להעלות את שכר המורים

.מחאת המורים, יוני 2022 (צילום: Tomer Neuberg/Flash90)
Tomer Neuberg/Flash90
מחאת המורים, יוני 2022

השבוע שוב השביתו מורים מכל רחבי הארץ את הלימודים במחאה על שכרם, הנמוך ב-40% מהשכר הממוצע במשק. במחאה הזאת לוקחים חלק מורים ותיקים וצעירים

 בית ספר, אילוסטרציה (צילום: kyo azuma on Unsplash)
בית ספר, אילוסטרציה (צילום: kyo azuma on Unsplash)
בפועל המצב דווקא הפוך. מורים טובים יותר מובילים תלמידים ללמוד יותר, להיות שאפתניים יותר וכתוצאה מכך גם להצליח יותר. תלמידים שמצליחים יותר הופכים לעובדים מצליחים יותר, ועובדים שמצליחים יותר משלמים יותר מיסים לקופת המדינה.

אין זה מפתיע שהמורים מוחים על שכרם. מחקר שנערך באוניברסטית בר-אילן, מצא כי שכר המורים בישראל נמצא בתחתית הדירוג ביחס ל-38 המדינות המפותחות החברות ב-OECD

1

2

סוגיית השכר המחריפה מובילה לכך שמערכת החינוך הפסיקה כבר מזמן למשוך אליה את המוכשרים והאיכותיים ביותר. צעירים רבים כאלה נאלצים לוותר על חזונם לטובת מקצועות "פרקטיים"

למרות תקופת ההשהיה הראשונית, דבר אחד ברור באופן מובהק, ההגיון הכלכלי עושה שכל – העלאת שכר המורים לא רק שלא תהווה עול על קופת המדינה, היא דווקא תגדיל אותה.

החזר ההשקעה לא יהיה מיידי, אבל דבר אחד ברור באופן מובהק: יש הגיון כלכלי בהעלאת שכר המורים – לא רק שהיא לא תהווה עול על קופת המדינה, היא דווקא תגדיל אותה

טענה זאת אינה מייתרת את הדיון הערכי. ברור שלהעלאת שכר המורים ישנה גם חשיבות מוסרית וחברתית. כחברה שטוענת להצבת החינוך והערכים במיקום גבוה בסדר העדיפויות, ברור שאנו מצפים גם לתועלות אדירות שלא ניתן לכמת בכסף, דוגמת אנשים ערכיים יותר, תרבותיים יותר ואולי אפילו מאושרים יותר.

טענת הכדאיות הכלכלית נועדה להראות שהעלאת שכר המורים איננה רק בגדר צעד מותרות פרוגרסיבי, ואיננו מתבצע מתוך פטרונות או נדבה, אלא מהווה תכנון ציבורי חכם בעל הגיון כלכלי סדור ועמוק.

גל פליישמן עוסק בייעוץ ותכנון אסטרטגי. בוגר החוג למדע המדינה ויחסים בינלאומיים. כותב על המפגש בין אסטרטגיה וכלכלה לחברה ופוליטיקה.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 846 מילים ו-2 תגובות
סגירה