האסון של העם האוקראיני, אכזרי ובלתי נתפס ככל שיהיה, עומד אל מול האכזריות של מי שמוכן לנצל אותו.

אלימות מינית וניצול נשים ונערות הנסות מאימת המלחמה הם תוצרי לוואי מחרידים של מלחמות ואסונות בכל העולם. פליירים של "עשי ואל תעשי" מחולקים לנשים בגבול תחת הכותרת "שימי לב, הנחיות בטיחות לנשים! אם את נוסעת לבד ואת בגילאי 40-14 את צריכה להיות זהירה!"

ממה שכתוב בין השורות, אפשר להבין את גודל הסכנה האורבת לפליטות.

• אסור – למסור את הדרכון שלך ומסמכים אחרים לזרים.
• אסור – להיכנס לרכב לבד עם אנשים זרים.
• צריך – לגשת לקבוצות מאורגנות של מתנדבים.
• צריך – לבקש ממתנדב להראות את הדרכון והמסמכים שלו.
• צריך – בכניסה לרכב לצלם או לרשום את מספר הרכב.
• אל תסכימי לכל הצעת עבודה שאת מקבלת.
• אל תכנסי לפאניקה אם יש משהו שמפריע לך בהצעת העבודה שאת מקבלת.
• אל תסכימי להצעת עזרה מאדם שתופס אותך בתחנות מעבר כמו שדות תעופה או תחנות רכבת.
• תישארי בקשר עם חברים ומשפחה.
• תישארי בקשר עם המתנדבים שאת סומכת עליהם.
• שימי לב לאנשים שלא מציינים את שמם המלא ושם הארגון שהם פועלים מטעמו.
• תרשמי את פרטי הקשר של האדם שאיתו את עוזבת את התחנה ותעבירי אותם למתנדב שאת סומכת עליו.
• באשר לחשדות רציניות שלך בנוגע לכוונות של מי שמסייע לך בכל שלב, תפני לשוטר שנמצא בקרבתך.

מתנדבת בארגון הבינלאומי "להציל את הילדים" יושבת ליד שלט עם הנחיות עבור הפליטים כיצד להישמר, בגבול רומניה-אוקראינה, 7 במרץ 2022 (צילום: AP Photo/Andreea Alexandru)

כשמדובר בנשים אוקראיניות, האסון מועצם בשל היותן של נשים אלו קורבנות ותיקות של סחר וניצול בתעשיית הזנות בישראל ובאירופה, עוד בטרם המלחמה הנוכחית.

בישיבת הממשלה אתמול (שני), שר האוצר אביגדור ליברמן התלוצץ על כך שבישראל רוצים לקלוט רק אוקראיניות. אחרי שדבריו חוללו סערה, התנצל על האמירה וביקש למחוק אותה מפרטוקול הישיבה. אבל ליברמן רק משקף הלך רוח הפושה ברשתות החברתיות בישראל בימים האחרונים.

בישיבת הממשלה אתמול (שני), שר האוצר אביגדור ליברמן התלוצץ על כך שבישראל רוצים לקלוט רק אוקראיניות. אחרי שדבריו חוללו סערה, התנצל על האמירה וביקש למחוק אותה מפרטוקול הישיבה

"חברים תרגיעו, עוד מעט יגיעו מלא אוקראיניות". "גם אני תורם למאמץ המלחמה. הזמנתי שתי פליטות אוקראיניות שאין להן איפה לגור אלינו הביתה. הלב נקרע". "פותח את דלתו של משכני הצנוע לארח אוקראיניות שנמלטו מהתופת, פרטים בפרטי". "בחורות אוקראיניות שמחפשות בית, אני מוכן לאמץ עד יעבור הזעם".

מהנאמר בממשלה
שרת הפנים שקד: "ראשי הערים רוצים את האוקראינים".
שר האוצר ליברמן בבדיחותא: "חלק רוצה רק את האוקראיניות".

— Shirit Avitan Cohen (@Shiritc) March 14, 2022

"הניצול והסחר בפליטות שמגיעות בימים אלה לישראל זה רק שאלה של זמן, ולא רק בישראל", אומרת נעמה גולדברג, מנכ"לית העמותה "לא עומדות מנגד", המסייעת לנשים במעגל הזנות בישראל.

"זה לא רק 'החגיגה' ברשתות החברתיות. אנחנו כבר מקבלים דיווחים נקודתיים מישראלים שמסתובבים במחנות פליטים ורואים שזה כבר קורה שם. זה קלאסיקה של מלחמה. אישה במנוסה, לבד או עם הילדים, בלי כסף, במדינה זרה. זה מצב קלאסי לניצול ופגיעה מינית".

"אנחנו כבר מקבלים דיווחים מישראלים שמסתובבים במחנות פליטים ורואים שזה כבר קורה שם. זה קלאסיקה של מלחמה. אישה במנוסה, לבד או עם הילדים, בלי כסף, במדינה זרה. זה מצב קלאסי לניצול ופגיעה מינית"

גם בימי שגרה ניצול של נשים אוקראיניות מתרחש בישראל ברמה היומיומית. על פי המידע ביחידה לתאום המאבק בסחר בבני אדם במשרד המשפטים, בחמש השנים האחרונות אחוז גבוה מקורבנות הסחר שהוכרו בישראל היו מאוקראינה, בעיקר לזנות אך גם למטרות אחרות, ביניהן גם ניצול של אנשים עם מוגבלות בתחום השמיעה והדיבור לקבצנות כפויה, וגם לתחומי העבדות ועבודות הכפייה.

"כעת אנחנו מודאגים מאוד מהמצב ומכך שיהיה ניסיון מוגבר של ארגוני פשיעה בישראל להכניס נשים לתעשיית הזנות בישראל", אומרת עו"ד דינה דומיניץ, המתאמת הממשלתית למאבק בסחר בבני אדם במשרד המשפטים, וראש הצוות הבין-משרדי ליישום החוק לאיסור צריכת זנות.

אישה אוקראינית וילדיה צועדים לעבר גבול אוקראינה-רומניה, 3 במרץ 2022 (צילום: נתי שוחט/פלאש90)

"על מנת להבין את היקף התופעה בימי השגרה, אפשר להסתכל על מספר הנשים שסורבו בכל שנה להיכנס לישראל בגלל החשש כי מדובר בקורבנות סחר – כ-450 נשים בשנת 2019 (בשנת 2018 היו כחצי מזה).

"בימי השגרה הן היו נכנסות לכאן עם אשרת תיירת והיו נלקחות לדירות מסתור, או נשלחות ללקוחות בבתי מלון. אנחנו חוששים שזה מה שיקרה כבר עכשיו כשהן מחפשות מקלט בישראל. אם לא מזהים את קורבנות הסחר בשדה התעופה, קשה מאוד לזהות אותן אחר כך.

"בימי השגרה הן היו נכנסות לכאן עם אשרת תיירת והיו נלקחות לדירות מסתור, או נשלחות ללקוחות בבתי מלון. אנחנו חוששים שזה מה שיקרה כבר עכשיו כשהן מחפשות מקלט"

"לכן אנחנו פועלים מול רשות האוכלוסין וההגירה כדי להגביר את המודעות לעניין בקרב הנשים שמגיעות. מצד אחד אנחנו לא רוצים לעכב נשים שנכנסות לכאן כפליטות, מצד שני צריכה להיות מודעות וצריך לעשות בדיקות. למשל, לבדוק מי האדם שמחכה לאישה בארץ, האם זה בן זוג אמיתי או שיש שם פוטנציאל לניצול.

"אנחנו עובדים כעת גם מול רשויות אחרות רלוונטיות כמו משרד הרווחה והסיוע המשפטי אצלנו, על מנת לספק הגנה על הקורבנות בישראל".

פליטה אוקראינית וילדה במעבר הגבול במולדובה, 4 במרץ 2022 (צילום: נתי שוחט/פלאש90)

אוטובוסים של נשים אוקראיניות

אם המדינה מנסה לפתור את הבעיה במניעת כניסתן של קורבנות הסחר למדינה, הרי שהיא רק מגדילה את האסון של הפליטות. הסיוע צריך להתחיל כבר בגבולות – ובעיקר בגבול פולין – שם הפליטות שרויות במצב נפשי ופיזי לא פשוט; ולהמשיך במתן זכויות סוציאליות ואשרות עבודה בתוך המדינה הקולטת. כי בהעדר יכולת להתפרנס, האישה עלולה לפנות בלית ברירה לאפיקי הפרנסה האחרים, וביניהם זנות.

גולדברג, שמקבלת דיווחים מהשטח, מעידה כי המציאות כבר מתדפקת על דלתות האוטובוסים של פליטות אוקראיניות. "דיברה איתי מישהי מתנדבת עכשיו בהולנד, והיא רואה אוטובוס של נשים אוקראיניות שמגיע לשם. מדינה שהזנות בה חוקית וממוסדת. כמה זמן יעבור עד שהנשים האלה יקבלו הצעות לעסוק שם בזנות?"

"דיברה איתי מישהי מתנדבת עכשיו בהולנד, והיא רואה אוטובוס של נשים אוקראיניות שמגיע לשם. מדינה שהזנות בה חוקית וממוסדת. כמה זמן יעבור עד שהנשים האלה יקבלו הצעות לעסוק שם בזנות?"

משלחת ישראלית של פרויקט "באשר תלכי" של קואליציית ארגונים וביניהם "טופז" ו"ברית עולם", אשר הוקם על מנת לסייע לפליטות אוקראיניות, יצאה היום (שלישי) לקרקוב.

פליטה אוקראינית מגיעה למעבר הגבול במולדובה, 3 במרץ 2022 (צילום: נתי שוחט/פלאש90)

ד"ר רוני ברגר, פסיכולוג קליני מאוניברסיטת תל אביב והמרכז לחינוך קשוב ואכפתי ומומחה בינלאומי בפוסט טראומה, אשר ארגן בעבר משלחות בזמן אסונות גדולים (אסון התאומים, רעידת אדמה  בהאיטי, צונאמי בתאילנד ועוד), אחראי על הליווי המקצועי של המשלחת בתחום הסיוע הנפשי.

בשלב ראשון המשלחת כוללת אנשי ארגון ולוגיסטיקה וגם מומחים בתחום הפסיכו-חינוכי, על מנת שיפגשו את הנשים, הילדים והארגונים הפועלים בשטח ויעריכו את הצרכים והסיכונים שבפניהן עומדות הפליטות.

"אני אצטרף למשלחת בשלב השני אחרי שאארגן מפה את מה שיידרש", מסביר ברגר. "אנחנו פועלים בשני מישורים. ראשית, מסבירים לנשים על הסכנות שאורבות להן. שנית, אנחנו מטפלים בפוסט טראומה שהנשים האלה סובלות ממנה במצבן".

"אנחנו פועלים בשני מישורים. ראשית, מסבירים לנשים על הסכנות שאורבות להן. שנית, אנחנו מטפלים בפוסט טראומה שהנשים האלה סובלות ממנה במצבן"

ברגר מציין כי על פי הספרות המקצועית, כשליש מנשים ונערות שנמלטות ממצבי מלחמה ואסונות נחשפות לאלימות מינית ופיזית במהלך הבריחה מזירות העימות ובמהלך העקירה, העוני, הבדידות וחוסר האונים נמשכים לעיתים שנים ארוכות. מחקרים הצביעו על אינטראקציה בין הסתמנות פוסט-טראומטית ובין פגיעה מינית ופיזית בנשים ונערות פליטות.

נערות אוקראיניות במרכז לפליטים במולדובה, 4 במרץ 2022 (צילום: נתי שוחט/פלאש90)

"במילים אחרות", אומר ברגר, "ככל שהאישה או הנערה סובלת מסימפטומים פוסט-טראומטיים כך סיכוייה להיחשף לפגיעה מינית או פיזית רבים יותר. וככל שהיא תיפגע באופן מיני או פיזי, סיכוייה לפתח סימפטומים פוסט-טראומטיים חריפים גדולים יותר".

"ככל שהאישה סובלת מסימפטומים פוסט-טראומטיים כך סיכוייה להיחשף לפגיעה מינית או פיזית רבים יותר. וככל שהיא תיפגע באופן מיני או פיזי, סיכוייה לפתח סימפטומים פוסט-טראומטיים חריפים גדולים יותר"

עמותת "לא עומדות מנגד", הפועלת כחלק מפרויקט "באשר תלכי", נערכת לקראת הנחיתה של הפליטות בישראל. "אנחנו נערכות לקבל את הפליטות בכניסתן לישראל ונערכות להפיץ פליירים עם מידע לגבי הזכויות שלהן", אומר גולדברג.

"פתחנו צ'אט ייעודי לנשים שירצו לפנות ברוסית ובאוקראינית, גייסנו למעלה מ-100 נשים מתנדבות דוברות השפות. בהמשך, כשנדע מה הצרכים של הנשים, נוכל לגייס עזרה כלכלית או בגדים או מזון. אנחנו עדיין לא יודעים מה יהיו הצרכים המדויקים, אבל נערכים לכל תרחיש".

לא רק נשים, לא רק מאוקראינה

העדר מתווה ברור של קליטת הפליטים מאוקראינה בישראל, מציב את הנשים במצב רגיש, והוא מעורר דאגה במוקד לפליטים ולמהגרים, אשר עדים במשך יותר מעשור למצבן של פליטות ממדינות אפריקה. נשים ללא כל עורף, מעגלי תמיכה וללא זכאות לתנאים סוציאליים ויכולת השתכרות.

פליטות אוקראיניות מגיעות למעבר הגבול במולדובה, 14 במרץ 2022 (צילום: יוסי זליגר/פלאש90)

"אנחנו חוששים להתפתחות תופעות של סחר והחזקה בתנאי עבדות, במיוחד סביב כל נושא הערבות והחתימה הנדרשת על ידי המזמינים שצריכים לערוב לפליטים הנכנסים לישראל", אומרת עו"ד ענבר בראל, מנהלת המחלקה המשפטית במוקד לפליטים ולמהגרים.

"אנחנו חוששים להתפתחות תופעות של סחר והחזקה בתנאי עבדות, במיוחד סביב כל נושא הערבות והחתימה הנדרשת על ידי המזמינים שצריכים לערוב לפליטים הנכנסים לישראל"

"הנשים מצדן עומדות בדילמה – או שיישארו הן וילדיהן במקום שמסוכן לחייהם, או שיצטרכו להסתמך על אנשים שאינן מכירות ולא יודעות את טיבם. כמו כן, שמענו על כך שקבוצות של מאכערים הרימו את ראשן.

"אנחנו מכירות זאת היטב גם מתופעת נשים שנכנסו בגפן ממחנות העינויים בסיני לפני עשור – גברים שפדו נשים בכסף ממחנות העינויים בסיני, או שילמו עליהן ערבות לצורך שחרורן ממשמורת בישראל. הנשים היו צריכות להחזיר את הכסף בתצורה של טובות הנאה, או שנדרשו, רק לצורך קורת גג למשל, לתת שירותי מין, עבודה ועוד".

כבר שנים שהמוקד לפליטים פונה,יחד עם עמותת קו לעובד, למשרד המתאמת לסחר בבני אדם כדי להתריע על תופעות ניצול וסחר של אוקראינים, שמגיעים לישראל במסווה של מבקשי מקלט (הליך שמתאפשר עקב הסכמים לביטול דרישת ויזה).

ילדה פליטה מאוקראינה במרכז סיוע לפליטים בעיירה סירט על גבול רומניה-אוקראינה, 14 במרץ 2022 (צילום: AP Photo/Andreea Alexandru)

"צריך להבין שסחר והחזקה בתנאי עבדות הן הגדרות משפטיות, שמהוות את הקיצון שבפגיעות, אבל התופעה של אנשים ונשים שנכנסים בגפם, משמשת קרקע פורייה גם לתופעות אכזריות אחרות כמו עושק, החזקת דרכונים, התעללות, או פגיעות מיניות. הדבר נכון לגבי נשים, גברים וילדים.

"סחר והחזקה בתנאי עבדות הן הגדרות משפטיות. אבל התופעה של אנשים ונשים שנכנסים בגפם, משמשת קרקע פורייה גם לתופעות אכזריות אחרות כמו עושק, החזקת דרכונים, התעללות, או פגיעות מיניות"

"לכן", מסכמת בראל, "כל עוד ישראל מציבה תנאים בלתי נדרשים בעליל של תשלום כספי ודרישת חתימה של מזמין ישראלי – וזאת במקביל להטלת איסור על עבודה, כשהמגיעים לא זכאים לכל זכות שהיא כגון סל קליטה, מזון, מגורים ועוד – ודאי שיש סיכון ממשי להתפתחות תופעות בזויות, אשר חלקן יעלו לכדי סחר ועבדות".