בצעד מפתיע, נבחרת המזחלות של ישראל נפסלה מהשלמת התחרות היום במקצה המזחלות לארבעה משתתפים על ידי גורמים אולימפיים ישראלים.

בהצהרה לזמן ישראל מסר הוועד האולימפי בישראל כי אסר על הנבחרת להתחרות היום לאחר שאחד הספורטאים שיקר לגורמים אולימפיים כדי לאפשר לחברו לנבחרת, וורד פוארסה, להתחרות במקומו.

אדם אדלמן, מנחם חן, אורי זיסמן ועומר כץ ייצגו אתמול את ישראל. נכון לבוקר זה, הקבוצה עדיין הייתה אמורה להתחרות לפי לוח הזמנים הרשמי, אך עם אדלמן, חן, פוארסה וכץ.

לו היה עולה למסלול, פוארסה היה הופך לדרוזי הראשון אי פעם שמייצג את ישראל באולימפיאדה. אולם הוא הגיע למשחקים באופן רשמי כמחליף, ולא היה רשאי להתחרות אלא אם כן אחד מחברי הקבוצה אינו חש בטוב.

"נבחרת המזחלות ביקשה לכלול את וורד, המחליף, בתחרות. לפי הכללים, הדבר מותר רק אם אחד הספורטאים פצוע או חולה", מסר הוועד האולימפי בישראל. "כדי לאפשר זאת, אחד מחברי הקבוצה – בעידוד חבריו – הצהיר כי אינו חש בטוב. הוא אף עבר בדיקה רפואית וחתם על תצהיר כדי שהוועד האולימפי יוכל לבקש אישור להחלפה".

לאחר מכן, כך מסר הוועד, "הוא הודה בפני ראש המשלחת כי פעל שלא כראוי. הדבר אילץ את הוועד האולימפי בישראל למשוך את הבקשה ולפסול את המהלך".

הוועד האולימפי בישראל מסר כי התנהגות הקבוצה הייתה "בלתי הולמת" ו"נוגדת את כללי ההגינות והספורטיביות".

לא התקבלה תגובה מיידית לבקשת תגובה מאיגוד המזחלות והסקלטון בישראל. חשבון ה־X של אדלמן נראה כאילו אינו קיים עוד, אם כי לא ברור אם מחק אותו או נחסם מהפלטפורמה.

לאחר שני המקצים הראשונים אתמול דורגה הנבחרת במקום ה־24 מתוך 27 מתחרים, לאחר ששלוש מזחלות התרסקו במהלך המקצה השני.

איסלנד הודיעה כי לא תשתתף בתחרות האירוויזיון הקרובה, ובכך מימשה את איומה להחרים את תחרות הזמר בשל השתתפות ישראל.

לאחר הצבעה במועצת המנהלים שלה, רשות השידור הציבורית RUV פרסמה הודעה, שלפיה תפרוש מתחרות 2026, מאחר שהשתתפות ישראל "גרמה למחלוקת" הן בקרב הציבור הרחב והן בקרב חברי איגוד השידור האירופי (EBU).

היכל העיר של וינה, שבו תיערך תחרות האירוויזיון הקרובה (צילום: Joe Klamar / AFP)

איסלנד הצטרפה לספרד, לאירלנד, לסלובניה ולהולנד, שפרשו במחאה מהתחרות שתיערך בשנה הבאה, לאחר שאיגוד השידור אישר בשבוע שעבר את השתתפות ישראל.

"לאור הדיון הציבורי באיסלנד והתגובות להחלטת ה־EBU בשבוע שעבר, ברור שלא תהיה לא שמחה ולא הרמוניה סביב השתתפות RUV באירוויזיון", הוסיפה רשות השידור בנימוק להחלטתה.

"לאור הדיון הציבורי באיסלנד, ברור שלא תהיה לא שמחה ולא הרמוניה סביב השתתפות רשות השידור הציבורית באירוויזיון"

בשבוע שעבר אישר האיגוד את השתתפותה של ישראל בתחרות שתיערך בווינה בשנה הבאה, לאחר הצבעה שבה רוב מוחץ של חבריו תמך בחבילת רפורמות לתחרות – ובכך מנע הצבעה ישירה על השתתפות ישראל.

נציגת ישראל יובל רפאל בחצי גמר האירוויזיון בבזל במאי (צילום: Fabrice COFFRINI / AFP)

RUV מסרה כי היא אינה מאמינה ש"השינויים הללו מספיקים" וכי ביקשה מהאיגוד להדיח את תאגיד השידור הישראלי "כאן" – בקשה שנדחתה.

רשות השידור הפולנית TVP אישרה מוקדם יותר היום כי תשתתף בתחרות בשנה הבאה, והוציאה הודעה שלפיה, אף שהיא "מודעת למידת המתח סביב המהדורה הקרובה", היא מאמינה כי "יש לאירוויזיון עדיין סיכוי לשוב ולהיות מרחב שמלא במוזיקה. ורק במוזיקה".

בתחרות של השנה הבאה צפויות להשתתף 34 או 35 מדינות, ירידה לעומת 37 המדינות שהשתתפו בתחרות השנה בבזל

עם הודעה זו, בתחרות של השנה הבאה צפויות להשתתף 34 או 35 מדינות, ירידה לעומת 37 המדינות שהשתתפו בתחרות השנה בבזל שבשווייץ. ארמניה טרם אישרה רשמית את השתתפותה, אך היא צפויה לעשות זאת.

מארגני האירוויזיון חשפו שורה של שינויים במתכונת ההצבעה של התחרות, שנראים ככאלה המכוונים להרגיע חששות שעלו מצד מדינות חברות בעקבות הניצחון הסוחף של ישראל בהצבעת הקהל מוקדם יותר השנה.

אף שההודעה על רפורמת ההצבעה לא מזכירה את ישראל בשמה, השינויים תואמים שורה של תלונות שעלו כלפי ישראל בעקבות התחרות השנה בשווייץ, שבה יובל רפאל זכתה בהפרש ניכר בהצבעת הצופים וסיימה במקום השני הכולל.

רפאל בחצי גמר האירוויזיון בבזל בחודש מאי (צילום: Fabrice COFFRINI / AFP)

שינויי ההצבעה, שמטרתם לרצות כמה מדינות חברות זועמות, הם סימן נוסף לכך שהאיגוד לשידור אירופי (EBU) נוטה לאפשר לישראל להישאר בתחרות, לאחר שביטל הצבעה שתוכננה החודש בנושא.

במכתב פומבי כתב מנהל האירוויזיון, מרטין גרין, כי הוא מקווה שמערכת ההצבעה החדשה "תאפשר לתחרות להכיר בעולם הקשה שבו אנו חיים לעיתים, אך להתנגד לניסיונות להפוך את הבמה שלנו למקום של חלוקה גאו־פוליטית".

איגוד השידור "יעודד הימנעות מקמפיינים פרסומיים מופרזים… במיוחד כאלה שמתבצעים או נתמכים בידי צדדים שלישיים"

על פי המערכת החדשה, ה־EBU "יעודד הימנעות מקמפיינים פרסומיים מופרזים… במיוחד כאלה שמתבצעים או נתמכים בידי צדדים שלישיים, כולל ממשלות או גופים ממשלתיים".

אחת הטענות שהועלו נגד ישראל לאחר התחרות השנה הייתה קמפיינים בחסות הממשלה שקראו להצביע לרפאל – אף שמספר מדינות עשו זאת וגם התקנון איפשר זאת. הכללים החדשים אוסרים על שדרים או אמנים לתמוך בקמפיינים מצד גורם שלישי.

שלט שהוצב בזנקט יאקובסהלה, האתר בבזל שבו תיערך תחרות האירוויזיון, באפריל האחרון (צילום: Fabrice COFFRINI / AFP)

הרפורמה כוללת גם הפחתת מספר ההצבעות המרבי למצביע, מעשרים לעשר. כמה גופי שידור טענו שתומכי ישראל ניצלו את מלוא ההצבעות לטובת רפאל, בעוד מעריצי אירוויזיון "מסורתיים" פיזרו את קולותיהם בין כמה אמנים.

במסגרת הכללים החדשים, גם חבר השופטים המקצועי יחזור להצביע בחצאי הגמר, ולא רק בגמר, וגם שם תהיה חלוקה של 50־50 – כפי שהיה עד 2023. האיגוד גם יעבוד על חיזוק "אמצעי ההגנה הטכניים" כדי למנוע הונאות הצבעה.

במסגרת הכללים החדשים, גם חבר השופטים המקצועי יחזור להצביע בחצאי הגמר, ולא רק בגמר, וגם שם תהיה חלוקה של 50־50

ה־EBU אמר שהמדינות החברות "יתבקשו לשקול את חבילת הצעדים ואמצעי ההגנה הללו ולהחליט אם הם מספקים כדי לענות על חששותיהן לגבי ההשתתפות – מבלי לקיים הצבעה בעניין" באספה הכללית שתיערך החודש. שם גם תתקבל ההכרעה הסופית לגבי השתתפות ישראל.

גופי השידור הציבוריים של כמה מדינות משתתפות – בהן ספרד, אירלנד והולנד – הבטיחו לפרוש לחלוטין אם ישראל תשתתף בתחרות, ומדינות נוספות, בהן איסלנד, סלובניה ובלגיה, איימו לנהוג כך גם כן. בעוד שהאיגוד הודיע בתחילה על הצבעה בנושא לכלל המדינות החברות, הוא ביטל את המהלך בעקבות הפסקת האש ברצועת עזה, ובמקום זאת הודיע כי "ידון בהשתתפות" בתחרות, וכי "פרטים נוספים" יימסרו בהמשך לחברי האיגוד.

מנכ"ל תאגיד השידור הציבורי, גולן יוכפז, דוחה קריאות לפרישת ישראל מתחרות האירוויזיון שתתקיים בשנה הבאה בווינה, על רקע איומים מצד מדינות אחרות שלא להשתתף אם ישראל לא תורחק.

"אין סיבה שישראל לא תמשיך להיות חלק משמעותי מהאירוע התרבותי הזה, שאסור שיהפוך לפוליטי", אמר יוכפז באירוע השקת לוח השידורים החדש של כאן לסתיו הקרוב.

יוכפז ציין כי מאז הוקם תאגיד השידור הישראלי ב־2017, "ישראל היא אחת המשתתפות המצליחות ביותר בתחרות – בשבע השנים האחרונות נציגיה ושיריה הגיעו למקומות חמישי, שלישי, שני וראשון".

דבריו הם התגובה הפומבית הראשונה של כאן לאיומים הגוברים מצד מדינות שונות לפרוש מהתחרות אם ישראל תישאר בה, על רקע ביקורת עולמית נרחבת על המלחמה מול חמאס בעזה. עד כה, הולנד ואירלנד הודיעו שלא ישתתפו אם ישראל תורשה להתמודד, וספרד, סלובניה ואיסלנד איימו אף הן בצעד דומה.

לפי דיווח ב־ynet מאתמול, מארגני האירוויזיון רמזו לכאן כי על ישראל לשקול פרישה זמנית או הופעה תחת דגל ניטרלי כדי להימנע מהרחקה מוחלטת – אך לא כאן ולא איגוד השידור האירופי (EBU) אישרו זאת.

האיגוד קיים ביולי ישיבה בלונדון שבה נדונה השתתפות ישראל בשנה הבאה, אך ההצבעה נדחתה. ה־EBU הודיע אז כי יערוך התייעצויות עם חבריו ועם מומחים, ויפרסם דוח מלא בסתיו, לקראת ישיבה כללית שתתקיים בדצמבר.

אגודת העיתונות הזרה פרסמה הצהרה לאחר תקיפת צה"ל על בית החולים נאסר שבחאן יונס, שבה נהרגו עיתונאים, בהם כאלו שעבדו עם סוכנויות הידיעות הגדולות בעולם, רויטרס ו-AFP: "דורשים הסברים מיידיים מישראל, עיתונאים רבים מדי בעזה נהרגו ללא הצדקה. זה חייב להיות רגע מכונן". 

בהצהרה נמסר: 

"אגודת העיתונות הזרה מביעה זעזוע וזעם עמוק. קבוצת עיתונאים ממספר כלי תקשורת בינלאומיים מרכזיים – בהם רויטרס, AP ואל־ג'זירה – נהרגו יחד בתקיפות צה"ל. מדובר באחת המתקפות הקטלניות ביותר של ישראל נגד עיתונאים העובדים עבור כלי תקשורת בינלאומיים מאז תחילת המלחמה בעזה.

"התקיפות במתחם הרפואי נאסר שבחאן יונס הרגו את חוסאם אל־מסרי (עבד עם רויטרס), מרים אבו דקה (AP), מוחמד סלאמה (אל־ג'זירה), וכן את העיתונאים מועאז אבו טהא ואחמד אבו עזיז. חאתם חאלד, שעבד עם רויטרס, נפצע.

"הפגיעה הייתה בגרם המדרגות החיצוני של בית החולים, שבו נהגו עיתונאים לעמוד עם מצלמותיהם. התקיפות הגיעו ללא כל התרעה מוקדמת.

"אנו דורשים הסבר מיידי מצה"ל ומלשכת ראש הממשלה. אנו קוראים לישראל להפסיק אחת ולתמיד את הנוהג המתועב של פגיעה בעיתונאים.

"מצב זה נמשך זמן רב מדי. עיתונאים רבים מדי בעזה נהרגו על ידי ישראל ללא הצדקה. ישראל ממשיכה למנוע מעיתונאים בינלאומיים גישה עצמאית לעזה.

"זה חייב להיות רגע מכונן. אנו פונים למנהיגי העולם: עשו כל שביכולתכם כדי להגן על עמיתינו. אנחנו איננו יכולים לעשות זאת בעצמנו".

תאגיד השידור הישראלי כאן דחה את הטענות שלפיהן נציגת ישראל לאירוויזיון, יובל רפאל, לא זכתה בהגינות בהצבעת הקהל, וכינה אותן "בלתי רלוונטיות, לא קולגיאליות ואינן תואמות את העובדות".

"אנחנו גאים מאוד בהישג של יובל רפאל והשיר הישראלי 'New Day Will Rise' באירוויזיון בשווייץ", נמסר מהתאגיד, חמישה ימים לאחר שרפאל סיימה במקום השני בתחרות ובמקום הראשון בהצבעת הקהל. "המשלחת הישראלית פעלה לפי כל כללי התחרות ובכבוד ובקולגיאליות כלפי יתר המשלחות והאומנים".

כאן הוסיף כי "כל רמיזה אחרת היא בלתי רלוונטית, לא קולגיאלית ובעיקר אינה עומדת בקנה אחד עם העובדות — הציבור באירופה אוהב את יובל ואת השיר הישראלי", וכי הוא "מברך מכל הלב את אוסטריה".

גם באיגוד השידור האירופי (EBU) דחו את הטענות על זיופים, וציינו כי כל תוצאות ההצבעה "נבדקו ואושרו על ידי צוות גדול" וכן על ידי מפקח עצמאי.

מדינות אחדות שהתלוננו על ההצבעה התייחסו לאפשרות להצביע עד 20 פעמים — אפשרות שהאיגוד מעודד כבר למעלה מעשור — או לקמפיין פרסום ישראלי לטובת רפאל, שעל פי האיגוד אינו מפר כללים.

יובל רפאל בחצי גמר האירוויזיון בבזל, 15 במאי 2025 (צילום: Fabrice COFFRINI / AFP)

אמש אמר נציג אוסטריה JJ לעיתון ספרדי כי הוא מקווה שישראל לא תורשה להשתתף בתחרות בשנה הבאה, וכי יש לבצע שינויים במערכת ההצבעה – כולל "שקיפות רבה יותר".

יובל רפאל, נציגת ישראל לאירוויזיון 2025, ביצעה את שירה "New Day Will Rise" בגמר הגדול של התחרות בבאזל, שווייץ.

"Thank you Europe, עם ישראל חי!" היא קראה בסיום ההופעה.

רפאל עלתה לבמה במקום הרביעי מתוך 26 משתתפים בגמר, במאבק על קולות הציבור וחבר השופטים המקצועי של כל מדינה משתתפת.

על אף חששות ישראליים שהדגלים הפלסטיניים ישלטו ביציעים לאחר שמארגני התחרות בשווייץ הקלו השנה את הכללים בעניין, רק קומץ מהם נראה בקהל.

מחוץ לאולם, כמה מאות מפגינים אנטי־ישראליים התכנסו, הניפו דגלי פלסטין, שרפו דגלי ישראל וארצות הברית וירו רימוני עשן, בעוד המשטרה פועלת לבלום את התקדמותם.

נשיא המדינה יצחק הרצוג בירך היום, במסיבת עיתונאים עם מקבילו הגרמני פרנק-ואלטר שטיינמאייר בברלין על החדשות בדבר שחרורו הצפוי של החייל החטוף עידן אלכסנדר, וכן על החזרת גופתו של צבי פלדמן, לוחם צה"ל שנהרג במלחמת לבנון הראשונה לפני 43 שנה.

נשיא גרמניה פרנק-ואלטר שטיינמאייר לוחץ את ידו של מקבילו הישראלי יצחק הרצוג במסיבת עיתונאים משותפת בברלין. 12 במאי 2025 (צילום: John MACDOUGALL / AFP)

"החזרתם של שניהם הם רגעים מרגשים שממלאים אותנו תקווה", אמר הרצוג. "זו תזכורת לכך שעם ישראל לא מוותר ונלחם להשיב כל בן ובת".

הרצוג הוסיף כי "לא משנה אם יש להם דרכון אחד או שניים, ולא משנה אם הם חיים או מתים" — ישראל תמשיך לפעול להשיבם הביתה. הדברים נאמרו בהתייחס לכך שחמאס הסכים לשחרר את אלכסנדר, אזרח ישראלי־אמריקאי, בעקבות מגעים ישירים עם וושינגטון.

"נמשיך לפעול להשבת כל החטופים, כולם ובאופן דחוף — הם כולם בנינו ובנותינו", סיכם הרצוג, והביע תקווה לראות את אלכסנדר שב הביתה בקרוב.

נשיא גרמניה פרנק-ואלטר שטיינמאייר לצד מקבילו הישראלי יצחק הרצוג בדרך למסיבת עיתונאים משותפת בברלין. 12 במאי 2025 (צילום: John MACDOUGALL / AFP)

היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה במכתב לממשלה: קבלו החלטה לגבי חקירת אירועי השבעה באוקטובר, וקובעת כי ועדת חקירה ממלכתית היא המסגרת הראויה ביותר לביצוע הבדיקה.

במכתבה, מזכירה בהרב-מיארה כי בג"ץ הורה בפברואר לממשלה לעדכן עד 11 במאי כיצד בכוונתה לחקור את מחדלי מתקפת חמאס, במסגרת עתירות שדורשות להורות לממשלה להקים ועדת חקירה ממלכתית – צעד שהממשלה מתנגדת לו בתוקף עד כה.

ישיבת קבינט בנושא צפויה להתקיים היום.

"על הממשלה לקבל החלטה מנומקת… עליה להציג את הנימוקים במסגרת ההודעה שתוגש לבית המשפט", כותבת היועצת. לדבריה, ועדת חקירה ממלכתית עדיפה בשל הסמכויות הנרחבות המוקנות לה באיסוף מידע, ובשל אופייה השקוף.

בהרב־מיארה מציינת כי ניתן להקים גם ועדות בדיקה ממשלתיות, אך אלו חלשות יותר מבחינה מוסדית ונחשבות לפוליטיות יותר, משום שחבריהן מתמנים על ידי הממשלה – בשונה מוועדת חקירה ממלכתית, שחבריה מתמנים על ידי נשיאת בית המשפט העליון.

על פי היועמ"שית, הימנעות הממשלה מקבלת החלטה בעניין ועדת חקירה ממלכתית גורמת לנזקים ופוגעת בחקר האמת.

נשיא המדינה יצחק הרצוג אמר בפורום הכלכלי העולמי בדאבוס כי קיים "פוטנציאל ברור" להתקדמות לשלב הבא של הפסקת האש ושחרור החטופים, לאחר השלב הראשון שנמשך שישה שבועות.

"אני מאמין שיש פוטנציאל ברור להגיע לשלב השני, ויש רצון – התכוונו לכך כשחתמנו על ההסכם", אמר הרצוג למראיין פריד זקריה. "אנחנו מודעים לאתגרים ולמחלוקות", הוסיף, בהתייחסו לחששות בישראל בנוגע לשחרור מספר גדול של אסירים ביטחוניים פלסטינים. "זו המשוואה כולה – אנחנו מבקשים לשחרר נשים וילדים, ולשם כך אנו משלמים בשחרור טרוריסטים, טרוריסטים ברבריים".

הוא הדגיש כי "הישראלים עדיין מסכימים כי יש לבצע זאת – אנחנו רוצים אותם בבית, זו עדיפות עליונה של מדינת ישראל". הרצוג הצביע בקהל על דניאל ליפשיץ, נכדו של עודד ויוכבד ליפשיץ, שנחטפו ב-7 באוקטובר מביתם בקיבוץ ניר עוז. יוכבד שוחררה מאז, אך עודד עדיין מוחזק ברצועה.

נשיא המדינה יצחק הרצוג בפורום הכלכלי העולמי בדאבוס, ינואר 2025

בהתייחסו לפתרון שתי המדינות, הודה הרצוג כי עמדתו השתנתה בעקבות מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר. "בעתיד האזור יכלול רעיונות רבים, כי רעיון פתרון שתי המדינות הוא משהו שבעבר, באופן רשמי, תמכתי בו פעמים רבות", אמר הרצוג, לשעבר יו"ר מפלגת העבודה.

"אבל הייתי אומר שעברתי התעוררות בעקבות ה-7 באוקטובר, במובן שאני רוצה לשמוע את שכנינו אומרים עד כמה הם מתנגדים, מצטערים, מגנים ואינם מקבלים בשום אופן את הטרגדיה הנוראית של מתקפת הטרור – ואת העובדה שזו לא יכולה להיות הדרך להגיע לשם".

הרצוג ציין כי "יש להבין את הלך הרוח של הישראלים, להתמודד עם אימה כזו וטראומה לאומית, כשהם מוקפים באיומים משבע חזיתות שונות, ולצפות מהישראלים להסכים להתקדם עם נסיגה מההתנחלויות בגדה. זה לא ריאלי בכלל. זה לא הגיוני לישראלים. הם צריכים לראות משהו שמספק היגיון מבחינת הביטחון האישי שלהם".

במקום זאת, הוא הציע לקדם שיחות שיכללו נורמליזציה עם ערב הסעודית ומדינות ערב נוספות, ושישימו את הנושא הפלסטיני במרכז הדיונים. "זו גישה שמתקבלת יותר על דעתי".