיהודים"

"אני אומרת להם תודה, כי כל אלה שמגיעים לבית הכנסת, החליטו להיות יהודים ולגדל את ילדיהם כיהודים. הבעיה היא עם אלה שמגדלים את ילדיהם מחוץ לבית הכנסת וללא הדת היהודית, כי אותם אנחנו מאבדים".

הדרך לגיבוש תפיסה יהודית פלורליסטית לא הייתה פשוטה גם עבור שוורצמן. "בשנת 1990, כשקיבלתי את ההסמכה, סירבתי לנהל טקסי נישואים מעורבים", היא אומרת. "רק ב-2008 שיניתי את דעתי, והגעתי למסקנה, שאם אנשים מחליטים לקיים בית יהודי, צריך לעמוד לצידם, ולחזק את הקשר שלהם ליהדות.

"היום אני מחתנת גם זוגות גאים. יש לנו בבית הכנסת משפחות עם שני אבות או שתי אמהות ותלמידים טרנסג'נדרים וגם תאי השירותים שלנו מותאמים אליהם. כולנו נבראנו בצלם אלוהים, ואנחנו חייבים לכבד את האנושיות. אני פועלת מתוך דאגה לעתיד העם היהודי, ולא אכפת לי מה חושבים האורתודוקסים".

אבל לצעירים שגדלו והתחנכו כיהודים רפורמים אצל הרבה שוורצמן, בהחלט אכפת מה חושבים. כשהם מגיעים לביקור בארץ, הם מגלים כי האורתודוקסים השולטים ברבנות בישראל, אינם מכירים ביהדותם.

כך קרה לדב כהן, בן 24, בוגר אוניברסיטת אוהיו ותושב העיירה וינה במדינת וירג'יניה, שהגיע לישראל עם "תגלית" – תכנית במימון משותף של ממשלת ישראל ותורמים אמריקאים, המביאה צעירים יהודים אמריקאים לביקור קצר בארץ.

"גיליתי שלמרות ששני הוריי יהודים, אני לא אוכל להתחתן בישראל, בגלל שאני רפורמי ולא מכירים ביהדות שלי. מאז, קשה לי לראות את ישראל כמדינה של העם היהודי"

"כשהגעתי לישראל גיליתי שלמרות ששני הוריי יהודים, אני לא אוכל להתחתן בישראל, בגלל שאני רפורמי ולא מכירים ביהדות שלי. מאז, קשה לי לראות את ישראל כמדינה של העם היהודי. זו רק מדינת היהודים האורתודוקסים".

מסובך עוד יותר הוא סיפורם של ילדי בני זוג מעורבים. דניאל סיאנס, 24, בת לאב יהודי ולאם נוצריה, גדלה כילדה בבית הכנסת "רודף שלום" ומתגוררת כיום בפרבר של וושינגטון. גם היא ביקרה בארץ עם "תגלית" וחזרה לארה"ב בהלם. דניאל היא בתם של זוג דיפלומטים העובדים במשרד החוץ האמריקאי, ונדדו במשך השנים במסגרת שליחויות ברוסיה, רומניה, פורטוגל, קובה ופולין.

"ישראל היא מדינה נהדרת וכולם היו מאוד ידידותיים", היא אומרת, "אבל היה לי עצוב לגלות שהיהדות שלי לא מקובלת דווקא בישראל".

ילדים ישראלים מקבלים את פניהם של עולים חדשים מארה"ב, 2004 (צילום: AP Photo/Ariel Schalit)
ילדים ישראלים מקבלים את פניהם של עולים חדשים מארה"ב, 2004 (צילום: AP Photo/Ariel Schalit)

סם רסן, סטודנט בן 20, סייר בישראל לפני חמש שנים במסגרת משלחת של בית הכנסת. כשביקר בכותל, החל רב שהיה שם לכרוך תפילין על ידו, ותוך כדי שאל אותו אם אמו יהודיה. סם השיב לו שאביו יהודי, ונדהם מתגובת הרב.

"באותה השנייה הסיר הרב את התפילין מהיד שלי והסתלק", הוא משחזר. "הרגשתי מושפל ולא רצוי. אני תומך גדול של ישראל ואהיה הראשון להגן עליה בקולג' מול ה-BDS, אבל עצוב לי לחשוב שאני לא רצוי בישראל".

המספרים מדברים בעד עצמם

"רודף שלום" נוסד 12 שנה לפני מדינת ישראל, ובדומה לבתי כנסת אחרים בארה"ב, הוא מהווה מרכז קהילתי ליהודים. פועלים בתחומו גני ילדים, בית ספר ביום ראשון ותנועת נוער. עם המתפללים שם נמנים ראש ארגון היהודים במפלגה הרפובליקנית מט ברוקס; ראש מטה סגן הנשיא דיק צ'ייני, סקוטר ליבי; עיתונאים בכירים; וכן אנשי ממשל שכיהנו תחת קלינטון, בוש הבן ואובמה.

אבל המרכזיות של בית הכנסת בהוויה המקומית, אינה הסיבה היחידה לכך שהמציאות בישראל יוצאת דופן בעיני הצעירים מ"רודף שלום".

במקרה הזה, המספרים מדברים בעד עצמם:

התנועה הרפורמית היא התנועה היהודית הגדולה בארה"ב, שחולשת על 35% מהיהודים המתגוררים בה. זאת לעומת 18% קונסרבטיבים, 10% אורתודוקסים, ו-5% המשתייכים לזרמים קטנים יותר ביהדות. 30% אינם קשורים לשום זרם.

ברק ומישל אובמה חוגגים את חנוכה בבית הלבן (צילום: AP Photo/J. Scott Applewhite)
ברק ומישל אובמה חוגגים את חנוכה בבית הלבן (צילום: AP Photo/J. Scott Applewhite)

באופן כללי, בעוד שהיהדות האורתודוקסית שואפת לשמר את קיום המצוות ואת המסגרת ההלכתית, כפי שהיו לפני המודרניזציה במאה ה-19, הקונסרבטיבים (המסורתיים) והרפורמים (מתקדמים), מתאימים את עצמם לרוח הזמן.

עם זאת, ובאופן שעשוי להפתיע חלק מהישראלים, גם רבנים אורתודוקסים בארה"ב מהיחס של הרבנות בארץ לתנועה הרפורמית. אחד מהם הוא הרב ניסן אנטין, מבית הכנסת "בית שלום" בפוטומק.

"אני רב אורתודוקסי, אבל אני לא רב של יהודים אורתודוקסים בלבד", הוא אומר. "אני רב של כל היהודים. רבנים בארץ טוענים שהרפורמים אינם יהודים. זה כואב ולא נכון הלכתית. אינך יכול להיות לא יהודי רק בגלל הצורה שבה אתה מתפלל".

"בנוסף", מציין אנטיין, "הרב הספרדי הראשון, הרב עוזיאל, דיבר על זרע ישראל. אם האב יהודי והאם אינה יהודייה, הבן אינו יהודי, אבל הוא עדין זרע ישראל ויש לנו מחויבות לקרב אותו. אני לא מבין את הרבנים הרפורמים והקונסרבטיבים שנשארים כל כך-פרו ישראלים, למרות היחס המעליב שהם מקבלים מהרבנות בארץ. "אני לא יודע איך הייתי מגיב, אילו היו מתייחסים אלי כך".

שליטה כמעט מובנת מאליה

עבור הישראלים, השליטה האורתודוקסית ברבנות כמעט מובנת מאליה, אבל היהודים האמריקאים מתייחסים לנושא אחרת. הם מסבירים כי דוד בן-גוריון הפקיד את השליטה בממסד הדתי בידי האורתודוקסים – על אף שהיו אז במיעוט מספרי בהשוואה לזרמים אחרים ביהדות – כדי להשיג את תמיכתם הפוליטית.

באמריקה, כאמור, יחסי הכוחות שונים לחלוטין. בית הכנסת "עדת ישראל", שהוקם בשנת 1869, מהווה את ספינת הדגל של הציבור הקונסרבטיבי בארה"ב, עם 5,000 מתפללים, שהם שמנה וסלתה של הקהילה היהודית בוושינגטון.

מדי שבת מתפללים בו אנשי ממשל וחברי קונגרס, ועם חברי הקהילה נמנות שתי שופטות בית המשפט העליון, רות ביידר גינזבורג ואלנה קגאן, ועיתונאים כמו עורך ״האטלנטיק״ ג'פרי גולדברג ופרשן ״הניו יורק טיימס״, דייויד ברוקס.

יהודים באמריקה (צילום: AP Photo/Cliff Owen)
יהודים באמריקה (צילום: AP Photo/Cliff Owen)

בבית הכנסת הלא-אורתודוקסי הזה נאם הנשיא אובמה לציון חודש המורשת היהודית בארה"ב במאי 2015, ובו גם ביקרו מנהיג זכויות האדם מרטין לותר קינג, הדלאי למה וראש ממשלת ישראל גולדה מאיר. ב"עדת ישראל" גם התקיים טקס הבר מצווה של יובל רבין, בעת שאביו, יצחק רבין, כיהן כשגריר ישראל בארה"ב.

מי שעומד בראש "עדת ישראל" הוא הרב גיל שטיינלוף, שם את האצבע על לב ליבה של הבעיה עבור יהודי ארצות הברית: "ההפרדה בין דת לפוליטיקה קדושה עבורנו", הוא אומר. "קשה לנו לראות את השחיתות והאפליה, את הכסף שמועבר למפלגות הדתיות, ואת המנהיגים הדתיים המעורבים בפוליטיקה.

"ההצהרות שמשמיעים בעלי כוח בישראל כלפי יהודים לא אורתודוקסים, הן כל כך קיצוניות לאוזניים של היהודים כאן, שאנחנו מרגישים כמו בני דת אחרת".

התחזית של שטיינלוף ביחס לישראל וליהודים בארצות הברית קודרת. "השחיתות והאחיזה החזקה שיש לחרדים על התהליך הפוליטי בישראל, וכן טשטוש הגבולות שבין דת ופוליטיקה, מאיימים על ישראל ועלינו כאן בארה"ב", הוא אומר.

רבים בישראל אינם רואים עין בעין עם שטיינלוף – הן במערכת הפוליטית, הן בממסד הדתי, והן בציבור, שהורגל לכך שאירועים קריטיים בחייו נשלטים על ידי הרבנות.

אבל על דבר אחד מסכימים כמעט כולם: הברית ההיסטורית בין ישראל לבין הקהילה היהודית החשובה בארצות הברית הגיעה לנקודת רתיחה קריטית.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
עוד 1,207 מילים. מחכים לתגובתך.

לפני שנה, על במת טקס יום העצמאות בהר הרצל, ראיד הארוס שלי, המגב"ניק, הדגלן בטקס, הציע לי נישואין.ההצעה הפכה ויראלית,…

פורסם על ידי ‏‎Luna Khalil Saliba‎‏ ב- יום רביעי, 22 במאי 2019

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

אל״מ ע׳: פסילת הרב בגלל שזו מיסטיקה היא טעות

תחקיר זמן ישראל על הרב-המקובל אשר זיהה, לטענת קצינים בצבא ובמשטרה, את מנהרות חמאס והחיזבאללה שנים לפני שנחשפו ונהרסו בפעולות מבצעיות, עורר עניין רב, לצד ספקנות ולעג ● אולם קצין בכיר שסייר בעצמו עם הרב מתעקש: ״לא צריך להירתע מהחשש שיגידו 'אמונות תפלות'״

מנהרה של חמאס מעזה לשטח ישראל, 2013 (צילום: AP Photo/Tsafrir Abayov, File)
AP Photo/Tsafrir Abayov, File
מנהרה של חמאס מעזה לשטח ישראל, 2013

לפני חמש שנים, הגיש אל"מ ע', מפקד פיקוד צפון בפיקוד העורף,  למפקדיו דוח מסודר על הבדיקות המבצעיות שביצע על גבול לבנון עם הרב המקובל יהודה ויד ימינו, הרב משה .

הדו"ח, שצילומו מופיע כאן, כולל המלצה ברורה להעזר בשירותיהם של הרבנים באיתור "חללים תת-קרקעיים" (קרי, מנהרות): "ראיתי אדם הגון בעל יכולות כאלו ואחרות, המעוניין לסייע. להערכתי, בהסתכלות רווח והפקה אין סיבה לא להסתייע ברב אל מול אתגרים מבצעיים אחרים, בזירות הפעולה השונות של צה"ל".

הדוח שהגיש אל״מ ע׳ למפקדיו

בחלוף השנים, אל״מ ע׳ עצמו אומר לזמן ישראל כי גם עתה הוא סבור שיש להיעזר בכוחות אלה. "אם זה אפשרי, בואו נעשה את זה״, הוא אומר.

״יש דברים שלא הייתי עושה על בסיס היבטים לא-שכלתניים. אם היה בא אלי רב ואומר לי, 'תאגף מימין ולא משמאל', אז כמפקד צבאי לא הייתי מקשיב לו. אבל בענין של מציאות מנהרות אתה בסוף שואל את עצמך, מה הנזק? הרי בסוף הכל מדיניות של ניהול סיכונים.

״אני בענין הזה נוטה להגיד שלא צריך להירתע מהחשש שיגידו 'אמונות תפלות'. אין פה סיכון חיילים, והעלות היא מינימלית כי הרב מתנדב.

״לא הייתי פוסל שימוש ביכולות הללו בעתיד רק בגלל שמדובר במיסטיקה. פסילה כזאת היא טעות בעיניי".

תחקיר זמן ישראל – השתלשלות הארועים

בין השנים 2013 ל-2016 ביצעו שני רבנים – הרב יהודה ויד ימינו הרב משה (שמות בדויים) – סיורים בליווי קציני צבא ומשטרה לאורך קוי הגבול בצפון ובדרום במטרה לאתר סימנים לקיומם של מנהרות תת-קרקעיות.

זרעית, 2013: הרבנים מקיימים סיור מסביב לישוב ובסמוך למוצב בירנית בליווית יו"ר ועד הישוב יוסי אדוני ובליווי אנשי משטרה. לדברי יו"ר ועד זרעית זוהו חמש מנהרות מסביב לישוב. לפחות שלוש מהן הוצלבו בדיעבד ומיקומם הוכח, לכאורה, כמדויק.

קו הגבול, גיזרה צפון-מערבית, נובמבר 2013: סיור ביוזמתו של מג"ד עודד (שם בדוי), ובאישורו של מפקד עוצבת ברעם אל"מ ציון ביחד עם הרבנים, במטרה לבחון את קיומן של מנהרות מזרעית ועד ראש הניקרה. בסיור משתתף קצין ההנדסה של הגדוד ולדברי הקצינים הרבנים מאתרים מנהרות בשטח ישראל ו"שמורות טבע" (מוצבים תת-קרקעיים) מעבר לגבול. אחד הזיהויים – ראש הניקרה.

ראש הניקרה, 15 בדצמבר 2013: בסמוך למקום שבו זוהתה מנהרה בראש הניקרה, נורה נגד בצהל במיתקפה ונהרג.

גזרה צפון-מערבית, תחילת 2014: סיור נוסף של הרבנים מתקיים באיזור, אך לא מתגלות מנהרות חדשות.

גזרה דרומית, ינואר 2014: הגיזרה הדרומית מתחממת ותת ניצב לוי אמיתי במשטרת ישראל נענה לקריאתם של הרבנים ומאשר סיור מקיף לאורך הקו הדרומי, במהלכו נחשפות, לטענת המשתתפים, 31 מנהרות. אחד האיתורים סמוך לקיבוץ נחל-עוז.

נחל עוז, 14 ביולי 2014: מתקפה על חיילי צהל מתוך פיר של מנהרה שקיומה זוהה, לטענת קציני המשטרה, בסיור עם הרבנים חצי שנה קודם לכן.

גזרה צפונית, אוגוסט 2014: אל"מ אלון מדנס מתמנה למפקד עוצבת ברעם, ולטענת הרבנים והמג"ד עודד מתנגד להמשך קיומם של הסיורים בגזרה שבפיקודו.

גיזרה צפונית, 2015: מפקד פיקוד צפון בפיקוד העורף, אל"מ ע', מבצע "ניסוי כלים" בהשתתפות הרבנים, במהלכו מזהים השניים "חללים תת-קרקעיים". אל"מ ע' משתכנע ביכולותיהם ומגיש למפקדיו דוח הממליץ להסתייע בשירותיהם. הדוח לא מיושם.

נסיון אחרון ב-2016: סיור שתואם בגבול הדרומי באישורם של קצינים בכירים, מבוטל ברגע האחרון, כאשר אחד ממפקדי הגיזרה מגלה התנגדות.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
עוד 217 מילים. מחכים לתגובתך.

יש עוד מנהגים שיצאו מפרופורציה. למשל כל היהדות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

סופה של הרבנות הראשית כסופו של רבן גמליאל

הרבנות הראשית לישראל שכחה ממחלוקות לשם שמיים. מבחינתה, כל מחלוקת היא לשם שררה והשגת כוח פוליטי. הרי כל מחלוקת שבאה לפתחה נזרקת מהחלון ומוקעת מיד.

לא ניתן להתעלם מהעובדה שההיסטוריה- חוזרת על עצמה. אם נסתכל על הרבנות הראשית לישראל אשר משמשת כמרכז הלכתי בתקופתנו ליהדות ישראל וליהדות אשר נמצאת בתפוצות, לא נוכל להמנע מההשוואה לתקופת יבנה.

לאחר החורבן וביטול הסנהדרין היה חשש שתהיה התורה כשתי תורות, ולא תהיה אחידות בשמירת המצוות. כדי למנוע מצב כזה החלו חכמי יבנה ורבן גמליאל בראשם, לפסוק הלכות במחלוקות, ולהכריח את הכול לציית להלכות שקבעו. להשלטת מרות זו של ההלכות הייתה מטרה ברורה, להביא לאחידות בשמירת המצוות. אך מתברר שכמו היום, לא כל האמצעים מקדשים את המטרה. מרותם של חכמי יבנה בראשותו של רבן גמליאל דומה למרותה של הרבנות הראשית לישראל וסופם- אותו סוף.

מועצת הרבנות הוקמה לפני הקמתה של מדינת ישראל, בתקופת השלטון המנדטורי. המועצה הייתה בת ששה חברים, שלושה אשכנזים ושלושה ספרדים. ולצדה נבחרו שלושה יועצים חילוניים, שסמכותם הייתה לא מוגדרת, אך ביטאה את דרישות הציבור להתאמת ההלכה לתנאי הזמן.

מאה שנה לאחר מכן, גלגולה של מועצת הרבנות הינה הרבנות הראשית בישראל המשמשת כהנהגה הדתית וההלכתית וכקובעת מדיניות באשר לשירותי דת במדינה הכוללים גיור, נישואין וגירושין, כשרות קבורה ועוד. אך במקום להוות גורם מאחד ולשמר את היהדות במדינת ישראל, היא מפלגת את העם, מקרבת את חורבננו ומרחיקה יהודים מהיהדות.

כך, דינה של הרבנות הראשית תהיה כדין רבן גמליאל. הרבנות מונעת מכוח, שררה שחיתות ושאיפה להשגת כוח פוליטי ומדיני. רבנות שמפלגת, מרחיקה יהודים, מושחתת ולא רלוונטית- סופה להיכחד. אותה רבנות שלא מאשרת נישואים ליושבי ארצה אשר צריכים להגלות ממנה על מנת למממש את נישואיהם ולחזור אליה בסטטוס "נשואים", אותה רבנות אשר מחלקת ונוטלת כשרויות כראות עיניה, ואותה רבנות אשר גורמת למדינה היחידה בעולם לא להכיר ביהדותם של יהודים, איננה הרבנות שלי ואינה המוסד ההלכתי העליון מבחינתי.

רבנות זו, סופה כסופו של רבן גמליאל, להיות מוקעת מהעם. לא רחוק הוא היום בו לא נוכל לסבול את הצער שהרבנות גורמת לנו ולאנשים סביבנו, ונעשה מעשה. כמו העם אשר חדל את חוצפית המתורגמן מדברו, גם אנחנו נחדול את הרבנות ונעביר אותם מתפקידם. במעשיה ובמדיניותה, הרבנות הפכה את עצמה ללא רלוונטית וזרזה את הפרטת שירותי הדת והגברת האיבה כלפיה. היהודים בישראל, לא מאסו ביהדות. הם מאסו ברבנות הראשית לישראל, אשר משמשת כעריץ ומנכסת את היהדות והחלטותיה למען השגת כוח לעצמה בלבד.

אם ישנו מסר אחד שאנחנו יכולים ללמוד מהמחלוקות של רבן גמליאל ורבי יהושוע, הרי הוא הדרך שבה אנחנו מתמודדים עם מחלוקת. ה'איך', הרבה יותר חשוב מה'מה'. וברגע שהרבנות תשכיל להבין זאת, ייתכן שכבר יהיה מאוחר מידי.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
עוד 402 מילים. מחכים לתגובתך.
מנהרה של חמאס מעזה לישראל, 2014 (צילום: AP Photo/Jack Guez, Pool)
AP Photo/Jack Guez, Pool
רב מסתורי חשף מנהרות של חיזבאללה וחמאס בכוחות על-טבעיים

תחקיר הנשק הסודי של צה"ל

קציני צבא ומשטרה מגלים: הרב-המקובל יהודה זיהה עבורנו 31 מנהרות בגבול עזה - שנים רבות לפני שהתגלו ופוצצו במבצע צוק איתן ● 6 מנהרות זוהו בגבול לבנון - לפני מבצע מגן צפוני ● משה, יד ימינו של הרב: "אנחנו יודעים על עוד עשרות מנהרות בצפון ובדרום״

ב-2015 נחת על שולחנם של בכירי הצבא דו"ח מבצעי מפתיע מטעם אלוף משנה ע', מפקד צפון בפיקוד העורף. תחת הכותרת: "דיווח על פעילות משותפת בנושא איתור תווך תת-קרקעי", מתוארת פעילות לאיתור מנהרות-אויב בגבול הצפון.

אבל הגיבורים בדוח הזה אינם כלי חפירה או כלים הנדסיים, אלא דווקא צמד רבנים.

אלוף משנה ע' מתאר בדוח סיור שקיים בגבול הצפון, לצורך איתור מנהרות באמצעים מטה-פיזיים, תוך שימוש ביכולותיהם המיוחדות של הרב-המקובל יהודה, ויד ימינו, הרב משה.

"ביצענו סיור במחנה. במחוז קיים מאגר מים תת קרקעי ענק, שלא ניתן לזיהוי אם לא הראו לך אותו באופן ישיר. הרב איתר, בלי שאמרנו מילה על כך, את המתחם התת קרקעי ואת החלל שנמצא מתחת למחוז״

"ביצענו סיור במחנה", כותב ע' למפקדיו. "במחוז קיים מאגר מים תת קרקעי ענק, אשר לא ניתן לזיהוי אם לא הראו לך אותו באופן ישיר. הרב איתר, בלי שאמרנו מילה על כך, את המתחם התת קרקעי ואת החלל שנמצא מתחת למחוז. כשהמשכנו לסייר הוא איתר עוד שני חללים תת-קרקעיים, וידע לתאר פעילות פלילית של חמושים, שבוצעה בסמוך למחוז לפני יותר משלוש שנים".

אל"מ ע' מבהיר כבר בתחילת הדוח כי דעתו לא השתבשה עליו: "אציין שאיני אדם דתי. אני אדם רציונלי שמרבית פעולותיו בחיים המקצועיים והאישיים נובעים מרציונליות ובחינה שכלתנית של כל דבר".

הוא מסיים את הדוח בהמלצה ברורה לנסות ולהפיק תועלת מהיכולות שזיהה אצל הרב יהודה בסיור: "ראיתי אדם הגון בעל יכולות כאלו ואחרות, המעוניין לסייע. להערכתי, בהסתכלות רווח והפקה אין סיבה לא להסתייע ברב אל מול אתגרים מבצעיים אחרים, בזירות הפעולה השונות של צה"ל".

אל"מ ע' אינו היחיד שהתפעל מהיכולות של שני הרבנים. בשבועות האחרונים שוחחנו עם שורה של מג"דים בצבא, קציני דרג הביניים במשטרה וקציני הביטחון האזרחיים ביישובים בצפון ובדרום, שסיירו עם הרב לאורך קו המערכת, ואישרו בפה מלא: ראינו בזמן אמת כיצד הרב המקובל מזהה ומאתר מבנים ותעלות מתחת-לפני-הקרקע, והשתכנענו מעל לכל ספק כי המקובל יכול  לזהות פעילויות מתחת לאדמה ולסייע לכוחות הלחימה, ההנדסה והחפירה שעובדים בשטח.

מבדיקה שערכנו, עולה כי המידע שאספו הקצינים בסיורים המשותפים עם הרב, דווח בזמן אמת במעלה שרשרת הפיקוד. אולם שם, בדרגות ההנהגה הבכירות, הפעילות הזאת נעצרה.

עם זאת, רוב האנשים ששוחחנו איתם על סיורי פתיחת הקו עם הרב, לא הסכימו להתראיין לכתבה בשמם, ודבריהם מובאים בכתבה בשמות בדויים: אף אחד לא רוצה שיחשבו שהוא רוחניק-מיסטי.

״תנו לנו לעזור״

אם להאמין לתושבים, לחלק מקציני צה״ל ובעיקר לצמד הרבנים – האיום רחוק מלהסתיים. בזרעית, למשל, שבשטחה התגלו שלוש מנהרות, קשה למצוא ולו תושב אחד שמאמין שכל המנהרות החפורות מתחת לפני הקרקע נחשפו ופוצצו, וזאת על אף הצהרות חד-משמעיות של הרמטכ"ל.

"אם הצבא היה יותר פתוח – היו נחסכים חיי אדם", אומר הרב משה, עימו נפגשנו לאחרונה. "אנחנו יודעים על עוד עשרות מנהרות שפרושות על פני קו הגבול, בצפון ובדרום, אם הצבא לא היה כל כך חשדן כלפי כל דבר שמריח מדת, אז גם אלופים ותתי-אלופים עימם דיברנו היו נותנים לנו צ'אנס לסייע. חבל, כי המציל נפש אחת בישראל, כאילו הציל עולם ומלואו".

לתעל את היכולות לאפיקים מעשיים

הרב יהודה, בן 50, הוא חוזר בתשובה, מתבודד מהגליל המסרב להיחשף או לדבר עם התקשורת. מקורביו מגדירים אותו כבעל יכולות על-טבעיות "לראות את העולמות האחרים". לדבריהם, הוא יכול ולזהות את המכאובים והמצוקות של בני שיחו כהרף עין, בדייקנות וללא כל מידע מוקדם.

"הוא יכול להסתכל עליך ולקבוע אם יש לך מצוקה נפשית כלשהי, אם אתה סובל מבעיה כלכלית או אם אתה מסתיר סוד גדול", מעיד הרב משה, שהסכים לדבר עם זמן ישראל ובלבד שלא ייחשף אף הוא. "אני לא ניחן ביכולות האלה, אבל אני יודע לקרוא היטב את הרב יהודה ולתעל את היכולות שלו לאפיקים מעשיים".

הרב משה, בן 71, נשוי ואב לעשרה וסב לעשרות נכדים ונינים, הוא חוזר בתשובה המתגורר כיום בשכונה בעלת ציביון דתי בדרום ירושלים. הוא שירת בעבר בחיל המודיעין, ולדבריו "מקיים קשר ישיר עם גורמי ביטחון", כבר שנים.

קצה מנהרה שנחפרה מלבנון לשטח ישראל, דצמבר 2018 (צילום: Hadas Parush/Flash90)
קצה מנהרה שנחפרה מלבנון לשטח ישראל, דצמבר 2018 (צילום: Hadas Parush/Flash90)

בפגישה שהתקיימה בביתו של הרב משה בערב ליל הסדר לא היה דבר מיסטי או יוצא דופן, לא בוצע בנו כישוף, לא היו טריקים וגם לא שתדלנות. משה ציין שוב ושוב, במהלך השיחה כי אין לו עניין בחשיפה שלו עצמו או של הרב המקובל.

"בעשרות השנים האחרונות אני משתדל לסייע לעם ישראל ולמדינת ישראל בידע וביכולות שחנן אותי הבורא, אני עושה זאת כאזרח פרטי בהתנדבות וללא שכר.  המטרה היחידה שלי היא למנוע מחדלים נוספים, לעורר את המערכת, ואם אפשר – גם להציל חיי אדם".

"לגנוב סוסים, ולהיצמד לגבול"

"לאורך 12 השנים האחרונות דיווחו עוד ועוד תושבים ביישובים סמוכים לגדר בצפון, על כך שהם שומעים רעשים ודפיקות מבטן האדמה, מתחת לבתיהם", אמר לנו לפני שבועות ספורים מג"ד באוגדה 91 לשעבר, סגן-אלוף עודד.

"שמעתי את זה מתושבים בקיבוץ סער, באזור ראש הנקרה, במושב זרעית, ואפילו בשכונה בפאתי שלומי. היינו צריכים להגיע ולהרגיע את התושבים, כי הם היו בחרדות איומות".

עודד היה ממייסדי "בית הספר ללוחמה בגרילה", שהוקם ב-97' בהנחיית הרמטכ"ל אמנון ליפקין-שחק, כדי לשכלל את שיטות הלחימה מול החיזבאללה. כיום הוא מתגורר ב"חוות בודדים" בצפון ומנהל משק בקר רחב ידיים. "הצבא הוא מערכת נוקשה, ואני תמיד חשבתי שאת המיומנויות שלי אני צריך לרתום לטובת חשיבה מחוץ לקופסה, שחסרה בצה"ל מאוד".

החשיבה מחוץ לקופסה הביאה אותו להכרה שבשטח ישראל נחפרות מנהרות, וזאת זמן רב לפני שהצבא הודה בכך בגלוי. "ידענו על קיומן של מה שקראו אז 'שמורות טבע' – רשת מנהרות תת-קרקעיות סבוכות בשטחים של לבנון, המאפשרות ללוחמי חיזבאללה להסתתר ולהמתין לחיילי צה"ל בעת פלישה פנימה ללבנון ולהפתיע אותם.

מנהרה של חמאס מעזה לישראל, 2014 (צילום: AP Photo/Jack Guez, Pool)
מנהרה של חמאס מעזה לישראל, 2014 (צילום: AP Photo/Jack Guez, Pool)

"מאחר שיש שם גם מערכת מוסווה של רקטות תת-קרקעיות, היה הגיוני להניח שאת 'שמורות הטבע' האלה ינסו להרחיב אל מעבר לגבול. אבל גורמי צבא התייחסו להערכות הללו כפנטזיות לא הגיוניות. זה היה מוזר, כי אני כמג"ד הכרתי תוכניות פשיטה על שמורות הטבע הללו, אבל האופציה של טיפול במנהרות בתוך שטח ישראל נותרה תמיד כמשהו שזורקים מדי פעם לאוויר, וזהו".

המג"ד עודד, שמכיר את יד ימינו של הרב-המקובל, החליט לחשוב מחוץ לגדר, מעבר לגבול. "הרב משה מכיר את השטח, יודע ערבית, ומחובר היטב לתרבות הערבית ולערבים עצמם. הוא הציע לי לארגן סיור בגזרה הצפון-מערבית, על קו הגבול, ולחפש נקודות שבהן יש חשש למנהרות. זה היה ב-2013, למיטב זכרוני, והוא פנה אלי כמג"ד האחראי על הגזרה הצפון-מערבית בעוצבת הגליל (אוגדה 91)".

מה חשבת על ההצעה?

"אני לא אדם דתי אבל לימדו אותי שלא פוסלים שום דבר באופן מוחלט לפני שבודקים אותו. בהתחלה הייתי סקפטי, גם בגלל שפחדתי שהמהלך לא יתקבל יפה. אמרתי לו 'המערכת לא תראה את זה בעין יפה כי לא מקובל לאפשר לגורמים אזרחיים לסייר על קו גדר המערכת'. אבל החלטתי בכל זאת לתת למהלך צ'אנס.

"פניתי למח"ט שלנו, אלוף משנה ציון, וביקשתי אישור. המח"ט לא התלהב, אבל שכנעתי אותו לאפשר לרב יהודה ולרב משה להצטרף לסיור עם קצין ההנדסה של הגדוד ועם עוד כמה חיילים. הנימוק שלי היה שבמקרה הכי גרוע זה ירגיע את התושבים. ככה לפחות נוכל לעדכן אותם שאנחנו עושים כל מאמץ לבדוק את הטענות שלהם, והם יירגעו".

המח"ט חשב רגע, ואישר את הסיור. הוא אמנם הורה לכוח להתרחק מהגדר ולא להיצמד לקו הגבול, אבל המג"ד מרדכי החליט שאם כבר – אז כבר, ונתן הוראה "לגנוב סוסים, ולהיצמד לגבול".

"לקחתי את קצין ההנדסה ואמרתי לו 'תיצמדו כמה שיותר לגדר'", נזכר עודד. "הם נסעו ברכב צבאי לאורך הגזרה המערבית, מאזור זרעית ועד ראש הנקרה, וחזרו עם ממצאים מדהימים. אני זוכר שקצין ההנדסה היה בהלם מזה שהרב זיהה 'שמורות טבע' מעבר לגבול, ולא הבין איך הוא בכלל יודע שיש כאלה.

"הרב זיהה מנהרה מתחת לבסיס זרעית, מבלי שידע אפילו שיש שם מוצב של צה"ל – וצדק. סמוך לראש הנקרה הוא זיהה מנהרה נוספת. זו הייתה המנהרה שחודש אחר כך, נתקלה שם חוליה של צה"ל.

"קיבלתי את הדיווח על ההצלחה בזיהוי מנהרות, מקצין ההנדסה ומהכוח שסייר עם הרב, אבל אני מודה שעדיין הייתי סקפטי. היתה לי דילמה איך אני מעביר את המידע הזה הלאה ולמי. הרי אני עדיין לא מאמין בתופעה בכל לבי, איך אוכל לדווח עליה בלב שלם?"

מנהרה פלסטינית בין עזה לרפיח, מצרים, 2014 (צילום: AP Photo/Hatem Moussa)
מנהרה פלסטינית בין עזה לרפיח, מצרים, 2014 (צילום: AP Photo/Hatem Moussa)

בלב חצוי או לא, עודד המג"ד פנה לממונה עליו. "כשהמח"ט קיבל ממני עדכון שזוהו מנהרות בשטח באמצעים אלטרנטיביים, הוא הגיב בחוסר עניין. שיתפתי עמיתים נוספים בגזרה וגם הם לא התרגשו. החלטתי להימנע מכתיבת מסמך רשמי".

קצין ההנדסה שליווה את הסיור על קו גדר המערכת היה רב סרן גלעד. הוא אישר באוזנינו כי הוא זוכר את הרב ואת הסיור, אך סירב לדבר מבלי לקבל אישור מדובר צה"ל. בדו"צ סירבו להתייחס לבקשתנו לראיין אותו.

"כשהמח"ט קיבל ממני עדכון שזוהו מנהרות בשטח באמצעים אלטרנטיביים, הוא הגיב בחוסר עניין. שיתפתי עמיתים נוספים בגזרה וגם הם לא התרגשו. החלטתי להימנע מכתיבת מסמך רשמי"

פחות משנה אחר כך, באוגוסט 2014, התחלף מפקד החטיבה בגזרה, והמח״ט הנכנס התנגד בתוקף להמשך הסיורים עם הרבנים. סא״ל עודד מספר כי כל נסיון לאשר סיורים נוספים נתקלו בסירוב נמרץ.

המח״ט הנכנס היה אל"מ אלון מדנס, כיום קצין המבצעים של פיקוד מרכז , העומד מאחורי מכתב הביקורת החריג והתקיף ששלח לפני כחצי שנה לאלוף פיקוד המרכז, ושבו חשף שורה של ליקויים ארגוניים, תרבותיים ומבצעיים בהתנהלות הצבא.

באופן מעט אירוני מדנס מתח ביקורת בדיוק על אותן התופעות בפיקוד הצה"לי, שנגדן מתריעים סגן אלוף עודד ואלוף משנה ע': הפחד להביע דעה, חשיבה מקובעת וחד-ממדית, התנהלות מקצועית חסרת מעוף וכו'.

מנהרה של חמאס מעזה לשטח ישראל, 2013 (צילום: AP Photo/Tsafrir Abayov, File)
מנהרה של חמאס מעזה לשטח ישראל, 2013 (צילום: AP Photo/Tsafrir Abayov, File)

הרב משה ראה את המכתב של מדנס מעט לאחר פרסומו ונזכר במח״ט הסקפטי שהפסיק את סיורי הרבנים בגבול הצפון. הוא לא התאפק ושיגר אליו הודעת וואטסאפ: "אלון היקר בוקר טוב, היה מעניין לשמוע את חשיבתך האמיצה לגבי הנעשה בצה״ל. לצערי לא גילית אותה פתיחות בזמן פיקודך בחטיבה הצפונית. כשדיווחנו לך על מנהרות חודרות קראת לנו הזויים… אני לא כועס עליך, אני מודע שחינוכך שדומה לחינוך שקיבלתי בצעירותי מגביל את חשיבתך ותוחם אותה בתחום הרציונלי".

מדנס השיב תשובה סתומה: "משה היקר, לא כל מה שידעתי ושאני יודע אני בהכרח יכול לחלוק עם אזרחים. אני בטוח שאתה מבין זאת. יום טוב ובשורות טובות".

כשביקשנו מדובר צה"ל לשוחח עם אל"מ מדנס, כדי להבין מה מסתתר מאחורי התשובה המתחמקת שלו, נמסר לנו: "למפקד הזכות לקבוע את דעותיו המקצועיות ואת תוכן המסמכים באופן עצמאי בהסתמך על שיקול דעתו".

איתור חמש מנהרות סביב זרעית

סיור נוסף עליו פיקד הרב המקובל ב-2013, עוד קודם לכניסת מדנס לתפקיד, היה באזור מושב זרעית, מוקד הרעשים התת-קרקעיים, שעליהם דיווחו תושבי המקום במשך כמה שנים.

״הרב משה, יד ימינו של המקובל, ביקר אצלי, ואחר כך גם שוחחתי בטלפון עם הרב מקובל. הם יצאו לסיור בשטח עם איש משטרה, ואיתרו לטענתם חמש מנהרות מסביב ליישוב", אמר לנו יו"ר ועד זרעית, יוסי אדוני.

יוסי אדוני (צילום: דפנה טלמון)
יוסי אדוני (צילום: דפנה טלמון)

"הרב זיהה. הייתה התאמה בין מה שהרב זיהה לבין מה שאותר בשטח. העובדות בשטח מדברות בעד עצמן: הצלבתי נתונים והשוויתי בין שלוש המנהרות שנחשפו סמוך לזרעית במבצע ׳מגן צפוני׳, לבין האזורים שהרב דיבר עליהם בסיור ההוא, והייתה התאמה. גם איש המשטרה שהיה איתם, התרשם מאוד. בדיעבד הופתעתי לגלות שהרב היה מדויק למדי".

״רציתי לראות את הדברים בעיניים"

לקראת סוף 2013 התחילה התחממות צבאית גם בגזרה הדרומית. הרב משה, האסטרטג שעומד מאחורי הרב-המקובל, העריך כי גם בדרום יש מנהרות רבות, ופנה לראש חטיבת האבטחה במטה הארצי של המשטרה,  תת ניצב לוי אמיתי, בהצעה לעזור במציאת פעילות אנושית תת קרקעית גם בחזית הדרומית.

תת ניצב לוי אמיתי גישש קצת, וניסה לברר מי הרב המדובר, ולאחר שקיבל מאנשי הצבא בצפון חוות דעת חיוביות, החליט לסייע באופן מעשי ולארגן סיור לאיתור מנהרות גם בדרום. "חשבתי שצריך לתת לרבנים הזדמנות להוכיח את עצמם, ושאסור לשלול על הסף את אופן החשיבה הזה״, אומר לוי אמיתי, אדם דתי לשעבר, שמגדיר את עצמו כאדם מאמין.

״צריך להבין מאיפה זה מגיע ולאיזה תוצאות זה מוליך. אתה לא צריך להיות חרדי או ירא שמיים בשביל לבדוק דברים כאלה. אני פשוט רציתי לראות את הדברים בעיניים".

נאמן לגישתו, קישר לוי אמיתי בין הרב המקובל יהודה ויד ימינו משה, לבין קצין האבטחה של המחוז, רפ"ק י', וקצין הביטחון של המועצה האזורית, רפי בביאן, כדי שייצאו לסיור לאורך הקו ברצועה בינואר 2014. במהלך הסיור איתר הרב-המקובל לא פחות מ-31 מנהרות תת קרקעיות, וסימן את פתחי היציאה של כמה מהמנהרות האלה.

כמה חודשים לאחר מכן, במבצע צוק איתן, דיווח צה״ל על איתור ואיטום של 32 מנהרות.

"אני עם דמעות בעיניים אפילו עכשיו כשאני מדבר איתך", אומר רפ"ק י' כשהוא נזכר בסיור שקיים עם הרב לאורך קו הגבול כמה שנים קודם.

"תקשיב זה לא ייאמן. זה לא ייאמן. לאיש הזה יש כוחות עליונים ללא ספק. במהלך הסיור הגענו איתו לאזור נחל עוז, וכשנעמדנו בנקודה מסוימת הוא משך לי את היד ואמר 'יש פה מנהרה'.

"תקשיב זה לא ייאמן. זה לא ייאמן. לאיש הזה יש כוחות עליונים ללא ספק. במהלך הסיור הגענו איתו לאזור נחל עוז, וכשנעמדנו בנקודה מסוימת הוא משך לי את היד ואמר 'יש פה מנהרה'".

"אלוהים יודע איך הוא ידע, אבל זו היתה בדיוק הנקודה שממנה יצאו מספר חודשים אחר כך, במהלך המלחמה מחבלים והרגו את חיילי גבעתי. בדיוק באותו מקום שעמדתי יחד איתו. אני לא אשכח את הרגע הזה אף פעם".

רפ"ק י' מדבר על התקרית באזור נחל עוז שאירעה בעת מבצע "צוק איתן" ב-14.7.2014, ושבמהלכה חדרו ארבעה פלסטינים חמושים דרך מנהרה בנחל עוז, ירו טילי נ"ט לעבר עמדת צה"ל והרגו חמישה חיילים.

הוא משוכנע ביכולותיו של הרב לסייע בשטח בזיהוי מנהרות, אבל כבר חווה את היחס ששמור בצבא למי שמסתודד עם רב-מקובל. "קשה לבכירים במערכת הביטחון או לגנרלים לקבל את העניין הזה של המתקשרים. קשה מאוד. למי שלא חווה את זה בשטח, כמוני, קשה להאמין בזה. אם אני אחשף הם יחשבו שאני חולה נפש".

בנימין נתניהו מדבר על איום המנהרות, 2018 (צילום: הדס פרוש, פלאש 90)
בנימין נתניהו מדבר על איום המנהרות, 2018 (צילום: הדס פרוש, פלאש 90)

גם ראש חטיבת האבטחה לשעבר, תנ"צ לוי אמיתי, התקשה להאמין שצה"ל יאמץ את יכולותיו המאגיות של הרב-המקובל וחדל מניסיונותיו להביא את הצבא לבדוק את הממצאים שעלו במהלך הסיור.

"לא דחפתי את זה יותר חזק, כי קשה מאוד לשכנע אנשים בעמדות מפתח להאמין. אם הייתי מגיע עם הממצאים האלה לפיקוד העליון היו אומרים עלי שאני קוקו, איזה משוגע, הזוי. הדרך הטובה ביותר היא להביא כמה שיותר אנשים לשטח, ולראות את זה בזמן אמת. כל מי שראה בעיניים משהו מוחשי – השתכנע".

״הרמטכ״ל לא אוהב רבנים״

גם בשנים שלאחר מבצע ״צוק איתן״ נעשו כמה ניסיונות לחבור לצבא ולסייע לו באיתור המנהרות. הפעם גייס הרב משה את ידידו, אלוף פיקוד מרכז רוני נומה, כדי לצאת לסיור על קו הגבול עם הרב המקובל יהודה.

"רוני, שמכיר היטב את יכולותי בתחומים שונים, תיאם בתחילת 2016 סיור עם קצין ההנדסה של פיקוד דרום, בתיאום עם קצין המבצעים של האוגדה. אספתי את הרב יהודה ונסענו דרומה. שכרנו צימר באחד הקיבוצים, ובערב טילפנתי למפקד האוגדה, שהוא בחור חובש כיפה סרוגה, כך שהנחתי כי הוא מבין את המושג 'רוחניות'. הצגתי את עצמי ואמרתי לו שמחר אנחנו באים אליו לגזרה כדי לבדוק אם יש מנהרות בשטח.

"מפקד האוגדה אמר לי בשיחה: 'ברוכים הבאים. עם איזה ציוד אתם מגיעים?' חייכתי ואמרתי שאין לנו ציוד, אבל סיפרתי לו קצת על הגילויים שלנו לאורך הגזרה. בשלב הזה הוא הודיע חד משמעית שלגזרה שלו הוא לא מוכן שניכנס. כשמחיתי ואמרתי שהסיור תואם עם קצין המבצעים שלו, הוא הוסיף: 'קצין המבצעים יחטוף ממני'".

הרב משה ניסה להילחם בהחלטה. ״אמרתי לו 'בדוק אותנו. קח אותנו למקום שאתה מכיר ותעשה בדיקה'. אבל הוא רק ענה 'אני לא יודע לעבוד עם רבנים. הרמטכ״ל לא אוהב רבנים'.

מצעד של חזבאללה בלבנון, 2010 (צילום: AP Photo/Hussein Malla)
מצעד של חזבאללה בלבנון, 2010 (צילום: AP Photo/Hussein Malla)

הניסיון האחרון הגיע כמה חודשים אחר כך, בדצמבר 2016, גם בפעם על קו הגבול בדרום. "מפקד האוגדה התחלף בינתיים, ונקבעה לי פגישה עם שני קצינים מהאוגדה: אחד קמ"ן בדרגת סגן אלוף והשני רב סרן בחיל ההנדסה״, אומר הרב משה. ״יצאנו איתם לשטח וזיהינו עבורם כמה מנהרות. הם היו מאוד חיוביים בגישתם, ואישרו שאימתנו להם כמה חשדות".

שני הקצינים רשמו את הנתונים והבטיחו להיות בקשר. אבל זמן קצר אחר כך, כשהרב משה ניסה ליצור קשר עם הקמ"ן, הוא לא קיבל כל מענה. הנחתי שהם קיבלו פקודה להתנתק מאיתנו. זה היה הקשר האחרון איתם".

בשנתיים וחצי שחלפו מאז, ממתין הרב משה לשעת כושר כדי לחזור ולסייע למערכת הביטחון באיתור מנהרות שעוד נותרו בשטח, לטענתו, ושוחח על כך גם עם אלופים בצבא, שהביעו עניין עקרוני לשמוע ולראות במה מדובר.

אבל, לטענתו, המערכת נאטמה לקבלת עזרה מגורמים מיסטיים בגלל מה שהוא מגדיר כרתיעה מכל דבר שמריח דת. "ההנהגה הצבאית והמדינית סובלת מעיוורון, וחיה בבועה וירטואלית של מציאות. המערכת כמערכת היא בסוף אנטי-דתית, והרמטכ"ל לא יכול להרשות לעצמו להודות בצורך לקבל עזרה מגורמים נוספים, רוחניים.

"מצביאים צריכים להיות מפתיעים וחריגים. אבל הצבא שלנו הפסיק להיות שובב, מפתיע או חריג. אין הפתעה ואין הטעיה בגישת הלוחמה של צה"ל וזו הסיבה לכך שבכל המערכות האחרונות לא הגענו להכרעה".

נאמן לשיטתו, הרב משה גם מבהיר מה ההשלכות של חוסר השובבות והאטימות של צה"ל על התוצאות בשטח."אם היו נעזרים בנו אפשר היה למצוא מנהרות הרבה קודם, ולטפל בהן בזמן", הוא אומר. כששואלים אותו אם מבצע "חומת מגן" הביא לחיסולן של כל המנהרות היוצאות משטח-עזה, הוא משיב חד משמעית: ״לא״.

מי שסייר עם הרבנים בגבול הצפון כבר ב-2013, המג"ד עודד, סבור כי צה״ל שוגה בגישתו. "אני חושב שהצבא יכול היה להיות פתוח יותר לקבלת סיוע מגורמים רוחניים. הרי אין בכך כל נזק. ייתכן אפילו שהיינו חוסכים זמן, מקטינים סיכונים ובעיקר – חוסכים בחיי אדם", אומר עודד.

בהתייחס לשאלת קיומן של עוד מנהרות לאורך קווי הגבול של ישראל הוא אומר: ״היום כשאני שומע שהרב אומר שיש עוד מנהרות, גם בצפון וגם בדרום, אני מאמין לו״.

מי שכן הסכים לדבר בגלוי, אזרח מן השורה שבמשך שנים התעלמו מהטענות שלו ושל הציבור שהוא מייצג על רעשים שהם שומעים מבטן האדמה, מבטיח לא להרפות מהעניין. "אני משוכנע שעדיין לא כל המנהרות התגלו", אומר יוסי אדוני, יו"ר ועד זרעית.

"המאבק הציבורי שלי נועד להעיר את צה"ל כדי שיתחילו לקחת את נושא המנהרות ברצינות ויטפלו בזה. היום אני יכול לומר שאני סומך על צה"ל שהם מטפלים בכך. אבל אם ארגיש שצה"ל מוריד פרופיל, ולא עושה את מה שאני חושב שצריך לעשות, לא אהסס להביא אנשי מקצוע אחרים, מתחומים אחרים".

תגובות

תגובת דובר צהל: "צה"ל עוקב אחר איומי המנהרות הן מצפון והן מדרום, ופעל לאיתורן על ידי אמצעים טכנולוגיים, הנדסיים ומודיעיניים בלבד.

"אחר פרויקט המנהור ההתקפי של חיזבאללה, צה"ל עקב למעלה מארבע שנים באמצעות צוות מודיעיני-טכנולוגי המשותף לפיקוד הצפון ואגף המודיעין. משהבשילו התנאים למבצע ובטרם הפכו המנהרות לאיום על ביטחון תושבי הצפון, יצא צה"ל למבצע מגן צפוני לחשיפת, נטרול והשמדת המנהרות ההתקפיות חוצות-הגבול של חיזבאללה.

"צה"ל לא הסתמך בשום שלב על אזרחים בעלי יכולות כלשהן בכדי לאתר מנהרות התקפיות, אלא השתמש באמצעים טכנולוגיים ומודיעיניים מתקדמים בלבד".

יצויין שבדו"צ סירבו להתייחס לשאלותינו הפרטניות על הסיורים שהתקיימו לאורך קוי הגבול ביחד עם רבנים, וכן סירבו לאשר לקצינים שעדיין נמצאים בשירות קבע להתראיין בנושא.

שאלות שהפנינו לדוברות משטרת ישראל בנוגע לסיורים שהתקיימו בתיאום עם גורמים במשטרה, ואף בהנחיית קצינים בכירים במשטרה נענו בתשובה הבאה: "בכל הנוגע לאיום המנהרות, דרכי גילויין וההתמודדות עמן – יש לפנות לצה״ל האמון על הנושא".

״לא״ ב-120 ימים

בצה״ל ביקשו 3 הארכות זמן כדי להשיב לשאלה אם בחמש השנים האחרונות היו לו התקשרויות עם בעלי מקצועות שונים בתחום המיסטיקה.

עמותת "הצלחה" פנתה לצה"ל בבקשת חופש מידע ב-5 בינואר השנה, וביקשה להבין את היקף היחסים המקצועיים, ככל שיש כאלה, בין הצבא לבין מיסטיקנים בחמש השנים האחרונות. "נבקש את פירוט ההתקשרויות שערך צה"ל ופירוט השירותים שקיבל מבעלי מקצועות שונים בתחום המיסטיקה, (אדם העוסק במיסטיקה, בתורת הנסתר, בכישוף, בעל-טבעי) בין אם בתשלום או שלא בתשלום".

כבר עם הגשת הבקשה בתחילת השנה, ניכר היה כי צה"ל מגלה בה עניין חריג, גדול יותר מבקשות אחרות שהוגשו על ידי העמותה בעבר. שיחה שהגיעה ליועץ המשפטי של הצלחה, עו"ד אלעד מן, מגורם צבאי בכיר, ביקשה לעמוד על מהות הבקשה והנתונים המבוקשים. בהמשך, הגיעה לעו"ד מן שיחה מפתיע נוספת, מטעם גורם צבאי במטכ"ל שהזדהה רק בשמו הפרטי, "יוראי", ושאל במפתיע: "אתה התעניינת במיסטיקנים?" לאחר שניסה לדלות פרטים נוספים בקשר לבקשה, בחר אותו יוראי מסתורי באופן פתאומי ובלתי-מוסבר לנתק את השיחה.

צה"ל מצידו בחר להאריך את זמן הטיפול בבקשה עד למקסימום האפשרי, כשהוא מנצל את מלוא הארכות העומדות לרשותו בחוק חופש המידע, 120 יום בשלוש הארכות שונות, לשם איתור ההתקשרויות האמורות. הנימוק שניתן להארכות היה "היקף הבקשה ומורכבותה". כאמור, הצבא אמור לדווח גם על התקשרויות שאינן בשכר, ולמסור מידע גם על דוחות רשמיים, דוגמת הדוח שמילא הקצין הבכיר בפיקוד העורף.

שבוע לאחר הגשת הבקשה מצה"ל, ב-12 בינואר, הוגשה גם למשטרה בקשה דומה. במסגרת בקשה זו נשאלה גם המשטרה באשר להתקשרויות שערכה ושירותים שקיבלה מבעלי "מקצועות שונים בתחום המיסטיקה". לאחר כחודש התקבלה התשובה הבאה: "לא אותרו התקשרויות עם גורמים מתחום המיסטיקה". תשובה זו מעלה תהיה האם במשטרה לא מודעים לפעילות של הרב עם קצינים בכירים במשטרה בגבול הדרומי, או שהחליטו להתעלם ממנה?

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
מה זה מסטיקה ? אם יש לווין גי-פי-אס- שמזהה מלמעלה פקק תנועה ומתריע בעוד מועד , זה מסטיקה או לוגיקה צרופה ? ואם יש משקיף על הר גבוה שמביט למרחק בהתקרב אויב מתריע לפני ההתקפה... המשך קריאה
מה זה מסטיקה ? אם יש לווין גי-פי-אס- שמזהה מלמעלה פקק תנועה ומתריע בעוד מועד , זה מסטיקה או לוגיקה צרופה ? ואם יש משקיף על הר גבוה שמביט למרחק בהתקרב אויב מתריע לפני ההתקפה , זה נחשב מסטיקה או חוקיות לוגית ? ובמה שונה דוגמאות הללו אם יש עין בשמיים שרואה מלמעלה מה שיוצר את גימוד הזמן והמרחק הפיזי אל מעבר למימד "על זמן טבע " מדוע יהיה קשה להבין ולקבל רצף ישיר של חוקי לוגיקה ,כמו זמן שמתגמד על כדור הארץ ביחס לתנועת מהירות האור ?
עוד 3,114 מילים ו-1 תגובות. מחכים לתגובתך.
גבר חובש כיפה עטוף בדגל הגאווה
תכירו את המתנחלים הלהט"בים

טיפולי המרה - OUT, שיחות עם פלסטינים בגריינדר IN

בציונות הדתית צומחת בשנים האחרונות קהילת להט״בים פעילה ● היום, י״ד באייר, הוא ״פסח שני״ - היום בו אלוהים, לפי התורה, קבע כי גם הטמאים יוכלו להקריב קורבן ● בעשור האחרון, להט״בים דתיים הפכו את פסח שני לחגם. זהו סיפורם

בספר במדבר, פרק ט', מסופר כי אלה מבני ישראל שהוכרזו טמאים ונאסר עליהם להקריב את קרבן הפסח, פנו למשה בטענה: "לָמָּה נִגָּרַע לְבִלְתִּי הַקְרִיב אֶת-קָרְבַּן ה' בְּמֹעֲדוֹ בְּתוֹך בְּנֵי יִשְׂרָאֵל"? משה מתייעץ עם אלוהים, שקובע כי הטמאים יוכלו להקריב קרבן בי"ד באייר, מה שנודע מאוחר יותר כ"פסח שני".

למרות שהמסורת היהודית לא מעניקה ל"פסח שני" מיקום מיוחד, קבוצה של פעילים להט"בים דתיים הפכה אותו בעשור האחרון לחגם הבלתי רשמי, תוך שימוש במועד זה כמקור לדיונים על מקומו של האחר במרחב הדתי.

השנה, הפעילים ארגנו אירועים בקהילות דתיות בארץ, אירועים שאפשרו לאלה שמשוכנעים שיש סתירה בלתי נמנעת בין דת להומוסקסואליות, לדון בנושא עם אחרים המאמינים שאפשר ליישב את הסתירה.

במפתיע, האירוע המעניין ביותר התרחש הפעם מעבר לקו הירוק. ביום ראשון שעבר, כמאה חובשי כיפות תושבי אפרת נהרו למתנ"ס המקומי, לכנס שאורגן על ידי המועצה המקומית תחת הכותרת: "צעירים להט"בים בחברה הדתית".

עודד רביבי נואם בכנס הלהט"ב באפרת (צילום: ג'ייקוב מגיד)
עודד רביבי נואם בכנס הלהט"ב באפרת (צילום: ג'ייקוב מגיד)

לדברי המארגנים, זה היה האירוע הראשון מסוגו בקהילה דתית (משני עברי הקו הירוק) שלא רק עודד דו-שיח בנושא, אלא גם נקט עמדה ביחס אליו: הומוסקסואליות היא לא עניין של בחירה, ואי אפשר "לרפא" אותה.

"היה הרבה יותר קל לפני 10-15 שנה, כשלא היו הומוסקסואלים בקהילות דתיות", התבדח הרב אוסטרוף בפני הקהל שצחקק בהיסוס

העמדה החד משמעית הזאת הושמעה על ידי שני דוברים, רב ופסיכולוג, בערב שפנה להורים ולמחנכים בהתנחלות שבגוש עציון. אחרי ההרצאות של הרב רפי אוסטרוף וד"ר טוביה פרי, הגיעו סיפוריהם של שני מחנכים דתיים שיצאו מהארון.

אלא שהטון של האירוע נקבע כבר בדברי ראש מועצת אפרת, עודד רביבי. רביבי דיבר על שיעור ההתאבדויות הגבוה אצל בני נוער שנאבקים עם המיניות שלהם.

לפי מחקר שערכה הפסיכולוגית הקלינית ד"ר חנה בר יוסף ב-2016, אחד מכל חמישה בני נוער להט"בים ניסה להתאבד – פי שישה משאר האוכלוסייה. לפי הערכות, שיעור ניסיונות ההתאבדות של צעירים להט"בים דתיים גבוה פי שניים.

"אלה הילדים שלנו, ואנחנו לא יכולים להתעלם מהם", אמר רביבי. הוא עמד על סף בכי כשהקריא שלושה מכתבים שקיבל מלהט"בים באפרת. באחד המכתבים הובעה התקווה שהערב הזה "ימנע את מותם של חברים נוספים".

הדס פרוש/פלאש 90
טקס חתונה גאה במצעד הגאווה בירושלים, 2016 (צילום: פלאש 90)

החתן הזה הוא אני

יחד עם סיפורם האישי של שני הפעילים הלהט"בים, התחושה שאי אפשר להמשיך להתעלם מהבעיה, הייתה החוט המקשר של הערב.

"היה הרבה יותר קל לפני 10-15 שנה, כשלא היו הומוסקסואלים בקהילות דתיות", התבדח הרב אוסטרוף בפני הקהל שצחקק בהיסוס.

אוסטרוף דיבר על ההתעלמות מהנושא במקומות כמו אפרת, בהם רוב הרבנים והמחנכים האמינו שדיכוי המשיכה לבני אותו מין הוא רק עניין של כוח רצון. ד"ר פרי, מצידו, הציג שפע נתונים מחקריים שקובעים שההנחה הזאת חסרת תוקף.

פרי, אף הוא אדם דתי, הציג גרף המתאר את רצף המשיכה המינית, והסביר שמי שסבור שהצליח "לרפא" אדם ממשיכה לבני מינו, "פשוט התעסק עם ביסקסואל".

עם זאת, אוסטרוף ופרי הציגו תפיסת עולם מורכבת יותר. "החיים של הלהט"בים קשים ומרים. אם למישהו מהם יש משיכה כלשהי למין השני, אנחנו חייבים לנצל את הנקודה הזאת", אמר הרב, שהוסיף שבמקרים אלה יש לעודד אותו להעדיף מערכת יחסים הטרוסקסואלית. ועדיין, הוא דחה את ההנחה שלהומואים וללסביות אין מקום בקהילות דתיות. בין היתר, הרב הקרין סרטון מחתונה בין שני גברים דתיים, והתעכב על "האושר המושלם" שחשו כל אלה שהשתתפו בטקס.

לקראת סוף הערב קם אדם אחד מהקהל והזדהה כאחד החתנים מהסרטון. "מה שאתם עושים כאן זה הצלת נפשות, וזאת לא סתם ססמה". הוא הציג את עצמו כערן אשכנזי, תושב אפרת לשעבר. "אם ערב כזה היה מתקיים כשהייתי בתיכון, יכולתי להימנע מחוויות קשות", אמר והתקבל במחיאות כפיים של כל הקהל.

Courtesy
נועם הזה, במצעד הגאווה בירושלים, 2017

אשכנזי, 26, לא היה ההומוסקסואל הדתי היחיד בקהל. אחד מהם הוא נועם הזה מההתנחלות אלון שבות הסמוכה, שייחס לערב "חשיבות היסטורית".

"ממש שמחתי לראות בקהל את ראש הישיבה שלי ומורה נוסף מהישיבה. החברה הדתית מתחילה לפתוח את העיניים ולהבין שאי אפשר להתעלם מהנושא," אמר.

כשנשאל אם הדגש על המצב הנפשי וה"חיים הקשים" של להט"בים בהתנחלויות לא מפריע לו, יונתן ממן, אחד משני המחנכים הלהט"בים ששוחחו עם הקהל, אמר שבעיניו זה "לגמרי טבעי." ממן טוען שבקהילה ההומואית הדתית, רוב החברים התמודדו בעברם עם אובדנות או משאלת מוות.

נועם אומר שמבחינתו הדגש על הנושא באירוע היה הצהרה על קושי של החיים של אדם המדחיק את הזהות המינית האמיתית שלו.

"אפשר להגיד על החיים בארון שהם קשים ומרים. לצאת מהארון זה בדיוק ההפך, זה מאד משחרר. אני חושב שזאת היתה הכוונה של הערב הזה."

יותר פתוחים להבדלים

מבחינת רבים, זה לא היה מקרי שהערב התקיים דווקא באפרת. "נדמה לי שבגוש עציון פתוחים יותר מאשר בקהילות דתיות אחרות", אומר אנדרו ברוורמן.

ברוורמן בן ה-19, שלומד בישיבת מחניים במגדל עוז, מספר שהרבנים מאשרים לו לצאת מוקדם בימי חמישי כדי להשתתף במפגשי להט"בים בירושלים.

"יש משהו בגוש עציון שגורם לאנשים להיות כל כך מרוצים מהחיים שלהם ומהזהות הדתית שלהם, שהם מרשים לעצמם להיות פתוחים יותר להבדלים", אמרה לנו אם מאפרת שבנה יצא לאחרונה מהארון.

הצעירים הלהט"בים שדיברו איתנו, טענו שהנוכחות האמריקאית הבולטת בגוש יצרה סביבה סובלנית יותר ביחס לצעירים שיוצאים מהארון. "כמישהו שלא נולד בגוש עציון, תמיד התייחסתי אליו כאל מקום פתוח יותר. מקום שבו הייתי רוצה לגור יום אחד, בניגוד לשומרון, שם האווירה הרבה יותר שמרנית," אומר יוסף, 18.

ג'סיקה (שם בדוי), בת 22 מאפרת, הוסיפה: "האמריקאים מגיעים מתרבות של 'אתה תהיה אתה, אני אהיה אני,' בניגוד לישראלים שמתערבים בענייני הזולת".

למרות הפתיחות היחסית, בני נוער שמתמודדים עם שאלות של זהות מינית בהתנחלויות, לא נהנים מגישה זמינה למקורות מידע ביישוביהם.

ג'סיקה טוענת שהקושי נובע ממערכת החינוך והרבנים המובילים בגוש, ש"ניסו להגביל את הפתיחות של הקהילה". לדבריה, היא הפכה מודעת לזהות המינית שלה בחטיבת הביניים, אבל אף מורה לא התייחסה לנושא עד שהגיעה לי"א.

היא מספרת כי אחת המורות אמרה אז לכיתה שתלמידות שמתמודדות עם "הנושאים האלה" מוזמנות להיפגש איתה באופן אישי ולקבל סיוע. במהלך הפגישות, המורה ביקשה מג'סיקה לעצום עיניים ולדמיין מפגשים מיניים עם גברים, כדי להבין אם המחשבה גורמת לה להתרגשות כלשהי. "מבחינתי, זה באמת מעניין לראות איך היא חשבה שהיא יכולה לשנות אותי", אומרת ג'סיקה.

עדי אדי
מצעד הגאווה בירושלים, 2016 (צילום: פלאש 90)

מלהב"ה בגאווה

גם אחרי היציאה מהארון, בני נוער להט"בים מההתנחלויות נאלצים להתגבר על מכשול נוסף לפני שיתקבלו בקהילה הלהט"בית הרחבה יותר, בישראל.

"מצד אחד, אתם מיעוט שנלחם על הזכויות שלו. מצד שני, אתם כובשים מיעוט אחר שגם נלחם על הזכויות שלו", מספר תושב שילה, משה גרוסמן, על תגובות בהן נתקל מצד להטב"ים בצד המערבי של הקו הירוק.

אורי שרגא, בן 21 מנווה דניאל, מספר שתהליך היציאה שלו מהארון היה "מסובך במיוחד", מכיוון שהיה פעיל בארגון הימין הקיצוני "להב"ה".

לדבריו, כשהוא הצטרף לפעילות להב"ה, הארגון התעסק אך ורק בהתנגדות להתבוללות. שרגא טוען שהארגון הקצין עם השנים, ועכשיו גם מוחה נגד עסקים שפתוחים בשבת ונגד מצעד הגאווה בירושלים.

אורי שרגא (21) מנווה דניאל, מספר שהיציאה שלו מהארון הייתה "מסובכת במיוחד", מכיוון שהיה פעיל בארגון הימין הקיצוני "להב"ה"

"זה עוד היה בסדר אחרי שיצאתי מהארון, אבל כשהתחלתי להסתובב עם כיפה בצבעי הגאווה, זה היה יותר מדי עבורם", שרגא אומר. "לא הייתי אומר שהם הראו לי את הדלת, אבל כבר הייתי בדרך החוצה מכיוון שלא הרגשתי איתם בנוח".

הדס פרוש/פלאש 90
בתי ההתנחלות אפרת בגדה המערבית (צילום: פלאש 90)

דבר נוסף שעולה מכל שיחה עם בני נוער להט"בים דתיים בגוש עציון, הוא שעל כל אדם שיצא מהארון יש עוד כמה וכמה שנותרו עמוק בתוכו.

בעקבות הצלחת הערב, כבר הוחלט להקים בגוש עציון קבוצת תמיכה לצעירים להט"בים. לקבוצה כבר נרשמו עשרה צעירים בני 18 עד 22, ויוזמיה מקווים שבני נוער צעירים יותר יורשו להצטרף אליה אחרי שהמועצה המקומית תאשר זאת.

בינתיים, שוחחנו עם 12 צעירים מהגוש שלא יצאו מהארון, באמצעות "גריינדר", אפליקציית היכרות גאוגרפית שבדרך כלל משמשת גברים הומואים למפגשים מיניים.

נער בן 18 מאפרת – שמזדהה בגריינדר תחת השם "מחפש עכשיו!", אמר שהוא אחד מכמה צעירים בגוש עציון שמשתמש באפליקציה.

"אנשים מאוד מפחדים להיתקל אונליין במישהו שהם מכירים מכאן, והגוש כל כך קטן שיש סיכויים מאד טובים שזה יקרה", הוא אומר. "וזה לא משנה שגם הבחור השני עמוק בארון כמוך. כשאתה מבין שיש עוד מישהו שיודע עליך, אתה מבין שזה צעד אחד נוסף לקראת ההתנגשות בין החיים שלך בלילה לחיים שלך ביום".

נער בן 18 מאפרת – שמזדהה בגריינדר תחת השם "מחפש עכשיו!", אמר שהוא אחד מכמה צעירים בגוש עציון שמשתמש באפליקציה

הנער סיפר שהוא בדרך כלל נוסע צפונה לקרית ארבע, שם "יש יותר אופציות ויותר גברים חילונים שרוצים פגישה חד פעמית".

הנער, שסיים תיכון, אמר שיש נער אחד בכיתה שלו שיצא מהארון, ועוד "עשרה הומואים נוספים שלא". כשנשאל איך הוא יודע ברמה כזאת של ודאות, הנער ענה: "אתה פשוט יודע". לשאלה למה הוא עצמו לא יצא מהארון, הוא ענה את אותה תשובה שענו רוב הנשאלים ביומיים שבילינו בגריינדר: "אני ביסקסואל".

יונתן סינדל/פלאש 90
בנצי גופשטיין ואנשי להב"ה מפגינים נגד מצעד הגאווה בירושלים, 2016 (צילום: פלאש 90)

באלון שבות, תלמיד ישיבה בן 22 סיפר שגילה דרך גריינדר שאחד מחבריו לישיבה היה הומו. "ביקשתי שהוא ישלח לי צילום שלו. כשקיבלתי את הצילום וראיתי מי הוא ישר חסמתי אותו. אני לא חושב שהוא יודע שאני יודע", הוא אמר.

תלמיד הישיבה הוסיף שרוב הגברים שהוא רואה בגריינדר הם חיילים המשרתים בקרבת מקום, תלמידי ישיבה שלא נולדו בגוש עציון ופלסטינים.

"קיבלתי הודעות מכמה ערבים מבית לחם שרצו להיפגש. איפה הם חושבים שזה יקרה? לצד הכביש?"

להוריד את המחיר של היציאה מהארון

בכל מקרה, אין ספק שלהט"בים מגוש עציון שזקוקים לעזרה, חייבים כיום לחפש אותה מחוץ לגוש. בהכירו בכך, ממן ארגן קבוצת תמיכה לבני נוער להט"בים בגוש עציון, שתיהנה מחסות המועצה המקומית, בעקבות הצלחת הערב במתנ"ס.

לקבוצה כבר נרשמו 10 צעירים בין הגילאים 18 ל-22, אבל ממן אומר שבני נוער צעירים יותר יורשו להצטרף לקבוצה, אחרי שהמועצה המקומית תאשר זאת. ממן 28, ישמש כאחד ממדריכי הקבוצה, יחד עם עובד רווחה ופסיכולוג מהמועצה.

"התרומה של הבית הפתוח הייתה עצומה, אבל למה שבחור שחי מעבר לקו הירוק ונאבק עכשיו עם שאלות של זהות מינית, ייאלץ לצאת מהקהילה וללכת למקום שמנוהל על ידי ליברלים חילונים כדי לקבל את ההדרכה שהוא צריך?", הוא שואל.

למרות שבקרוב תעזוב את אפרת ללימודים בקולג', גסיקה אומרת שהיא עושה ככל יכולתה כדי לתמוך ביוזמה "שהייתה מאד יכולה לעזור לי בתקופה שהייתי בתיכון. הלכתי קצת לבית הפתוח, אבל אלה לא היו סוג האנשים שלי, והרגשתי שזה קיצוני מדי בשבילי. היוזמה הזאת היא בדיוק מה שהייתי רוצה אז"..

בדומה לאירוע במתנ"ס, קבוצת התמיכה היא עוד יוזמה מקומית באפרת, שממן מקווה ש"תוזיל את המחיר" שצעירים מגוש עציון חייבים לשלם כשהם יוצאים מהארון. "אני מקווה שייתחסו לזה כאלטרנטיבה לאלה שחושבים שתל אביב היא האופציה היחידה, אומר איש החינוך הדתי.

ממן מודה שבפניהם עומד עוד קרב ארוך מול התנגדות הרבנים ואדישות ההורים, אבל טוען שעשרות ההורים שהגיעו לאירוע במתנ"ס "הצביעו ברגליהם" באשר לכיוון הרצוי ביישוב. "זה לא שביל ישר, אבל אנחנו נגיע," הוא מסכם.

הכתבה התפרסמה לראשונה באנגלית ב-The Times of Israel ב-8 ביוני 20018

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
עוד 1,595 מילים. מחכים לתגובתך.

טוב, ממש לא ידעתי שהוא מסוגל לעשות את זה. מלחיץ לחשוב שהוא יוסיף עוד יום ראשון או משהו  🙄

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

הורדת הנערה מבמת העצמאות: עיריית רמת גן תפרסם מסקנות בראשון

נציג העירייה הורה לנערה לרדת מהבמה אחרי שהוזמנה לשיר עם נתן גושן ● העירייה פתחה בתחקיר של האירוע, ועתידה לפרסם את הממצאים בשבוע הבא ● סגן ראש העיר לזמן ישראל: “ייתכן שהורידו את הנערה בגלל היותה אישה וייתכן גם שמדובר בכשל טכני"

נתן גושן מתנצל בפני נערה שהתבקשה לרדת מהבמה בהופעת יום העצמאות ברמת גן (צילום: איריס גרצמן / פייסבוק)
איריס גרצמן / פייסבוק
נתן גושן מתנצל בפני נערה שהתבקשה לרדת מהבמה בהופעת יום העצמאות ברמת גן

עיריית רמת גן עדיין מתחקרת את תקרית הורדת הנערה בת ה-17 מבמת יום העצמאות ברמת עמידר, ותוצאות התחקיר עתידות להתפרסם ביום ראשון.

מעדויות שנאספו על ידי העירייה עולה, כי לאחר שהזמר נתן גושן הזמין את הנערה לשיר עמו והיא עלתה לבמה, נשמעו קריאות בוז מהקהל.

זמן קצר לאחר מכן נציג העירייה ניגש אל הנערה והודיע לה שהיא לא תוכל לשיר. הנערה ירדה וגושן התנצל בפניה “מכל הלב“. בעיריית רמת גן עלה החשש כי מדובר באירוע של הדרת נשים, וראש העיר כרמל שאמה הכהן הורה לסגנו ליעד אילני לתחקר את הנושא.

“התחקיר חשוב לא רק כדי להבין מה היה אלא גם כדי להחליט על מה שיהיה בעתיד“, אמר אילני היום (חמישי) לזמן ישראל. “למרות שרמת עמידר היא שכונה עם צביון דתי, יש בה לא מעט חילונים. העירייה צריכה לדאוג שעל כל במה בעיר תהיה לפחות אישה אחת“.

לגבי ממצאי התחקיר אמר אילני: “אנחנו מקבלים עדויות סותרות, ייתכן שהורידו את הנערה בגלל היותה אישה וייתכן גם שמדובר בכשל טכני. את תוצאות התחקיר נפרסם ביום ראשון הקרוב".

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
עוד 160 מילים. מחכים לתגובתך.
סגירה