על ישראל לפתוח דלת לפליטים

פליטה אוקראינית בגבול מולדובה, 14 במרץ 2022 (צילום: יוסי זליגר/פלאש90)
יוסי זליגר/פלאש90
פליטה אוקראינית בגבול מולדובה, 14 במרץ 2022

״מי שרעב ימצא אצלנו פת של לחם
מי שעייף ימצא פה צל ומי באר
מי שסוכתו נופלת
חרש יכנס בדלת
ותמיד יוכל להישאר״
(יורם טהרלב)

פליטים אינם תיירים או מהגרי עבודה. פליטים הם עקורים, המצויים תחת איום קיומי, משום שבמולדתם פרצה מלחמה ובתיהם נחרבו, או שהם נרדפים על רקע  מוצא, גזע או דת. כך ארע עם פליטים מאפריקה שהתדפקו על שערי ישראל מדרום בעשור הקודם, וכך מתרחש עתה, עם התמשכות המלחמה של רוסיה באוקראינה.

פליטים אינם תיירים או מהגרי עבודה. פליטים הם עקורים, המצויים תחת איום קיומי, משום שבמולדתם פרצה מלחמה ובתיהם נחרבו, או שהם נרדפים על רקע  מוצא, גזע או דת

המלחמה נמשכת חודשים, זורעת חורבן, ופליטים נאלצים לבקש מקלט בארצות אחרות. לפי האו"ם, באפריל 2022 עמד מספר העוזבים את אוקראינה על כ-4.4 מיליון אנשים. האיחוד האירופי פותח את שעריו לפליטים. ישראל אינה מגרשת פליטים מאוקראינה, אך מכירה בזכויותיהם רק אם הם יהודים.

הכרה סלקטיבית בזכויות על רקע דת או לאום עומדת בניגוד לחוק הבינלאומי, ואין לה מקום במדינה ליברלית.

המסגרת המשפטית המסדירה את הסוגיה היא האמנה בדבר מעמדם של פליטים משנת 1951. האמנה גובשה לאחר מלחמת העולם השנייה, אולם גלי הפליטים לא נפסקו אז והם נמשכים כל העת מחמת סכסוכים אזוריים ורדיפות לאומיות.

נציבות האו"ם לפליטים מדווחת על כ-26 מיליון פליטים בעולם, נכון ליוני 2021. "פליט", לפי האמנה:

"נמצא מחוץ לארץ אזרחותו בגלל סכנה מבוססת לרדיפה מטעמי גזע, דת, אזרחות, השתייכות לקיבוץ חברתי או להשקפה מדינית ואינו יכול להיזקק להגנתה של אותה ארץ או אינו רוצה בכך בגלל סכנה כאמור".

ומהן זכויות הפליט? האמנה מכירה בזכויות אדם בסיסיות. חובה על המדינה הקולטת להימנע מגירוש; מתוך כך נגזרות החובות לאפשר לפליט לעבוד מבלי שהעסקתו תחשב לבלתי חוקית, לקבל שירותי בריאות ורווחה בסיסיים הנהוגים במדינה, ולשלוח את הילדים לחינוך יסודי.

זוהי מעטפת כלכלית שמטרתה לאפשר קיום מינימלי בכבוד והיא נועדה להגן על אדם באשר הוא אדם. היא אינה כוללת זכויות אזרח כמו הזכות להצביע, וגם לא דיור אקסקלוסיבי, אלא רק את הבסיסי ביותר.

לפי האו"ם, באפריל 2022 עמד מספר הפליטים מאוקראינה על כ-4.4 מיליון אנשים. האיחוד האירופי פותח שעריו לפליטים וגם ישראל אינה מגרשת פליטים מאוקראינה, אך מכירה בזכויותיהם רק אם הם יהודים

ישראל חתמה על אמנת הפליטים הוותיקה לצד עשרות מדינות נוספות. בהתאם, ישראל הודיעה על מדיניות של אי החזרת פליטים מאוקראינה. אולם בד בבד, ישראל לא הכירה בזכות הפליטים לעבוד והודיעה שלא תשלב את ילדיהם במסגרות חינוכיות.

נדרשה התערבות של בית המשפט המחוזי בתל-אביב (כב' השופטת מיכל אגמון גונן, מאי 2022) כדי לחייב את המדינה להעניק לפליטים רישיונות עבודה. ברקע הפסיקה עומד החשש שאחרת יאלצו לעבוד בעבודות מזדמנות שסכנות בטיחות לצדן, ללא זכויות סוציאליות, והן עלולות לבזות.

אמנת הפליטים היא חסרת שיניים. המחויבות הגלומה בה נטועה במישור היחסים הבינלאומיים. היא לא עוגנה בחוק מקומי, שכן בישראל לא חוקק חוק פליטים. אולם בג"ץ אמר את דברו, שמדינה מתוקנת אינה מדברת בשני קולות; שעה שישראל חתמה על אמנה מתוך מחויבות לקהילה הבינלאומית, יש לפרש את החקיקה המקומית באופן המתיישב עם חתימתה.

אמנת הפליטים חסרת שיניים. המחויבות בה נטועה במישור היחסים הבינל' ולא עוגנה בחוק מקומי, שכן בישראל לא חוקק חוק פליטים. אך בג"ץ אמר את דברו, שמדינה מתוקנת אינה מדברת בשני קולות

לפיכך, אין לראות את הפליט כמסתנן או כמי שנכנס לארץ שלא כדין, אולם בפועל המדינה גוררת רגליים. במקרה התקדימי של הפליטים מדרפור, נדרשה התערבות של בית המשפט העליון, בפסק-דין מאפריל 2021, כדי להעניק רישיון שהייה לכאלפיים חמש מאות פליטים, משום שהמדינה נמנעה מלהסדיר את מעמדם במשך לא פחות מעשר שנים.

מדינה רשאית לשלוט בשעריה ולקבוע מי ייקלט בארצה. אך סמכות זו צריכה להיות מופעלת בהינתן החובה המהותית לכבד זכויות אדם.

חוק השבות וקליטת יהודים הם ענין נפרד, שלא שייך לפליטות. שעה שמדובר בפליטים, החוק הבינלאומי אוסר להבחין בין אנשים לפי גזע, דת או לאום.

השאלה איננה רק משפטית. לא יגרע דבר מאופייה היהודי של המדינה אם נכבד כמות ראויה של פליטים, ולהיפך: חוסנה הבינלאומי והמוסרי של המדינה יתחזק.

ישראל אינה נדרשת לקלוט מיליוני אנשים, ואין ציפייה שתקלוט פליטים ללא גבול. אך לא מדובר ב"הכל או לא כלום". ראוי שהמדינה תידרש לתכנית מושכלת המתחשבת במגבלות התקציב, אשר תאפשר לקלוט כמות סבירה של פליטים.

במקרה התקדימי של פליטי דרפור, נדרשה התערבות של ביהמ"ש העליון, בפס"ד מאפריל 2021, כדי להעניק רישיון שהייה לכ-2500 פליטים, משום שהמדינה נמנעה מלהסדיר את מעמדם במשך לא פחות מעשר שנים

הענקת מעטפת הגנה בסיסית לפליטים לתקופת-מה היא אינטרס של ישראל, שחרטה על דגלה להיות מדינה יהודית ודמוקרטית: ערכים יהודיים מעודדים הושטת עזרה לנרדף, וערכים דמוקרטיים מחייבים להגן על זכויות אנושיות בסיסיות ללא אפליה.

ד"ר איריס סורוקר היא שופטת בדימוס, מנהלת מרכז חת לחקר התחרות והרגולציה במסלול האקדמי המכללה למינהל.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 692 מילים
סגירה