בתחילת חודש אפריל קידם את פני המבקרים בשכונת נחלת השבעה בירושלים שלט גדול ועליו הכיתוב: "Ukraine Can't Breathe" ("אוקראינה לא יכולה לנשום").
השלט הכחול־צהוב לא מומן על ידי שגרירות אוקראינה או על ידי ארגוני הסיוע היהודיים הרבים אלא נתלה על חזיתו של מוזיאון ידידי ישראל בידי האוונגליסט הציוני מייק אוונס.
הסופר והעיתונאי אוונס בן ה־74 אמר בריאיון לזמן ישראל שהקמפיין נועד להרחבת התמיכה העממית באוקראינה ולגיוס תרומות עבור רכישת מזון וחילוץ יהודים מאוקראינה, בהם ניצולי שואה. לדבריו, נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי אמר לו שהוא "אוהב את מה שאנחנו עושים".
הפלישה הרוסית לאוקראינה, שהחלה ב־24 בפברואר, גבתה את חייהם של אלפי אזרחים. כמו כן, כחמישה מיליון אוקראינים נמלטו מהמדינה ומיליונים נוספים הפכו לעקורים במדינתם.
אוונס אמר בריאיון ממרכז המורשת של ידידי ישראל – מוזיאון מולטימדיה המוקדש להיסטוריה של ידידי ישראל הלא־יהודים – כי בחר לרפרר בכוונה מלאה לרצח ג'ורג' פלויד עם הכיתוב "אוקראינה לא יכולה לנשום".
"ג'ורג' פלויד לא הצליח לנשום כי שוטר אחד הניח את הרגל שלו על צווארו", אמר אוונס. "זה היה שובר לב לראות בן אדם סובל כי אין לו אוויר". פלויד אמר "אני לא יכול לנשום" יותר מ־20 פעמים לפני שנחנק למוות תחת ברכו של שוטר משטרת מיניאפוליס ב־25 במאי 2020. תחינתו הפכה לסיסמה של תנועת מחאה שקמה בעקבות מותו.
"כדי לנשום אתה זקוק לחמצן, לאוויר", מוסיף אוונס. "ולאוקראינה אין אוויר – אף אחד לא מגן על המרחב האווירי של אוקראינה. אתה רואה אנשים שחווים זוועות ותופת שקשה לתאר, אוקראינה לא יכולה לנשום".
אוונס משוכנע לחלוטין כי אזכור הרצח של ג'ורג' פלויד הולם גם בנושא המלחמה באוקראינה. אותו רצח הוביל, כאמור, להקמת תנועת מחאה עולמית ולהפגנות ברחבי ארצות הברית שבהן נהרגו יותר מ־20 בני אדם – מה שהפך אותו ללא ספק לאבן דרך ביחסים הגזעיים בארצות הברית.
"אני לא חושב שהקמפיין שלי מביע חוסר כבוד כלפי תנועת 'חיי שחורים נחשבים'. יש 40 מיליון בני אדם על הכוונת, עם מגף על הצוואר שלהם. אני לא חושב שזה חוסר כבוד"
"הצעירים הנפלאים, המבריקים, האדיבים של העולם מתגייסים, מתאחדים, ניצבים מאחורי ג'ורג' פלויד, שזה נהדר", מסביר אוונס. "אני הייתי אחד מהם. כולנו הרגשנו סלידה מוחלטת מההתעללות ומגזל האוויר. אני לא חושב שהקמפיין שלי מביע חוסר כבוד כלפי תנועת 'חיי שחורים נחשבים'. יש 40 מיליון בני אדם על הכוונת, עם מגף על הצוואר שלהם. אני לא חושב שזה חוסר כבוד. זה אי צדק.
"בני אדם הם לא שחורים או לבנים", הוא ממשיך. "הדם של כולם אדום. כולם אותו הדבר, בני אדם הם בני אדם. האנשים היקרים האלה [באוקראינה], שסובלים זוועות ותופת שקשה לתאר, אנחנו צריכים לעמוד לצדם".
כעסתי שאני חי
עברו הטראומטי של אוונס ככל הנראה גורם לו להזדהות עם תחושת החנק. הוא גדל במערב מסצ'וסטס, בן לאם יהודייה ולאב נוצרי מתעלל שהרבה לשתות והאשים את אימו בבגידה עם גבר יהודי. "הוא אף פעם לא אמר שהוא אוהב אותי, אף פעם לא קיבלתי ממנו אישור", מספר אוונס. "רק התעללות. התעללות אלימה".
בילדותו הוא ראה את אביו חוזר הביתה שיכור ומכה את אימו. הוא היה יושב חסר אונים במעלה המדרגות ובוכה. יום אחד, כשהיה בן 11, הוא החליט שהוא לא יכול לשתוק יותר וצעק על אביו שיפסיק את ההתעללות.
"הוא רץ במעלה המדרגות, תפס אותי בגרון וחנק", מספר אוונס. "אני זוכר שהסתכלתי [עליו] בעיניים שטופות דם וחשבתי, זה נגמר. אני מת"
"הוא רץ במעלה המדרגות, תפס אותי בגרון וחנק", מספר אוונס. "אני זוכר שהסתכלתי [עליו] בעיניים שטופות דם וחשבתי, זה נגמר. אני מת". אוונס התעלף והתעורר מאוחר יותר בתנוחת עובר. "כשחזרתי להכרה, צעקתי על אלוהים בחושך, בזעם. כעסתי על זה שאני חי", הוא מספר.
אף שעד אז הוא לא האמין באלוהים, באירוע שכמעט הסתיים במותו הוא חווה התגלות. "לא יכולתי להגן אפילו על אימי היהודייה", מסביר אוונס. "אבל הסיבה לכך שנולדתי הייתה כדי להגן על כל היהודים". מאז החליט להקדיש את חייו למלחמה באנטישמיות. "עבורי, לסייע לאנשים במצוקה זה עניין אישי כי סבלתי בעצמי".
כוח ונחמה
רבים מהיהודים שאוונס מסייע להם נמצאים באוקראינה. הוא ובנו מייקל השני מאכילים יתומים וניצולי שואה יהודים־אוקראינים כבר יותר מעשר שנים. הם גם הקימו בירושלים מרכז דיור קהילתי לניצולי שואה אוקראינים. "כל ניצול שואה שזקוק לעזרה שלנו – אנחנו מגישים לו אותה", אומר אוונס.
"מייק מסייע לאנשים הנזקקים ביותר בירושלים ובישראל", אומרת המשנה לראש עיריית ירושלים פלר חסן־נחום. "בין אם מדובר בניצולי שואה, חיילים בודדים, חיילים פצועים או משפחות נזקקות – מייק הוא מקור להבנה ולמשאבים נחוצים מאוד עבור האוכלוסיות הכי נזקקות שלנו".
חסן־נחום מהללת את היצירתיות של אוונס. "הוא הקים מלון לניצולי שואה ליד המוזיאון שלו, שבו הוא עורך חגיגות בר מצווה למי שמעולם לא חגגו כי הם היו במחנות ריכוז", אומרת המשנה לראש העירייה. "לפני כמה חודשים הוזמנתי לתחרות יופי לניצולות שואה. מדהים כמה הנשים בנות ה־80 פלוס נהנו, כמה טוב הן הרגישו וכמה ברצינות הן לקחו את זה. כלומר, מי חושב על דברים כאלה?"
מאז תחילת הפלישה הרוסית, אוונס ובנו נסעו שלוש פעמים לאוקראינה. ביום אחרי שהושק הקמפיין "אוקראינה לא יכולה לנשום" הם טסו לוורשה כדי להצטרף לשיירת אספקה שנסעה ללביב, ומשם המשיכו גם לקייב.
הם חצו את גבול פולין–אוקראינה דרך מעבר דורוהוסק בשיירה הכוללת משאית באורך 15 מטרים וכמה אוטובוסים מלאים בכ־19 טונות של מזון כשר ותרופות. המזון נועד להאכיל כ־45 אלף בני אדם. אחרי שהאספקה חצתה את הגבול בבטחה, האב ובנו תפסו טרמפים בחזרה לפולין, ומשם חזר אוונס האב לישראל.
בנו, אב לארבעה, עלה על רכבת מפשמישל, פולין, לאוקראינה, כדי להתלוות לשיירה חדשה ללביב. הוא והכמרים האוקראינים שנהגו בכלי הרכב במשך חמשת הימים הבאים פרקו את חבילות המזון והתרופות בכנסיות, בבתי כנסת ובבתים בקייב, בוצ'ה, אירפין ובכפרים אחרים באזור עיר הבירה.
בשבועות האחרונים התגלו מאות גופות בבוצ'ה ובאירפין לאחר שהכוחות הרוסיים ויתרו על ניסיון ההשתלטות על הבירה. גורמים אוקראינים וארגוני זכויות אדם טוענים כי ההרוגים מהווים הוכחה לפשעי המלחמה של רוסיה.
בבירה, אוונס והצוות שלו העבירו אספקה לבית הכנסת ברודסקי ולמרכז היהודי בקייב, שניהם משויכים לחב"ד. "אנשים ישנים בבית הכנסת", אומר אוונס הבן. "הם עושים כמיטב יכולתם. הם מנסים להיות גיבורים, זה שובר את הלב לראות את המצב שלהם ואת הלחץ שהם נמצאים בו".
ב־8 באפריל, אוונס מצא את עצמו בלב הלחימה. לאחר שפרקו חבילות מזון עבור ניצולי שואה מקומיים, חברי הצוות נסעו להעביר משלוח לשוק הסמוך לקווי החזית.
בזמן שפרקו את המשאית הם שמעו פגזים שורקים לידם אבל לא ראו דבר בגלל הערפל שירד על העיר. "אנחנו שומעים קולות של קרב הולכים ומתקרבים אלינו", מספר מייק הבן. "אנחנו מקשיבים להם ומדברים. ואז שמעתי יריות משמאלי, ופתאום שריקה ליד האוזן שלי".
זה היה האירוע שהביא אותו הכי קרוב לשדה הקרב מאז שהיה נתון להפגזות חמאס בקיבוץ כפר עזה במהלך מבצע "צוק איתן" ב־2014. כשהוא פוגש את המקומיים – בין אם מדובר בניצולי שואה ובין אם מדובר במוציא לאור ידוע שנשאר מאחור כדי לבשל לפליטים – אוונס מציע חוץ מחבילות הסיוע גם מילות עידוד.
"תקווה חשובה לא פחות מאוכל", אומר אוונס הצעיר. "בכל מקום שאני מגיע אליו ויכול להציע גם מילה טובה, תפילה, עידוד – אני עושה את זה".
הוא מספר שפגש קשישה יהודייה שלא יכלה לעזוב את הדירה שלה ליד קייב. כשאוונס ביקר אצלה, המתורגמן שלו אמר לו שהיא מבקשת שיתפלל עבורה. "אז פשוט לקחתי את ידה והתפללתי לאלוהים שייתן לה כוח וינחם אותה במהלך התקופה הזאת. גם הדברים האלה חשובים", הוא מדגיש.
האב ובנו חזרו לאוקראינה לפני כשבועיים כדי להעביר חבילות סיוע ולחלץ משפחה יהודית מחרסון. אחרי שקרובים ישראלים של המשפחה יצרו קשר עם חברת הכנסת שרן השכל, היא פנתה לאוונס כדי לבדוק אם יוכל לעזור למשפחה להימלט מעיר הנמל שנכבשה על ידי הרוסים.
נציגו הוותיק של אוונס במדינה, אוקראיני יליד קזחסטן בשם ויקטור מטבייב, ארגן את החילוץ. הוא יצר קשר עם מקומי בשם מתאו (שם משפחתו שמור במערכת), שחלף על פני הכוחות הרוסיים בעודו רכוב על אופניים כדי להגיע אל המשפחה בת שבע הנפשות, כך סיפר מטבייב לזמן ישראל.
מתאו חילץ חמישה מבני המשפחה ברכב דרך השדות כדי להתחמק מהצבא הרוסי. הסבתא שחילץ, ניצולת שואה בת 87 בשם ליובו, "אמרה לי, 'לא הייתי מצליחה לצאת משם בלעדיך'", מספר מטבייב. הוא הביא את המשפחה לאזור בטוח באוקראינה, שם יחליטו לבד לאן להמשיך.
מדיניות ישראל בנושא אוקראינה
למרות ניסיונות ישראל לשמר את היחסים גם עם רוסיה וגם עם אוקראינה בצל הסירוב לספק נשק לקייב, אוונס מגלה אהדה כלפי הקואליציה בראשות נפתלי בנט ויאיר לפיד. "אני חושב שישראל הייתה אדיבה מאוד", הוא מדגיש. "אני חושב שהיא עשתה את מיטב יכולתה בנסיבות הקיימות. הנסיבות של סוריה, הנסיבות של איראן".
מנהיגים ישראלים קושרים את רוסיה עם סוריה – שם צה"ל מנהל מערכה רבת שנים נגד התבססות הכוחות הנתמכים על ידי איראן – כסיבה העיקרית לכך שירושלים נמנעת מלנקוט עמדה ברורה לטובת אוקראינה.
אוונס אומר כי אף שלא שוחח עם בנט או עם לפיד, "אני לא אהיה מופתע אם הם עושים הרבה יותר מכפי שהם מוכנים להודות". המנהיג האוונגליסט, איש סודו הקרוב של יו"ר האופוזיציה בנימין נתניהו, לא תמיד הביע תמיכה פומבית בבנט.
אוונס אומר כי אף שלא שוחח עם בנט או עם לפיד, "אני לא אהיה מופתע אם הם עושים הרבה יותר מכפי שהם מוכנים להודות"
ביוני 2021 הוא פרסם פוסט נוקב בטיימס אוף ישראל, בו כינה את הפוליטיקאים שהקימו קואליציה "כלומניקים חובבנים" שמוכנים להרוס את ישראל כדי להיפטר מראש הממשלה. זמן קצר לאחר מכן הוא התנצל בפומבי וכתב לבנט מכתב שעליו מעולם לא קיבל תשובה.
אוונס מדגיש שהוא מתחרט "מכול וכול" על כתיבת הפוסט ההוא. "הייתי מדוכא באותו שבוע בגלל הכאב והצער שנגרם לעוטף עזה… אמרתי כמה דברים שלא הייתי צריך לומר". הוא מוסיף כי כעת הוא "תומך בבנט ב־100%".
"מייק אוונס הוא אדם שאוהב את ישראל", אומרת חברת הכנסת השכל. "הוא היה מודאג מאוד מכל מה שקרה, בייחוד בזירה הבינלאומית. אני מבינה את העמדה שלו ואת הדאגות שהיו לו, היו לא מעט ישראלים שהיו מודאגים במידה זו או אחרת, אבל אני חושבת שהשגנו את התוצאה הטובה ביותר בממשלה הנוכחית".
אוונס גם לא חושש להפעיל לחץ פומבי על מנהיגים אמריקאים. הוא האיש שעמד מאחורי עשרות שלטי החוצות שצצו ברחבי ירושלים במאי 2017 וקראו לידידו הקרוב דונלד טראמפ "להפוך את ישראל לגדולה" ("Make Israel Great"). השלטים הללו נועדו להזכיר לטראמפ את הבטחת הבחירות שלו בנושא העברת השגרירות האמריקאית מתל אביב לירושלים.
אוונס מספר שהוא שוחח עם מנהיג ישראלי שהביע ספק בכך שטראמפ אכן יבצע את המהלך, "[אמרתי לו] תירגע, יש לנו כוח עצום עליו, זה הולך לקרות". בדצמבר של אותה שנה טראמפ הכריז שארצות הברית תכיר בירושלים כבירתה של ישראל ותעביר אליה את השגרירות מתל אביב.
אוונס ספג ביקורת מסוימת על הקידום העצמי שלו (הוא כינה את עצמו "האוונגליסט הראשון שהתבקש להוביל את מצעד החיים", דבר שמארגני האירוע מכחישים) ועל התבטאויותיו הישירות בנושא הפוליטיקה הישראלית, עובדה שחסן־נחום מודה בה ברצון.
"יש מי שסבור שהוא לא צריך להיות מעורב כל כך מבחינה פוליטית, אבל למי עוד הייתה התעוזה לכתוב מאמר דעה שפונה לטראמפ ואומר לו בפירוש שאם הקהילה האוונגליסטית תצטרך לבחור בינו לבין ישראל – הוא יפסיד?"
"מייק הוא טיפוס גדול מהחיים", היא אומרת. "יש מי שסבור שהוא לא צריך להיות מעורב כל כך מבחינה פוליטית, אבל למי עוד הייתה התעוזה לכתוב מאמר דעה שפונה לטראמפ ואומר לו בפירוש שאם הקהילה האוונגליסטית תצטרך לבחור בינו לבין ישראל – הוא יפסיד?"
אוונס – שכתב ספרים רבים, כמה מהם הגיעו לרשימת רבי המכר של הניו יורק טיימס – כינה את טראמפ "הנשיא הכי פרו־ישראלי בתולדות ארצות הברית". הוא טען כי נשיא רוסיה ולדימיר פוטין לעולם לא היה פולש לאוקראינה אם טראמפ היה עדיין בבית הלבן.
"הם לא מפחדים מג'ו ביידן", הוא אומר. "אני חושב שג'ו ביידן הוא פרו־ישראלי ואני חושב שהוא אדם טוב. אבל אני חושב שהוא שמאלני ולא מבין את עוצמת הכוח והבהירות המוסרית [לה הוא נדרש]. חולשה היא חטא בלתי נסלח במזרח התיכון", הוא מוסיף.
מהגיהינום לארץ ישראל
יהודים רבים, בייחוד הרוב החילוני והליברלי, מגלים חשדנות רבה כלפי תמיכת האוונגליסטים בישראל. הם חוששים מתעמולה מיסיונרית, חשים לא בנוח עם התפיסה האוונגליסטית לגבי אחרית הימים ולא מסכימים עם סדר העדיפויות בענייני הפנים.
אוונס, שמתהדר בכ־77 מיליון עוקבים בדף הפייסבוק שלו "צוות התפילה של ירושלים" ("Jerusalem Prayer Team"), אומר שהוא "מבין לחלוטין את חששות היהודים בנושא הציונות הנוצרית. מסתובבים בעולם הרבה משוגעים", הוא צוחק.
עם זאת הוא מבהיר שאין בארגון שלו אף אחד שעונה לתיאור הזה. "הצוות שלנו נמצא כאן כדי להגן על העם היהודי ולהילחם באנטישמיות", מדגיש אוונס. "אנחנו לא כאן בשביל להסתיר אג'נדות. לא באנו לכאן עם איזשהו טריק של הונאת מכירות. לרוב המכריע של הציונים הנוצרים יש כוונות טהורות".
"אנחנו לא כאן בשביל להסתיר אג'נדות. לא באנו לכאן עם איזשהו טריק של הונאת מכירות. לרוב המכריע של הציונים הנוצרים יש כוונות טהורות"
השכל אומרת שהיא "מוקירה" את תמיכת האוונגליסטים ושהישראלים לא צריכים להתייחס לכך כדבר מובן מאליו. "אני חושבת שהקהילה האוונגליסטית היא קהילה חזקה שללא ספק עומדת לצד מדינת ישראל", אומרת השכל. "אני חושבת שהיא עושה עבודה מדהימה בכל העולם בתמיכה שלה באמת ובדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון".
אוונס מדגיש שתומכיו הציונים הנוצרים לא מבקשים ממנו לקיים תעמולה מיסיונרית בקרב היהודים האוקראינים בשום צורה. "הם לא מבקשים ממני להטיף להם. הם מבקשים ממני להביא להם אוכל, להציל את חייהם. הם מבקשים ממני להוציא אותם מהגיהינום ולהביא אותם לארץ ישראל".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם