מה היו מטרות הצדדים ב"עלות השחר"?

רקטה שנורתה מרצועת עזה לישראל מעל העיר עזה, 7 באוגוסט 2022 (צילום: Adel Hana, AP)
Adel Hana, AP
רקטה שנורתה מרצועת עזה לישראל מעל העיר עזה, 7 באוגוסט 2022

על  מנת להעריך את סיכויי הצלחת הפסקת האש בין ישראל לג'יהאד האסלאמי יש לברר מה היו מטרות הצדדים הסבב הזה. אף על פי שהקרב היה בעזה, מטרת המלחמה הייתה בג'נין. הג'יהאד האסלאמי הכתיר את הסבב בתואר: "אחדות הגזרות", כלומר: באמצעות הסבב בעזה הג'יהאד ביקש לעורר את הפלסטינים בגדה, את המזרח ירושלמים וכמובן את ערביי ישראל.

אף על פי שהקרב היה בעזה, מטרת המלחמה הייתה בג'נין. הג'יהאד האסלאמי הכתיר את הסבב בתואר: "אחדות הגזרות", כלומר: ניסיון לעורר את הפלסטינים בגדה, את המזרח ירושלמים וכמובן את ערביי ישראל

מבחינת ישראל, מטרת הסבב הייתה לשמור על חופש הפעולה של ישראל בג'נין. שם היא מנהלת מלחמת מודיעין מול המובלעת הסוררת המונהגת בידי השילוש הלא קדוש של סאלח עארורי, האחראי על הגדה מטעם חמאס-חוץ,  הגי'האד האיסלאמי ותנזים פתח, שלא מכיר בסמכות המוקאטעה של רמאללה.

כאשר זיאד נח'אלה, מנהיג הג'יהאד היושב בטהראן, הודיע על הפסקת האש, היה ברור כי מבחינתו שמירת ההסכם תלוי בכבילת ידי ישראל בשכם ובג'נין. מבחינתו כבר יש שתי חטיבות חמושות של ג'יהאד, פתח וחמאס, בג'נין ובשכם, והג'יהאד יגן עליהם.

בעוד בג'נין יש ברית של הג'יהאד עם התנזים והפתח, הרי בעזה התמונה שונה. חמאס השאיר את הג'יהאד להתמודד לבד מול ישראל. כלומר: בצמרת חמאס יש חילוקי דעות שקטים בין עארורי, המחובר לציר האיראני לבין יחיא סינואר המחובר למצרים.

בעוד בג'נין יש ברית של הג'יהאד עם התנזים והפתח, בעזה חמאס השאיר את הג'יהאד להתמודד לבד מול ישראל. כלומר: חילוקי דעות שקטים בחמאס בין עארורי, המחובר לציר האיראני לבין סינואר, המחובר למצרים

בעבר, כל פעם שמצרים ביקשה להתבסס בעזה, סוריה של אסד, בעזרת הלשכה המדינית של חמאס שהייתה ממוקמת בדמשק, הכשילה את מצרים שוב ושוב. כעת, בחסות המלחמה בסוריה, מצרים הצליחה לחדור לעזה בעזרת סינואר, כדי לקדם תכניות כלכליות. לא קשה לנחש שאיראן ביקשה גם לחסל את השקעותיה של מצרים, כמו בימי אסד העליזים, אבל  כעת היא חלשה מכדי לעשות זאת.

הג'יהאד תכנן את מתקפת הטילים שלו על ירושלים בצמוד לעליית היהודים על הר הבית בתשעה באב. המתקפה סוכלה בידי כיפת ברזל. אבל כלי התקשורת של הרשות הפלסטינית, בניגוד להכנותיה לבלגנים בחודש הרמדאן האחרון, נזהרה הפעם ולא קראה למהומות. היא חזרה לסורה יום אחרי הפסקת האש. כעת היא שוב מדרבנת את "ההמונים" שאין לה, לצאת להפגנות במסגרת "המאבק העממי".

לאירועי תשעה באב היו חשיבות מבחינת הפוליטיקה הפנימית בישראל. בפעם הראשונה החרדים יצאו בכל הכוח נגד העלייה על ההר. הם נימקו זאת בטעמים הלכתיים, אבל לא נסתר מעיניהם מספרם ההולך וגדל של חרדים צעירים בין העולים על ההר, ולנוכח משבר המנהיגות הרבנית עם הסתלקותם של "גדולי הדור", נהירת הדור החרדי הצעיר לבן גביר היא סכנה פוליטית אמיתית.

ירידת יוקרת הרבנים גוררת גם קטטות בישיבות ומכות לראשי ישיבות, וזה נושא הראוי לבחינה נפרדת. מכל מקום, העסקנים החרדים מאשימים בחדרי חדרים את בנימין נתניהו שהצמיח להם את איתמר בן גביר, וזה הרקע לקשר שנוצר בין משה גפני לבין בני גנץ לגבי ממשלה עתידית שתחליף את נתניהו.

על חריפות הביקורת החרדית על "הקיצונים היהודים" אפשר ללמוד גם מן השיעור של הרב  יוסף בן פורת  המשווה את חורבן הבית השני לנעשה בימינו.

הוא לא ציין את העלייה על ההר במפורש, אבל ההקשר של דבריו היה ברור לשומעיו. לא זכורה לי התקפה כזאת של רב חרדי על העולים על ההר, ולו ברמז.

ירידת יוקרת הרבנים גוררת גם קטטות בישיבות ומכות לראשי ישיבות, וזה נושא הראוי לבחינה נפרדת. מכל מקום, העסקנים החרדים מאשימים בחדרי חדרים את בנימין נתניהו שהצמיח להם את איתמר בן גביר

שיתוף הפעולה בין גנץ, לפיד ובנט יכול לרמוז על קואליציות עתידיות, ויתכן שהאיחוד בין גנץ לסער איננו האחרון. לבנט תהיה פלטפורמה פוליטית שאיננה "סרוגה" מהסוג שהכשיל אותו בעבר כראש ממשלה.

פנחס ענברי הוא חוקר בכיר של מזרח התיכון, עיתונאי, סופר, תסריטאי ומשורר. שימש שנים רבות חוקר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה. חיבר ספרי עיון על בבעיה הפלסטינית. הרומנים שחיבר יחד עם אשתו אביבה הם: "על גב סופה" - על אתגרי הקהילות הנוצריות בגליל המערבי בימי המנדט הבריטי מול האסלאם הרדיקלי ומעמד האישה, ו"שומר השאול" עוסק בשחיתות הישראלית.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 559 מילים
סגירה