ישראל חייבת להצטרף לתחרות הגלובלית על כישרונות ביוטק

ביוטק, אילוסטרציה (צילום: iStock / metamorworks)
iStock / metamorworks
ביוטק, אילוסטרציה

הממשלה הכריזה לאחרונה על תכנית לתמרוץ עולים ותושבים חוזרים להשתלב בתעשיית ההייטק הישראלית, והקימה צוות ממשלתי להגדלת ההון האנושי בהייטק בתגובה למצוקת כוח האדם החריפה שעמה מתמודדת תעשיית ההייטק הישראלית. הממשלה מצביעה, בין היתר, על האפשרות לייבא כישרונות נוספים שיגיעו מחו"ל. אך השיח סביב ההצעה מחטיא את המטרה כשהוא נמנע מלציין במפורש תעשייה שעשויה להפוך למנוע הצמיחה העתידי של אומת הסטארט-אפ הישראלית ולהשפיע על הבריאות של ישראל בפרט והעולם כולו – ביוטק.

השיח סביב ההצעה להגדלת ההון האנושי בהייטק מחטיא, כשאינו מבליט תעשייה שעשויה להפוך למנוע הצמיחה העתידי של אומת הסטארט-אפ ולהשפיע על בריאות ישראל והעולם – ביוטק

החדשנות בתחום הביו-פארמה זקוקה למדענים ומהנדסים בעלי הכשרה מתקדמת ביותר, אך ישראל חסרה מומחיות מקומית מספקת, המלווה בניסיון הספציפי הדרוש כדי לתמוך בתעשיית מדעי חיים משגשגת וטיפוח דור של חברות צמיחה בקנה מידה עולמי.

לצורך כך המדיניות הממשלתית נדרשת לתמוך ספציפית בהרחבת מאגר הכישרונות המקומיים, אך לצד זה לאפשר הגירה של עובדים בעלי מיומנות גבוהה וניסיון בתחום.

כדי שישראל תצמיח ותקיים אקוסיסטם צומח בתחום הביוטק, חשוב, אך לא מספיק רק לעודד חזרה של ישראלים או עלייה מחוק השבות. בשביל התעשייה הזו נחוץ מאוד שנתחרה באופן אקטיבי על כישרונות גלובליים בעלי ניסיון.

כל מרכז ביוטק גדול בעולם מכיר בעובדה זו ומיישם אמצעים ארוכי-טווח כדי לעזור להצמיח ולשמר את התעשייה המקומית בעזרת מומחיותם של מהגרים.

מגזר הביוטק הישראלי כבר מכיל בתוכו את מרבית המרכיבים הבסיסיים הדרושים להצלחה: השקעה, הון, מדענים מוכשרים, מרכזי מחקר אקדמיים מעולים למדעי החיים, מאגרי נתונים רפואיים אלקטרוניים ומערכת בריאות מצטיינת.

בנוסף, לאחר עשורים שבהם הביוטק פיגר אחר יתר תעשיות ההייטק הישראליות, רשות החדשנות הישראלית, כעת באחריות משרדה של השרה אורית פרקש הכהן, השיקה אסטרטגיה חכמה שתכליתה להניע קדימה את האקו-סיסטם כמנוע צמיחה הלאומי של כלכלת העתיד של ישראל. זאת על בסיס שילוב התחום הביו-רפואי עם התחומים בהם ישראל חזקה וכיווני העתיד של התעשייה שמשלבות יכולות בהנדסה, בינה מלאכותית ועוד.

כדי שישראל תצמיח אקוסיסטם בתחום הביוטק, חשוב, אך לא מספיק, רק לעודד חזרה של ישראלים או עלייה מחוק השבות. התעשייה הזו מחייבת שנתחרה אקטיבית על כישרונות גלובליים בעלי ניסיון

התכנית מצוינת ומתבססת בחכמה על כוחה של ישראל בתחומי הטכנולוגיה ואף משכה חברות רב-לאומיות להשקיע בישראל.

אך היא תתקשה תשיג היעד המבוקש ללא טיפול בבעיית השורש: ישראל חסרה מאגר כישרונות בעלי ניסיון בתחום הביו-רפואי בהיקף גדול דיו, כדי לתרגם את הפוטנציאל הטמון בביוטק להצלחה תעשייתית בת קיימא ולתמוך בצמיחה של דורות של חזרות הזנק בתחום.

אנו חייבים לנקוט פעולות ממשיות כדי להצטרף לתחרות הגלובלית על הטובות והטובים והמבריקים ביותר בתעשייה. כיום, אם מישהו רוצה לבקש אשרה כדי לעבוד בתעשיית ההייטק הישראלית, אך אינו זכאי לעלות לארץ לפי חוק השבות, עליו לבקש הארכה בכל שנה וללא מסלול ברור להגירה או הארכה מעבר לחמש שנים. פארמה היא תעשייה שמבוססת על מחקר ותכניות לטווח ארוך. שינוי זה מחויב במציאות.

במקום להגביל את האפשרויות עבור הכישרונות המקומיים, הרי שאם נאפשר לקבוצה נבחרת של מומחים מנוסים מחו"ל לעבוד במשרות מפתח בתעשייה, נעזור למדענים הישראלים לצבור את הניסיון שחסר להם.

לדוגמה, הספורט הישראלי כבר שנים רבות מקדם את שילובם של הספורטאים, הזרים מתוך הבנה שהם מעלים את הישגיהן של הקבוצות ובכך גם של הספורטאים הישראלים. כמה אליפויות מכבי תל אביב הייתה לוקחת באירופה ללא שחקני חיזוק זרים?

אף כמות של מומחים מחו"ל לא תאיים על אופייה היהודי והדמוקרטי של מדינתנו או על הדמוגרפיה שלה. להיפך, היא תעשיר את מאגר הכישרונות ותכשיר את הדור הבא של ישראלים בכירים במדעי החיים, הנחוצים לתעשייה משגשגת, ואף תסייע להפוך את מגמת "בריחת המוחות" מישראל.

במקום להגביל את האפשרויות עבור הכישרונות המקומיים, אם נאפשר לקבוצת מומחים מנוסים נבחרת מחו"ל לעבוד במשרות מפתח בתעשייה, נעזור למדענים הישראלים לצבור את הניסיון שחסר להם

חגיגות ה-100 להקמת המדינה אינן רחוקות. אוכלוסיית ישראל קרובה ל-10 מיליון נפש, כמו מדינה אירופית בגודל בינוני. הגיעה השעה להכיר בכך, שכמדינה בשלה ומעצמת הייטק מבוססת, ישראל חייבת לנהוג לפי סטנדרטים גלובליים מוכרים כדי להמשיך ולגדול.

על ידי שינוי חוקי ההגירה המיושנים שלה באופן שיקדם את הצלחת המערכת האקולוגית של הביוטק המקומי, בזל בתל אביב יהיה לא פחות אטרקטיבי למומחי התעשייה מבזל בשווייץ. הגיע הזמן להצטרף לתחרות הגלובלית על כישרונות.

מתי גיל הוא רס״ן במיל׳ ומנכ"ל AION Labs, מעבדת חדשנות ישראלית המשתמשת בבינה מלאכותית לגילוי ופיתוח תרופות, קואליציה של חברות פארמה, טכנולוגיה ומשקיעים מהמובילים בעולם.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 631 מילים
סגירה