מדיניות סין האמיתית ועומקה ההיסטורי

המלחמה הכלכלית בין סין וארצות הברית. אילוסטרציה (צילום: William Potter/iStock)
William Potter/iStock
המלחמה הכלכלית בין סין וארצות הברית. אילוסטרציה

ביקורת על ספרו של  מייקל פילסברי "מרתון מאה השנים, האסטרטגיה הסודית של סין להחלפת ארצות הברית כמעצמה החזקה בעולם".

מדובר בספר בהיר וממוסמך, הניתן לתמצות עקרוני מהכיתוב שעל גבו. למעשה, סין רואה את היחסים הבינלאומיים בעדשות החכמה העתיקה שלה מימי "עידן המדינה הלוחמות" והיא גמרה אומר להתקדם בדרכי הסוואה והרדמת היריב, לקראת השתלטות על ההגמוניה הבינלאומית במלאת מאה שנים למהפכה הקומוניסטית. זהו מרתון בן מאה שנים.

עפ"י הספר, סין החליטה להתקדם תוך הסוואה והרדמת היריב, לקראת השתלטות על ההגמוניה הבינלאומית, במלאת מאה שנים למהפכה הקומוניסטית. זהו מרתון בן מאה שנים

המחבר, פילסברי, הוא מומחה לענייני סין, מנהל המרכז לאסטרטגיה סינית במכון הדסון, ששירת מספר ממשלי ארצות הברית בתפקידי מחקר, ייעוץ ועבודת מטה. כמו כן שירת כאיש קהילת המודיעין, משרד ההגנה והסנט, בו ריכז ועדות שעסקו ביחסי ארה"ב וסין.

עטיפת הספר "מרתון מאה הימים" של מייקל פילסברי
עטיפת הספר "מרתון מאה הימים" של מייקל פילסברי

על שאיפותיה המדיניות של סין ניתן ללמוד ממספר ספרים. הראשון הוא ספר שלקח אותו מאו במסגרת  צעדתו ההיסטורית. מדובר בחוברת הדרכה למדיניות עם לקחים מההיסטוריה של סין משנת 4000 לפנה"ס, בתקופת מלחמות בין מדינות שהיו חלק מסין של ימינו. אחד מעקרונות החוברת הוא ש"אי אפשר שיהיו שתי שמשות בשמיים". כלומר שהסדר העולמי הוא היררכי ויש רק מדינה שליטה אחת.

המחבר עומד על כך ש"אחת השגיאות הגדולות ביותר שעשו מומחים אמריקאים לסין הייתה לא להתייחס ברצינות לספר זה" (עמ' 14).

ספר נוסף הוא "החלום הסיני", שכתב קולונל בצבא, ובו מפורט כיצד תהפוך סין למעצמה עולמית, שתעקוף את ארצות הברית ותתפוס את מקומה. מעניין לציין שרק חלקים ממנו תורגמו לאנגלית. מכאן גם נגזרה המדיניות הסינית לגבי ארצות הברית ובריה"מ:

"סין השתמשה ביריבות בין ברית המועצות לארצות הברית כדי להשיג סיוע סובייטי, ולאחר מכן, כשזה כשל, פנתה לאמריקאים והציעו להם עזרה נגד הסובייטיים" (עמ' 23).

מול שאיפות אלו מסווה סין את מדיניותה, מטעה את יריבותיה ומשבשת את הבנתן לגבי שאיפותיה ומטרותיה.

על שאיפותיה המדיניות של סין ניתן ללמוד מספרים. מאו לקח לצעדתו ההיסטורית חוברת הדרכה למדיניות עם לקחים מההיסטוריה הסינית של 4000 לפנה"ס. אחד מעקרונותיה: "אי אפשר שיהיו 2 שמשות בשמיים"

המחבר עומד על תשעה יסודות עיקריים של האסטרטגיה הסינית המהווים את ליבת הספר והם:

  1. עודד שאננות אצל היריב.
  2. תמרן את יועצי היריב.
  3. הניצחון יושג בסבלנות בת עשרות שנים ואף יותר.
  4. גנוב את הרעיונות ואת הטכנולוגיות של היריב לשם מימוש מטרות אסטרטגיות.
  5. כוח צבאי אינו הגורם המכריע בניצחון בתחרות ארוכת טווח.
  6. דע כי ההגמון ינקוט פעולות קיצוניות ואפילו פזיזות כדי לשמור על שליטתו.
  7. אל תשכח את השי. עקרון זה מורכב משני יסודות: "לרמות אנשים כדי שימלאו במקומך את חובותיך, ולחכות לשלב שבו תגיע ההזדמנות הטובה ביותר להכות" (עמ' 32).
  8. קבע אמצעי מדידה למעמדך ביחס ליריבים פוטנציאלים אחרים, והשתמש בהם.
  9. עמוד תמיד על המשמר לבל יעקפו אותך אחרים או ירמוך.

סין מתמרנת בין ארצות הברית לבריה"מ תוך שהיא מטעה את שני הצדדים. כך למשל, בעת הביקור של קיסינג'ר בסין ביולי 1971. שר החוץ הסיני השתמש במילה הסינית "בא" כשאמר "אמריקה היא בא", מה שפירש המתורגמן כ"אמריקה היא המנהיגה". המחבר, שניפגש עם המתרגם כעבור שנים, שאלו אם הסביר לקיסינג'ר מה משמעות המילה, וזה ענה שלא אמר כי זה היה מכעיסו. מסכם המחבר וכותב:

"לו היה קיסינג'ר מבין למה התכוון שר החוץ במילה 'בא', לו היה קולט כיצד סין באמת רואה את ארצות הברית – ייתכן שממשל ניקסון לא היה נדיב כל כך כלפי סין" (עמ' 58).

המחבר עומד על 9 יסודות עיקריים של האסטרטגיה הסינית. ביניהם: עודד שאננות אצל היריב. תמרן את יועצי היריב. הניצחון יושג בסבלנות בת עשרות שנים ויותר. גנוב את הרעיונות והטכנולוגיות של היריב

מעבר למדיניות ולאסטרטגיה מתייחס המחבר לחששות ולפחדים ומציין שבעה כאלו של סין:

  1. תכנית המלחמה של ארה"ב היא להטיל על סין מצור ימי.
  2. ארה"ב תומכת בשוד משאביה הימיים של סין.
  3. ארה"ב עלולה לחסום את קווי התובלה הימית של סין.
  4. ארה"ב שואפת לניתוק טריטוריאלי של סין.
  5. ארה"ב עלולה לסייע למורדים בתוך סין.
  6. ארה"ב עלולה לעורר מהומות, מלחמת אזרחים או טרור בתוך סין.
  7. ארה"ב מאיימת לתקוף עם נושאות מטוסים.

נוכח זאת, יש לציין שבקרב קובעי המדיניות ומומחי ההגנה האמריקאים העוסקים בסין ישנה הסכמה "שהחשדנות העמוקה השוררת אצל מנהיגי סין עלולה להביא למלחמה שאיש מן הצדדים אינו מעוניין בה" (עמ' 156). אגב זאת כותב המחבר: "ים סין הדרומי הפך לנקודת התלקחות כאשר סין תבעה במהלך פסגה עם ארצות הברית במאי 2010 את בעלותה על האי ספרטלי" (עמ' 220).

פילסברי אינו רק מומחה לסין, אלא גם יועץ להתנהלות האמריקאית נוכח האתגר הסיני ובפרק 11 הוא כותב מה על ארצות לעשות:

  1. לראות בסין קודם כל מתחרה על ההגמוניה.
  2. לנהל מעקב אחרי מימון התוכניות השונות בסין.
  3. לנתח את התחרותיות שלהם מול סין.
  4. להיות פתוחים במידה מספקת לזיהוי בזמן אמת שהאסטרטגיה צריכה להשתנות  ואז ליישם טקטיקות חדשות לשם השגת התוצאה הרצויה.
  5. ליצור קואליציות בתוך ארה"ב  לשינויים בסין ולשנות את גישתה המיושנת של ארה"ב לנושא.
  6. לעודד יצירת ברית בין שכנותיה של סין.
  7. להגן על הנרדפים בסין. למשל 60 עד 100 מיליון הנוצרים שבסין.
  8. להתנגד להתנהלות אנטי אמריקאית.
  9. לזהות מזהמים ולבייש אותם (הזיהום בסין הוא פי 40 מהמותר).
  10. לחשוף שחיתות וצנזורה.
  11. לתמוך ברפורמטורים המקדמים דמוקרטיה (למשל – הכשרת שופטים).
  12. לעקוב אחר הוויכוחים בין הניצים לרפורמטורים ולתמוך באחרונים.

בקרב קובעי המדיניות ומומחי ההגנה האמריקאים העוסקים בסין ישנה הסכמה "שהחשדנות העמוקה של מנהיגי סין עלולה להביא למלחמה שאיש מהם לא מעוניין בה"

המחבר משכיל להביא מידע על מה שעומד מאחורי המדיניות הסינית, כמו גם על המדיניות שעל ארצות הברית לנהל נגדה. אך לא בטוח שהיה צורך לכתוב לשם כך 257 עמודים ועוד 93 עמודי הערות.

ניתן היה לקצר ספר זה, הגם שהוא מכיל אסמכתאות היכולות לשמש תלמידי מחקר.

יוסי ברנע הוא מוסמך האוניברסיטה הפתוחה בלימודי דמוקרטיה בין תחומיים. בעבר היה מזכיר עמותת "אני ישראלי" שפעלה להכרה בלאום הישראלי. כתב ביקורות על ספרים ומאמרים בכתבי עת ועיתונים שונים.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
2
עוד 846 מילים ו-2 תגובות
סגירה