גנץ: 2022 תשבור את שיא הייצוא הביטחוני של ישראל

המלחמה באוקראינה תורמת לקופת ישראל ● אחרי שהמדינה קבעה ב-2021 שיא בייצוא הביטחוני עם מכירות של למעלה מ-11 מיליארד שקל, חשף שר הביטחון השבוע כי ישראל תעבור את הרף הזה ב-2022 ● במקום אחר, שגריר ארה"ב בישראל השתתף בארוע לזכר ראול ולנברג ונשא נאום תמוה למדי

שר הביטחון בני גנץ בישיבת סיעת כחול-לבן, 30 במאי 2022 (צילום: טל שניידר)
טל שניידר
שר הביטחון בני גנץ בישיבת סיעת כחול-לבן, 30 במאי 2022

הגרמנים מנהלים משא ומתן עם משרד הביטחון על רכישת מערכות הגנת אווירית מסוג חץ, כדי להתגונן מפני הטילים הרוסיים מסוג איסקנדר – טיל בליסטי לטווח 500 ק"מ היכול לשאת ראש נשק גרעיני.

כשנשאל השבוע על ידי זמן ישראל היכן עומד המו"מ כעת, השיב שר הביטחון בני גנץ: "לצערי מתרחשת המלחמה באוקראינה. באורח שלא מפתיע אותנו כישראלים, יש פתאום תובנה באירופה שמלחמה יכולה לקרות ואנחנו רואים בהתאמה את תקציבי המדינות השונות עולים.

"גרמניה הקימה קרן של 100 מיליארד אירו לשיפור צרכי הביטחון שלהם. למדינת ישראל יש הרבה יכולת תעשייתית ביטחונית, הרבה מאוד ידע וניסיון, ואנחנו – לא בלי אבחנה – נשמח להשתתף בכל מקום שבו אפשר לשפר את הייצוא הביטחוני שלנו. השנה הקודמת הייתה שנת שיא של למעלה מ-11 מיליארד שקל, והשנה אנחנו נעבור את זה".

"אנחנו נשמח להשתתף בכל מקום שבו אפשר לשפר את הייצוא הביטחוני שלנו. השנה הקודמת הייתה שנת שיא של למעלה מ-11 מיליארד שקל, והשנה אנחנו נעבור את זה"

שר הביטחון בני גנץ משיב לשאלות זמן ישראל, 30 במאי 2022 (וידיאו: טל שניידר)

לשאלת זמן ישראל אם משרד הביטחון כבר נתן תשובה חיובית לגרמניה, השיב גנץ: "העסקאות האלה, לא מודיעים עליהן בתקשורת. קודם כל מבררים אותן בין המוסדות. יש קשר עמוק בין משרד הביטחון לגופים הרלוונטיים בגרמניה, ואני בטוח שנוכל לקדם את זה".

"העסקאות האלה, לא מודיעים עליהן בתקשורת. קודם כל מבררים אותן בין המוסדות. יש קשר עמוק בין משרד הביטחון לגופים הרלוונטיים בגרמניה, ואני בטוח שנוכל לקדם את זה"

בהמשך השבוע, במפגש דיפלומטי בבית שגריר שוודיה בישראל אריק אולנהג, באירוע לציון 110 שנים להולדת ראול ולנברג, שוחחנו עם דיפלומטים בכירים המוצבים בישראל מהבירות החשובות והגדולות בעולם והדברים קיבלו דגש ביתר שאת.

"אנחנו היינו מדינה מסוימת לפני 24 בפברואר, יום הפלישה לאוקראינה, אך מאותו היום של פרוץ המלחמה אנחנו מדינה אחרת החיה במציאות חדשה שלא הכרנו", אמר לזמן ישראל דיפלומט בכיר. "עכשיו אנחנו רואים את עצמנו כאילו אנחנו מדינת ישראל, שבכל רגע עשויים להיות מותקפים. התעוררנו". המשמעות של הדברים היא רכש ביטחוני עצום, כך הסביר.

לפי פרסום ברויטרס, גרמניה שוקלת לרכוש את מערכות ההגנה מסוג חץ מישראל. אופציה אחרת היא לרכוש מערכות הגנה אווירית מארצות הברית.

שיגור חץ 3 במסגרת ניסוי באלסקה, ארה"ב, 3 בנובמבר 2019 (צילום: משרד הביטחון)
שיגור חץ 3 במסגרת ניסוי באלסקה, ארה"ב, 3 בנובמבר 2019 (צילום: משרד הביטחון)

כך או כך, ישראל מדורגת במקום גבוה מאוד ברשימת המדינות המייצאות נשק לרחבי העולם. לפי ניתוח של מכון SIPRI, ישראל ממוקמת במקום העשירי ברשימת יצואניות הנשק בעולם, כשחלקה בשוק עומד על 2.4%.

ארה"ב שולטת במרבית השוק עם 39% ורוסיה במקום השני עם 19%, אך המדדים הללו עשויים להשתנות באופן דרמטי כאשר שנת 2022 תסתיים, לאור האמברגו על רוסיה החל מפברואר 2022.

ארה"ב שולטת במרבית השוק עם 39% ורוסיה במקום השני עם 19%, אך המדדים הללו עשויים להשתנות באופן דרמטי כאשר שנת 2022 תסתיים, לאור האמברגו על רוסיה

מה ולנברג היה אומר

ביום שלישי בבית השגריר השוודי בהרצליה, ציינו כאמור 110 שנים להולדתו של חסיד אומות העולם ראול ולנברג, בנוכחותם של ניצולי שואה, ביניהם אלה שניצלו בבודפשט על ידי ולנברג עצמו.

הנואם המרכזי היה שר החוץ יאיר לפיד שגם אביו, טומי, היה בין האנשים שוולנברג הציל את חייהם. לפיד סיפר את סיפורו של אביו והודה לשגריר השוודי על האירוע. הוא מיהר ולא נשאר במקום כדי לשמוע את הנאום המוזר של שגריר ארה"ב בישראל תומאס ניידס.

שר החוץ יאיר לפיד בבית שגריר שוודיה בישראל באירוע לציון 110 שנה להולדתו של ראול ולנברג, 30 במאי 2022 (צילום: טל שניידר)
שר החוץ יאיר לפיד בבית שגריר שוודיה בישראל באירוע לציון 110 שנה להולדתו של ראול ולנברג, 30 במאי 2022 (צילום: טל שניידר)

ניידס, שנמצא בישראל מעל לחצי שנה, הוא דיפלומט עם רקע בנקאי והוא בהחלט אוהב לשחרר את לשונו.

בפתח דבריו, החמיא ללפיד: "חבל שהוא לא יכול היה להישאר לשמוע אותי אומר כמה הוא נאה מראה ומקסים והמתאים ביותר לתפקיד שר החוץ". אחר כך הפליג על בדבריו על מה ראול ולנברג היה חושב על ההתרחשויות בימינו אנו לו היה חי היום. בחירה מוזרה, בלשון המעטה.

בפתח דבריו, החמיא שגריר ארה"ב בישראל ללפיד: "חבל שהוא לא יכול היה להישאר לשמוע אותי אומר כמה הוא נאה מראה ומקסים והמתאים ביותר לתפקיד שר החוץ"

"הוא ככל הנראה היה נגעל ממה שקורה באוקראינה, מהאגרסיביות של הרוסים, מהמוות שמתרחש בצד אחד. אני חושב שהוא היה דורש תוצאות", אמר ניידס והוסיף: "ולנברג גם בוודאי היה מתרגש לראות את התחזקות נאט"ו – אם כי נאט"ו היא מה שהיא כיום.

"ואני חושב שהוא גם היה מוצא נחמה בכך שמדינות העולם מתייצבות יחדיו נגד הזוועות המטורפות שמתרחשות… והיה מחייך לגבי השאיפה של שוודיה להצטרף לנאט"ו".

שגריר ארה"ב בישראל תומאס ניידס בבית שגריר שוודיה בישראל באירוע לציון 110 שנה להולדתו של ראול ולנברג, 30 במאי 2022 (צילום: טל שניידר)
שגריר ארה"ב בישראל תומאס ניידס בבית שגריר שוודיה בישראל באירוע לציון 110 שנה להולדתו של ראול ולנברג, 30 במאי 2022 (צילום: טל שניידר)

משם עבר השגריר האמריקאי להרהר בקול על מה ולנברג היה חושב על המצב בין ישראל לפלסטינים בשנת 2022: "אני חושב שהוא גם היה רוצה לדבר על החשיבות של פתרון שתי המדינות, מתוך תקווה שישראל תמשיך לשגשג כאן כמדינה יהודית ודמוקרטית". הקהל במקום התקשה להבין את הקשר בין פתרון שתי המדינות לפעולות הגבורה של ולנברג.

"אני חושב שראול ולנברג גם היה רוצה לדבר על החשיבות של פתרון שתי המדינות, מתוך תקווה שישראל תמשיך לשגשג כאן כמדינה יהודית ודמוקרטית"

במהלך כהונתו של ולנברג כדיפלומט מטעם שוודיה בהונגריה, הוא ניצל את מעמדו וזייף מסמכים ודרכונים כדי להציל כמה שיותר יהודים. הוא הגיע לצעדות ברחובות ולרכבות והוריד משם יהודים כשהוא טוען בפני הנאצים שלאותם היהודים יש מסמכים ואישורים.

בסביבות 1945, עם שחרור הונגריה על ידי הסובייטים מידי הנאצים, ולנברג נעצר על ידי הסובייטים ומאז נעלם. בשנת 1957 הסובייטים טענו כי הוא מת בכלא (בתאריך לא ידוע) כתוצאה מהתקף לב.

ראול ולנברג ב-1944 (צילום: ויקיפדיה)
ראול ולנברג ב-1944 (צילום: ויקיפדיה)

אחרי שסיים לשער בקול מה ולנברג היה חושב על רוסיה, אוקראינה, ישראל והרשות הפלסטינית של שנת 2022, סיים ניידס באמירות משמעותיות:

הוא הדגיש את מורשתו של ולנברג, שהיה בעל מעמד דיפלומטי שוודי בהונגריה בימי מלחמת העולם השנייה ואת העובדה שארה"ב (כמו גם מדינות נוספות כמו אוסטרליה, ישראל, קנדה והונגריה) העניקו לו ברבות השנים אזרחות של כבוד, תוך שהוא מצטט את הנשיא לשעבר רונלד רייגן: "ולנברג הציל את חייהם של אנשים שלא הכיר ולעולם לא פגש, תוך שהוא מסכן את חייו עצמו".

כל שגריר שישב בסלון ביתו של השגריר השוודי אולנהג יכול היה באותו הרגע לחשוב על עצמו. מה הוא היה עושה כדיפלומט, כשגריר, בעומדו בפני מצב מלחמתי כה נוראי. האם היה מזייף מסמכים, הולך נגד הרשויות, מסתכן, כדי להציל אנשים שאינו מכיר מפני השמדה המונית?

עוד 896 מילים
סגירה