בית הכנסת בניירובי (צילום: קארה טבצ'ניק)
קארה טבצ'ניק

הגיורת שהקימה לתחייה את הקהילה היהודית הגוססת בניירובי

פלורנס ואנגיג'ו לא נתנה לאיש להטיל ספק ביהדותה ● מסע הגיור שלה ערך 20 שנה, חצה מדינות ורבנים וסחף משפחות קנייתיות נוספות ● צבע עורה הרתיע את חברי הקהילה בניירובי אבל הגושפנקה הישראלית כרסמה בחומות הגזענות והצמיחה קהילה חדשה וחזקה מתמיד ● "לא נולדנו יהודים, אבל אנחנו יודעים שאנחנו נמות כיהודים"

בשנת 1990 התייצבה פלורנס ואנגיג'ו בפתח שגרירות ישראל בניירובי. ואנגיג'ו, שאז נקראה ונג'וקי, שילבה את ידיה על חזה וביקשה מצוות השגרירות לבקר באחד מבתי הכנסת במדינה כדי לצפות ביהודים מתפללים. "היא פשוט דפקה על הדלת. היא לא הכירה אף אחד", נזכרת בתה ויני ואנגו. "אמא שלי לעולם לא הסכימה לקבל 'לא' כתשובה".

ואנגיג'ו, אם חד הורית שעבדה כמזכירה בארגונים בינלאומיים שונים, הביאה במשך שנים – בעידוד אנשים שפגשה – כל ספר או עיתון שמצאה לארבעת ילדיה. חלק מהספרים האלה עסקו ביהדות, וחלק מהאנשים שהביאו לה ספרים היו יהודים, מסבירה ואנגו בת ה־53. בעקבות התשוקה שניצתה בילדיה, החליטה ואונגיג'ו לראות במו עיניה על מה מדברים בני משפחתה.

פקידי השגרירות הפנו את ואנגיג'ו לבית הכנסת בניירובי, מקום הפולחן היהודי הראשון במזרח אפריקה – והיחיד שקיים היום באזור. כשנכנסה לתוכו, נשמתה נקשרה אליו לנצח, סיפרה בתה. "הנשמות שלנו מצאו מנוחה, הרגשנו שסוף סוף הגענו הביתה", אומרת ואנגו בזמן שעיניה מתמלאות דמעות. "אבל לא ידענו שזה יפצל את הקהילה".

פקידי השגרירות הפנו את ואנגיג'ו לבית הכנסת בניירובי, מקום הפולחן היהודי הראשון במזרח אפריקה – והיחיד שקיים היום באזור. כשנכנסה לתוכו, נשמתה נקשרה אליו לנצח

בית הכנסת בניירובי סבל ממחסור כרוני בחברים ומתפללים, בדומה לקהילות יהודיות רבות אחרות במדינות שמדרום לסהרה (למעט אתיופיה, אוגנדה ודרום אפריקה). בקניה חיים כ־300 יהודים ורק כמחצית מהם קשורים לבית הכנסת.

פלורנס ואנגיג'ו במהלך ביקור בישראל (צילום: ויני ואנגו)
פלורנס ואנגיג'ו במהלך ביקור בישראל (צילום: ויני ואנגו)

החברים בבית הכנסת – כ־80 משפחות בסך הכול – התקשו פעמים רבות לגייס מניין לתפילה. רק בשנה שעברה מונה לבית הכנסת רב קבוע. בית הכנסת נפתח בשנת 1912 כדי לשרת את קומץ יהודי אירופה שעברו דרך קניה בענייני עסקים ועבודה.

על אף מיעוט המאמינים, הקהילה היהודית של ניירובי – שהייתה מורכבת מכמה אירופאים לבנים ומקנייתים לא־ילידים – סירבה לפתוח את שעריה לוואנגיג'ו כשזו ביקשה להתגייר עם משפחתה. אף גורם בקהילה לא ידע לבצע גיור ואנשיה היו מוטרדים מההשלכות הדתיות והאתיות של המהלך.

החוקה המקורית של בית הכנסת קבעה כי על הגיורים להיות אורתודוקסים. בקניה עתירת המיסיונרים, נזהרים היהודים במיוחד בכל נושא הקשור בהמרת דת. "זה היה פשוט בלתי אפשרי בשבילנו לעשות את זה פה", אמר דיוויד סילברסטיין, קרדיולוג אמריקאי, רופאו של נשיא קניה לשעבר דניאל אראפ מוי, שחי בקניה מ־1974 וכיהן גם כראש הקהילה היהודית.

כתוצאה מכך, החליטו ואנגיג'ו וקבוצה קטנה של אנשים נוספים שהלכו בעקבותיה לנסוע לאוגנדה השכנה, שם שוכנת הקהילה היהודית "אבאיודאיה" בראשותו של הרב גרשום סיזומו.

ויני ואנגו, חברת בית הכנסת בניירובי משנת 2016 (צילום: קארה טבצ'ניק)
ויני ואנגו, חברת בית הכנסת בניירובי משנת 2016 (צילום: קארה טבצ'ניק)

קהילת אבאיודאיה – קבוצה אתנית מגוירת המהווה את רוב יהדות אוגנדה, שגוירה בפיקוח רבנים אמריקאים קונסרבטיבים – נקלעה לקשיים מהם חוששת הקהילה בניירובי: בסוף שנת 2017 נעצר חבר קהילת אבאיודאיה בנמל התעופה בן־גוריון וכניסתו סורבה, על אף שקיבל אישור ללמוד בישיבה קונסרבטיבית.

כדי להבטיח שהגיורים שלהם יהיו קבילים, יהודי קניה נעזרו בקהילת יהודי אבאיודאיה, שגוירו והוכשרו תחת פיקוחו של הרב האורתודוקסי שלמה ריסקין, הרב המייסד של בית הכנסת לינקולן סקוור בניו יורק ולשעבר הרב הראשי של המועצה המקומית אפרת בישראל. ריסקין היה זה שפיקח על גיורם האורתודוקסי של ואנגיג'ו ובני משפחתה.

ואנגיג'ו התגיירה בשנת 2012, יותר מ־20 שנה אחרי שנכנסה לשגרירות ישראל. ואנגו, אחיה התאום ריקסון (53) ואחותה מלכה (55) התגיירו ב־3 ביוני 2016 וחזרו לקניה. בבית הם מצאו קהילה יהודית קרועה ומפוצלת. לא כולם שמחו לקבל יהודים שאינם לבנים, גם אם עברו גיור אורתודוקסי.

"באופן מעשי, הקהילה עמדה למות. אפילו מניין לא היה לנו. אם אנחנו רוצים בהמשכיות הקהילה היהודית בקניה, עלינו לקבל את העובדה שלא כל יהודי יהיה אשכנזי ולבן"

"באופן מעשי, הקהילה עמדה למות. אפילו מניין לא היה לנו", אמר סילברסטיין. "אם אנחנו רוצים בהמשכיות הקהילה היהודית בקניה, עלינו לקבל את העובדה שלא כל יהודי יהיה בעל רקע אשכנזי לבן".

יהודים מתפללים בבית כנסת באוגנדה, 3 בנובמבר 2016 (צילום: AP Photo/Stephen Wandera)
יהודים מתפללים בבית כנסת באוגנדה, 3 בנובמבר 2016 (צילום: AP Photo/Stephen Wandera)

רבים מיהודי הקהילה התנגדו ועזבו במחאה על קבלתה של ואנגיג'ו וילדיה לקהילה. הם לא רצו להכיר בגיור כי הוא נעשה באוגנדה ולא בישראל. סילברסטיין סיפר כי הוויכוחים סביב השאלה האם יש לקרוא למתגיירים החדשים לבימה כדי להניח ספר תורה או להוביל תפילה – הפכו לעוינים.

"הייתה קבוצה קטנה של סרבנים שלא רצו שהקנייתים יתקבלו לתפילה", אמר סילברסטיין. הם דיברו מאחורי גבו ולא התעמתו איתו באופן אישי בשל מעמדו בקהילה. גזענות היה נושא שלא דובר בו. לסילברסטיין יש שני בנים חצי קנייתים שהתגיירו בארצות הברית והתקבלו בקלות לקהילה.

"ניסיתי להבין למה הם קיבלו בקלות את הילדים שלי אבל לא את המתגיירים הקנייתים החדשים", הוא אמר. הקהילה סירבה לאפשר לריקסון, אחיה של ויני, לקחת חלק בתפילה. "היינו באים להתפלל, אבל הם היו פוסחים על אחי ולא הזמינו אותו להצטרף למניין אף שהוא ישב ממש שם", סיפרה ואנגו.

חלק מחברי הקהילה דרשו שרשות ישראלית רשמית תאשר את הגיור. המועצה השלטת של בית הכנסת השיבה כי יש לה חוקים וכללים משלה ובית הכנסת לא זקוק לאישור מישראל כדי לקבל את הגיורים. בסופו של דבר החליט סילברסטיין לכתוב לקבוצת רבנים בישראל שקבעה כי יש לקבל את הגיורים.

יהודים מתפלל בבית כנסת באוגנדה, 3 בנובמבר 2016 (צילום: AP Photo/Stephen Wandera)
הקילה היהודית באוגנדה, 3 בנובמבר 2016 (צילום: AP Photo/Stephen Wandera)

"אחרי זה, בסופו של דבר, הם נסוגו", אמר סילברסטיין. בשלב הזה חברי הקהילה הוותיקים החלו לקבל את המתגיירים. הגיורים נמשכו ובני משפחתה המורחבת של ואנגיג'ו, בהם שלושה מילדיה ושני נכדיה התגיירו. זאת לצד שלוש משפחות קנייתיות אחרות.

בסך הכול יש כיום כ־20 קנייתים שהתגיירו – יותר משליש מחברי הקהילה. הם פוקדים את בית הכנסת באופן קבוע. עם השנים החלו המתחים להפשיר, ובסופו של דבר הקהילה הזמינה את ריקסון להתפלל על הבימה. בשנת 2018 נערך בבית הכנסת טקס בר המצווה הראשון למשפחה מעורבת, קנייתית ואירופית, וכולם הוזמנו.

"בפעם הראשונה מזה כ־20 שנה היו ילדים בבית הכנסת, ומשפחות שחורות ולבנות התפללו יחד", אמרה ואנגו. בזכות הגידול במספר החברים, הוחלט בשנה שעברה לשכור את שירותיו של הרב נתנאל קסוביץ בן ה־28, שהגיע לניירובי עם משפחתו הצעירה.

הקהילה הצליחה לממן רב קבוע לראשונה בתולדותיה באמצעות תשלום דמי חבר לבית הכנסת, תרומות, שירותי דת שונים לקהילה ומאירועי גיוס כספים. קסוביץ, יהודי אורתודוקסי מגוש עציון, ואשתו אביטל, למדו בתוכנית שטראוס עמיאל המכשירה רבנים לחיזוק הזהות היהודית ולהשתתפות בקהילות יהודיות בתפוצות (בלי קשר לתנועת חב"ד השולחת שליחים למשימה דומה).

"השליחים שלנו הוכשרו במיוחד לחיזוק קשרים אישיים וחינוכיים ולעורר תשוקה ואהבה מתמשכת לישראל וליהדות, תוך מאבק בהתבוללות ובניכור", אמר הרב קנת ברנדר, נשיא ארגון הגג "אור תורה סטון", המנהל את תוכנית ההכשרה.

"הוא מתייחס אלינו כאל יהודים, הוא ריפא את הקהילה וקירב בינינו. הרבה אנשים מגיעים עם הבטחות, אבל זה הרב הראשון שמקיים את הבטחותיו"

בני הזוג קסוביץ, שבעבר אירחו אירועי שבת בתאילנד ובפיליפינים, היו מודעים למצב הייחודי של יהדות קניה. 85% מהאוכלוסייה בקניה הם נוצרים ו־11% מוסלמים, רוב האזרחים במדינה מעולם לא פגשו באדם יהודי.

בשנה האחרונה הקים הרב החדש כיתות ללימודי דת עבור חברי הקהילה, בהם הם לומדים לראשונה גם על ההיסטוריה של בית הכנסת. לדבריו, הוא רוצה לקרב בין חברי הקהילה אך להבטיח שהם ישמרו על חוקי ההלכה היהודית.

ואנגו אמרה כי לקהילה יש עכשיו הבנה עמוקה יותר בנושא אורח החיים היהודי. "הוא מתייחס אלינו כאל יהודים, הוא ריפא את הקהילה וקירב בינינו", אמרה ואנגו. "הרבה אנשים מגיעים עם הבטחות, אבל זה הרב הראשון שמקיים את הבטחותיו. לכן יש לנו אומץ להיות יהודים טובים יותר".

הנוכחות בבית הכנסת גדלה. בשבת הם מגייסים מניין בקלות, וחברי הקהילה קוראים קטעים חדשים שלא הכירו עד אתה מהתורה ומסידורי התפילה.

בית הכנסת בניירובי (צילום: קארה טבצ'ניק)
בית הכנסת בניירובי (צילום: קארה טבצ'ניק)

ואנגיג'ו נקברה בבית הקברות היהודי בניירובי. יהודים מרחבי אפריקה והעולם השתתפו בהלוויה. חברי הקהילה סייעו למשפחתה לשבת שבעה

ואנגיג'ו – שהייתה הזרז לכל התהליכים האלה – מתה בשנת 2017 בגיל 68 ולא זכתה לראות את השינויים. אך לדברי ילדיה, היא בוודאי הייתה גאה בכך שלא משנה כמה שנים ארך התהליך, בסופו של דבר זכו בני משפחתה וגרים קנייתים אחרים, שיכירו בהם כיהודים וכחברים בקהילה.

ואנגיג'ו נקברה בבית הקברות היהודי בניירובי. יהודים מרחבי אפריקה והעולם השתתפו בהלוויה. חברי הקהילה סייעו למשפחתה לשבת שבעה. "לא נולדנו יהודים", אמרה ואנגו, "אבל אנחנו יודעים שאנחנו נמות כיהודים".

עוד 1,169 מילים
סגירה