אם תיסעו בכיוון צפון לאורך הים התיכון או לאורך צפון בקעת הירדן או בעמקים שביניהם וסביבם – תופתעו לגלות טלאים גיאומטריים כחולים ומנצנצים, שנוצרו על ידי בריכות הדגים המסחריות של הקיבוצים באזור.
אם תתקרבו, תבחינו בזנים שונים של ציפורים חגים בשמיים או נחים על תשתית בריכות הדגים, בתקווה לתפוס דג או את אחד מאינספור היצורים האחרים החיים במים או בסמוך להם.
כ־250 אלף דונם של אדמות ביצה כיסו פעם את מישורי ההצפה. אולם, עשורים של פיתוח חקלאי ופיתוח למטרות אחרות צמצמו את השטחים המימיים ל־8,000 דונמים בלבד, מה שהפך את בריכות הדגים לתחנות עצירה חיוניות עבור ציפורים.
עתה, חקלאים שלא מסוגלים להתמודד עם עלויות המים הגבוהות או עם התחרות מצד מייבאי הדגים, החלו לייבש את הבריכות או לכסות אותן בלוחות סולאריים.
כ־250 אלף דונם של אדמות ביצה כיסו פעם את מישורי ההצפה. אולם, עשורים של פיתוח חקלאי ופיתוח למטרות אחרות צמצמו את השטחים המימיים ל־8,000 דונמים בלבד
התמעטות הבריכות עשויה להביא לאסון, לא רק עבור העופות המקומיים אלא גם עבור מאות מיליוני הציפורים הנודדות שחולפות בישראל פעמיים בשנה. גופי המים הללו חיוניים בעיקר בעונת הסתיו, אז הם מהווים כמעין תחנות תדלוק אחרונות עבור הציפורים שממשיכות דרומה מעל המדבר בדרכן לאפריקה.
כדי להבטיח שבתי הגידול האלה ימשיכו להתקיים, החברה להגנת הטבע מתכננת להחכיר בריכות דגים רבות ככל יכולתה ולהעביר אותן תהליך של "התפראות" (Rewilding) – כלומר, להחזיר את האדמה למצבה הטבעי כפי שהייתה לפני שיובשה.
חלק מהפרויקט ממומן באמצעות שותפות עם טרררה (teRRRa) – חברת יזמי קיימות צעירים שרואים בשיקום קרקעות לחות עסק אטרקטיבי והזדמנות סביבתית – וכן מקור לתגמול עבור הקיבוצים.
קרקעות לחות מסירות ואוגרות כמויות גדולות של פחמן דו־חמצני מהאטמוספרה, מה שהופך אותן למקור אידיאלי לאשראי פחמן שניתן למכור לחברות המעוניינות להפחית את הפליטות שלהן כדי לעמוד בסטנדרטים ירוקים מסוימים.
קרקעות לחות מסירות ואוגרות כמויות גדולות של פחמן דו־חמצני מהאטמוספרה, מה שהופך אותן למקור אידיאלי לאשראי פחמן שניתן למכור לחברות כדי לעמוד בסטנדרטים ירוקים
"אנחנו מאמינים שנוכל ליצור את הפרויקט הטבעי הראשון לקיזוז פחמן בישראל שעומד בסטנדרטים בינלאומיים", אומר נחי ברוט, אחד המייסדים של טרררה. פיילוט של התוכנית נבחן בימים אלה על ידי החברה להגנת הטבע וטרררה בבריכה בקיבוץ כפר רופין שבצפון בקעת הירדן.
החברה להגנת הטבע השקיעה סכום של קצת יותר מ־155 אלף דולר להחכרת הבריכה למשך שלוש שנים ולהכנת התשתית, הכוללת שאיבה והסטה של מים ממעיין סמוך. פיתוח תשתיות כאלה מתבצע גם בבריכת דגים אחרת – בקיבוץ מעגן מיכאל, דרומית לחיפה. הבריכה אמורה להיות מוכנה לתהליך של התפראות בסוף השנה.
טרררה מקווה להפעיל בסופו של דבר 5,000 דונם של בריכות דגים לשעבר ברחבי צפון הארץ ולהשתמש בהם כמעבדה לתהליכי התפרעות וקיבוע פחמן.
נכנסים לבוץ
שינוי האקלים מונע על ידי כמויות אדירות של פחמן דו־חמצני, מתאן וגזים אחרים שמשתחררים לאטמוספרה בכל פעם שאנחנו שורפים דלקי מאובנים כמו פחם, נפט וגז טבעי. אנו נדרשים לא רק להפחית את השימוש בדלקי מאובנים – שגם מזהמים את האוויר – אלא גם להסיר את עודף הפחמן הדו־חמצני מהאטמוספרה ולאחסנו במקום כלשהו, לזמן ארוך.
בחודש שעבר, הפאנל הבין־ממשלתי לשינוי האקלים של האו"ם הבהיר כי הסרת הפחמן מהאטמוספרה חיונית כדי שהעולם יוכל לעמוד ביעדי האקלים של "הסכם פריז" וכדי שממשלות וחברות יוכלו לעמוד בהתחייבויותיהן להגיע לרמה של אפס פליטות נטו.
בחודש שעבר, הפאנל הבין־ממשלתי לשינוי האקלים של האו"ם הבהיר כי הסרת הפחמן מהאטמוספרה חיונית כדי שהעולם יוכל לעמוד ביעדי האקלים של "הסכם פריז"
כמה פתרונות הנדסיים כבר נמצאים בשימוש. בשנה שעברה, למשל, החברה השוויצרית קליימוורקס השיקה את אורקה – המתקן הגדול בעולם ללכידת פחמן שלדברי החברה יכול ללכוד 4,000 טונות של פחמן דו־חמצני בשנה.
המתקן, שממוקם באיסלנד, שואב אוויר מהסביבה, מפריד ממנו את הפחמן הדו־חמצני, מערבב אותו במים ואז מזרים את הנוזל עמוק לאדמה, שם הוא עובר תהליך מינרליזציה והופך לאבן.
אולם, פתרונות כאלה מצריכים כמויות עצומות של אנרגיה – אורקה עושה שימוש באנרגיה גיאותרמית מתחדשת – וקשה ליישם זאת בקנה מידה רחב יותר. הטבע, לעומת זאת, אוגר פחמן ללא עלות ויש לו אספקה בשפע.
היות שצמחים קולטים פחמן דו־חמצני (באמצעות פוטוסינתזה) כדי לבנות את הביומסה שלהם – העץ, למשל – הם משמשים כפתרון טבעי ללכידה וקיבוע של פחמן (sequestration).
לכן, ממשלות וחברות – ובכלל זאת חברות ישראליות כמו קורנית דיגיטל, HP אינדיגו ודיזנגוף סנטר בתל אביב – מנסות לקזז באופן חלקי את הפליטות שלהן באמצעות נטיעת עצים במסגרת יוזמות ירוקות מקומיות (שאינן מאושרות מבחינה בינלאומית לצורך אשראי פחמן, אך בכל זאת יש בהן ערך), כגון פרויקט יער האקלים, זרוע של יוזמת "האנרגיה הטובה" (מיזם חברתי לשינוי אקלים).
לביצות יש פוטנציאל מיוחד ללכידת פחמן. נוסף על הצמחייה העשירה הצומחת בהן, הן אוגרות פחמן באדמה, במשקעים ובכבול הנוצר בהן. אדמת הביצה יוצרת סביבה ללא חמצן, כך שהחומר הצמחי בתוכה מתפרק לאט יותר מאשר על קרקע יבשה – ולכן אוגר את הפחמן לזמן ארוך יותר.
אדמת הביצה יוצרת סביבה ללא חמצן, כך שהחומר הצמחי בתוכה מתפרק לאט יותר מאשר על קרקע יבשה – ולכן אוגר את הפחמן לזמן ארוך יותר
הפחם שנוצר, שמשחרר הרבה פחמן לאוויר בתהליך השריפה שלו, הוא תוצר של מיליוני שנים של פירוק חומר צמחי באדמות ביצה. יתרה מזאת, אדמות ביצה ניתנות לשיקום במהירות, בעוד שליער נדרשות עשרות שנים כדי לצמוח, והוא עלול להתכלות בשריפה.
"כל ביצה מתנהגת בצורה שונה, אבל כשאנחנו הולכים לבריכת דגים, ההתפראות מתרחשת מהר מאוד", אומר נחי ברוט. "בכפר רופין הצמחייה גדלה בחזרה תוך כחצי שנה. המדידות המוקדמות שלנו מראות שכ־1,600 טונות של פחמן נלכדו בשנה הראשונה להתפראות (מפברואר 2021)".
יותר מ־2,000 עצים צריכים לצמוח במשך 30–40 שנה כדי ללכוד ולקבע כמות כזאת של פחמן, הוא אומר. שוקֵי פחמן שבהם אנשים, חברות מסחריות או ממשלות יכולים לרכוש אשראי לקיזוז פליטות, מוקמים ברחבי העולם. יש מדינות – ישראל לא ביניהן – המחייבות חברות מזהמות לרכוש אשראי כזה.
במקומות אחרים יש חברות הרוכשות אשראי מרצונן על ידי השקעה בפרויקטים של לכידת פחמן כמו זה של טרררה. על פי P&S גלובל, שוקי הסחר הרצוני בפחמן הגיעו לערך של יותר ממיליארד דולר ב־2021.
כוח המשימה להרחבת שוקי הסחר בפחמן מבחירה – השייך למגזר הפרטי – שהקים נגיד הבנקים המרכזיים של קנדה ואנגליה לשעבר מארק קרני, העריך בשנה שעברה כי הביקוש לאשראי פחמן עשוי לגדול פי 15 עד 2030.
לדברי טרררה, היא עורכת התאמות טכנולוגיות למדידת רמות הפחמן בביצות המשוקמות שלה. היא עובדת עם ורה (Verra), אחת מקומץ חברות גלובליות לאימות סטנדרטים כדי לוודא שהשיטות שלה עומדות בסטנדרטים בינלאומיים של פרויקטים ללכידת פחמן.
בכוונתה להגיש לוורה את כל הפרטים הנחוצים על הפרויקט בשבועות הקרובים, ולאחר מכן להציג את היוזמה שלה באתר של ורה למשך חודש לתגובות הציבור. אחרי זה, צד מאמת שלישי – שיאושר על ידי ורה – יבקר בפרויקט ויציג את כל השאלות הדורשות בעיניו למענה.
ברוט מאמין שבמהלך החודשים הקרובים ורה תאשר את מספר נקודות זיכוי הפחמן שניתן למכור מפרויקט בריכת הדגים של כפר רופין בשנה. כל נקודת זיכוי שווה לטונה של פחמן. ישראל בקושי מותירה חותם על רמות פליטת הפחמן העולמיות, אבל היא יכולה להגביר את השפעתה על השליטה בשינוי האקלים על ידי פיתוח טכנולוגיות הניתנות לשימוש גם בקנה מידה רחב, מציין ברוט.
הפעולות שישראל תנקוט כמדינה הנמצאת לאורך מסדרון מרכזי של נדידת ציפורים, עשויות למלא תפקיד מרכזי בהגדלת היקף נדידת הציפורים מאפריקה לאירופה ואסיה
כמו כן, הפעולות שישראל תנקוט כמדינה הנמצאת לאורך מסדרון מרכזי של נדידת ציפורים, עשויות למלא תפקיד מרכזי בהגדלת היקף נדידת הציפורים מאפריקה לאירופה ואסיה.
לפי נועם וייס, מנהל פארק הצפרות הבינלאומי באילת, מספר הציפורים החולפות בישראל מאפריקה לאתרי הקינון באירופה ובאסיה נמצא ב"ירידה דרסטית", בין השאר בשל התמעטות הקרקעות הלחות לאורך נתיב הנדידה.
התפראות חופשית
התפראות היא גישה חדשה יחסית בשיח, השואפת להביא מערכת אקולוגית (מכלול האורגניזמים החיים והסביבה הפיזית) למצב שבו היא יכולה להמשיך לקיים את עצמה ללא התערבות אנושית נוספת.
העניין של החברה להגנת הטבע בהתפראות בריכות הדגים נעוץ בהגדלת המגוון הביולוגי – עושר המינים – ובהבטחה שלציפורים, וכמוהן ליצורים אחרים, כגון לוטרות וחתולי ביצות, יהיה מקום בר קיימא לחיות ולהתרבות בו.
כפי שמסביר מנהל מרכז הצפרות של החברה להגנת הטבע בכפר רופין נדב ישראלי, ניצול של בריכות דגים נטושות יאפשר שיקום מהיר הרבה יותר של המגוון הביולוגי לעומת המתנה של 15–20 שנה להכרזה על שמורת טבע.
"הטבע חוזר לעצמו כמעט באופן מיידי, עם קרפדות ויתושים וציפורים שמגיעות בעקבותיהם בתוך ימים", הוא אומר. ההצפה המחודשת של בריכת הדגים של כפר רופין – שיובשה לפני ארבע שנים בניסיון כושל לגדל חיטה – החלה רק בפברואר 2021.
יותר מ־120 מיני ציפורים כבר זוהו במקום, בהם צמד פורפיריות סגולות, נדירות בנוף הישראלי; צוללי ביצות – מין של ברווז שאוכלוסייתו בארץ הייתה קרובה להכחדה
יותר מ־120 מיני ציפורים כבר זוהו במקום, בהם צמד פורפיריות סגולות, נדירות בנוף הישראלי; צוללי ביצות – מין של ברווז שאוכלוסייתו בארץ הייתה קרובה להכחדה וחווה התאוששות הודות לתוכנית הרבייה של גן החיות התנכ"י בירושלים; אנפות ארגמניות, לבניות גדולות, טבלנים גמדיים, דרורי ירדן, שרקרקים צבעוניים ולפחות שָׁלָך אחד (סוג של עוף דורס).
"נראה שכל החיים על פני האדמה מוצאים תועלת בבוץ", מסכם ברוט.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם